אומנות הBDSM:

שלגי • 18 בדצמ׳ 2008

אנסה להבהיר,
כשאמרתי שאינני יוצרת - התכוונתי במובן האמנותי, ברור שאני משתנה ומתחדשת כל הזמן, הנהר אינו זורם פעמיים וכך גם אנחנו. אבל אינני מנסה להביע אמירה אמנותית - והאמירה היא זו שעושה את ההבדל.
BDSM (עבורי כמובן) - הוא הדרך שבה אני מביעה ומגיעה לאהבה ואינטימיות - לא תבלין אלא המהות. ולכך התכוונתי באמירה על ההיוליות של BDSM במקרה שלי.

שמע אחי,

Homelander​(שולט) • 18 בדצמ׳ 2008

תודה לך על תשובה רחבה ואף משכילה, כפי שאתה בודאי מתאר לעצמך אני רגיל לנהל יחסי BDSM עם המין השני (מה שכמובן ישאר כך תמיד ) ולכן אני עוד יותר מעריך שדווקא בתור גבר מהצד השני נתת לי טיפל'ה אידיאות של הצד השני

זה רק מוכיח שכמה שלא מתנסים, תמיד יש עוד הרבה להבין...

עוד מישהו?

Homelander​(שולט) • 18 בדצמ׳ 2008

תראי, את משיבה ברצינות, כך שאני ממש לא רוצה להיות קטנוני... אבל אני מעוניין בהסבר- פירוש המילה היולי, משמעו הרי ראשוני- קדמון; השאלה שלי היא, כיצד הBDSM נתפס בדעתך כקדמוני? מעניין אותי לדעת איפה את מוצאת בו ראשוניות...

שלגי • 18 בדצמ׳ 2008

נו שויין, אני אסביר שוב.

ראשוני בסיסי קדמוני - עבורי BDSM הוא הבסיס, הדבר הראשוני, הקדמוני, בהוויה שלי.

קפיש?

אסתטיקה בדס"מית, או: בודי פרקשן

ראובן • 19 בדצמ׳ 2008

princeOFdream יקר,

אני סבור שה(מ)שאלה שלך במקומה - לראות יותר יופי ביחסי שליטה, בין אם בפומבי או בפרטי, וכיצד לגרום ליופי הזה להופיע.

אני מציע שתתבונן בדרך בה התנסחת במהלך שרשור זה - התחלת במן מונולוג ארוך, אקלקטי ומעט סתור, אולם במהלך השאלות והתגובות הדברים נהיו בהירים ותמציתיים יותר. הדבר נכון גם לגבי עשייה בדס''מית: יש צורך באומץ על מנת להעלות את הרצונות והרעיונות שלנו, לאחר מכן יש צורך בהתמדה על מנת להופכם ליפים. האסתטיקה של שליטה מבוססת על המתח שבין כוח ועידון. כוח לבדו הינו עצוב או מייגע, עידון לבדו הינו מנוון, אולם כאשר הם מופיעים יחדיו, נוצרים תנאי הבסיס להיווצרותו של יופי. מהי סטירה ללא הנשיקה? מהי החדירה הכוחנית ללא החיבוק?

לעניין ה'היוליות', אותה קדמוניות בה דנתם קודם: מלכתחילה, יחסי שליטה מייצגים תבניות הטבועות בנו ביולוגית, אנטומית (רק לאחר מכן, יחסי שליטה מייצגים יחסי-תפקיד חברתיים): חשוב על אקט המשגל הפשוט, על הכוחנות המצויה בחדירה של איבר נוקשה (יש לקוות ) אל תוך איבר רך, מעין פלישה אל תוך מקום צר (יש לקוות ), אשר בתורה תוליד אקט פולשני הרבה יותר: ההיריון ואקט הלידה. מכל מקום, אני סבור כי בנשים טבועה היכולת להכיל ואף ליהנות מאקטים פולשניים ואגרסיה המופנית כלפיהן ואילו בגברים טבועה היכולת ליהנות מהסבל הנשי הכרוך בכך (אפשר לחשוב על זה גם כך: אם גברים לא היו יכולים להכיל ולהעריך את הסבל הנשי, הם היו נמנעים מלעבר את הנשים).

