הדבר הכי מרגש שראיתי מזה הרבה זמן

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3703379,00.html

איזו כתבה מגעילה (כרגיל בוואלה). הקול שלה באמת יפהיפה.

אני חושב שהעיקר פה זה הדרמה. הפרצופים של קאואל ואמנדה.
השירה שלה זה לא משהו שלא שמעתי בעבר, אבל זה בהחלט משהו שלא ראיתי בעבר. לדעתי אם היתה צעירה ב-30 שנה היא אולי היתה עוברת, אבל לא היתה זוכה לחשיפה הזאת.

פול פוטס מ-2007 היה הרבה יותר מרשים:

ובגמר:

אלה בדיוק הרגעים הקטנים/ גדולים שבעבורם שווה להיות בחיים.
הקטעים האלה מייבבים אותי להפליא. תענוג.

לא ייאמן?
למה לא ייאמן? מה קשור?
האם כשעולה לבמה יפייפיה מדהימה ומזייפת להנאתה בקול צייצני מישהו מתפלא איך זה יכול להיות שיפה כזאת לא יודעת לשיר?
מה הקשר?

בוודאי שזה מפתיע שאישה שנראית בת 65 לפחות והיא בת 47 או 48 לבושה כאילו תלשו אותה משנת 1930, ויש בה משהו "שרוט" כמו שרק סקוטים יכולים להיות ואז היא מתחילה לשיר וגם לי נפלה הלסת התחתונה בתדהמה. אותי היא הקסימה עוד לפני שהתחילה לשיר ואני מודה שגם שעשעה.
אז העולם לא כזה מושלם ואנשים הם אכן ציניים, שופטים על פי מראה חיצוני וכו' ... אבל מצד שני אנחנו רואים על במות בכל העולם גם אנשים מכוערים להפליא שרים ויוצרים ומופיעים ואנשים אוהבים ומעריצים אותם, אז כמה שאנחנו מכוערים אנחנו עדיין לא כאלה מכוערים בכדי להיתעלם מכישרון כזה רק כי היא מכוערת.
ואני לא חושבת שהיא שרה יפה בתור מכוערת . היא פשוט שרה יפה. נקודה.

אפרופו, "קול צייצני"...אי אפשר ללא סצינת הסיום
של Singing In The Rain: