לילימיי(שולטת)
|
לפני 14 שנים •
4 באוק׳ 2010
Re: הפנטזיה הכי עתיקה בספר אוויר לנשימה כתב/ה: למצוא דום שירים אותנו מעבר לעצמנו, או להיות דום בעצמנו כזה שיכול לראות פנימה לתוך הנשמה ולתת משימות שיקדמו אותך בחיים (כמו המאסטר ב"קארטה קיד"...) לצערנו,ברוב המקרים זה לא עובד ככה...בדסמ זה קודם כל סקס , לפעמים דווקא שלא מחפשים-מוצאים התעלות. אבל זה לא נמצא בשום שוט .
מה שכן, בסינית המילה משבר והמילה הזדמנות חופפות- הכאב שהחיים שולחים אותך אליו באופן טבעי- יכולים להרים אותך ללבל הבא בחיים אם אתה מתעלה מעל הרחמים העצמיים. אף פעם לא הייתה לי פנטזיה למצוא "דום" שירים אותי, אני מרימה את עצמי היטב, כל יום מחדש. אהבתי - משבר\הזדמנות.... גם אני מתחברת למיניות שבבדס"מ. הכאב שבחיים, מחזק או מפיל זה עיניין של בחירה ואופי, לדעתי... |
|
|
|
לילימיי(שולטת)
|
לפני 14 שנים •
4 באוק׳ 2010
Re: קודם כל, רציתי לומר לך תודה חתולה פושטקית כתב/ה: על השיתוף.
לגבי עצמי, מה שאני יכולה לומר הוא, שאני די מתחברת - כשאני מרגישה רגש כלפי השולט שמולי, אזי כשהוא מוריד ומשפיל, הנפש מתעלה ומתרוממת. מתוך הכאב וההתגברות עליו, אני צומחת. אין על מה, חתולונת. אני בעד רגש... |
|
|
|
לילימיי(שולטת)
|
לפני 14 שנים •
4 באוק׳ 2010
[quote="נiגה"]לא קוראים לזה ...''סאבספייס''...?
 [/quote
למה שאני כתבתי, לא קוראים "סאב ספייס"... |
|
|
|
לילימיי(שולטת)
|
לפני 14 שנים •
4 באוק׳ 2010
Siren כתב/ה: בגלל הקשר החזק בין גוף ונפש, אני מאמינה שכאב אחד יכול לרפא כאב אחר.
ממש כפי שארס של נחש יכול לשמש בתרופה להכשה, ככה סטירה עשויה להיות מה שיגרום לנו לצאת מפאניקה. גוף ונפש, אחד הם. לי, אין ספק בזה... לפעמים חיבוק, הוא הכי כואב שיש. |
|
|
|
לילימיי(שולטת)
|
לפני 14 שנים •
4 באוק׳ 2010
Separated Self כתב/ה: לילימיי כתב/ה: Separated Self כתב/ה: לא הבנתי
קשה להסביר, אולי זה אישי מידי בתחושה... אולי? את לא בטוחה? אם כך, זו עוד ערימה של מילים חסרות משמעות והקשר. מילים רנדומליות שמתחברות לך אסוציאטיבית ולא יותר מזה. באותה מידה יכולת פשוט לפתוח שרשור משחק אסוציאציות, אך קרוב לוודאי שהיית נתלית בכיכר העיר ומיד היו מראים לך היכן השתינו הדגים לפנייך עם אותו הרעיון למשחק. מה שבעצם רציתי לומר זה: לא אחיד, לא מתחבר, לא עובר (לי). זכותך המלאה 
|
|
|
L איה
|
לפני 14 שנים •
4 באוק׳ 2010
Re: גם אני סקרן להבין RIS כתב/ה: איך המנגנון הזה עובד.
- זו 'חתיכת הרחבה' -ראה הוזהרת מראש...
