Josephin(לא בעסק)
|
לפני 14 שנים •
12 בפבר׳ 2010
מה שיכול לגרום לי להתפעם מתמונה זה תפיסת רגע אמיתי דרך עדשת המצלמה, מה שחשוב לי זה האתונטיות של האקט שצולם , משהו שלא רואים "כל יום" וזה כן משנה עם האישה בתצלום היא יפיפיה בת 20 או אישה בת 40 שסימני הזמן חרוטים בגופה. אני מעדיפה את הנשים האמיתיות לא ילדות, בעיני זה יוצר יותר אמינות בהסתכלותי בתמונה. אני אוהבת תמונות מהסוג האומנותי ללא מלל, מלל לוקח ממני את אפשרות יצירת התרחיש בדמיוני על פי מה שאני חשה למראה התמונה. |
|
|
Dan_Kap(שולט){f,yt,D,תכ}
|
לפני 14 שנים •
13 בפבר׳ 2010
ToothFairy כתב/ה: אני הכי חושבת שהכי חשוב בתחום האומנות
בין אם זה צילום, ציור, שיר, ריקוד וכן הלאה.. זה להצליח להמחיש בו תחושות..  אמחנות טובה מעבירה רגש - וכמו פורנוגרפיה, אני יודע לזהות את זה כשאני רואה את זה. |
|
|
Beta Male
|
לפני 14 שנים •
13 בפבר׳ 2010
אם היא כוסית או לא
|
|
|
purified(שולטת)
|
לפני 14 שנים •
13 בפבר׳ 2010
Re: מה גורם לכם לאהוב תמונה, לבהות בה ולהרגיש שהיא עוצרת נשי
תמונה טובה לטעמי,תמונה שתיצור אצלי את הרצון לעצור ולהסתכל עלייה,להגיב,להתרגש, זו תמונה שתראה אמיתית,חמה, פחות מלוטשת,נקיה,מושלמת. שאאמין שהסיטואציה באמת התקיימה.
בכלל אני חושבת שרגש זה העניין באמנות,מה שיוצר רגש מצליח. |
|
|
ים_yam(לא בעסק)
|
לפני 14 שנים •
13 בפבר׳ 2010
וואו, חתיכת שאלה טובה שאלת, איש יקר ומוכשר!
בגדול - זה באמת הכשרון הזה לתפוס רגע מיוחד. לפעמים הרגע הזה הוא הבעת פנים, לפעמים אור שנופל בצורה מדהימה, לפעמים צבעוניות, לפעמים הומור, לפעמים עוצמה, לפעמים... כל כל הרבה רגשות יכולים להתעורר, כל כך הרבה סוגי התפעלות, אבל מה שבטוח שכשזה קורה כל כך הרבה כמו אצלך בצילומים, אז פשוט אפשר להסתכל שוב ושוב ושוב ובכל רגע לגלות עוד משהו, ולהסתובב הרבה זמן אח"כ עם ההתפעמות הזו בתוכי. מה שבאמת תופס, לדעתי, זה דקויות קטנות של רגש, שעושות את ההבדל בין "סתם" תמונה טובה לתמונה שבאמת עוצרת נשימה. |
|
|
Homelander(שולט)
|
לפני 14 שנים •
13 בפבר׳ 2010
Re: מה גורם לכם לאהוב תמונה, לבהות בה ולהרגיש שהיא עוצרת נשי Bondage כתב/ה: אני מצלם בדס"מ המון שנים. חלק גדול מכם כבר הצטלם אצלי וחלק גדול יותר, בודאי נחשף לתמונות שאני מפרסם כאן בכלוב.
מעניין אותי להבין מה גורם לכל אחד מכם לעצור מול תמונה מסוימת, ולא רק בתמונות שאני צילמתי, להסתכל ולהרגיש שפשוט אי אפשר להפסיק ולהסתכל עליה. מה צריך להיות בתמונה שיגרום לה להיות בלתי נשכחת מבחינתכם? מה יגרום לכם להתאמץ ולכתוב הערה לתמונה? לפרגן או להעיר או אפילו לספר מה התמונה גרמה לכם. האם האקט המצולם?, איכות התמונה?, הבחורה ? אולי עצם העובדה שאתם מכירים את מי שמצטלמת, גורמת לכם להתאהב בתמונה. האם זו התמונה, או הנושא? ובכלל.. מה יותר שווה לדעתכם? תמונת בדס"מ מעולה עם דוגמנית שרק משחקת את הסצנה, או תמונה ממוצעת עם בחורה שממש חיה את זה? האם במידה ואספר לכם יותר על המצולמת ועל הסצנה, תתיחסו לתמונה אחרת? אולי תעדיפו לא לדעת כלום. בכוונה. איך בכלל אתם מתייחסים לתמונות בדס"מ? אומנות או פונוגרפיה ? סוג של מציצנות או פנטזיה? האם הייתם תולים תמונת בדס"מ בסלון שלכם או בחדר השינה, או שמה נגזר גורלם של תמונות מסוג זה להיות צפונות בספרייה מוצפנת אי שם בנבכי המחשב האישי שלכם? כמה בכלל חשוב לכם שגלרית התמונות בכלוב בכלל תהיה קיימת? אולי הבלוגים והפוסטים מספיקים. תכתבו. חשוב לי לשמוע את דעתכם. כולנו נרוויח מכך. האמת היא שבשביל להשיב לך כראוי ידעתי שאני צריך להביט קצת ביצירותיך- אז קפצתי לביקור באלבום. ותכלס, אני בכלל לא מבין למה אתה טורח לשאול ת'שאלה הזו- התמונות שלך שם מעולות. אם תתן לאחרים לנסות להגדיר לך את מה שאתה עושה זה רק יפגום ויהרוס. לדעתי, התשובה הטובה ביותר במקרה שלך ספציפית: זה תמשיך את הדרך שלך וזהו. |
|
|
תהום
|
לפני 14 שנים •
13 בפבר׳ 2010
הזדהות
הזדהות עם המצולמת שאולי היא מגשימה פנטזיה שאני הייתי רוצה לחוות.
