האמפרי
|
לפני 15 שנים •
28 במרץ 2009
"לעניות דעתי הקובעת" (ותודה לאשכול, לוי) מערכת יחסים בדסמית מלאה המכילה
בתוכה מן הסתם גם את הצד המנטלי/ הרגשי/ הפיסי ושהיא כמובן בתוך מסגרת ה SSC וגם ה USSR (עם פלישה קטנה לפראג אם צריך) יכולה להיות מדהימה ומופלאה ברמת הנאתה ולהביא לריגוש כה גדול עד לנפילת חלקי גוף פנימיים כגון הלבלב אשר צונח אל בין הכליות ויחדיו הופכים שלושתם לפעמון אחד גדול המבשר את הגעתה של כל שעה עגולה. ריגוש והנאה השווים בעצמתם לשתי הפצצות שהוטלו על הירושימה ונגאסקי ביחד. יחד עם זאת, כל נסיון לייחס להנאות הללו דברים כמו "העצמה" ו"גדילה" או "התפתחות אישית" הוא עבודה עצמית בעיניים הבאה רק כדי לקשט את הדבר בערכיות כלשהי כשבפועל היא לא יותר מאשר התמכרות נטו. הכוונה שלי היא שאם במהלכו של יום כל הוויתך נתונה לאותה התרגשות בדסמית עתידית והיא הופכת להיות הדבר המרכזי בחייך הרי שזאת הדינמיקה בכל התמכרות שהיא. היה וכן עולה בכוחך תוך כדי לעשות הפרדה ברורה בין הדברים ולתת תשומת לב ראויה לשאר המשימות והאנשים בחייך, רמת הריגוש וההנאה אשר ביכולתה להפיל את חומות יריחו הולכת ומתעמעמת לה מאחר ואת/ה לא לגמרי "בסרט" וזה מבחינתי המלכוד המסריח בבדסם. |
|
|
צ'יטה(שולט)
|
לפני 15 שנים •
29 במרץ 2009
שפחה קטנה, ליבי ליבי לך על כאבך, מאחל לך שתחושי בטוב.
חתולונת, אני סבור שלהכאיב לעצמך נפשית, עבורי זה לא נראה מתכון מי יודע כמה למה לאושר. Buttercup, אני לא רואה בבדסם מנטאלי כסאדו מאזוכיזם נפשי. אני סבור שיש פער עצום ביניהם. Morticia, מואאאה. נולי, אין בשליטה מנטאלית כדי לומר שנגרם כאב נפשי/ריגשי לצד הנשלט, שהרי לשם מה התכנסנו פה כולנו, בכדי לגרום עונג לשני הצצדים. לעשות פעילויות, אם כי חריגות שמהנות את שני הצדדים. לא קשורה, מסכים לחלוטין, זו גם דעתי. מאדאםT, יקירTי, אין במנטלי ונפשי משהו שמעיד על כך שזה גורם כאב ריגשי לצד הנשלט. נהפוך הוא, זה אמור לגרום לו הנאה בכלל, מי ישמע. האמפרי, אתה מקסים אתה, אבל זה לא חדש. |
|
|
|
צ'יטה(שולט)
|
לפני 15 שנים •
29 במרץ 2009
ברצוני לשתף אתכם בכמה דעות נוספות שלי בעניין.
1. אני מכיר אישית אנשים שנהנים מכאב נפשי. 2. אני מכיר הרבה שמשתמשים בשיטה הזו בכדי לשלוט בנשלטת שלהם. משהו כמו "אם לא תתנהגי יפה" אני אגרום לך לסבול ריגשית. זה יכול לבוא לידי ביטוי בפרצופים, או אפילו בהרחקה. אני סבור שהשיטה הזו היא במקרים מסויימים לגיטימית, אך במקרים מסויימים עושים בה שימוש לרעה. 3. ניתן לומר שבעצם העובדה שאישה מוכה שנשארת בבית, יש בזה אינדיקציה להסכמה, אך לדעתי לא כך הדבר. במקרים רבים כאלה, האישה תטען שהיא אוהבת אותו והוא לא התכוון, שהוא הבטיח להשתנות או טיעונים רבים ומגוונים להסביר את הישארותה שם. אני לא מוצא שום הסכמה בהשארות הזו, ולדעתי זהו מצב של תקלה בשיקול הדעת שלה. 4. הרבה נהנים מהצלפות, או משליטה מנטאלית, יש אפילו שנהנים מהשפלות, אבל הדגש שלי בעניין, הוא שהם נהנים מזה. אבל האם מישהו נהנה מזה שהוא סובל ריגשית ? זו בעצם השאלה שהעליתי בפוסט הזה. 5. זו אמירה נפוצה "כל אחד והבדסם שלו", אבל האמנם זה תמיד עושה את אותו בדסם לגיטימי (בעיני) ? לדעתי לא. לדעתי המבחן הגדול של יחסים בדסמים הוא אחרי היחסים, או ברטרו פרספקטיבה של זמן, שבה שני בני הזוג מסתכלים אחורה ואומרים שזו היתה מערכת יחסים טובה. אבל לצערי בהרבה מאד מקרים נמצא אנשים שמטיפים בלהט שהיחסים שלהם מקסימים, ולאחר זמן לצאת מקללים ומגדפים את אותה מערכת יחסים. האם יש בזה כדי לשלול את שאמרו קודם לכן ? לדעתי כן. לדעתי כאמור, מערכת יחסים בדסמית נבחנת במבחן הזמן. |
|
|
נוריתE
|
לפני 15 שנים •
29 במרץ 2009
צ'יטה כתב/ה: שפחה קטנה, ליבי ליבי לך על כאבך, מאחל לך שתחושי בטוב.
