סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חופשה מהבדס"מ

נוריתE
לפני 15 שנים • 17 במרץ 2009
נוריתE • 17 במרץ 2009
תכנו את זה "עייפות החומר" או "רוויה"
צריך לפעמים להתרחק,לקחת פסק זמן לנשום אוויר
ברור שמתגעגעים והצרכים נימצאים, זה לא משהו שאפשר להפרד ממנו בקלות,
אבל אנחנו בני אדם ואנחנו שולטים בצרכים,לא הם בנו.
venus in our blood​(שולטת)
לפני 15 שנים • 17 במרץ 2009
venus in our blood​(שולטת) • 17 במרץ 2009
Buttercup כתב/ה:
תכנו את זה "עייפות החומר" או "רוויה"
צריך לפעמים להתרחק,לקחת פסק זמן לנשום אוויר
ברור שמתגעגעים והצרכים נימצאים, זה לא משהו שאפשר להפרד ממנו בקלות,
אבל אנחנו בני אדם ואנחנו שולטים בצרכים,לא הם בנו.



מאוד מזדהה עם רוח הדברים.
חושבת גם שהמהות איננה משתנה,אבל המימוש לפעמים כן...
Lanya Colson
לפני 15 שנים • 17 במרץ 2009
Lanya Colson • 17 במרץ 2009
Buttercup כתב/ה:

אבל אנחנו בני אדם ואנחנו שולטים בצרכים,לא הם בנו.


הממ, ואני תמיד חשבתי שזה
''אבל אנחנו בני אדם, והצרכים שלנו שולטים בנו, לא אנחנו בהם''
aka BODYGUARD
לפני 15 שנים • 17 במרץ 2009
aka BODYGUARD • 17 במרץ 2009
איני מכיר את האופציות האחרות אולי כי עד גיל 25 חיפשתי את ההגדרות ואת הסיבות

למה שהרגשתי דאז.

האפשרות לצאת לחופשה מבדס''מ אינה קיימת אצלי מאחר וזה אני,חלק ממני,

אני חלק מזה.

בשאלה קיומית שכזו אדם יכול לעניות דעתי לבחון את עצמו באופן הכי פרטי ואישי

ולנסות ולענות על השאלה מתוך הקריטריונים של :

האם אני בכלל יכול לצאת לחופשה כזו?

האם אני בסך הכל טרנדי בנושא ?

האם אני בכלל וניל שניסה לבדוק אם יש לי שייכות לעולם הבדס''מ?

כל תשובה חיובית לאחת מהשאלות הנ''ל אמורה להדליק אורות אדומים מהבהבים

לשואל/ת כמו מערך התראה על מסילת ברזל כאזהרה מהרכבת.

להזכירכם- האור בקצה המנהרה יכול להיות גם הפנס של הקטר השועט לכיוונכם...

כמאמין בכך שבדס''מ אינו תבלין לחיים, אינו תחביב אקסטרימי אלא מהות אישית

וברורה- הבדס''מ אינו מקום עבודה. אין חופשות. אתה שם או שאינך שם.
היולי
לפני 15 שנים • 17 במרץ 2009
היולי • 17 במרץ 2009
מסכימה איתך ובכל זאת, לעיתים (וזה מאד תלוי בצורך עמוק באמת ולא כי עייפת או מתחשק לך ) כדאי לצאת לרגע, להתרחק בכדי לראות טוב יותר, להרגיש שוב ולהתחדש בתובנות חשובות.

משל הציור. בכדי לראות את כל התמונה בזמן שאתה חלק ממנה, צריך לצאת ממנה ולהתרחק. להביט, להצליח לראות את כולה (מה שאולי נדרש לאור הצורך שעלה ) ולחזור שלם ומבין יותר.


יציאה מתוך משהו מהותי שכזה, חשובה ולו רק כי הרגשת צורך לצאת. לא הייתי מתעלמת בצורה דיסוציאטיבית כל כך.

לדעתי, צורך כזה לא מגיח כך סתם out of no where . אם זה קרה - שווה לבדוק מה גרם לזה !
פייה{O}
לפני 15 שנים • 21 במרץ 2009
פייה{O} • 21 במרץ 2009
רפאל כתב/ה:
נילי ונילי כתב/ה:

מניחה שזה הכל חלק משאלת השאלות: "האם השליטה היא מהות או תבלין לזוגיות?"

זהו, שאף פעם לא הבנתי באמת את ההבחנה הדיכוטומית הזו שבין מהות לבין תבלין. קשה לי מאוד לחשוב על בדס"מ כעל איזושהי מהות שמכוננת ומרכזת את אורך החיים שלי. מצד שני - לצמצם את זה עד לכדי תבלין? גם זה לא מסתדר לי. נכון שכל הקטע של סשנים ואביזרים סובל מעליות ומורדות בתוך קשר, בדיוק כפי שסקס יכול לסבול מעליות ומורדות. אבל עדיין - תמיד יש משהו בדס"מי בינו לבינה (כלומר, באיך שאני רואה וחווה את זה), וגם כאן, בדיוק כפי שתמיד יהיה משהו מיני בינו לבינה (כלומר, גם בתקופות שבהן לא מבצעים חדירה).


כמובן שגם אני רק על עצמי ומתוך עולמי לספר יודעת.

אישית - קשה לי להעלות על הדעת זוגיות רצינית, מהסוג שבו אוהבים, חיים ביחד לנצח (או לפחות לזמן ממושך) ומתרבים ביחד, בה קיים בדס"מ בצורה מהותית ועקבית.
קשה לי להאמין שאפשר לחיות, באופן בריא ובונה לפחות, במערכת יחסים בה קיימת היררכיה אמיתית.
בעיני לפחות בדס"מ מהווה חלק (מהותי יותר או פחות) ממיניות. גם כאשר זה לא בא עם מין ישירות, בסופו של דבר זה בא לשרת נטייה מינית.
ולכן נראה לי טבעי לגמרי לקחת הפסקות מבדסמ.

רפאל - למה אתה מתכוון בזה שתמיד יש משהו בדס"מי בינו לבינה?