לילימיי(שולטת) |
לפני 14 שנים •
29 ביוני 2010
כולנו...
לפני 14 שנים •
29 ביוני 2010
לילימיי(שולטת) • 29 ביוני 2010
כולנו בני אדם, נפגעים כך או אחרת. גם בוניליות. כל פגיעה (כמו שימחה, להבדיל), היא שיעור. השאלה היא איזה תלמיד אנחנו. |
|
נוריתE |
לפני 14 שנים •
29 ביוני 2010
לפני 14 שנים •
29 ביוני 2010
נוריתE • 29 ביוני 2010
הכי גרועים הם אילו שתמיד זה קורה להם ,"שלא מכוונה"
כי על זה נאמר הטיפשות של אחרים,פוגעת יותר. |
|
קיפופיף(מתחלפת) |
לפני 14 שנים •
29 ביוני 2010
Re: כל מערכת יחסית
לפני 14 שנים •
29 ביוני 2010
קיפופיף(מתחלפת) • 29 ביוני 2010
נiגה כתב/ה: mamy11 כתב/ה: ונילית או בדסמ"ית נושאת פוטנציאל לפגיעה רגשית.
עדיף להיפגע מליון פעם מאשר לא להתרגש אפילו פעם אחת. החיים הם סיכון אחד גדול. פעם,ממש לא מזמן,גם אני הייתי שותפה לדיעה הזו. היום אני יודעת שהסיכונים היחידים בחיים שמותר לנו לקחת הם ר ק סיכונים מחושבים. יש מי שייפגע מיליון פעם ויקום ובפעם המיליון ואחת יתרסק ויש מי שפעם אחת בלבד תהיה פעם אחת יותר מדי. שולט,או כזה המתיימר להיות, ומשתמש בכל מה שהוא יודע בך- נגדך,הוא בדיוק האדם שלא יהסס לרסק אותך . מוטב שלא להתרגש עד כלות הנישמה מאשר לאבד אותה לחלוטין... אמנם אני אישית חכמה קטנה מאוד בכל נושא הבדסמ, אבל קראתי פה לא מעט אנשים מנוסים שחזרו והדגישו כי האחריות היא גם על הנשלט-בבחירת הדום שהולכים איתו. ולדעת את הגבולות שלך ולהיות מספיק חזק כדי לעמוד עליהם. שושב, זה לא נשמע שונה בהרבה מעולם הונילי- גם שם לא חסרים חרות שינצלו את החולשות שלך, אבל אסור אף פעם להאשים את הצד השני- לכל אחד יש אחריות בלעדית על החיים ועל הרגש של עצמו, להקשיב לאינטואיציה לפי זה בסדר להפתח ואיפה לשים חומות. אף אחד לא יכול לקחת מימך את מה שלא תיתן לקחת. |
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי} |
לפני 14 שנים •
30 ביוני 2010
לפני 14 שנים •
30 ביוני 2010
יולי Yuli(לא בעסק){טדי} • 30 ביוני 2010
קרה. קרה לי גם שמערכת יחסים ונילית הייתה מאד מספקת אבל בדיעבד עם עשתה לי הרבה רע.
הייתה פעם אחת שאיבדתי את הצפון. הייתי עם מישהו שלא הייתי צריכה להיות איתו. באותו רגע זה הרגיש מדהים, אבל בדיעבד הקשר הזה גרם לי נזק. חוסר היכולת שלי לקחת שליטה על מערכת היחסים גם אחרי שהבנתי שהיא לא טובה לי ולהפסיק אותה, בהחלט לא חוויה שהייתי רוצה לחזור אליה. אבל למה אתה שואל? |
|
vulcan9876(שולט) |
לפני 14 שנים •
30 ביוני 2010
לפני 14 שנים •
30 ביוני 2010
vulcan9876(שולט) • 30 ביוני 2010
אני שואל כי למרות שחוויתי את חוויית הבדס"מ, זו הייתה חווייה קצרה (ואינטנסיבית) שפתחה את העולם הזה בפני.
אני בתחילתו של מסע לגילוי עצמי. הגעתי הנה, לא יודע אם אשאר. דווקא כאדם וכגבר רך אוהד ומתחשב, החווייה הבדס"מית מקבלת עוצמות אדירות, כפולות ומשולשות. אבל הרוך האהדה וההתחשבות הם עדיין חלק ממני וה- well being של הפרטנרית שלי חשוב לי לא פחות (וממש לא פחות!) מההנאה, הסיפוק וההגשמה הפרטיים שלי. אז כן - אני חושש לשלומה של פרטנרית עתידית, איזו ומתי שתהייה. הפיזי והנפשי. וכמי שבתחילת תהליך גילוי עולם הבדס"מ (איזה כיף לי!!!), יש לי הרבה קושיות ואי-בהירויות. . קבלתי הרבה תגובות לשאלתי, כאן וגם בהודעות פרטיות. בקרוב אסכם ואכתוב כאן את מסקנותיי. ותודה מקרב לב לכל העונות והמתייחסות. . וולקן |
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי} |
לפני 14 שנים •
30 ביוני 2010
לפני 14 שנים •
30 ביוני 2010
יולי Yuli(לא בעסק){טדי} • 30 ביוני 2010
יש באלפוני המווווון תשובות מוכנות לשאלות האלה. אני ממליצה על "מכתב לדום המתחיל".
