Josephin(לא בעסק)
|
לפני 14 שנים •
30 באוג׳ 2010
Re: שאלה על הקשר שבין סף הכאב ללידה אדון וחבר כתב/ה: נוריתE כתב/ה: אדון וחבר כתב/ה: free spirit כתב/ה: שאלה שמיועדת לנשלטות שחוו לידה, אך אשמח כמובן לשמוע דעות מכולם ללא הבדלים ו/או אפליה
האם אתן מרגישות שסף הכאב שלכן השתנה בעקבות הלידה - עלה או אולי דווקא ירד? ממה שאני שמעתי ויודע... לידה זה הדבר הכי מדהים מספק וממש לא כואב הכאב זו המצאה של כאלה שמשווקים מתנות יקרות.. מהזה? תנסה את להוציא אבטיח של שלשה קילו מהתחת ואז תגיד מה שאתה אומר... זה בדיוק ההבדל בניו אני א מתייחס לילד כמו לאבטיח אין אושר שקרוב לילד!! והכאב ברגעי הלידה נשכח מהר תודות לאושר הזה. צר לי ידידי אתה טועה, זה כאב שיכול להמשך לדי הרבה זמן במיוחד כשמעורב בלידה תפרים. הכאב לא נישכח מהר. תשאיר את זה לנשים
|
|
|
*מנגינה*{התווים שלו}
|
לפני 14 שנים •
30 באוג׳ 2010
אדון וחבר כתב:
"זה בדיוק ההבדל בניו אני א מתייחס לילד כמו לאבטיח אין אושר שקרוב לילד!! והכאב ברגעי הלידה נשכח מהר תודות לאושר הזה.[/quote]" אין חכם כבעל נסיון! מצטרפת לדברי דבשית- " תשאיר זאת לנשים" עם כל האמפתיה וההזדהות שמגלים הגברים, לעולם לא יוכלו להבין את כאבי הלידה. כשאישה שוכבת על המיטה בחדר הלידה, המוניטור לא מפסיק לזמזם, מולה מיני מכשירים לא ידידותיים במיוחד, ברקע צעקות היולדות בחדרים האחרים. במקרה הטוב היא זוכה לחיוך של מיילדת שנכנסת מידי פעם לבדיקה ובמקרה הרע מבקרת אותה אחות מיילדת שרואה בה אחת מיני אלף. גם המזוכיסטית החמה ביותר (כמוני למשל), לא תרגיש הנאה או גירוי מכאבי הצירים ובניגוד מחלט לסשן הכאבה מרתק, רק תייחל לרגע שהסיוט הזה של הלידה יגמר. |
|
|
לא סתם אישה(נשלטת){octopus}
|
לפני 14 שנים •
31 באוג׳ 2010
"שאלה על הקשר שבין סף הכאב ללידה"
תשובה - אין קשר. נקודה. |
|
|
L איה
|
לפני 14 שנים •
2 בספט׳ 2010
כאב חבלי הלידה שונה בתכלית מכל כאב אחר , ומשתנה מאשה לאשה ואפילו מלידה ללידה, לאחר לידת ביתי הבכורה- (לידה מן הסוג שאם היו מציעים לי כריתת איבר מסויים בתמורה להפסקת הכאב הייתי נותנת איבר נוסף חינם..) סף הכאב שלי היה גבוה בהרבה וזאת על שום שמצבי הנפשי היה בכי רע, ופיתחתי כהות חושים בהתאם. לאחר לידתי השניה שהייתה קלה לעין ערוך, -משהו ברמת ההפלצה + הבנה כי בעלי לשעבר- הוא אכן לשעבר , סף הכאב ירד.
אני מוצאת שסף הכאב הוא תלוי מצב נפשי - כאשר טוב לי בנפשי אני פתוחה לעונג וכאב וחווה אותם בעוצמה רבה יותר ממצבי דחק. לידה כרוכה לרוב במצבי דחק, גם אם לכאורה את מוקפת משפחה, חברים ויש לך תינוק חדש ומקסים ובעל אוהב- גם אז ייתכן כי ציניחת ההורמונים תשנה את מצב רוחך ותשפיע על סף הכאב. מה גם שסשנים מסויימים עלולים לזעזע את הגוף ולשנות את רמת ייצור החלב- וגם על כך יש לתת את הדעת. מנסיוני, ולעניות דעתי- יש להזהר משנה זהירות בכל דבר המאתגר את הגוף באופן קיצוני בשנה שלאחר הלידה משום שכל עצמות האגן שבות למקומן באיחוי נכון רק כשנה לאחר הלידה. - מה שכן- לאחר הנקה כמעט רציפה של 5 שנים אני יכולה לטעון בוודאות כי הפטמות שלי הפכו עמידות לכאב ברמות שלא יאמנו... mia |
|
|
|
L איה
|
לפני 14 שנים •
2 בספט׳ 2010
נ.ב. אדון וחבר יקר, קח את הקלישאות ספרי אודטה הוצאת 'פולניה-כביסה מלוכלכת מכבסים בבית'
ותחזיר אותן מהר לריקי לייק. מה זה הבולשיט הזה? שום אופוריה עם 40 תפרים באיבר המין -שלא לדבר על אילו שעברו ניתוח קיסרי, פטמות סדוקות +גודש חלב, פיסורה מחרידה ו/או טחורים מחרידים לא פחות, כאבי גב, התכווצות הרחם , ובעלים שמצפים שתהי באופוריה לאחר שקמת 5 פעמים בלילה להניק עם כל המכאובים. אדון, תעשה טובה ותהיה חבר. וחברים אמורים לגלות הבנה...mia |
|
|
SubFlower(נשלטת){Mr. SL}
|
לפני 14 שנים •
2 בספט׳ 2010
אני ילדתי אחרי הריון מסובך ובלידה מאוד מורכבת תאומים שהיוו, כולל שיליה ומים, שליש ממשקלי. ולא כאבתי לא במהלך 18 שעות צירים ולא אחרי שהוחלט שלא להמתין עוד וחתכו. אפילו לא במהלך לילות ארוכים כאשר התעוררתי למעלה מארבע פעמים וגם למעלה משמונה פעמים כל לילה במלחמה מתמדת על כל גרם ממשקלם.
כי הייתי באופוריה. ריחפתי מעל האדמה ולא חשתי דבר פרט לאושר. לאין ערוך. . |
|
|