והזדהות עם בחורות שבמידות שלי ואפשר ליצור איתן תמונות מדהימות. תמונות אלה הן שגורמות לי לעצור שניה להסתכל יותר טוב על הפרטים הקטנים. |
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 14 שנים •
13 בפבר׳ 2010
בעיניי אומנות טובה באמת, היא אומנות שגורמת לי להרגיש, שגורמת לי לבהות בתמונה או בציור במשך פרק זמן מעבר לכמה שניות ולהעביר הלאה, אחת כזאת שגורמת לי להשתהות, להסתכל על הפרטים הקטנים שמרכיבים את התמונה בכללותה ולנסות להבין את הקסם שלה.
אני אוהבת אומנות עם הצהרה, עם רעיון, משהו לא מפורש שנתון לפרשנויות. אני אוהבת אומנות עם מגע אישי, עם זווית צילום מעניינת, אסתטיקה וכו' את התמונות שלך שאהבתי ביותר הן בדיוק כאלה שיש רעיון מאחוריהן ולא סתם אסתטיות ויפות. לא אישית מפריע העודף ניקיון, הלובן המוגזם והפוטו שופ שמראה דמויות מושלמות שקשה לי מאוד להתחבר אליהן ולהזדהות איתן. חסר לי ה"ליכלוך", האפלוליות (לכן אהבתי יותר את הסצינות הביתיות שנראות כמו צילומים ביתיים), הספונטניות שמאפיינת מין ובדסמ. אני לא מתחברת לעודף הבימוי ברבות מהסצינות שלך. אני לא מכירה הרבה מהדמויות שאתה מצלם ולכן לא אכפת לי אם הן בדסמיות אמיתיות או לא, אבל ברור לי שהכל מבויים ולא צולם באמצע סצינה אמיתית ולכן זה פוגם מעט מהנאתי. זה כמו לצלם חיה פראית בטבע בשניה אחת של תפיסה מעולה לבין לקחת את אותו מין חיה שהיא מאולפת ולגרום לה לעשות את הסצינה הזאת, אתה פשוט מרגיש ויודע שזה לא זה... |
|
|
ראובן
|
לפני 14 שנים •
14 בפבר׳ 2010
Dreamscape
בונדג' יקר,
בעולם שלנו, שהינו רווי מסרים חזותיים, הדבר היחידי העוצר אותנו וגורם לנו לבהות, הוא תמונה ההופכת מיידית לחלק של נוף החלום שלנו. אחריותו של האמן היא לגרום לנו לחלום. כמובן שבעידן המידע, הדבר מורכב וקשה פי כמה מאשר קודם לכן. זוכר את ראש הסוס ב''הסנדק''? הנאהבים על סיפון ה''טיטאניק''? אפילו עיניה של הנערה בכרזה של ''נשיונל ג'יאוגרפיק'', דימויים של נוף חלום, R |
|
|
|
nerissa(אחרת)
|
לפני 14 שנים •
14 בפבר׳ 2010
מיסתורין.
הרמז למה שלא מצולם. היכולת להעביר בלחיצת כפתור פנטזיה.. כזו שתתאים לכל אחד. אין ספק שהצילומים שלך מיוחדים ויפים.. אבל בשבילי הם פשוט חשופים מידי. לטעמי.. 
אני לא אוהבת ש"מאכילים אותי בכפית". לא בכתיבה וגם לא בצילומים. הנה דוגמה למה שאני מתכוונת. תמונת פרופיל של חבר שלי בפייסבוק. תמונה סקסית לאללה. ענקית, לטעמי! אין בה כלום ויש בה הכי הרבה. (מתנצלת שזה קטן כל כך..) 
זהו
מקווה שהצלחתי להסביר.. |
|
|