הסכמה או אי הסכמה

Brave Dwarf • 27 באפר׳ 2009

וזה מה שאני אעשה בדיוק כאשר אפתח שרשור בנושא חלומות מיוזעים ופנטזיות. שאלת. התמהמהתי עם התגובה מהסיבה הזו.

לדעתי פנטזיה מגיעה ממקום מודע ונשלט. חלומות לא. למרות ששניהם עשויים להביע אותו הדבר, חלומות אינם פנטזיה. אך דעתי אינה רלוונטית כאן (והידע שלי בנושא, אם קיים, זעום). את זו ששאלת את השאלה.

Re: הסכמה או אי הסכמה

Morticia • 27 באפר׳ 2009

אתן מעלות מחזה?
כי יתכן כאן ערך מוסף

מי מונה לתפקיד הלחשן?

חשוב שהקהל יבין

בין כפיה לחרמנות

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 27 באפר׳ 2009

כי בשבילי בכל אופן יש המון הבדל בין מחשבה על אונס, לבין פנטזיית אונס.

ויש כל מיני מקומות שמהם אפשר להתחבר לפנטזיה הזאת.
אני, למשל, אוהבת פחד. אני אוהבת לחפש את המקומות הגבוליים, שבהם אני יכולה מצד אחד לגעת בתחושה של אימה משתקת, ומצד שני, in the back of my head, לדעת שלא אפגע. כי באמת להפגע, מן הסתם, אני לא רוצה. ואני אוהבת את תחושת איבוד השליטה, התחושה שזה לא בידיים שלי, שמשהו קורה לי מבלי שאוכל לכוון אותו. זה לא רק בסקס, דרך אגב. בכלל. אני אוהבת לאבד שליטה ואני אוהבת לפחד. בכל מיני מצבים. כשזה משלב גם גבר שאני נמשכת אליו שמעניק לי את התחושה הזאת, זה גם מחרמן. אבל עד כאן מדובר במציאות.

בפנטזיה, אני יותר קיצונית. אני יכולה לפנטז על דברים שאני ממש לא רוצה שיקרו לי במציאות, וזה בדיוק בגלל אופיה של הפנטזיה: בה אני כן שולטת. אני מחליטה מה קורה בכל רגע ורגע. אם משהו לא מוצא חן בעיני אני יכולה לעצור, לחזור אחורה, לשכתב.

גם אני כתבתי סיפור פנטזיית אונס אתמול (כנראה שהלוחשת שחררה איזה סכר פה ), ותיקנתי אותו כמה וכמה (ועוד כמה) פעמים. חיפשתי את הגבול בין מספיק חזק לבין לא חזק מידי. זה צריך היה להיות יותר ממה שאני בטוחה שאני יכולה להתמודד איתו, אבל פחות ממה שיהיה כל כך רע שזה כבר לא יהיה מדליק. בפנטזיה, בפנטזיה.

כן, זה משחק מסוכן. כן, אם מישהו יגשים לי את הפנטזיה "טוב מידי", זה יכול להיות יותר אונס ממתנה. אם יגשימו לי אותה בחוסר אמינות, זה לא יהיה זה. אבל אם מישהו ימצא את הגבול, ידע לתת לי לדעת שהוא שומר עלי ובכל זאת לתת לי הצגה טובה, הו... נהיה לי חם רק מלחשוב על זה.

ואני מסכימה בהחלט שצריך מאד להיזהר מהגשמת משאלות שכאלה. בעצם, לאף אחד לא הייתי ממליצה לנסות. Better safe than sorry. אתה אף פעם לא יודע מראש איך תרגיש עם זה. ובכל זאת, אני בכל זאת רוצה...

נו, אני כנראה לא היחידה פה שהדחף לשמור על עצמה מכל פגע, חלש לעומת הדחף לחפש את הריגושים האלה...

Re: בין כפיה לחרמנות

Morticia • 27 באפר׳ 2009

אבל זה גם חלק מהיופי בשוטטות באזורי הכאוס
ממקום של ביטחון עצמי
לפעמים אפילו אמונה
את בונה את עצמך
ומשיגה שליטה
שלך
על עצמך

עוצמה

ואז את אפילו יכולה לקחת אתך מישהו נוסף למסע
ולחוות מעוף והרפתקאה

{נ.ב. סליחה אם אני פוגעת במישהו/מישהי/מישהם אבל האונס כנושא מרכזי כאן באתר מאוד לא נעים לי ואני אישית לא מוצאת בזה קסם או מקור משיכה}

שלגי • 27 באפר׳ 2009

זה כבר מזמן לא השרשור שלי
כנראה שיכולת הביטוי שלי לוקה בחסר (באמת), כי כולם עונים שואלים ותוקפים על דברים אחרים ממה שכיוונתי אליהם...

לגבי הפנטזיות אני לגמרי מסכימה איתך בנושא המודעות ובנושא השליטה עליהן (לפחות חלקית) - אבל אצלי לפחות מה שאני בוחרת לפנטז עליו הוא מה שמחרמן אותי אולטימטיבית בזמן נתון (או לחילופין מה שאומרים לי לפנטז עליו, אבל זו סוגייה נפרדת לגמרי).

ביחס לחלומות - כמעט ואין לי כאלה שאני זוכרת - כך שזה אינו כל כך רלוונטי לגבי.

