Lady Mod(שולטת)
|
לפני 14 שנים •
17 בינו׳ 2010
Re: אתן מתעסקות בטפל בת יא ענה כתב/ה: ולא בעיקר.
לא פעם אני מגיעה למצבים קשים, לא נוחים, לא נעימים ואפילו די דוחים בקשר שלי עם אדוני. אני כותבת לו על זה. גם הוא וגם אני בחרנו שאת המכתבים שלי אליו אפרסם כאן. למה? לא עניינכם. כתבתי לו על סיטואציה מסויימת שגורמת לי להרגיש משהו מסוים. האם זה אומר שאין בינינו תקשורת? לא. האם זה אומר שהוא גורם לי להרגיש רע? לא. זה אומר אך ורק שסיטואציה מסויימת גרמה לי לסערת רגשות, לבלבול ולקושי. (ושום מילה על מה זה עושה לי בין הרגליים). לאחר שפרסמתי את ההבהרה אני מבקשת להמנע מלחוות דעה לחיוב או לשלילה על התקשורת בין אדוני וביני. אולי היה רצוי שאת ההבהרה הזו תפרסמי בהודעה הראשונית.. את מעלה על הכתב דברים אישיים בפורום פומבי ביותר, אז כך שלכתוב, "זה לא עניינכם" נשמע לי תמוה.. רובינו לא מכירים אותך, את אדונך או את סוג/טיב הקשר שלכם ואת ההסכמות והסיכומים שבינכם. רובינו פשוט נכנסים לפורום הפומבי הזה וקוראים הודעה שלוקה בחוסר לגבי פרטים רבים, וכל אחד מגיב מההבנה שלו את הכתוב. קחי את זה לתשומת ליבך. 
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 14 שנים •
17 בינו׳ 2010
Re: אתן מתעסקות בטפל בת יא ענה כתב/ה: ולא בעיקר.
לא פעם אני מגיעה למצבים קשים, לא נוחים, לא נעימים ואפילו די דוחים בקשר שלי עם אדוני. אני כותבת לו על זה. גם הוא וגם אני בחרנו שאת המכתבים שלי אליו אפרסם כאן. למה? לא עניינכם. כתבתי לו על סיטואציה מסויימת שגורמת לי להרגיש משהו מסוים. האם זה אומר שאין בינינו תקשורת? לא. האם זה אומר שהוא גורם לי להרגיש רע? לא. זה אומר אך ורק שסיטואציה מסויימת גרמה לי לסערת רגשות, לבלבול ולקושי. (ושום מילה על מה זה עושה לי בין הרגליים). לאחר שפרסמתי את ההבהרה אני מבקשת להמנע מלחוות דעה לחיוב או לשלילה על התקשורת בין אדוני וביני. אני מסכימה איתך שההתעסקות בשיפוט הקשר ביניכם היא טפלה ולא לעניין. אבל קשה שלא להתעניין במה שקורה מעבר. השאלות ששאלתי אותך לא באות לומר שאתם לא בסדר או משהו שקרוב לזה. אלא שהכתיבה שלך מעלה שאלות. היא עושה את זה כי היא מעניינת, וכי את חושפת בפנינו את הרגעים הקשים, המאתגרים, את המעניינים ביותר. היעדר הצד של אדונך בסיפור הזה - בלט. החוסר היה מאד מוחשי והרגיש לי כמו חלק משמעותי מהסיפור. ולכן שאלתי מה ששאלתי. הכתיבה שלך מכילה את זה. אני רואה קושי מאד גדול להפריד בין התוכן של דברייך לבין הדרך בה את מעבירה אותם. פרסמת משהו, יצרת עניין, וזה מעלה שאלות. אני מקווה שאולי בכל זאת תתייחסי. אני מתה לשמוע עוד על השלם שההודעה הראשונה שלך היוותה חלק ממנו. |
|
|
Morticia
|
לפני 14 שנים •
