כמהה

Re: כמהה

natti​(נשלטת) • 30 בנוב׳ 2009

להבדיל ממה שאת חושבת שמי שלא בדיעה שלך תוקף אותך, אני רק נתתי לך חומר למחשבה, מה שלי הכתיבה שלך עשתה....
אם את מחפשת שיכתבו לך כל הכבוד ויללקו לך תכתבי את זה בסוף הפרסום שלך וכך נדע איך להגיב לך ! !

ועם כל הכבוד לאחרים, זאת דעתי, וזה מה שאכתוב לך.... ובאמת הגיע הזמן שאולי תשמעי דעה שונה משלך ואולי תפנימי אותה ותביני שבשליטה התמסרות היא לא להחזיק את החבל בני קצוותיו ! ! !

תיזכורת קטנה

*מנגינה*{התווים שלו} • 30 בנוב׳ 2009

אנחנו נמצאים בפורום " יצירה מקורית"
המקום פותח פתח ליצירות אישיות וכתיבה חפשית של חברים.
זה לא פורום דיונים על מהות השליטה ועל דרכה.
חתולונת כתבה מנבכי ליבה וזו הרגשתה הסובייקטיבית.
אפשר לאהוב את הכתיבה וגם לפרגן,
אפשר לא להתחבר למילותיה,
כל אחד וטעמו.
אבל לא להפוך את כתיבתה לדיון מהותי כל שהוא, שהרי זו יצירה מקורית.
כל אחד והמקוריות שבאה מתוכו.
אני בוחרת לפרגן על הכתיבה שבאה מהלב

שם הפורום פה הוא "יצירה מקורית"

בלוסום​(לא בעסק) • 30 בנוב׳ 2009

אם הייתי רוצה עצה איך להיות נשלטת (ממך אני לא רוצה, תודה), היתי שמה את הקטע הזה במקום אחר, במקום שבו יש אפשרות לדיון על כך.

אבל

אני לא מעוניינת שיגידו לי איך להיות נשלטת - אלא לקבל התיחסויות אך ורק ליצירה כיצירה. זו מטרת היצירה הזו ופרסומה.

אם היתי רוצה את עצתך היתי מבהירה זאת. עד אז, מנעי ממני את דעותייך על איך אני והנשלטוּת שלי נתפסות אצלך, תודה.

Re: שם הפורום פה הוא "יצירה מקורית"

קטסטרופה{Adonai} • 1 בדצמ׳ 2009

סתם תהיה,

היה לך אי פעם שולט?

natti

המלט • 1 בדצמ׳ 2009

את ממש תוקפנית ושתלטנית. הבחורה כתבה שיר. מה את מנהלת לה את המילים? תיכף גם תגבילי לה את חשבון הבנק.

Re: שם הפורום פה הוא "יצירה מקורית"

בלוסום​(לא בעסק) • 1 בדצמ׳ 2009

וזה עניינך - איך?

וסתם לידיעתך - היו לי שניים.

Re: natti

בלוסום​(לא בעסק) • 1 בדצמ׳ 2009

תודה שהחזרת דברים לפרופורציה. (:

Re: natti

natti​(נשלטת) • 2 בדצמ׳ 2009

אתה יודע מה, אתה בהחלט צודק, אני תוקפנית ושתלטנית
ולפני שאתה ממשיך ההייתי מציעה לך לקרוא את התגובה הראשנה שלי
שהיא מתייחסת אך ורק ליצירה המקורית הזאת (שכתבו אותה לא מעט לפני)
להיות כמהה לתת לנשלטת, המתמסרת ולכנועה דרור, זה לא לתת הוראות הפעלה ולהכתיב מה צריך לעשות
כדי להגיע לסיפוק, לתת לנשלטת ולכנועה והמתמסרת דרור הוא לתת את המושכות למישהו אחר
להחלטתו בלבד.

אז עם כל הכבוד לך, אני הגבתי בדיוק למה שנכתב ומה שעשה לי הכתיבה הזאת.

ולך חתולונת,
אם הייתי רוצה ללמד מישהי או להדריך או לתת עצה בטח זה לא היה לך,
את שומעת רק את עצמך ולא את אף אחד אחר (קצת מזכיר לי שרשור אחר במקום אחר)
תלמדי לקבל ביקורת על מה שאת כותבת, ולא רק קוצי מוצי וחיבוקים ונשיקות, במיוחד עם היצירה הזאת פורסמה באין ספור מקומות.
כתבת את הדבר הזה ב "יצירה מקורית" אינני מבינה מה היצירה, ואלו דברים שנכתבים כמעט כל יום מלא מעט נשלטות שבאמת מהתמסרות
אז במקום לתקוף את הביקורת, ואז להמשיך לתקוף ולתקוף ואז לפרסם פוסט אצלך בבלוג שאת התנהגת לא בסדר וכו' (כמו תמיד) תנסי לקרוא את המילים שלי ותביני מה כתבתי, ואל תחשבי שהתגובה הראשנה היתה תוקפנית, כי אם הייתי רוצה לתקוף תאמיני לי שום בונקר או מקלט לא היה עוזר.....

