בדס"מ, ה"כלוב" ו....קונפורמיזם מחשבתי.

הדורבנים​(נשלט) • 17 ביולי 2010

מעניין, אני לא מסכים עם אף קביעה מהקביעה הנ"ל (של אב"ב, של ראובן, ושל היילני), למעט הטענה העיקרית - שגם אני מרגיש שה"קונצנזוס" בכלוב והאווירה בו הם לא כוס התה שלי, בלשון המעטה.
היילני, טענת טענה מאוד מייאשת, ולא נכונה כך אני מרגיש: שבכל קבוצה יש את ההגמוניה של הרוב והמיעוט המחשבתי נדחק לשוליים וזוכה לגינוי. בעיניי - זה כמו להיות בבור חרא ולהגיד "זה בסדר, גם בחוץ חרא".
או במילים אחרות - תלוי מה זה "נדחק". זכותו של כל אדם מהרוב לא להסכים לדעותיו של המיעוט, ואפילו בתקיפות. אבל לכבד את דעתו של המיעוט זה אפשרי בקלות יחסית, ולנהל ויכוחים בסבבה, אם בני אדם מתנהגים בתרבותיות.
הייתי מסכים עם דעתך שאב"ב חסר מודעות וביקורת עצמית. אבל הדברים שהוא משמיע כאן אינם "דעות" במובן המקובל, אלא לרוב אוננות, (שבעיניי היא מאוד מעניינת ויצירתית) ולכן אין בעיניי טעם שתהיה לו ביקורת עצמית. כמובן, זכותו של מי שנפגע ממנו לדרוש בצדק את מחיקת הדברים.
ראובן, דבריך מעניינים מאוד, ובאופן כללי אני אוהב את כתיבתך, אך איני מסכים איתה הפעם. לא אכנס לפרטים, אבל אפשר ליצור מתוך תחושת רדיפה (מוצדקת, דרך אגב. אחמניג'ד בהחלט קיים), אפשר לאהוב מתוך תחושת רדיפה, ואפשר גם לכבד את האחר מתוך תחושת רדיפה. צריך פשוט להתנהג כמו בני אדם ולא כמו מטומטמים. זה הכל אנשים.
הדיעה שאב"ב כתב כאן בנוגע למחיקות וחסימות שלו הן צביעות לשמה. העובדות פשוטות: יש דיקטטור לאתר (וטוב שכך!). הוא לא מרשה שיערכו וויכוחים פוליטיים, וכך חוסם את חופש הביטוי (וטוב שכך!!). כאשר מישהו נפגע ישירות מדברים שאב"ב כותב, אותו מישהו שולח מכתב לדיקטטור, ואם הוא רואה שאכן ההודעה פוגענית בכוונה (לרוב זה כך) הוא ימחוק את ההודעה (וטוב שכך!!!).
אין במחיקות ובסתימת הפיות שום קשר לחופש דיבור, להשתלטות הרוב על השיח, או לבינוניות מחשבתית שאכן קיימת בכלוב. אם אתה פוגע במישהו, אתה תמחק. מה הסיפור הגדול?

בכוח המוח​(שולטת) • 17 ביולי 2010

ראובן,
השרשור המדובר לא היה מתלהם ביחס למושגים הכלוביים.
למעשה רוב השרשור הוא הסברים מנומקים לתפישה האישית של כל מגיב.
האם באמת הפוסט נמחק בגלל שהיה מתלהם, כמו שאתה מנסה להציג?
או: מהי הסיבה ה א מ י ת י ת שהוא נמחק?

ועכשיו אני אשאל אותך שאלה אישית -
זה שדעתי לא תאמה את דעתך בנושא הנס המדובר,
אומר שכך הדבר משום היותי נופלת בגדרי ה"ניתוח" בו שיתפת אותנו?
ואם אני נופלת שם,
האם זה אומר שמי שהסכים עם קביעותיך אינו נופל בגדרי אותו ניתוח מזהיר?
איך זה עובד?

איך הצלחת במספר מילים, חלקם לבנים וחלקם כתומים, כהרגלך,
(לגופם של אנשים, אבל לא לגופם של טיעונים),
להפוך את עצמך לנאור ו"אציל" ואת דבריך כאמת צרופה,
ע"י הקטנת ה"פרולטריון". שאפו.

ולבסוף - לטענה הדחוקה ההיא שהפכה אמת -
אנחנו הבדסמים שרוצים את פתיחותה של החברה,
נוהגים בשונים מאיתנו בדיוק ההיפך ממה שאנחנו מבקשים.

