Lakshmi(נשלטת) |
לפני 14 שנים •
18 באפר׳ 2010
Re: פרופורציה, או: הזכות לשפיות
לפני 14 שנים •
18 באפר׳ 2010
Lakshmi(נשלטת) • 18 באפר׳ 2010
ראובן כתב/ה: תודה בנות, על התגובות האוהדות.
לענייננו: כל החללים שנפלו, כל השואה שעברנו, כל התלאות שהעם הזה ספג - כל אלו מטרתם אחת ויחידה, שנוכל לחיות פה בשפיות. שפיות זה אומר הזכות לאכול, לשתות, לעשן וכל השאר, מתי שרק נרצה. אני לא סבור שכפייה ממלכתית מועילה במשהו. זכרון הוא דבר אישי, כך גם התאבלות. האמת העצובה היא שאנחנו חיים במדינה ספרטנית (במובן הצבאי) ואין לנו שמץ של מושג מהי שפיות, אז אנחנו מתחבאים בתוך צביעותנו. אגב צביעות: המלעיזות מוזמנות לכבות את המחשב שלהן וללכת לישון ממש ברגע זה (בלי לאונן כמובן). R נ.ב הערות אישיות: מורטישה: זכותך להיות בהמה גסה, אבל אל תעזי לדבר על חיי האישיים ועוד בקביעת עובדות. האמת היא שעשיתי שירות צבאי די משמעותי, כולל מילואים וכולל אבדן של חברים (וכשאני חושב על חברי המת עופר, אני שואל את עצמי אם היה רוצה שאשב בבית. למיטב ידיעתי הוא היה אומר שהיה שמח לשתות ולהנות איתי). סושי: התמונות באלבום שלך מזעזעות. התביישי לך. אני כ"כ לא מאמינה ב"זכרון הוא דבר אישי" כי זה לא נכון כי אם זה לא יקרה פעם בשנה שיזכיר לכולנו יותר מדי אנשים לא יעשו את זה לבד אני חושבת שזמן מסך/טקסים ותזכורת של זה פעם בשנה באופן רשמי, מזכיר לכולנו, בזכות מי אנחנו כאן. באותן מס' שעות(כפי שהדגישה ים, אפילו לא יום שלם) אפשר וצריך לכבד. |
|
שוסי |
לפני 14 שנים •
18 באפר׳ 2010
לפני 14 שנים •
18 באפר׳ 2010
שוסי • 18 באפר׳ 2010
אבל ראובן בונבון,בוא נודה באמת,הרי כל מטרת השרשור הזה ,היא יצירת שעוריריה חדשה שתוכל לככב בה לא?<
התוכן עצמו רלווטי רק אם הוא משרת את מטרה זו. נ.ב.תודה על הפרסום |
|
מקבי(מתחלף) |
לפני 14 שנים •
18 באפר׳ 2010
לפני 14 שנים •
18 באפר׳ 2010
מקבי(מתחלף) • 18 באפר׳ 2010
בחייכם, צאו רגע מהפאסון - מדובר בסך הכל במאפיה.
הרי, כולנו אוכלים, גם ביום הזכרון, דברים כמו פיתה עם זעתר, בורקסים ואפילו בייגלע. אין בכך כל רע. כמובן ש ראובן, אמן הצבעים, השנינות המשתפכת והטאקט האלוהי מצא לו בדיוק את הזמן הנכון להמליץ לנו על הבחירה הקולינרית שלו. מאוד לוונטיני מצידך, מר ראובן. (בחייאת אללה הרחום, אני לא מבין איך אתה מסתדר עם הצבעים האלה. רק לכתוב את זה לקח לי את רוב הקשב והריכוז ליומיים הקרובים, תאר לך מה זה אשכרה לקרוא את הלהג הבלתי-נסבל הזה!) ציטוט: האמת העצובה היא שאנחנו חיים במדינה ספרטנית (במובן הצבאי)
זה לא עצוב בכלל. זה מצויין, וחבל שאנחנו מתרחקים מהאידאל הזה בכל יום שעובר. ציטוט: ואין לנו שמץ של מושג מהי שפיות,
זה מעניין, כי בדרך-כלל אלה בחברה הישראלית שקוראים ל'קצת שפיות', הם דווקא אלה שהייתי שולח להסתכלות. אתה טיפוס(ש) מעניין ובעל סתירות, מר ראובן. לדוגמא, זו: ציטוט: מורטישה: זכותך להיות בהמה גסה, אבל אל תעזי לדבר על חיי האישיים ועוד בקביעת עובדות.
ומיד לאחר מכן: ציטוט: סושי: התמונות באלבום שלך מזעזעות. התביישי לך.
וכאילו לא הספיקה זו הסתירה -- ציטוט: אגב צביעות:
אני מצטער, אבל לראשונה מזה כמעט רבע שעה ומעת שהתחלתי לכתוב פוסט זה, נותרתי ללא מילים. אני חושב שאתן לאותיות שכה היטבת לשזור יחדיו, לדבר בשמי. |
|
Lakshmi(נשלטת) |
לפני 14 שנים •
18 באפר׳ 2010
לפני 14 שנים •
18 באפר׳ 2010
Lakshmi(נשלטת) • 18 באפר׳ 2010
ציטוט: בחייכם, צאו רגע מהפאסון - מדובר בסך הכל במאפיה.