אם חשקה נפשך ביופי בדס''מי בימתי יהא עליך ליצור אותו, משום שבמיוחד בישראל, הדיאלקטיקה של יחסי שליטה הינה בחיתוליה, כך גם זרם התרבות הנובע ממנה. לעיונך, אני מצרף תסריט לקטע בימתי קצר של סאדו אמנותי. ביצעתי קטע זה כ-פרפורמר יחד עם מודל במסיבות פרטיות, וניליות ובדס''מיות. התגובות נעו בין פיות פעורים לבין תשואות, כך או כך את התשלום קיבלתי ואני מציין זאת משום שסאדו אמנותי חייב להצדיק את עצמו חברתית, דהיינו כלכלית:

בודי פרקשן

הם עולים יחד על הבמה, הוא לבוש בבגדי ערב והיא עירומה למעט נעליים ותחתונים. הוא מסייע לה להישכב, על גבה, על ספסל הנמצא במרכז הבמה. לאחר שהיא נשכבת הוא ממקם ארבעה מיקרופונים ליד אזורים שונים בגופה: ירכיים, בטן, בית החזה, פנים. בקצה הספסל, ליד ראשה, מונחת קונסולה של מוסיקה אלקטרונית. הוא לוחץ על כמה כפתורים בקונסולה, ומתחיל פלייבק של מוסיקת טראנס. הוא מתיישב על כסא ומתחיל לתופף על גופה - קולות התיפוף נשמעים יחד עם הפלייבק, כך גם אנקותיה.

המקצב גובר, הוא לוחץ על כמה כפתורים בקונסולה והמוסיקה משתנה, מתפתחת. גם התיפוף שלו על גופה משתנה - מבחינת איזורים ועוצמה - וגם אנקותיה מתגברות. לקראת שיאו של הקטע, היא מתחילה לצרוח מעוצמת התיפוף, בתיאום מושלם עם המקצב והמוסיקה, עד לסיומו של הקטע. בתום הקטע הוא מושיט לה את ידה, עוזר לה לקום ולעמוד לצדו. הוא עוטף את כתפיה בגלימה שחורה. הם אוחזים ידיים, משתחווים ויורדים מהבמה.

***

אני מזמין אותך לחוות את דעתך, כמו גם לדון איתי באופן פרטי יותר בפיתוח קטעים בימתיים של סאדו אמנותי כפי טעמך ויכולתך,

בכבוד רב,
ראובן

רפאל • 19 בדצמ׳ 2008

1. ישנו מרחק עצום בין אומנות לבין אסתטיקה. אומנות קשורה בחידוש, יצירה, פתיחת אופקים, והרחבה של תחום החירות. אסתטיקה (לפחות בהקשר שעלתה כאן) היא עיסוק ביפה, באופנתי, בטעם הטוב שמאשר את עצמו באופן חברתי. במובן הזה, אסתטיקה היא קונפורמיזם גמור, ואין בה אותנטיות כלשהי או מעשה אמיתי של יצירה. היא נמצאת פסע מן הטענה ה"מופלאה" של ראובן, ש"סאדו אמנותי חייב להצדיק את עצמו חברתית, דהיינו כלכלית". כלומר, מהטענה שאומנות אינה צריכה ליצור משהו חדש באמת, אלא לשכפל את הפטישים שההמון צורך באופן סדיר.

2. הפוזה הנון-קונפורמיסטית, אין בינה ובין נון-קונפורמיזים אמיתי דבר או חצי דבר. אין בה אלטרנטיבה אמיתית, עמדה אותנטית או דרך מהפכנית. היא פשוט סוג של אופנה מתחכמת. או אופנה צינית. בדס"מ הוא קונפורמיזם. בשורה התחתונה, האנרגיות שהקהילה הזו משקיעה אינן פונות ליצירה עצמאית וחדשה, אלא לנסיונות ליצר קונפורמיזם. לייצר עמדות מוסכמות. להוקיע את מי שעלול לערער את הדימוי שלה בחוץ. להתאים את עצמה לסטנדרטים חיצוניים, לפרש את עצמה באופן שתהיה לגיטימית בחוץ, ובאופן שתקבל אישור מבחוץ. (ישנם יוצאים מן הכלל בעניין זה, אבל הם בדיוק אלו שמלמדים על הכלל.)

ובכן בחורים יקרים...

Homelander​(שולט) • 19 בדצמ׳ 2008

ראשית תודה על תגובות ענייניות ומעניינות מצדכם, ארשה לעצמי לכתוב שכבר זמן-רב לא ראיתי פה נושא עם תגובות איכותיות שכאלו.
ועכשיו חסל סדר מחמאות (טוב לא בדיוק...)