ראשית,
אני לא יודעת בקשר לכולם,
אבל אני לא צריכה את פתיחותה של החברה לדרך בה אני מנהלת את חיי המין והרגש שלי.
זה לא עניינם, ואין לי צורך לשתף את ה"חברה" ולקבל את "הכרתה".
ובעניין ה"שונה" - עצם העובדה שיש לי צרכים כאלה ואחרים, מיניים ו/או רגשיים לא מחייבים אותי להיות "נאורה" ע"פ דעתו של מישהו.
אני ישרה לי ולדרכי ככל שאני יכולה, ואני מאמינה בכנות שכך גם האחרים,
יש לי את אמות המוסר שלי, אני לא בטוחה שאני שמרנית,
אבל מנגד אני לא אמחא כפיים לתפישה שבעיני היא מעוותת.

ובכלל - למה צרכים בדסמים צריכים להגיד משהו על "נאורות" על "תפישת מוסר" או על הדרך שמי מאיתנו מנהל את חייו?

איך זה קשור בכלל?

הפרד ומשול -מהות הפרדוקס בחיים.

kasandra​(מתחלפת){jegularis} • 17 ביולי 2010

אני באופן אישי מסכימה עם בכוח המוח ,
העדפות מיניות\בדסמיות אינן מעידות על שום "עליונות " או התפתחות ליברלית אחרת במקביל אליהן .
בעיניי זה כמו לחפש קבלה ושויון בחברה החרדית ,בגלל שמקור הדת הוא כביכול כבוד והערכה -"מצוות בין אדם לחברו".
בכול זה יש נטו את הצורך האישי שלנו לחפש סוג מסוים של קבלה ,הזדהות,שויון,והבנה- אבל האמת היא פשוטה ,שכמו בכול חברה גם כאן לטוב או לרע יש מגוון.
עצם הקיום שלו הוא זה שמאפשר את המשך ההתקימות של האתר וניהול של איזה שהוא סוג של דיאלוג פתוח.
אני נוטה להסכים עם ראובן אך יחד עם זאת ,יש גם הרבה אנשים מעמדת חברתי גבוה שכן אפילו חברים כאן והם ,לא הרבה יותר פתוחים וליברליים מאנשים ממעמד חברתי יותר נמוך.
זה רק מעיד על כך שבסופו של דבר עניין ההשכלה העליונה לא משנה בהרבה את תפיסתו האישית של הפרט לגביי הנורמות החברתיות שלו.
כול אחד בוחר בעצמו את החומות הדמיוניות שקרובות לו,ובהן הוא רוצה להאמין,בין היתר במה נכון ומה לא עבור השער ולא רק עבורו.
בחיים תמיד הרבה יותר קל להיות חלק ממשהו מאשר להרגיש שאתה מנהל את המלחמות הקטנות שלך לבד,לא פלא שהרוב בוחרים בזה, אך אכן מאכזב מאוד.
הרבה אנשים פונים בחיים שלהם למסגרות ,חברות,קהילות,דתות ועוד כול מיניי דברים משייכים אחרים מסיבה נורא פשוטה ,הם צריכים להרגיש שייכים למשהו גדול יותר מהם.
להרגיש שיש מקום שבו הם לא לגמריי לבד ביקום הזה ,כי קשה להכיל זאת גם תודעתית וגם שכלתנית,והרבה פעמים לבחור צד זה חלק הכרחי כדיי לא לבחור להיות לבד בצידך ודעתך.
בסופו של דבר בחיים צריך מהכול גם מדיקטטורה וגם מפלורליזם ושויון,הבעיה היא שכשחיים את החיים במגננה ומלחמה מול היקום בעד כמה אני X ואחרים Y קצת קשה להגיע לזה .
זה פשוט מצריך סבלנות וסובלנות שבאופן כללי לוקה בחסר בחברה שלנו בלי קשר לכלוב.
הכלוב היחיד שאנחנו חיים בו הוא זה שיש לנו בראש,הבעיה היא שכדיי להשתחרר ממנו לא צריך מישהו מבחוץ אלה אנחנו בעצמנו למצוא את המפתח ,והרבה יותר קל לבחור להישאר בו במקום לבחור להילחם במלחמות קטנות גדולות בינך לבין עצמך כול יום.
אז בוחרים להילחם באחרים מבחוץ.
וכמו בהכל בחיים דיבורים זה דיבורים ומעשים זה מעשים ,אנשים נמדדים לפי מה ואיך שהם עושים- וזה מחזיר אותנו לפרדוקס.

Re: נדמה לי שההסבר נמצא במקום אחר...

Brave Dwarf • 17 ביולי 2010

העייפות הפיזית הכריעה את בינתי ולכן אשיב בקצרה.

