שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אהבה וכאב

מאדאם קירי​(שולטת){אהובי המתו}
לפני 14 שנים • 15 ביולי 2010
בכח המוח,
1. אהבה זה באמת עסק לא פשוט.
2. לגבי סבתך: אני חושבת שזה מקרה קלאסי, של אנשים שלא יודעים להעריך את מה שיש להם עד שכבר אין להם אותו. למרבה הצער, לא חסרים כאלה.
3. גם אני שאלתי את עצמי את השאלה הזו: מצד אחד, אני רוצה להגן על הבחור שלי מכל כאב אפשרי. מצד שני, לפעמים אני רוצה לגרום לו כאב. איך זה מסתדר ביחד?
אני יכולה להגיד לעצמי שהוא אוהב את זה, לכן אני בעצם מעניקה לו את מה שהוא רוצה. אני יכולה להגיד שזה בסדר, כי אני סומכת על עצמי שלא אפגע בו באמת. זה לא אדם זר, זו אני. אני גם יכולה להתייחס לזה כאל סוג של משחק. אני גם יכולה להתייחס לזה בתור: במסגרת הזוגיות שלנו, הבחור שלי עוזר לי להוציא את הצד הזה שבי כך ששני הצדדים יהנו.
את יכולה להגיד שכל אלה אינם אלא תירוצים או הצדקות שאני מנסה למצוא, ויכול בהחלט להיות שאת צודקת. (מתבקש כאן: "אבל....", אלא שאני באמת לא יודעת איך להמשיך מכאן.)

אני לא ממש מוצאת צורך לבחון את רמת הכאב שבן הזוג מוכן לספוג מאיתנו, אני משערת שזה כבר עניין אישי.
Madame T​(שולטת)
לפני 14 שנים • 15 ביולי 2010

גברות יקרות

Madame T​(שולטת) • 15 ביולי 2010
התגובות שלכן באמת מענינות, אפילו איש 'הקש והגבבה' תרם את חלקו... ואני באמת שמחה שהתייחסתם והבעתם את דעתכם, כל אחד מזוית הראיה שלה או שלו.

השרשור הזה הועלה לא כי אני חושבת שכאב "צריך" להיות חלק מקשר אוהב, אבל הרבה פעמים נוכחתי לדעת מתוך קשרים שלי או של אחרים, שהכאב נכנס באיזה שהוא שלב לתוך הקשר – אם פיזית ו/או נפשית. וניסיתי לתהות ממה זה נובע ואיך זה בא לידי ביטוי. נכון שכשחושבים על קשר אוהב אז בדרך כלל הרצון הכללי הוא לחבק, לנשק, ללטף ולאו דווקא להכאיב. אבל ישנם כאלה, שהכאב הוא כן צורך עבורם, משני הצדדים. ואולי זה באמת בא יותר לידי ביטוי בתחום הבדס"מ מאשר בחיים הונילים, לפחות החלק של הכאב הפיזי. ואכן הרבה פעמים זה נותן תחושה "עוצמתית" יותר לקשר.

האם לבחון את מידת ספיגת הכאב אצל הצד שכנגד זה דבר רצוי או לא, אני מניחה שכל זוג עושה את הבחירות שלו ומטבע הדברים זה לא מתאים לכל אחד. צריך שניים ל"טנגו" הזה. וללא ספק יחסים זהו דבר מורכב ולא פשוט כלל...