שנית, ראובן, אתחיל מכך שאומר שאני שמח לראותך מגיב בשרשור הזה, למרות שלא יצא לנו לבוא בדין ודברים בעבר, כבר הבחנתי בתגובתיך והן יפות ביותר כמו-גם זאת שכאן שעכשיו אתייחס אליה בהתאם.
ובכן, זה די מדוייק לומר שהתחלתי את הכל במונולוג די אקלקטי (במשמעות של רב-גוני) אבל לא סתור... ניתן לומר שהיה מדובר בבליל רעיונות מבורדק מעט, אבל הכל באותו כיוון אחד שכבר הוצג פה יותר בבירור
באשר להמשך דבריך בפסקה שלאחר-מכן, דברין כדורבנות, לא לשוא אני כל הזמן טורח להזכיר שלעניות-דעתי מדובר במשהו מאד טבעי וגם בעניין המגדרי, אני טוען כמוך (רק בהתבסס על כיוונים אחרים). אי לכך ובהתאם לזאת, חקרתי את שלגי פה בצורה מציקה מעט, רציתי לרדת לסוף-דעתה ולראות אם אנחנו באותו ראש... התברר לי שלא, אבל הנק' שלה פשוטה ונאה.

בנוגע לאותו יופי בדסמ"י שאני אכן עוסק בו בנושא זו אומר לך כך-
א. בהחלט חשבתי בעבר על יישום רעיונותי בשטח, אבל מפאת דרישות גבוהות אני צריך שותפה הולמת... כרגע אני רק מנסה להגיע עם שותפתי לתחילת המקום הזה :>
ב. התסריט שציינת פה יצירתי ומורכב מגימים פשוטים, אך יפים בהחלט.
השאלה שלי היא, האם יש פה ערך-מוסף? ואם כםן אז מהו, האם מדובר באמנות לשם אמנות בלבד?
באשר לתסכיט שלי, אגבש אותו מעט יותר ואשוחח איתך בשמחה.

רפאל, שם הולם להודעה שלך תשמע, אני בהחלט מאמין בחידוש, אבל חידוש יכול להישאר ברמת הפטנט גם ואזי הוא אינו מעשה אמנותי.
בעיני כדי להפוך דבר-מה לאמנות, צריך להציג אותו כראוי; אם אתה מציג דבר-מה חדשני ככל שיהיה, הוא לא יעשה את הרושם הנכון אם הואא יוצג באופן לקוי. באשר לפתיחת-אופקים, הרחבת תחום החירות, זה לדאבוני ממש לא משהו שמתחיל או מסתכם בחידוש. כיום בגלל בתחום החירות צר ומוגבל, אז פתיחת האופקים כלל לא צריכה להיות חדשנית; יש כ"כ הרבה דברים ישנים שאנשים כלל לא נחשפו אליהם...

באשר לקהילה, אני מסכים איתך בהחלט, הקהילה בארץ במצב רע, אבל, זה לא מעיד על הBDSM עצמו, אין סיבה לומר שBDSM הוא קונפרמיזם רק משום שהקהילה העוסקת בו בארץ, נוטה להתפשר בתחומי-היצירה שלה...

רפאל,

JabberwockY​(שולט) • 19 בדצמ׳ 2008

למה אתה חושב ככה?

בדסמ הוא פרקטיקה, ולא עמדה.
בפרקטיקה "משתמשים" אנשים, ואנשים שונים משתמשים בה בצורות שונות, אמנותיות יותר או פחות. אי אפשר להשליך על עמדת האנשים מתוך הפרקטיקה בה בחרו להשתמש.

זה בדיוק כמו ציור: הפרקטיקה עצמה אינה רלוונטית [אלא אם האמנות עצמה מתבטאת בשינוי הפרקטיקה הקיימת או ביצירת פרקטיקה חדשה, ואלו מקרים נדירים]; האמנות נעוצה בשאלה מה עושים עם הצבעים והבד.

נוריתE • 19 בדצמ׳ 2008

אמנות...הממ...
הה.
שעת לילה מאוחרת
ואני בפעם המי יודע, באמת אבל באמת מנסה להתרכז והתגובות ארוכות יותר מהירהורי לבו
אבל בתכלס לא היבנתי
מה אתה מנסה להגיד פה?
את מי (ואוציא עצמי פה מכלל מוחאי הכפיים..)
את מי אתה מנסה להרשים , תגיד איש ,?
ההההההההה
תראו אותי המטרו דום החדש והרגיש?
צ'
לא עובד ככה.

