יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 14 שנים •
1 בפבר׳ 2010
בגלל זה אני לא מוכנה לבחור צד. כי לכל צד יש את האתגרים שלו, שרוב הזמן הם לא באמת קשים אלא טובים וממלאים ונעימים, אבל לפעמים, יש ימים שזה מעייף או אנשים שזה מעייף איתם, ואז הולכים לנוח בצד השני.
ולכל צד יש את העונג שלו ואני לא מוכנה לוותר על אף אחד מהם. בסטוץ יותר קל לי להישלט, כי זה לא דורש ממני שום דבר, רק להסכים או לא להסכים. אני לא נדרשת לרצות משהו בעצמי. יעשה, טוב, לא יעשה, גם טוב (שוב, אני מדברת על סטוץ. כשהקשר אחר אז גם ההישלטות היא לא כזאת שטחית). בשביל לשלוט אני צריכה שהאדם הזה יעניין אותי, ילהיב אותי, שיעורר בי השראה. להיות פסיבית אפשר עם כל אחד, כי זו פסיביות. אקטיביות דורשת עניין, אנרגיה. כשזה יותר לעומק, כשזה מעבר לכאפה פה יריקה שם, נראה לי שבסבמיסיביות יש יותר אתגר, כי צריך לכבות אינסטינקטים מסויימים, יותר לוותר על האגו, יותר להתגבר על הנטיה להתגונן. צריך יותר אומץ. אבל לשולט יש את האתגר הכי גדול: להיות ראוי לאמון. קיצר זה חצי חצי כזה. תלוי ביום, תלוי בפרטנר. אבל עוד משהו, שהוא בעיני מעניין יותר: נראה שקל לחשוב שאנשים יבחרו במה שיותר קל להם. אבל בשני התפקידים, מה שקשה בהם הוא מה שמושך אותי. אני אוהבת לשלוט בגלל (בין השאר) האתגר שבאחריות, אוהבת להישלט בגלל (בין השאר) האתגר שבויתור על האגו. |
|
|
teacher(שולט)
|
לפני 14 שנים •
1 בפבר׳ 2010
אני אענה במשל יפני ישן נושן:
ציטוט: כשבא ראש המורדים למנזר שהיה אחרון המקומות שעדיין לא נכנע לו,
יצא אליו על השביל ראש המנזר הקשיש. ''אתה יודע מי עומד מולך?'' שאל ראש המורדים והמשיך, ''עומד מולך אדם שמוכן לשסף את גרונך מבלי להניד עפעף!''. ענה לו הישיש, ''ומולך עומד אדם שמוכן שישספו את גרונו מבלי להניד עפעף...'' נראה לי שעם כל השוני המהותי בין שני התפקידים ההפוכים הללו, יש איזו סימטריה קוסמית גדולה יותר. להיות שולט, להיות נשלט, אותה אחריות הדדית ואותו סדר גודל של מאמץ. ובטח גם אותה מידה של אמון אחד בשני. |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 14 שנים •
1 בפבר׳ 2010
teacher כתב/ה: אני אענה במשל יפני ישן נושן:
ציטוט: כשבא ראש המורדים למנזר שהיה אחרון המקומות שעדיין לא נכנע לו,
יצא אליו על השביל ראש המנזר הקשיש. ''אתה יודע מי עומד מולך?'' שאל ראש המורדים והמשיך, ''עומד מולך אדם שמוכן לשסף את גרונך מבלי להניד עפעף!''. ענה לו הישיש, ''ומולך עומד אדם שמוכן שישספו את גרונו מבלי להניד עפעף...'' נראה לי שעם כל השוני המהותי בין שני התפקידים ההפוכים הללו, יש איזו סימטריה קוסמית גדולה יותר. להיות שולט, להיות נשלט, אותה אחריות הדדית ואותו סדר גודל של מאמץ. ובטח גם אותה מידה של אמון אחד בשני. אותה מידה, כן. אבל בגלל שהאופן שונה, לאנשים שונים אחד יכול להיות קל מהשני. אני מתה על הקטע הזה של לראות מישהו עושה בלי להניד עפעף משהו שלי נראה קשה עד בלתי אפשרי, או לעשות משהו שקל לי ולראות בתגובה את ההבעה הזאת, של "וואו, איך את עושה את זה?" |
|
|
| צלילה |
לפני 14 שנים •
1 בפבר׳ 2010
עבורי אין בחירה .