בהליכה אחורנית ניסיונית אין למצוא ניסיון כלשהו של גבול מוחלט, לאמור, של שום תנאי, שיהא מבחינה ניסיונית לא מותנה בתכלית. אולם, הטעם לכך הוא, שניסיון כזה מן ההכרח שיהא מכיל בתוכו הגבלה של התופעות ע"י האין או הריקות, שאליה יכולה היתה להגיע מתפיסה דרך ההליכה אחורנית הנמשכת מה שהוא מן הנמנע. ע.ק.

אינסופיות אינה קיימת ולכן עם כל מדרגה בה אנחנו עולים, אנחנו בעצם שבים על פעמינו. כל חברה, אדון בועל בתשוקה, "צועדת אל אובדנה בתהליך סטיכי" בלתי ניתן למניעה. "אסקפיזם טהור" טמון בכל צעד ושעל של החברה המודרנית ולא רק בערוץ2. גם שניצל קפוא הוא תוצר של "צורך אובססיבי של אסקפיזם מהמציאות הדואבת" (ולא, זאת אינה בדיחה, למרות שאם בא לך לחייך, אוכל להוכיח לך ש Cheese Sandwich is better than happiness ). ולכן אכן "לא מפתיע הוא שהבדס"מ מחליף את סצינת חילופי הזוגות הוואנילים". האם זו "שערוריה"? לא. עוד חלק מעליית מדרגה במתירנות מינית (או מהתקדמות אחורנית). גם "רידודו הבלתי נמנע של השיח הבדסמי", הוא חלק מהתהליך הטבעי של נגישות המגיעה בצוותא עם שניצל קפוא, ערוץ 2, סיפוק צרכים מיידיים ועליית מדרגה להגברת הגירוי.

(לולי הייתי שבוז, הייתי משקיע את זמני בהפחדה עצמית ובשאלת המה אם אינסוף בכ"ז קיים). אז כפי שאמרתי קודם – דוגמית של עולם. שום דבר מפתיע או יוצא מן הכלל ואם אתה מתעקש הרי שגם בזמנים בהם ה BDsM היה נגיש לאליטה בלבד, הקהילה שפחדה לתבוע את סבלנותה של הזולת, הייתה מסוגלת לקיים סבלנות בתוך שורותיה שלה, למראית עין בלבד.

ועכשיו אלך לי להשקיע את אובדנה של המדינה הציונית, לה הוספתי ביממה האחרונה, בבקבוק ויסקי משובח. (-:

Brave Dwarf • 17 ביולי 2010

ובכלל למה אתה מבלבל אותי? זולת זה זכר.
צ"ל קהילה התובעת את סבלנותו של זולתה.
לא?

להבה חשופה • 17 ביולי 2010

ראובן כתב :
".אני כותב לך, לאחר שהשמרנות וההתלהמות פה, הובילו למחיקת פוסט חשוב-יחסית שלי (''נס של אהבה'', שעסק בהיבטים פוליאמוריים באהבתם של בעל ואישה, המקיימים חיי משפחה 'וניליים')".


ראובן היקר.

בדברייך אלו אתה מטעה את ציבור הקוראים \ מגיבים בפורומים, ובפרט בשרשור, שכתבת\ פתחת "נס של אהבה".

השרשור, לא נמחק בגלל תגובות מתלהמות. וגם לא תגובות שמרניות ויתכן שהיו כאלו.

ברגע שאתה מפרסם שרשור בפורומים, משמע שלכל אחת\ד, יש אפשרות להגיב.

יש, שיגיבו כך ויש שיגיבו אחרת. יש שיפרגנו ויש שלא. זה מה שנקרא "חופש הביטוי".

התגובות, היו לגופו של עניין ומנומקות היטב {הן לשלילה והן לחיוב}. התלהמות כלל לא נקרה בהם {לדעתי}.

לטעון את שטענת . זה להוליך בכחש את ציבור הקוראים\ מגיבים. כאן.

שבוע טוב.

להבה חשופה.!@!

Cauchy{Venus Blue} • 18 ביולי 2010

לכלל ציבור הקוראים:

כאשר יש ויכוח רפואי בין שני הדיוטות מספיק שיבוא רופא על מנת להכריע את הסוגיה.

בדיונים, לעומת זאת, לא תמיד תתקבל דעתו של האדם החכם יותר.