Re: ובכן בחורים יקרים...

Morticia • 20 בדצמ׳ 2008

רפאל היקר!

אני נפעמת מיכולתך הורבלית לייצר את הפרופוגנדות הערכיות והנוקבות שלך בצורה כה חזקה ואפילו הייתי אומרת נעלה על קישורי הטקסטים הקצרים לתמונות שלך.
אני לרגע לא קונה את בורותך באשר לטעויות התעמולתיות המעולות שאתה מציב בעורמה שועלית בהחלט בתוך הניסוחים שלך.
תקן אותי אם אני טועה...

ואני אתאפק עוד רגע בתיקונן מתוך תקווה ומשא תפילה שיש עוד מי מלבדי הרואה אותן.
כי אחרת לא תעבור התעמולה שלך
וזה יהיה כל כך חבל בעיני.

איזה יופי אתה מביא את זה - סחתיין עליך
אסתטי בהחלט בעיניים הקאנטייניות הראויות לבחינת אסתטיקה, אם בדבר ולא בהשאלתו החברתית עסקינן...

ובהמשך ישיר לכך...



מוסיפה לתפילתי בלהט תשוקה ראוי ואותנטי את הצלחתך ליישם את העצה שלך שהחכמת לתת בסוף הפסקה והיוותה עבורי איזה אור בקצה מנהרתך. מי יתן ותפסיק להלך כסנדלר יחף - אמן
עם זאת אני תוהה ומפנה אליך סימן שאלה לגבי אותם חידושים בהם אתה מאמין ואם תוכל לספר לי מהו אופן הצגה ראוי המבדיל פטנט מיצירת אמנות, לעניות דעתך?
מי קובע את מידת היותו ראוי ואיפה בכלל ניצב הקו מבחינתך?

ועם כל זיקתי ותמיכתי ביצירה אמנותית חיה ובוערת, קשה לי לראות אותנו כקהילה, בוודאי קוהרנטית ואחידה.
כולי תקווה שיותר ויותר אנשים ימצאו דרך וגישה להתאחד למען מטרה אחת נעלה.
וקצת נשחרר את הזריזות בה אנו מבקשים לזנק למיטה ולחשוףף את צרכינו האפלים ביותר כשאנו כבר בה...
ושוב - אמן

ולראובן הפולני החביב והמסור למסורתו בהחלט, שבכל פעם מעורר בי איזו סלידה בלתי רצונית אל מול הניסוח המתנשא שלך שבעיני רק מסיר מחינך, חייבת אני לומר בוידוי מרגש שנהנתי באופן מופתי מתגובתך זו, על אף אי העדר אותה נימה ניסוחית המלבה חוסר ביטחון וחסימה רגשית באלו שלא שפר מזלם כשלך, יתכן ומתוך כסת"וח התכונות הללו החבויות בסתר הפרטי שבך, ומדוע אתה כושל כך לעוצמה אותה אתה מבקש לייחס לעצמך?

וכל זה בהחלט מוביל אותי לבאטרקאפ היקרה שכולי תקווה שביכולתה וברצונה לקבל בברכה את חיבתי הכנה והנעימה אליה ואל דבריה.

אכן יש ברובכם, שולטים יקרים, נטייה לאיזו הצמדות להגדרה הזו שלכם ככאלו שלעיתים מעל הכל מסגירה פחד מעוצמת האישה וחוסר ביטחון ביכולת שלכם לענות על צרכיה.

ומה אומר?
מכל הלב.
באטרקאפ אולי נינוחה עם הגדרתה העצמית כשפחה וגיבורה מחוויות מזוכיסטיות להנאתה
אבל בעיניים שלי שמתנשאות פחות בנימתן אך נינוחות באותה מידה לפחות עם תפישת אצילותן,
את בהחלט מלכה ומלכה יפה וראויה

מגיע לך מלך הכי מלך בעולם
ואיזה מלך שהוא יהיה באם יזכה בהוד שפלות רוממותה

קחי את זה כמחמאה שנורא מגיעה לך בעיניי אישה יקרה

המשך ערב נפלא
ואכן, לחיי היצירה

ובשלישית, פעמיים כי טוב
אמן
ושבת שלום לכולנו, כמובן