הרי, כולנו אוכלים, גם ביום הזכרון, דברים כמו [color=orange] פיתה עם זעתר, בורקסים ואפילו בייגלע. נו באמת, עוד מעט שתגיד לי שאתה לא מבין למה עושים לרבין יום זכרון זה בסה"כ היה רצח כמו שיש כמעט בכל שבוע. |
|
ראובן |
לפני 14 שנים •
18 באפר׳ 2010
אותן מספר שעות
לפני 14 שנים •
18 באפר׳ 2010
ראובן • 18 באפר׳ 2010
טוט',
אני מכבד את העמדה שלך ונכון גם כי חלק מהזכרון הקולקטיבי של עם, של אומה, הוא טקסים. יחד עם זאת, צריכה להיות מידתיות (איזון) ביחס שבין הטקסים לבין החיים עצמם השייכים לנו, במובן של חיינו הפרטיים, שאינם מופקעים לכל מיני צרכים של המדינה. הבה נעשה חשבון פשוט של ''אותן מספר שעות'', כפי שאמרת, שעלינו להקדיש לטובת X או Y כי ככה אמרו לנו: יום הזכרון: 24 שעות, יום השואה: 24 שעות, יום הכיפורים: 24 שעות, שבתות: 52 יום בשנה, בהם מי שאין לו רכב יכול פשוט להזדיין או למות (משעמום). פסח: שלושה שבועות, בהם אי אפשר לקבל חומוס עם פיתה כמו בנאדם. צבא: שנתיים-שלוש של לחיות עם חרא של אנשים, בחרא של תנאים, תוך סכנת נפשות (כן, גם אם את חיילת ו''סתם'' מחכה בטרמפיאדה להסעה, זו סכנת נפשות, ועוד לא אמרתי מילה על מילואים). שאמשיך? הרי הנקודה ברורה - אם אנחנו רוצים לזכות בקצת שפיות, בקצת חיים משל עצמנו - חיים חילוניים, שפויים ורגועים, עלינו להיאבק בכל דרך אפשרית בסממני הכפייה הללו - במיוחד אם אנחנו רוצים לחיות כאן, ישראל, ארצנו מולדתנו. ''להיות עם חופשי / בארצנו / ארץ ציון ירושלים''! R |
|
שוסי |
לפני 14 שנים •
18 באפר׳ 2010
לפני 14 שנים •
18 באפר׳ 2010
שוסי • 18 באפר׳ 2010
תותית,מקבי היה כאן ציני.(באופן מפתיע שכזה)
|
|
מקבי(מתחלף) |
לפני 14 שנים •
18 באפר׳ 2010
לפני 14 שנים •
18 באפר׳ 2010
מקבי(מתחלף) • 18 באפר׳ 2010
ציטוט: נו באמת,
עוד מעט שתגיד לי שאתה לא מבין למה עושים לרבין יום זכרון זה בסה"כ היה רצח כמו שיש כמעט בכל שבוע. ונשאלת השאלה - מה הקשר? האם גם ביום השנה לרצח רבין אינך אוכלת ו\או קונה דברי מאכל? האם כלי-התקשורת שובתים ביום זה? ציטוט: שבתות: 52 יום בשנה, בהם מי שאין לו רכב יכול פשוט להזדיין או למות (משעמום)
באופן כללי בלי רכב סוג של הזדיינת, ולא בצורה טובה. ציטוט: פסח: שלושה שבועות, בהם אי אפשר לקבל חומוס עם פיתה כמו בנאדם.
יש קצת יותר ממיליון בני-אדם בארץ שלא ממש שמים על החג הזה, בין היתר בגלל שאינם יהודים. במקרה, הם גם אלה שעושים את החומוס הטוב ביותר. ציטוט: צבא: שנתיים-שלוש של לחיות עם חרא של אנשים, בחרא של תנאים,
מצטער לשמוע. להבא, אל תגיע שיכור למיונים\גיבושים? ציטוט: תוך סכנת נפשות (כן, גם אם את חיילת ו''סתם'' מחכה בטרמפיאדה להסעה, זו סכנת נפשות, ועוד לא אמרתי מילה על מילואים).
גם מקלחת זו סכנת-נפשות. אז מה? ציטוט: שאמשיך? הרי הנקודה ברורה - אם אנחנו רוצים לזכות בקצת שפיות, בקצת חיים משל עצמנו - חיים חילוניים, שפויים ורגועים, עלינו להיאבק בכל דרך אפשרית בסממני הכפייה הללו - במיוחד אם אנחנו רוצים לחיות כאן, ישראל, ארצנו מולדתנו. ''להיות עם חופשי / בארצנו / ארץ ציון ירושלים''!