17 בינו׳ 2010
מצטרפת לקבוצת התומכים בדבריה של ליידי מוד
יפה אמרה בהתנסחותה המדוייקת ואולי כדאי שבמקום לנזוף בנו, אלו שאת בחרת לשתף כאן, בדבר הפרטי הזה שבינך לבינו, תנסי להקשיב לה את בחרת להביא את זה לכאן ואת טוענת שזו הדרך היחידה שלך לתקשר עם האדון שלך עם זאת, את מציגה את המקרה כאמיתי, מה שמלמד שאת פוגשת אותו מחוץ לכותלי הוירטואליה אלא אם את רוצה להתוודות שמדובר באיזו פנטזיה וזה לא באמת קרה...? התמונה לא כל כך ברורה... אז למה שם את לא יכולה לתקשר אתו? ואיך את יכולה באמת לתת לנו הוראה לא לתקשר עם פוסט שבחרת לפרסם פה? יש הבדל מהותי בין אדון לבין אדם שמנצל את חולשותייך לרעה ואולי ההבנה הזו היא הדבר הטוב היחיד שאת באמת יכולה להפיק מחוקי התקשורת הלקויים האלו |
|
|
בת יא ענה
|
לפני 14 שנים •
17 בינו׳ 2010
Morticia כתב/ה: את בחרת להביא את זה לכאן ואת טוענת שזו הדרך היחידה שלך לתקשר עם האדון שלך איפה טענתי כזה דבר? |
|
|
Match Girl
|
לפני 14 שנים •
17 בינו׳ 2010
למה לא?
אני לא יודעת כמה יותר ברור מזה, זה צריך להיות. היא כותבת למאסטר שלה. היא פונה אליו.
מדובר כאן בפורום שאמור להיות מאוכלס באנשים שמתעסקים עם בדסמ בכל דרגה שהיא. ואם הם בוחרים להשתמש בכלי הזה כדי להעשיר את השליטה ביניהם. איזו תחושה איזו מטרה. שיש מחיר או רווח לכתיבה אם היא תלויה בפרסום. אז למה לא? אם לא בפורום בדסמי איפה בערוץ הילדים? ודבר שני, בת יא ענה כותבת כל כך יפה. שעצם ההצצה המתאפשרת היא מספיקה. בפני עצמה. לתוך רגע ספציפי וגזור. כל הקרביים בחוץ. תענוג לקרוא. ולהקיא לפניו, ככה.. ביחד עם תחושת ההשפלה המתמשכת הזו. אני יודעת בדיוק על מה את מדברת. אני רוצה לענות לך לשתף. אבל זה לא המקום. זה שלך מולו בדיוק כמו שכתבת. זה לא המקום שלי. לפחות נראה לי, ככה. * ויולי כתמיד מטיבה לכתוב ולהגיב.
|
|
|
|
Morticia
|
לפני 14 שנים •
17 בינו׳ 2010
בת יא ענה כתב/ה: Morticia כתב/ה: את בחרת להביא את זה לכאן ואת טוענת שזו הדרך היחידה שלך לתקשר עם האדון שלך איפה טענתי כזה דבר? אני חושבת שעכשיו זו את שמתעסקת קצת בתפל זה בפירוש מה שמשתמע מדברייך ולא טרחת להסביר יותר מדי אנשים הגיבו לך ממקום טוב ובכוונה טובה ממקום של דאגה ומשהו הדומה אולי קצת לסוג של כאב פאנטום על אפטר קייר שנשמע שלא היה זו לא תחושה השמורה אך ורק לעבד או לשפחה (זו גם אחריות של אדם המבקש לקחת עליהם שליטה) וכל זאת על סמך מעט מאוד שאת אומרת לצד תחושה שלו יכולת היית אומרת אפילו פחות ועדיין בחרת להביא זאת לכאן קיווית לגלות שלאף אחד לא באמת אכפת? אם כך, אני כמעט שמחה שהועמדת על טעותך |
|
|
|
בת יא ענה
|
לפני 14 שנים •
17 בינו׳ 2010
ליידי מוד, יולי ושאר המגיבים.
