לא קשורה
|
לפני 15 שנים •
8 באפר׳ 2009
Re: ראובן רורשך כתב/ה: פרלין כתב/ה: שו פוסט פמיניזם? על מה למען השם אתה מדבר?
עד מתי תביא ערבוביה של רעיונות פסבדו-אקדמאיים שאין בינם לבין המציאות דבר? תראה לי את הפוסט-פמיניסטית שהיתה מוכנה שיגזרו לה את כרטיס האשראי! אגב, גם הספר לא ממש חדש. אני מוכרת אותו כבר שלוש שנים לקהל לקוחות של נשים חרדיות. לא מאוד פמיניסטיות מלכתחילה, יש לומר. גם לא פוסט. אני סקרן לדעת כיצד היית מרגישה לו הספר היה בכלל מתייחס לגברים, במקום נשים. יש לי תחושה שהבעיה היא עם הגבר ולא עם הספר. |
|
|
|
לא קשורה
|
לפני 15 שנים •
8 באפר׳ 2009
Re: נשים כנועות. מעניין.
הספר הזה יצא ב-1999, אחרי הזוג קלינטון, מוניקה והסיגר,
ארה"ב של אמריקה דיברה על שמרנות חדשה ורצתה להאמין שהפלות זה פויה. שחינוך חינם, בריאות ודיור ציבורי זה באמת משהו שיכול לעבוד וולנטרית בלבד, שאפשר לקצץ במיסים לנצח, שהנפט יספיק לנצח ושפליטת גזים לאטמוספירה זו הגרסא השמאלנית לאיום הסובייטי של שנות השבעים. הם הביאו את בוש שיעזור להם להרגיש שוב כמו אמריקה. והספר הזה, הוא הגרסא הנשית של אותו רעיון. זה משהו כמו, העולם הזה מבלבל אותו, תעזרי לגבר שלך להרגיש גבר. |
|
|
נוריתE
|
לפני 15 שנים •
8 באפר׳ 2009
ושוב,כמו התכנית ההיא, מערוץ שמונה..
מה זה,בדיוק קשור לפורום אסאמ בנים בנות? |
|
|
venus in our blood(שולטת)
|
לפני 15 שנים •
8 באפר׳ 2009
BODYGUARD כתב/ה: אני אומר לכם...
העולם הזה משתגע... נשים צייתניות??? עולם של סוטים ! בושה ! וכעת לחלק הרציני... סוף סוף חוסכים לשולטים, העובדים קשה מדי, להסביר על שליטה וציות. ישר כוח למחברים והמון בנים זכרים.  
|
|
|
אלעד(שולט)
|
לפני 15 שנים •
8 באפר׳ 2009
המדריך לעקרת הבית הפוריטנית בארה"ב
זה אמור להיות שם הספר.
זה לא מדריך לשפחה מתחילה, הרי הספר הוצג כ: "ספר חדש ומקומם מארה"ב...." כל מי שמכיר ומעורה בחברה האמריקאית ובתרבותה יודע שמתחת לחזות השוויון הדמוקרטיה והקידמה מסתתרת אומה לבנה, גזענית, דתית, שובינסטית ופטריארכלית ששואפת וכמהה בטירוף לחזור לערכים ולמבנה החברתי שהיה נפוץ בה בין השנים 1940-1960. הספר הזה פשוט מתאר , אומנם בהקצנה, את התכונות ודפוסי ההתנהגות המצופים מעקרת הבית הלבנה הממוצעת שמחכה לבעלה שישוב לביתם המצועצע בפרברים אחרי יום עבודה... זה הכל, אין פה שום דבר חדש, מקומם, מפתיע או מעניין כאשר מבינים מאיפה הספר בא ולמי (ולמה) הוא מכוון.... |
|
|
ראובן
|
לפני 15 שנים •
8 באפר׳ 2009
הבעיה עם
פרלין, לא קשורה יקרות,
תודה על ההשתלחות הפעוטה. חוצפה אצל אישה היא דבר משעשע, כה חבל שמרבית הנשים אינן מהינות להיות חצופות תחת עיני הכחולות. פרלין: שימי לב שהצעתי רעיון כי 'לדעת להיכנע' (שמו העברי של הספר) מייצג זרם מחשבה א ח ד מתוך שדה הפוסט-פמיניזם. ישנם זרמים נוספים כמובן, כמו זה שמייצגת סוזן סונטג ע''ה, להבדיל. יתרה מזאת, מדוע את מוכרת את הספר (ועוד לנשים חרדיות) כאשר את בזה לרעיונות העומדים בבסיסו? האם הבוז הוא המניע אותך במהלכי חייך? כאשר את כותבת ומתלהמת כך, הדבר גורם לי לחשוב שכל שיש לך להציע לעולם הוא זוג שדיים יפים. נסי לגלות מעט חמלה. לא קשורה: מילא פרלין, שהביטה אל תוך עיני וידעה כי לא תוכל להיות