עשה מה שבא לך. מי עוצר בעדך? |
|
ראובן |
לפני 14 שנים •
18 באפר׳ 2010
הזכות לחיים
לפני 14 שנים •
18 באפר׳ 2010
ראובן • 18 באפר׳ 2010
מקבי,
אני בהחלט עושה מה שבא לי, משתדל לעשות זאת תוך שמירה על שני עקרונות: 1. לא לעבור על החוק; 2. להציע גם לאחרים לעשות מה שבא להם. השאלה היא מדוע אתה רואה לנכון להשתלח בי או לנתח אותי. מדוע שלא תניח לי לחיות בעצם, בדיוק כפי שהצעת? אם אתה עושה את זה כי אתה מעריץ אותי, בוא אחתום לך על פוסטר ונגמור עם זה. אם, להבדיל, אתה עושה את זה כדי לקדם את מעמדך פה ולזיין יותר, אז אתה טורח לשווא. גם כך, רוב המלעיזות כנגדי הן די מאותגרות ותוכל להשיג אותן בכוחות עצמך, ובאשר לנשים שוות יותר - הרי אין לך את מה שדרוש כדי להשתחל בין רגליהן, גם אם תשתלח בי במשך שנים. עצתי לך היא לחזור בתשובה ובתור התחלה, גם אתה מוזמן לכבות את המחשב וללכת לישון לרגל יום הזכרון. R |
|
Morticia |
לפני 14 שנים •
18 באפר׳ 2010
לפני 14 שנים •
18 באפר׳ 2010
Morticia • 18 באפר׳ 2010
פיית שיניים יקרה, קראי שוב את דבריו של מקבי
יש מצב שבעולם החוץ וירטואלי הוא מוריד את ראובן בנוק אאוט (ואני בשורה הראשונה! אפילו שעל אף תסכוליו הקשים של ראובן, האמת היא שאני נורא שווה!) ראובן, אני קוראת את שלל הדברים ששזרת ביחד לזר מעופש שהונח על קבר במלחמת יום הכיפורים וחושבת לעצמי שאולי במקום כל אלה הגיע הזמן לחגוג יום ראובן לפחות אחד בשנה ובמקום התקווה נשיר בו שיר הלל למיזוגניה (מקבי, ברוך הבא לעולם ההפוך הקיצון מיכולת פיזור קשב ע"ע סטייה ריטואליסטית, כפייתיות ושאר מקלות תקועים עמוק בתחת) כאילו, מה לאוטובוסים בשבת ולכבוד שמדינת ישראל מבקשת לתת במהלך יום בשנה לכל הנופלים במלחמותיה ובאינסוף הפיגועים שהיו בה? (שלא נדבר על המשפחות השכולות שחיות בקרבנו עד עצם היום הזה, לא יודעת לגבי העושר אבל שים איזה מינוס על האושר) |
|
מקבי(מתחלף) |
לפני 14 שנים •
19 באפר׳ 2010
לפני 14 שנים •
19 באפר׳ 2010
מקבי(מתחלף) • 19 באפר׳ 2010
ציטוט: מקבי,
אני בהחלט עושה מה שבא לי, משתדל לעשות זאת תוך שמירה על שני עקרונות: 1. לא לעבור על החוק; 2. להציע גם לאחרים לעשות מה שבא להם. "דרך ארץ קדמה לתורה", ואני מוסיף - קדמה גם לבידור. ציטוט: השאלה היא מדוע אתה רואה לנכון להשתלח בי או לנתח אותי.
מאותה סיבה שאתה מסמן קטעים מהטקסט שלך בכתום ומאותה הסיבה שכלב מלקלק אשכיו -- כי אני יכול. ציטוט: מדוע שלא תניח לי לחיות בעצם, בדיוק כפי שהצעת?
לא זכור לי שהגעתי לביתך ואיימתי על חייך וחירותך, על אף שזו תמיד אופציה חביבה, ללא קשר לאובייקט. ציטוט: אם אתה עושה את זה כי אתה מעריץ אותי, בוא אחתום לך על פוסטר ונגמור עם זה
קודם תביא פוסטר, אחר-כך נדבר. ציטוט: אם, להבדיל, אתה עושה את זה כדי לקדם את מעמדך פה ולזיין יותר, אז אתה טורח לשווא.
מי כמוך יודע. ציטוט: גם כך, רוב המלעיזות כנגדי הן די מאותגרות ותוכל להשיג אותן בכוחות עצמך,
תודה על הבעת האמון. לא הייתי מגיע לכאן בלעדיך. ציטוט: ובאשר לנשים שוות יותר - הרי אין לך את מה שדרוש כדי להשתחל בין רגליהן, גם אם תשתלח בי במשך שנים.
ושוב, אני מניח שאתה דובר מתוך ניסיון אישי רב-שנים, ועל כן לא אחלוק על דבריך. ציטוט: עצתי לך היא לחזור בתשובה ובתור התחלה, גם אתה מוזמן לכבות את המחשב וללכת לישון לרגל יום הזכרון.
לחזור בתשובה? לא עושה רושם שאני הוא זה פה עם בעיות המצפון, ראובן... ולא אני זה שהתחיל שרשור מתריס ופוגעני ביום הזכרון לחללי צה"ל ופעולות האיבה. |
|