אני לא יכולה להיות נשלטת , אולי כמשחק אתגרי אבל לא כדרך חיים . כלומר, כעבורי להיות נשלטת זה כמעט בלתי אפשרי ולהיות שולטת זה אפשרי . עם הגבר היחידי שהיה לי בדסמ זוגי אמיתי בעברי הרגשתי שלו היה קשה פיזית ולי לא בעקבות מצב הדברים השונה לעומת זאת לי היה נטל האחריות שהוא הנטל הקשה ביותר שקיים המחשבה שיקרה לבן הזוג שלי משהו שהוא תוצר רשלנותי נראת לי קשה מנשוא וגם צריך לחדש ולרענן האחריות על פינת קישוט היא של השולט 
אבל דבר אחד הוא בטוח אם אתה במקום הנכון עם הנשלט/שולט הנכון זה הדבר הכי מספק בעולם ! |
|
|
Madame T(שולטת)
|
לפני 14 שנים •
2 בפבר׳ 2010
Morticia כתב/ה: אני מסכימה
זה נורא אינדיבידואלי על אף האחריות שבאה עם שליטה, לי יהיה מאוד קשה להשלט על ידי אחר ולא קשה לי לקחת על עצמי את האחריות - זה טוב לי כמו שלאחרת יתכן ויהיה מאוד קשה להוביל אחר ותתפוס את יכולתו להוביל אותה כ"חיים קלים" עבורה זה לא אומר שמי מאתנו לא תוכל לעשות את זה אישית, לא כל כך בא לי ללכת נגד הטבע שלי בטח לא בקלות אין לי ספק, שהנטיה ו/או הבחירה להיות שולט או נשלט היא מאד אינדיבידואלית, אבל מסתבר כפי שציינתי לעיל שיש כאלה שעוברים 'מצד לצד'. אולי דווקא המעבר הזה מקל עליהם, בהנחה שהם רוצים/מסוגלים לעשות אותו. |
|
|
|
Madame T(שולטת)
|
לפני 14 שנים •
2 בפבר׳ 2010
teacher כתב/ה: אני אענה במשל יפני ישן נושן:
ציטוט: כשבא ראש המורדים למנזר שהיה אחרון המקומות שעדיין לא נכנע לו,
יצא אליו על השביל ראש המנזר הקשיש. ''אתה יודע מי עומד מולך?'' שאל ראש המורדים והמשיך, ''עומד מולך אדם שמוכן לשסף את גרונך מבלי להניד עפעף!''. ענה לו הישיש, ''ומולך עומד אדם שמוכן שישספו את גרונו מבלי להניד עפעף...'' נראה לי שעם כל השוני המהותי בין שני התפקידים ההפוכים הללו, יש איזו סימטריה קוסמית גדולה יותר. להיות שולט, להיות נשלט, אותה אחריות הדדית ואותו סדר גודל של מאמץ. ובטח גם אותה מידה של אמון אחד בשני. אהבתי את המשל היפני העתיק שלך, טיצ'ר, תודה  . ואני בהחלט נוטה להסכים עם המסקנה שלך שיש הדדיות וסימטריה בין שני 'התפקידים', כל אחד מנקודת המבט שלו כמובן.
|
|
|
|
Madame T(שולטת)
|
לפני 14 שנים •
2 בפבר׳ 2010
יולי Yuli כתב/ה: בגלל זה אני לא מוכנה לבחור צד. כי לכל צד יש את האתגרים שלו, שרוב הזמן הם לא באמת קשים אלא טובים וממלאים ונעימים, אבל לפעמים, יש ימים שזה מעייף או אנשים שזה מעייף איתם, ואז הולכים לנוח בצד השני.