למרות זאת, אני אהיה האדם החכם (עם תעודות) שיכריע (כפי שנאמר בר-סמכא היני). שתי התגובות הראשונות פה אולי נראות חכמות, אבל הן שקריות. לא כל טקסט מסובך הוא נכון. לפעמים יש שגיאות. אני אסביר:

קונפורמיות הינה התכונה של ללכת עם העדר מהסיבה של ללכת עם העדר מבלי יכולת להצדיק אובייקטיבית את מעשיך. הכותב הראשון שכח לציין שכאשר העמידו אותו אל מול טענותיו *הוא לא ענה לעניין*. אין לי יכולת לדעת את הסיבה לכך, אבל מתוקף היותי אדם חכם אני יכול להעיד על עובדה זו. כלומר, המבקרים ידעו להצדיק את ביקורתם (בחלקם בכל אופן) ואילו הנונקונפורמיסט נכשל בכך. לזה אני קורה נונקופנפורמיסט-קונפורמיסט (כלומר ללכת בקו ישר נגד הזרם שקול ללכת בקו ישר עם הזרם, רק יותר מטופש).

אני אתרגם את הכותב השני לשפה פשוטה: אתם מכוערים ולא מזיינים לכן אתם מקנאים במי שמזיין, לכן המצאתם שבגידה זה לא בסדר. אתם וודאי אינכם יכולים לבגוד שכן אתם עוד עסוקים בחיפושים אחר בן הזוג הראשון. (פסקה 3 למחפשים).
אתם טיפשים, זו הסיבה לכך שטעיתם. (פסקה 1)
בקשר לפסקה 2: החינוך הישראלי מושתת בעיקרו על רעיון הסטארטאפ. אנחנו מתגאים ביכולת לחדש ולחשוב מחוץ לקופסא. זאת הסיבה לכך שקונפורמיות בכלל נחשבת מילה רעה (תוצאה קפיטליסטית). לכן אני לא מצליח לעקוב אחרי הגרירות הלוגיות.


לשניהם גם יחד: אכן נפוץ שהשינויים הגדולים באים מחוץ לנורמה - מחוץ לקופסא. זה לא אומר שכל מה שמחוץ לקופסא הוא טוב, להפך הרוב רע. אין קהילת הכלוב לקחה על עצמה את המשימה לעשות הכל הפוך. הקהילה מקבלת שחלק מהדברים הטובים נמצאים מחוץ לנורמה (כמו בדסמ). כמובן שאין זה אומר שכל מה שמחוץ לנורמה הוא טוב.

לסיכום:
נונ-קונפורמיזם אמיתי הוא בחירת הדרך הנכונה *ללא תלות* במה האחרים עושים, *ההפך* הינה תלות חזקה ביותר.

הדורבנים​(נשלט) • 18 ביולי 2010

אתה מצוין. כמו שמרגול אומרת, שימחתני.
אני מצטט רק משפט אחד שוב, למרות שהכל היה מצוין:
"ללכת בקו ישר נגד הזרם שקול ללכת בקו ישר עם הזרם, רק יותר מטופש"

מה קשור (גרירה לוגית)

ראובן • 18 ביולי 2010

הרי כעת,

כאשר גורשנו מגן העדן (''נס של אהבה''), כל שנותר לנו הוא פטפטת של סריסים. מצורפת 'חפירה' לעיונכם:

1. ''בכוח המוח'' מכובדתי, שאלת קודם מה הקשר בין צורך ב-SM לבין נאורות. התשובה היא, שעל מנת להתקיים כזרם תרבותי, ה-SM זקוק למידה של נאורות (בדיוק כמו קהילת הגייז, למשל). אחרת, אנו נידונים לעשות את מעשינו אך ורק בחדרי חדרים ובוודאי שלא בפרהסיה, במסיבות ובאתר וירטואלי. שאלי את עצמך: האם תחת משטר דתי (סנהדרין, ש''ס) הייתה מותרת פעילותנו? כיום, דעת הציבור סובלת את מעשינו ובזכותה מתאפשר הדיון הזה. אנו ניזונים מ''קבלת האחר'' של כלל הציבור אולם בתורנו, מגלים אפס סובלנות לחריגים. זוהי קמצנות רגשית.

הרשי לי לחלוק עליך, לגבי רף ההתלהמות בפוסט המקורי. כאשר ''פסיכיאטר מתורבת'' כותב תגובה בנוסח ''נס של שרמוטה'', הדבר בהחלט אינו נעים - כי לא כולנו מורגלים, או רוצים להיות מורגלים, בשפתם של תגרנים. בנוסף, אני לחלוטין מסכים עם המשתמע מדבריך - שהייתה זו טעות להעלות את הסיפור ולמשוך אליו את העין הציבורית. הטעות כולה שלי.