Re: הסכמה או אי הסכמה

פרלין​(נשלטת){ש} • 27 באפר׳ 2009

אניסיה, לכל הפחות תקראי שוב את מה ששלגי כתבה ואז תגלי, לזוועתך, שלה דווקא *אין* פנטזיות אונס.
להכין לך את הכובע? יש לנו היום סומבררו-פטל וצילינדר-שוקולד.

ושלגי, גם לי אי הסכמה לא עושה את זה. דווקא ההשפלה שבכניעה מדליקה אותי.

תשובה לשאלתך שילגי }{

Josephin​(לא בעסק) • 27 באפר׳ 2009

מעולם לא פינטזתי או חלמתי על אונס, זה לא משהו שמגרה אותי או מושך אותי.

"כניעה וכוחניות מדליקה אותי"

שלגי • 27 באפר׳ 2009

מסתבר שאני עדיין לא לבד, פרלין וחלמית איתי בחדר
(אני במיטה ליד החלון).

ושאלה לגמד:
נניח שמחר יש מלאי נשים אינסופי (או גדול מאוד, כדי לא להסחף) שאתה יכול לעשות בהן כחפצך.
האם אתה מעדיף שהן תתנגדנה לך או שתוכל לעשות מה שאתה רוצה בלי התנגדות ואפילו עם סימני רטיבות שלהן (עם כל מה שזה אומר)?

Re: הסכמה או אי הסכמה

נילי ונילי • 27 באפר׳ 2009

המממ...

~מגרדת בפדחת~

אז יש לי כמה וכמה בעיות עם מה שכתבת.

ראשית, אני חושבת שלהגיד שהקישור בין מין ואלימות הוא משהו שרק נשים הטרוסקסואליות עושות, הוא בעייתי בלשון המעטה. בנוסף, להגיד שאילו הן רק היו יכולות להפסיק לעשות את הקישור הזה אזי העולם היה מפסיק לעשות אותו גם כן- זה אפילו עוד יותר בעייתי.

1.
זה בעייתי בגלל שזה מוריד את האחריות מהציבור הלהט"בי (לסביות, הומואים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים) על האלימות שקורית אצלם (אצלנו) בקהילה פנימה ורומז על כך שהיא לא קיימת או שהיא בעיה של סטרייטים בלבד. היא לא.

2.
זה בעייתי כי האמירה הזו מתעלמת מכך שהקישור בין מין ואלימות הוא כל כך חובק עולם, מקיף ונפוץ שאי אפשר להתחיל לתפוס את זה בכלל.

3.
זה בעייתי כי אני לא מאמינה שאם תעצמי עיניים ותתעלמי מבעיה (או תחליטי שהיא לא קיימת) (או תחליטי שהיא רק בראש שלך ושמרגע זה את עושה לה 'פוס'), אז הבעיה הזו בהכרח תיעלם. גם אם אלפי נשים בעולם יחליטו שהן מפסיקות לעשות את הקישור בין מין ואלימות- זה לא יבטל את הקישור הזה אצל מיליוני אנשים אחרים בעולם. ובטח ובטח לא יבטל את הקישור הזה בחיים של אלפי הנשים האלו עצמן.

4.
זה בעייתי כי האמירה שנשים הטרוסקסואליות הן בהכרח שטיחי רצפה וגו' היא פשוט מעליבה. ומתנשאת קצת. ומונעת יצירת סולידריות לסבית-סטרייטית על בסיס מאבק פמיניסטי. וחבל.

5.
ולבסוף, אחרון אחרון חביב, מי קבע שהקישור הזה הוא דבר כל כך רע?
אפשר לעשות איתו דברים מאגניבים ולשחק איתו קצת. אפשר להתחרמן ממנו. אפשר לנצל אותו. אני לא רואה חובה להתעלם ממנו או לנסות לבטל אותו. הקישור הזה קיים במח שלנו והוא הופנם ונחקק עמוק עמוק בתוכנו. עכשיו בואי נלמד ביחד איך עושים איתו דברים טובים, שיגרמו לכולנו שעות של הנאה מינית וחדוות יצירה.

Brave Dwarf • 27 באפר׳ 2009

אחלה. אז אם אנחנו מסכימים לגבי המושג, כפי שאמרתי בתגובה המקורית:
זה השרשור שלך ורק שלך וכל עוד תדעי להחזיר אותו לפסים שלו, ככזה יישאר;
למרות היותי אנס פוטנציאלי, בתחום גידול שיער על כפות הידיים, פנטזיית האונס אינה קיימת אצלי. וזאת בגלל המודעות לנזק שנגרם לצד השני.

אבל שלגי, בינינו, פנטזיית האונס גם אינה קיימת אצל אלו הטוענות שהיא כן. הרי כל עוד הן בוחרות את האנס וקובעות מה יעשה ומה לאו (כגון הקביעה הנחרצת באחד השרשורים פה שהאנס בשום פנים לא מלקק) אז איזהו אונס זה? אני רוצה לראות את ההיא שתגיד לי: "מותק לא בא לי שתאנוס אותי כי העיניים שלך לא כחולות מספיק, אני מעדיפה את ההוא." בכל אופן, בכל השנים המטורפות האלה שקראתי את הפנטזיות של הבנות בפורומים שונים, לא הייתה אחת שתארה מצב של אונס אמיתי. מאף אחד מהקטעים המתוארים לא הרחתי את הפחד המחודד, את הניתוק, את המלחמה הפנימית ואת הקריעה האיומה שמלווים חוויה נוראית זו.

אז יאללה, נקרא לזה אונס.