ובזה סיימתי את הנושא הזה.

Re: natti

Brave Dwarf • 2 בדצמ׳ 2009

נתינקה, את יודעת כמה אני אוהב אותך. אבל "להיות כמהה לתת לנשלטת, המתמסרת ולכנועה דרור, זה לא לתת הוראות הפעלה ולהכתיב מה צריך לעשות
כדי להגיע לסיפוק, לתת לנשלטת ולכנועה והמתמסרת דרור הוא לתת את המושכות למישהו אחר
להחלטתו בלבד."

מי את שתקבעי עבור חתולונת איך זה צריך או לא צריך להכתב מליבה. מה עוד שלרגע לא עצרת כדי לשאול אותה אם אכן את צודקת בהבנתך את אשר קראת אותה. פעם הייתה שאלה בפורום מי אוהב אילו בלוגים. הרבה אנשים סיווגו ופירטו ומספרו. אני כתבתי שאני לא קורא בלוגים בכלל ושילכו ויזדיינו. כי סיווג רגשות - לדידי מהווה גבול.

אני קורא. ברור. אבל לסווג אסור. וגם אסור לתקוף טרם מבררים למה התכוון המשורר. כי לנו יש הנטייה לראות את העולם דרך הפריזמה שלנו. לה (לפריזמה), מה לעשות, יש היכולת לשקף את עצמנו בלבד. (-:


לדעתי, שוב לדעתי, נו... מה רציתי לכתוב? החתול שלי אונס לי את היד טרם אני יוצא לעבודה. אני מאבד את חוט המחשבה בגללו. טוב. אם אזכר, ארשום כאשר אחזור.

לנתי - המציאות דופקת בחוזקה על דלתך:

בלוסום​(לא בעסק) • 2 בדצמ׳ 2009

Re: כמהה
הודעה 06:17 30/11/09 תגובה וציטוט

חתולונת סוררת 1607 כתב/ה:
אני כמהה להצלפה, היא מרגישה לי כמו המשך של נגיעה.
אני כמהה להרגיש אחיזת גבר בשדיי, מחשמל אותי במגעו.
אני כמהה להרגיש את אחיזת האטבים, צובטים, מכאיבים עד לגבול השגעון.
אני כמהה להיות מחובקת על ידי החבלים שעוטפים אותי ומטיסים אותי למעלה למעלה.

כמהה לעירפול חושיי - כיסוי עינים כדי שלא אראה
למילוי פי במגוון העומד לרשותנו, להחלטתך.
כמהה לאטימת אפי כדי שאפתח את פי יותר עמוק,
כמהה להרגיש את גבריותך חודרת ומפלחת את גרוני

כמהה להרגיש ידיים שבוטשות, שמפשקות, שקושרות, שמפליקות, שמצליפות, שסוטרות, שמטפטפות שעווה, שמושכות בשערי, שמורידות אותי על 4 - הכי גבוה שיש, ידים שמלטפות אותי וחובקות אותי אחר כך.

כמהה להוציא את המתמסרת, הפסיבית, הכנועה, המוכנעת, את הנשלטת שבי.


הכמיהה שלך היא דבר והיפוכו
מצד אחד את רוצה להרגיש את הנשלטת שבך זאת שמתמסרת שכנועה
ומצד שני את כותבת הוראות הפעלה, שיביאו אותך לכדי סיפוק
התמסרות ולהיות נשלטת אומר לתת לשולט את השליטה, את ההחלטה
להתמסר אליו לרצונות שלו, לדברים שלו עושים טוב, לספק את הרצונות והחשקים שלו.
ואני בטוחה שביום שתשחררי את השליטה שאת מחזיקה בה, תתמסרי מבפנים באמת ובתמים
אז אבל רק אז תוכלי להרגיש את מה שאת כמהה לו

בהצלחה.

ואת אומרת שבפעם הראשונה הגבת ליצירה? איפה את רואה פה ביקורת ספרותית???
לפחות תפסיקי לשקר, GOD!!!
לא מעוניינת שתגידי לי איך להיות נשלטת (אולי כי את פשוט לא מעניינת אותי???!!!!)

צאי לי מהוורידים!!! אם אין לך משהו להגיד על איפה לשים פסיקים או למה השתמשתי בדימויים כאלה ואחרים וכו', שזו המשמעות של ביקורת ספרותית, עשי לי טובה - (ואני ממש מנסה בכוחות עילאיים לא להכנס באימאימאימא שלך, למרות שמגיע לך!!) - ע ז ב י אותי ואת ההתמסרות שלי לנפשנו!! לא מעניין אותי לדעת מה את חושבת עלי במובן הזה!!! פשוט תפסיקי להגיב, וזהו!!!