שלי, אז יתכן ויש בלבה עלי - אולם מה לך ולי? האם זו משיכה בצמה? יש דרכים נבונות בהרבה לחזר אחרי גבר. יתרה מזאת, קביעה כי יש 'משהו בעייתי בגבר', ללא קשר לזהות הגבר האמור, הרי אינה מאפשרת לך לראות דברים כהווייתם. צר לי על גבריך ועל הבעיות שאת מוצאת בהם. הדבר המצית את חמת הנשים ב'לדעת להיכנע' הוא הידיעה שיש 'סכס אחר' - במובן של התנהלות אינטימית שלווה יותר בין גבר ואישה, כמו גם הידיעה שעל האישה לשלם את עיקר המחיר הרגשי על מנת שמערכת יחסים תצלח ותשגשג. הדבר דומה לכעס שחשות נשים 'כמותכן' כלפי זונות, המפרות את מאזן האימה בין גברים לנשים. לעניות דעתי, מסירות היא מחיר פעוט לשלם, בסופו של דבר, ולו משום שהחלופה היא חיים של 'מלחמת המינים'. איני יודע מה אתכם/ן, אבל אני לא נוהג לנהל את חיי האינטימיים כשדה קרב. חג שמח ושליו, ראובן |
|
|
|
נוריתE
|
לפני 15 שנים •
8 באפר׳ 2009
הקטע הוא
ואני אתייחס לזה עכשיו ברצינות הקטע הוא שהמחבר ודומיו רוצים לקחת את הגלגל מאה שנים ויותר לימים שבהם האישה עברה מבית אביה אל בית בעלה ושלא היו לה שום זכויות חוצ מאלו ש"נתנו לה" ולא אכנס עמוק מדי להסטוריה רק שכיום זה ממש לא מעשי ונעזוב שובינזם פמינזם וכל מיני איזמים אחרים אפילו אצל הדתיים למיניהם האישה יוצאת לעבוד ולפרנס או לעזור בפרנסה כי אלו הם הזמנים שבהם אנחנו חיים ואין אחרת וכל הביאס הזה נו מילא |
|
|
Uranus
|
לפני 15 שנים •
8 באפר׳ 2009
Re: הבעיה עם ראובן כתב/ה: לעניות דעתי, מסירות היא מחיר פעוט לשלם, בסופו של דבר, ולו משום שהחלופה היא חיים של 'מלחמת המינים'. איני יודע מה אתכם/ן, אבל אני לא נוהג לנהל את חיי האינטימיים כשדה קרב. Hear, hear ! 
(אני מזמין את כל מי שעומד או עומדת להגיב עוד בשרשור הזה, לקרוא לפחות שלוש פעמים את המשפט הזה ולחשוב טוב אם תגובתו תואמת את רחשי ליבו או ליבה.) |
|
|
|
נוריתE
|
לפני 15 שנים •
8 באפר׳ 2009
Re: הבעיה עם Uranus כתב/ה: ראובן כתב/ה: לעניות דעתי, מסירות היא מחיר פעוט לשלם, בסופו של דבר, ולו משום שהחלופה היא חיים של 'מלחמת המינים'. איני יודע מה אתכם/ן, אבל אני לא נוהג לנהל את חיי האינטימיים כשדה קרב. Hear, hear !
(אני מזמין את כל מי שעומד או עומדת להגיב עוד בשרשור הזה, לקרוא לפחות שלוש פעמים את המשפט הזה ולחשוב טוב עם תגובתו תואמת את רחשי ליבו או ליבה.) THER THER נהוג לאמר יפה דורש יפה מקיים רק שהדרישות בספר הזה ומאוהדיו נתונות רק לנו הנשים לכם אין שום חובות גברי טיפוסי מספיק שאתם הולכים לעבוד נכון נכון או למעשה מספיק שאתם "גבר גבר" וכמו שנאמר חשבנו היה אבועלי הקפדן אבל,יצא חסן ,הקטן קטן |
|
|
שיר כאב(שולטת){סוליקר}
|
לפני 15 שנים •
8 באפר׳ 2009
Re: הבעיה עם ראובן כתב/ה: כאשר את כותבת ומתלהמת כך, הדבר גורם לי לחשוב שכל שיש לך להציע לעולם הוא זוג שדיים יפים.
פרלין, שהביטה אל תוך עיני וידעה כי לא תוכל להיות שלי והנה פנטזיה קטנה: היא עמדה מולו והביטה בעיניו, מסתכלות בה מתחת לפדחת מקלישה, וידעה שלעולם לא תוכל להיות שלו: כי איך תוכל לשאת אדם שחושב שכל תגובה שלה לדבריו נובעת ממקום אישי, מדחיה או עלבון, ולא מהשקפת עולם אינטליגנטית, מנומקת ובלתי תלויה בו? השדיים היפים גאו באנחה. היא הלכה. הוא רץ לספר לחבר'ה. חג שמח! |
|
|