|
|
aka BODYGUARD |
לפני 14 שנים •
30 ביוני 2010
לפני 14 שנים •
30 ביוני 2010
aka BODYGUARD • 30 ביוני 2010
מאחר ואנו עוסקים בבני אדם התשובה תתחיל בכך שכן, היו ויהיו מיקרים כאלה.
השאלה האמיתית היא כיצד אנו פועלים לצימצום האופציות שזה יקרה. במקום הזה ראוי ששניים שחברו, יתחילו לנוע באיטיות תוך בחינה מדוקדקת של מה כן ולא, ולא יקפצו לאקסטרים כשלאחר מכן קשה לתקן. הבדס''מ שגדלתי עליו באופן אישי, לוקח את הדברים באיטיות תוך כדי חתירה פנימה, עמוק יותר ויותר. מצב כזה משול ללימוד שחיה, לא זורקים תלמיד למים עמוקים אלא מקנים לו את הכלים, היכולת, הניסיון, להתמודד עם התנאים. התשובה בהקשר הלימודי מתייחסת הן לשולט והן לנשלט, אגב. גם אחרי 20 שנות בדס''מ איני מתבייש לומר שאני עדיין לומד, לא מעיז להשליך מצבים של מערכת אחת לתוך אחרת בבחינת "ככה זה". כשהולכים לאט נהנים מהנוף, לא רק מההגעה ליעד. |
|
מקצועי(שולט) |
לפני 14 שנים •
2 ביולי 2010
לפני 14 שנים •
2 ביולי 2010
מקצועי(שולט) • 2 ביולי 2010
השאלה שהעלית נשמעת אם הבנתי נכון, כשאלה של בדיקת הגבולות.
מתי כאדון צריך לעצור. לא להמשיך את הסשן כי הוא יגרום לפגיעה בנשלטת התשובה תלויה במשך הזמן בו מכירים שני הצדדים, ועומק ההיכרות ביניהם. ככל שההיכרות מעמיקה יותר, קל יותר לאדון להימנע ממצבים כאלו אין נוסחת קסם לשאלה הזו. האחריות להימנע מכך מוטלת קודם כל על האדון, ובפרט אם מדובר בנשלטת שאוהבת "לגרד" את הגבולות לא משנה אם הגבול הוא בנושא השפלה או כאב, אדון מחוייב לדעת מה היכולת של הנשלטת להגיד, לא! זו ממש לא בושה ללכת לאט לאט, עקב בצד אגודל, גם אם נדמה לפעמים שזה פוגם בהנאה, עדיין זה עדיף מגרימת נזק. |
|
Tobias(אחר) |
לפני 14 שנים •
2 ביולי 2010
לפני 14 שנים •
2 ביולי 2010
Tobias(אחר) • 2 ביולי 2010
אני חושב שהשאלה הגדולה שממנה כל התשובות אולי מסתעפות היא,
האם בכלל אכפת לו? |
|
Josephin(לא בעסק) |
לפני 14 שנים •
2 ביולי 2010
לפני 14 שנים •
2 ביולי 2010
Josephin(לא בעסק) • 2 ביולי 2010
מקצועי כתב/ה: השאלה שהעלית נשמעת אם הבנתי נכון, כשאלה של בדיקת הגבולות.
מתי כאדון צריך לעצור. לא להמשיך את הסשן כי הוא יגרום לפגיעה בנשלטת התשובה תלויה במשך הזמן בו מכירים שני הצדדים, ועומק ההיכרות ביניהם. ככל שההיכרות מעמיקה יותר, קל יותר לאדון להימנע ממצבים כאלו אין נוסחת קסם לשאלה הזו. האחריות להימנע מכך מוטלת קודם כל על האדון, ובפרט אם מדובר בנשלטת שאוהבת "לגרד" את הגבולות לא משנה אם הגבול הוא בנושא השפלה או כאב, אדון מחוייב לדעת מה היכולת של הנשלטת להגיד, לא! זו ממש לא בושה ללכת לאט לאט, עקב בצד אגודל, גם אם נדמה לפעמים שזה פוגם בהנאה, עדיין זה עדיף מגרימת נזק. אני לא חושבת שהוא התכוון לבדיקת גבולות, אין קשר בין שאלתו לגבולות כפי שאנחנו מגדירים גבולות. אלא ליכולת לדעת מתי הנשלטת שאיתו תפגע או שלא. אדון צריך ללמוד את זו שאיתו כדי לדעת עד כמה ומתי...בזה צדקת |
|