חתולונת, אני סבור שלהכאיב לעצמך נפשית, עבורי זה לא נראה מתכון מי יודע כמה למה לאושר. Buttercup, אני לא רואה בבדסם מנטאלי כסאדו מאזוכיזם נפשי. אני סבור שיש פער עצום ביניהם. Morticia, מואאאה. נולי, אין בשליטה מנטאלית כדי לומר שנגרם כאב נפשי/ריגשי לצד הנשלט, שהרי לשם מה התכנסנו פה כולנו, בכדי לגרום עונג לשני הצצדים. לעשות פעילויות, אם כי חריגות שמהנות את שני הצדדים. לא קשורה, מסכים לחלוטין, זו גם דעתי. מאדאםT, יקירTי, אין במנטלי ונפשי משהו שמעיד על כך שזה גורם כאב ריגשי לצד הנשלט. נהפוך הוא, זה אמור לגרום לו הנאה בכלל, מי ישמע. האמפרי, אתה מקסים אתה, אבל זה לא חדש. צ'יטה יקיר לי כאב נפשי זה חלק מכל המיכלול ואהבה לאדון היא הכי מכאיבה אז לצאת מיזה רק כי הנפש שלי כואבת ודואבת לפעמים? אולי אבל עדיין כל החלק הנפשי ריגשי הוא החלק החשוב שבזה. |
|
|
שפחה קטנה(נשלטת)
|
לפני 15 שנים •
29 במרץ 2009
ציטוט: אבל האם מישהו נהנה מזה שהוא סובל ריגשית ? זו בעצם השאלה שהעליתי בפוסט הזה.
איי דו. ידיד שלי* טען פעמים רבות שאני אוהבת לסבול. שבמקום לנסות להוצא את עצמי מכל מיני מצבים שבהם אני סובלת העדפתי להתקשר אליו ולשקוע ברחמים עצמיים. למרות שאני בעצמי לא ממש ראיתי את זה ככה עד שהוא לא בא ואמר לי. "את לא רוצה לצאת מזה, את אוהבת לסבול". אז אני חושבת שעניתי על השאלה. *"אדון יקר" מהבלוג שלי. |
|
|
Dan_Kap(שולט){f,yt,D,תכ}
|
לפני 15 שנים •
29 במרץ 2009
כאב טוב, כאב רע
בכל סוג של פעילות, בין אם הכאב נגרם על ידי הצלפה ובין אם הוא נגרם על ידי מילה כמו "כלבה" - יש מי שהכאב הזה טוב להם, מענג אותם, לוקח אותם למקום אירוטיים, טובים, מספקים.
ויש מי שכאב שכזה לוקח אותם למקומות קשים, מסויטים, שובר, מוחק, מועך. בעיני, מתפקידם של השותפים במערכת היחסים לדעת לזהות האם מדובר בכאב טוב או כאב רע ומתי משהו חוצה את הגבול מכאב טוב לכאב רע, ממשחק שבו יש הנאה הדדית של השותפים למצב שבו עלול להיגרם נזק בלתי הפיך. |
|
|
aka BODYGUARD
|
לפני 15 שנים •
29 במרץ 2009
מהלכים של רגש ופיסיות ב-BDSM שזורים זה בזה בכבלים עבים.
מי שחושב שיצא ידי חובתו כי הצליף/דקר/השפיל- הרי שטעות בידו. לא כל מפגש בינו לבינה הוא מערכת מוגדרת והבריחה לאחריות נורא קלה כשמתמרכזים בנושא מתוך המערכת ולא מתוך הפגישה הבודדת. כל אדם הבריא בנפשו חייב לעצמו את חשבון הנפש של מה טוב ורע לו. אם מצא עצמו ביום בהיר אחד מתייסר במקום שאינו רוצה להיות בו הרי שקרתה כאן תקלה. בדיוק כמו בטייסת, מקרקעים את כל הכלים לבדיקה מלאה חודרנית ועמוקה על מנת לגלות מהיכן הכשלים, טיפול בהם ורק אז חזרה לפעילות. אין להטיל אחריות על הצד השני מאחר ואף צד שני לא עבר הסמכה לרפואת הנפש כאן (למעט בודדים אולי) ועם כל הכבוד אבוי לרגע שבו שולט יצטרך לקחת אחריות על בריאותה הנפשית של נשלטת שרק הכיר. אין לו את הכלים והידע לאבחן זאת. כל אמירה אחרת הינה בבחינת שרלתנות. לשאלתך שפחה קטנה- בהחלט. |
|
|
|
שפחה קטנה(נשלטת)
|
לפני 15 שנים •
30 במרץ 2009
ומה עם העניין שלא כל מה שנעים לי כרגע הוא טוב לי לטווח הרחוק?
|
|
|
|
נוריתE
|
לפני 15 שנים •
30 במרץ 2009
שפחה קטנה כתב/ה: ומה עם העניין שלא כל מה שנעים לי כרגע הוא טוב לי לטווח הרחוק?
לשם כך נכונו בשיקול הדעת |
|
|
|
שפחה קטנה(נשלטת)
|
לפני 15 שנים •
30 במרץ 2009
באמת? לא בטוח. מה זה יכול לעשות לאישיות? תחשבי שוב...
|
|
|