אני מקבלת תשובה על הפניה הזו. לא תמיד אני פונה אליו בדרך הזו, זו אחת הדרכים. הוא קורא בדיוק כמוכם, אם יש לו מה לומר הוא אומר, אם אין (גם זה קורה) אז הוא לא אומר. התקשורת הזוגית שלנו לא נפגעת. בסה"כ כמה אני נחשפת כאן? זה לא משנה אם זה נכתב כאן, בבלוג שלי או בתיבת המסרים שלו. אף אחד מכם לא מכיר אותי או אותו, אין לכם מושג מי אני ומה אני אז בסופו של דבר "החשיפה" הזו שלי היא מאוד מצומצמת ובגלל זה אין לי בעיה לכתוב את זה כאן. למה אני כותבת את זה כאן? קודם כל אני אוהבת פרסום. אני אוהבת לקבל תגובות ואני אוהבת לקרוא חוות דעת של אנשים על סיטואציות שאני מעלה. ובכלל, אם מישהי מסוגלת לספר לי שגם היא חוותה כזה דבר והיא מבינה, אני בכלל גומרת מזה. ליידי מוד, אני מבינה את התגובה שלך ואני מניחה שזה לא היום הראשון שלך כאן. זה שכתבת שזה עשה לך רע ופירטת למה, מקובל לגמרי מבחינתי. תגובות כאלה מרתקות אותי. התזכורת שלאחר מכן נראתה לי מעט מתנשאת. אני לא כתבתי שאני לא מסוגלת לשוחח על הסיטואציה עם אדוני. אבל בקשר שלנו כשקורים אקטים בדסמיים אז בדרך כלל הוא מניח לי להתמודד עם התחושות שלי בעצמי ואז אני משתפת אותו. וזה בדיוק מה שעשיתי כאן. במשך יומיים התמודדתי עם התחושות האלה ועכשיו אני מרגישה צורך לשתף אותו מה עובר לי בראש ומעבר עבר לי בראש בזמן הסיטואציה. אולי זו התקשורת שאתן כל כך שואפות אליה? הסירו דאגה מליבכן. הנה. חשבתי על זה קודם! "להעמיד אדם בחורף במקלחת ולתת לו לקפוא מקור, יכול להוביל לכך שיחלה, זה לא לשמור על המתנה שנקראת היא וההתמסרות שלה. לתת לה לעבור חוויה שיומיים אחריה היא נאבקת בתחושות הרעות וההשפלה שהיא חשה בעקבות החוויה זה לפגוע בנפש שלה! " מה שנכתב כאן זה שיא השיפוטיות. ודבר נוסף, אני לא אוהבת שמעוותים דברים שאני כותבת. המשפט "זה לא עניינכם" נכתב ישירות למשהו אחר שכתבתי. סמכי עליי, לקחתי לתשומת לבי הכל, לא מתרגשת
מורטישה, אני מעדיפה לא לטרוח בכלל.. |
|
|
| Needles And Pins(לא בעסק) |
לפני 14 שנים •
17 בינו׳ 2010
מה שיפה זה שכל הנשמות הטובות אוהבות להתמקד ב- "טיב היחסים" מאשר להגיד משהו אמיתי לגבי הטקסט.
בת יא ענה - אני אישית נהנית לקרוא את החוויות שלך. אנא המשיכי
|
|
|
|
Morticia
|
לפני 14 שנים •
17 בינו׳ 2010
חייבת להודות שאני לא כל כך מבינה את נימת התגובות הנ"ל
בת יא ענה, נדמה לי שאיכות כתיבתך זכתה להערכה לה היא ראויה מהיום בו פתחת את הבלוג הראשון שלך כאן ההתייחסות שלי ושל אחרים היתה לנושא עצמו שהעלית ובלי קשר לאפשרויות משחקיות הקיימות בינך לבין אדונך העלית הכל בפורום ציבורי בו לכולם יש את הזכות להגיב גם עניינית וגם לגבי הכתיבה בהתאם לבחירתם החופשית לא ברור לי למה את מגיבה ככה לאנשים שבסך הכל רצו לתרום את המעט שיכלו כדי לשפר את תחושתך לאף אחד כאן לא היתה שום כוונה רעה והרי זה שהצלחת להעביר אותה כך רק אומר משהו בדבר כתיבתך ואולי לפעמים מעניין להכנס לעומק התוכן והמהות במקום להתפלצן על איכות בחירת המילים מצחיק שאם מעירים למישהו שהוא כותב רע, כועסים ואם נכנסים אל תוך הטקסט שכתוב כל כך טוב כדי שהתחושה ממש תעבור כועסים גם ואני פשוט לא מבינה אף אחד כאן לא רצה ברעתך הסיפור שלך, בין אם אמיתי ובין אם לוא, מתאר תחושה מאוד לא נעימה נסי לסלוח לאלו מאתנו שיש להם לב ואם את כל כך אוהבת את התגובות אז קבלי אותן באהבה |
|
|
TooT(נשלטת){פטרוניוס}
|
לפני 14 שנים •
17 בינו׳ 2010
בת יא ענה כתב/ה: ליידי מוד, יולי ושאר המגיבים.