***

2. ''Cauchy'', שורת הסיכום שלך טובה בעיני. יחד עם זאת, ראה כיצד אתה מתייהר בחכמתך ו''מתרגם'' את אב''ב ואותי, תוך סילופים קשים. הדבר חמור משום שאתה אכן נבון, ומשתמש בתבונתך כדי להתרשע. כדי להמחיש לך איך הדבר מרגיש, מצורף בסוף תגובתי ''תרגום'' לפרופיל שלך.

אבל ברצינות, עיקר הדברים הוא: פסקה 1 - אנחנו שבויים של מה שהורו לנו לחשוב שנכון. אנו אכולי רגשות אשמה בגלל שאין ביכולתנו לחיות לפי ערכים אלו. פסקה 2 - הציונות מושתתת על רעיון ההזנק, החשיבה הרעננה וכו', אבל החיים בפועל בישראל, מתקיימים על המנעד שבין טהרנות אמריקאית-נוצרית לבין פרימיטיביזם ערבי. פיסקה 3 - היות ואנו מסורסים מבחינה של מחשבה חופשית, אנו מאמצים אל ליבנו את השקרים החברתיים המקובלים בחדוות-עבדים (פשוט, אין לנו ברירה אחרת - הרי לא לימדו אותנו חשיבה ביקורתית).

הערה ל''קסנדרה'': נכון שבקהילת השליטה ישנם בני מעמדות סוציו-אקונומיים שונים, אבל כל עוד לאדם יש רגשות אשמה לגבי מהותו, הוא תקוע בפאזה רגשנית של צידוקים מיסטיים לגבי גורלו ומעשיו (קצת כמו טלנובלה) - ובכך, הוא חי את חיי הרגש שלו ברמה של ''רומן למשרתות'', והדבר הופך אותו לבן מעמד נמוך, ללא קשר לכמות הכסף בחשבון הבנק שלו/ה.

R



נ.ב
אנליזה אנתרופולוגית לפרופיל-רשת של סאדו-מזוכיסט ישראלי בן עשרים וחמש:

Cauchy
שם בדוי, במקור שמו של מתמטיקאי. מרמז על אהבת-חוכמה וחוסר מקוריות ביצירת העצמי.

ויז'ואל: זוג יונים בתוך מגרעת בחומה.
תצלום המלמד על שאיפה לסדר הרמוני - האידאליזציה של רעיון האהבה מנכיחה מחסור עתיק באהבה בשר ודם, וכנראה גם כמיהה נסתרת לחיק האם.

בחור בעל ערכים
אוצר מלים המלמד על רקע באתרי היכרויות נורמטיביים ו/או רקע דתי. מיקום המשפט מלמד על חסך גדול בתחושת משמעות אישית.

מאמין בטוב לב ולא מאמין ששחיתות היא הכרח של הצלחה
טוב לב מוצג כאידיאל נעלה ובלתי מושג - ובהתאמה סבירות גבוהה להתנהגות מפוקפקת בפועל. האזכור השלילי של ''שחיתות'' מלמד על התנהגות מופקרת מתמשכת, מתוך געגוע ל''סדר הישן והטוב''. יתכן קיומו של תסביך-אם ושאיפה (נכזבת) לחזור להתנהגות אירוטית מקובלת.

מנגן, מתאמן, אופה קינוחים, מבשל, מלמד, לומד (תמיד) ומשחק (מתי שאפשר)
קריאת חיזור לבנות-זוג פוטנציאליות. הנכסים המוצעים הינם פעלתנות, נהנתנות והשכלה. רשימת הנכסים המכאנית מלמדת על תיעוב עצמי הנובע משעמום.

אה, חתיך
טקטיקת בידול גנטית, הבטחה פרסומית לעונג אסתטי ופוטנציאל לצאצאים. מילת האגביות ''אה'' מסגירה ספקות שכיחים של זכר ביתא.

אהבה היא בעלות הדדית +גבולות: הפרת אמונים
פנייה ממוקדת לקהל יעד של בנות-זוג פוטנציאליות חסרות בטחון עצמי, נקבות גאמא הניזונות על-פי-רוב מתרבות פופ נוצרית. ניכר כי זכר הביתא מוכן להתפשר בבואו לבחור בת זוג, אולם השגת נקבת גאמא, אשר אכן אפשרית לו, רק תתסכל אותו. הדבר הולם את צרכיו המזוכיסטיים ואף יגרום לו לנאוף בהסתר.

גדול!

GlenRoth • 18 ביולי 2010

אהבתי את ה נ.ב. ראובן.
מזמין אחד עבורי, אם זו לא טירחה גדולה מדי.