ולכל צד יש את העונג שלו ואני לא מוכנה לוותר על אף אחד מהם. בסטוץ יותר קל לי להישלט, כי זה לא דורש ממני שום דבר, רק להסכים או לא להסכים. אני לא נדרשת לרצות משהו בעצמי. יעשה, טוב, לא יעשה, גם טוב (שוב, אני מדברת על סטוץ. כשהקשר אחר אז גם ההישלטות היא לא כזאת שטחית). בשביל לשלוט אני צריכה שהאדם הזה יעניין אותי, ילהיב אותי, שיעורר בי השראה. להיות פסיבית אפשר עם כל אחד, כי זו פסיביות. אקטיביות דורשת עניין, אנרגיה. כשזה יותר לעומק, כשזה מעבר לכאפה פה יריקה שם, נראה לי שבסבמיסיביות יש יותר אתגר, כי צריך לכבות אינסטינקטים מסויימים, יותר לוותר על האגו, יותר להתגבר על הנטיה להתגונן. צריך יותר אומץ. אבל לשולט יש את האתגר הכי גדול: להיות ראוי לאמון. קיצר זה חצי חצי כזה. תלוי ביום, תלוי בפרטנר. אבל עוד משהו, שהוא בעיני מעניין יותר: נראה שקל לחשוב שאנשים יבחרו במה שיותר קל להם. אבל בשני התפקידים, מה שקשה בהם הוא מה שמושך אותי. אני אוהבת לשלוט בגלל (בין השאר) האתגר שבאחריות, אוהבת להישלט בגלל (בין השאר) האתגר שבויתור על האגו. תודה על התגובה המושקעת והמענינת, יולי ואני מאד מתחברת לסיום דברייך, כי בעצם לזה התכוונתי בשאלתי בפתח השרשור - האם אנשים נמצאים בצד השולט או הנשלט כי קל להם יותר או דווקא משום שזה קשה ומהווה אתגר...
|
|
|
|
Madame T(שולטת)
|
לפני 14 שנים •
2 בפבר׳ 2010
ללא גבולות כתב/ה: עבורי אין בחירה .
אני לא יכולה להיות נשלטת , אולי כמשחק אתגרי אבל לא כדרך חיים . כלומר, כעבורי להיות נשלטת זה כמעט בלתי אפשרי ולהיות שולטת זה אפשרי . עם הגבר היחידי שהיה לי בדסמ זוגי אמיתי בעברי הרגשתי שלו היה קשה פיזית ולי לא בעקבות מצב הדברים השונה לעומת זאת לי היה נטל האחריות שהוא הנטל הקשה ביותר שקיים המחשבה שיקרה לבן הזוג שלי משהו שהוא תוצר רשלנותי נראת לי קשה מנשוא וגם צריך לחדש ולרענן האחריות על פינת קישוט היא של השולט
אבל דבר אחד הוא בטוח אם אתה במקום הנכון עם הנשלט/שולט הנכון זה הדבר הכי מספק בעולם ! תודה על תגובתך, לל"ג. ברור לי שיש כאלה שהנטיה לצד השולט או הנשלט היא מובהקת אצלם, ואז 'המעבר' לצד השני הוא בלתי נתפס לחלוטין. במקרה זה לא משנה אם קל או קשה בצד 'שלהם', כי זה הצד היחיד שבו הם רוצים ויכולים להיות מבחינתם. מסכימה לגמרי עם סיום דברייך: "אם אתה במקום הנכון עם הנשלט/שולט הנכון זה הדבר הכי מספק בעולם". 
|
|
|
|
Madame T(שולטת)
|
לפני 14 שנים •
2 בפבר׳ 2010
דיווה כתב/ה: [.
מאז שאני נשלטת... פשוט החיים הטובים חחח גדולה, יש בזה משהו למרות שנראה לי שגם בתור נשלטת יש "קטעים" בתור שולטת יש את הקטע היצירתי, דאגה לצד השני וכו אם נסכם את זה נראה לי שעל שולטים יש יותר מטלות בסה"כ  [/quote]
מן הסתם על השולטים יש יותר מטלות מאחר שהם "מנהלים את הענינים". הנשלט מטבעו יותר פסיבי בדרך כלל בקשר. (חוץ מה'שולטים מלמטה', אבל זה כבר נושא לדיון אחר ).
|
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 14 שנים •
2 בפבר׳ 2010
לשלוט מלמטה זה בכלל קייטנה. גם מקבלים לנהל את ההצגה וגם מקבלים שמישהו אחר יעשה את כל העבודה.
|
|
|