אני מקבלת תשובה על הפניה הזו. לא תמיד אני פונה אליו בדרך הזו, זו אחת הדרכים. הוא קורא בדיוק כמוכם, אם יש לו מה לומר הוא אומר, אם אין (גם זה קורה) אז הוא לא אומר. התקשורת הזוגית שלנו לא נפגעת. בסה"כ כמה אני נחשפת כאן? זה לא משנה אם זה נכתב כאן, בבלוג שלי או בתיבת המסרים שלו. אף אחד מכם לא מכיר אותי או אותו, אין לכם מושג מי אני ומה אני אז בסופו של דבר "החשיפה" הזו שלי היא מאוד מצומצמת ובגלל זה אין לי בעיה לכתוב את זה כאן. למה אני כותבת את זה כאן? קודם כל אני אוהבת פרסום. אני אוהבת לקבל תגובות ואני אוהבת לקרוא חוות דעת של אנשים על סיטואציות שאני מעלה. ובכלל, אם מישהי מסוגלת לספר לי שגם היא חוותה כזה דבר והיא מבינה, אני בכלל גומרת מזה. ליידי מוד, אני מבינה את התגובה שלך ואני מניחה שזה לא היום הראשון שלך כאן. זה שכתבת שזה עשה לך רע ופירטת למה, מקובל לגמרי מבחינתי. תגובות כאלה מרתקות אותי. התזכורת שלאחר מכן נראתה לי מעט מתנשאת. אני לא כתבתי שאני לא מסוגלת לשוחח על הסיטואציה עם אדוני. אבל בקשר שלנו כשקורים אקטים בדסמיים אז בדרך כלל הוא מניח לי להתמודד עם התחושות שלי בעצמי ואז אני משתפת אותו. וזה בדיוק מה שעשיתי כאן. במשך יומיים התמודדתי עם התחושות האלה ועכשיו אני מרגישה צורך לשתף אותו מה עובר לי בראש ומעבר עבר לי בראש בזמן הסיטואציה. אולי זו התקשורת שאתן כל כך שואפות אליה? הסירו דאגה מליבכן. הנה. חשבתי על זה קודם! "להעמיד אדם בחורף במקלחת ולתת לו לקפוא מקור, יכול להוביל לכך שיחלה, זה לא לשמור על המתנה שנקראת היא וההתמסרות שלה. לתת לה לעבור חוויה שיומיים אחריה היא נאבקת בתחושות הרעות וההשפלה שהיא חשה בעקבות החוויה זה לפגוע בנפש שלה! " מה שנכתב כאן זה שיא השיפוטיות. ודבר נוסף, אני לא אוהבת שמעוותים דברים שאני כותבת. המשפט "זה לא עניינכם" נכתב ישירות למשהו אחר שכתבתי. סמכי עליי, לקחתי לתשומת לבי הכל, לא מתרגשת
מורטישה, אני מעדיפה לא לטרוח בכלל.. את יכולה להתחיל לגמור
זה קרה לי, ממש בטעות ובאופן לא צפוי וכל מה שרציתי זה שהאדמה תבלע אותי. הרגשתי בושה גדולה ומבוכה. בעיקר. פרט קטן ולא חשוב הוא שהקאתי עליו אני חוששת שאם זה יקרה היום אני פשוט אתפוצץ מצחוק. |
|
|