איך הביטוי המעשי של השליטה (סקס של יד קשה, השפלות, הצלפות וכו') מקבל פונקציה תרפויטית וממנף העצמה. אשמח לראות הרחבה של הנושא. היכולת להיות ללמוד ולהחכים ולצמוח בזכות תחושות ההצפה והשיחזור היא הסיבה שאני כאן. הזאטוטית שלי כבר בת חמש. באחת הפעמים שבן זוגי התארח אצלי, הוא הוציא חתיכת אבטיח מן הקערה בדיוק כאשר ביתי הכניסה את ידה והאבטיח שלו נגע בידה. הוא הסתכל עליה במבט רציני ואמר " ראית איזה אבטיח חצוף? איך הוא קפץ עלייך! ממש חוצפה מצדו! ביתי טענה בתוקף שהאבטיחים לא קופצים וזהו ר שפגע בה. ר התעקש גם הוא, "מה , לא ראית איך הוא זינק?". שיתפתי פעולה עם ההלצה וטענתי שזה אבטיח סורר וכו'.. ביתי נעלבה למרות שידעה שאבטיחים לא קופצים , וגם כאשר אמרתי לה שבסה"כ התבדחנו היא מיאנה להתנחם. למחרת הלכנו אל הים. אני וביתי בנינו ארמונות בחול . הייתה שם ילדה כבת שנתיים לערך , שנורא רצתה גם ארמונות בחול. אבל הוריה היו עסוקים בדברים אחרים והיא לא ידעה איך לבקש. אז את התסכול היא פרקה בנסיונות חוזרים לפרק לביתי את ארמון החול. ביתי הייתה מתוסכלת וביקשה שאני אעצור בעד הילדה גם למרות שהיא היית כבר רחוקה מאיתנו. ביציאה מן הים היא נתקלה באבן והאשימה באזניי את ר שהסיח את דעתה כאשר דיבר, ועל כן היא נתקלה באבן. ר- אמר לי, שימי לב היא רוצה את הגנתך, קיפצי על העגלה והגני עליה -השתמשי בי בסיטואציה הזו ותני לה את תחושת ההגנה אותה היא מבקשת. אני טענתי בפניו שהדבר לא הגיוני שכן , זוהי התנהגות של האשמת האחר בחוסר תשומת הלב שלה אל הדרך, ר אמר "טוב, שלך.." יום לאחר מכן הגענו למסיבה שאחד מן הנוחכים בה תקף אותי כמה וכמה פעמים במהלך המסיבה. (כולל כויה מסיגריה ומשיכת חולצתי לצפייה ישירה בעיטורי הפרונט..) ר מצדו הדגים לנוכחים שליטה למופת באוירה מפוייסת ומשעשעת -"על חשבוני".. למען האמת , לא אותי רצה השיכור לתקוף , אלא את ר. בשיכרותו הוא הצהיר שם על כל הקינאה שהצטברה אצלו באשר ל"תחרות" על נשלטות. כוון שהשיכור היה מגובה בכמה מחבריו, אלו שבכל מקרה של תגרה היו מתנפלים עליי ועל ר-זה שלא היה במגרשו הביתי. ר טען שאין מצב להגיב בתוקפנות, שיש להמתין עד יעבור זעם , ואז לפרוש ולהימנע מהקטטה אותה ניסה השולט השיכור לייצר במאמצים רבים... אני חשתי פגועה ומותקפת. הוצפתי בתחושות של חוסר אונים. האשמתי את ר על שלא הגן עליי ועוד ניסה לפייסו את השיכור בלהטוטי שליטה עליי!. טענתי בפניו שעליו אני סומכת שייגן עליי, וכעת נפגעתי . ר השיב שזו הייתה הדרך הנכונה לנהוג בה . שהוא מכיר מעט את הנפשות הפועלות ומבחינתו למנוע ממני התפרצות ושמירה על קור רוח זו ההגנה הטובה ביותר שהוא היה צריך לספק. הרהרתי בענין לרגע ושאלתי את עצמי האם היה נכון יותר להגיב בתוקפנות ? ובוודאי שלא, ובכן על מה ולמה אני כה מתוסכלת? ואז יצא מפי המשפט הבא: "אני מרגישה כעת כמו ילדה קטנה שמבקשת שייגנו עליה הגדולים והחזקים שאמורים להגן -אבל הם לא.אני יודעת שזהו ההגיון הבריא , אבל אני מרגישה לא מוגנת עדיין. " כמה דקות לאחר מכן בכיתי. לא על עלבוני ותחושת חוסר האונים שלי. אלא על תחושת העלבון וחוסר האונים של ביתי. הלא היא יודעת שאבטיחים לא קופצים . והיא יודעת שצריך להסתכל היכן דורכים , יש לה יופי של הגיון בריא, אבל היא מבקשת רגש . היא מבקשת 'תראי לי שאת מגנה עליי גם כשלא הגיוני. הגני עליי בכל מחיר. את הגדולה והחזקה ואת אמורה לשמור עליי מפני כל רע גם אם זה לא הגיוני' ביתי מדברת איתי בשפת הרגש ואני עניתי לה בהגיון קר. כך עשו הוריי ,ואני חשתי פגועה וחסרת אונים כילדה. אני התחברתי לתחושה הזו ע"י הצפה שאותה יכולתי לקבל רק מעולם השליטה. ולהבין כי אני משחזרת דפוס של חוסר תשומת לב לשפת הרגש והאהבה שאמורה להיות נר לרגליי ועובדת על פי צו המניעה הריגשית שמנעו ממני. ר שאל אם כעת אני מעונינת להשמש בו כפלטפורמה לחיזוק תחושת ההגנה של ביתי. ואני כל כך שמחתי לקפוץ על העגלה.. בפעמים הבאות שהוא הגיע הוא אמר לה כל מיני שטויות לא סבירות בעליל ואני שללתי אותו נחרצות, היא הייתה כל כך מרוצה , עד שהיא ביקשה ממני לאיים עליו שאם ימשיך לדבר שטויות אני לא אהיה החברה שלו. אז נעמדנו במטבח ,היישרתי איליו מבט מאוד מרוצה, ואיימתי עליו בתקיפות שיחדל לדבר שטויות , ולא, לא אהיה חברתו יותר . את מבע האושר על פניה של כרם הקטנטונית לא אוכל לתאר ... היא ביקשה מ ר שלא ילך הבייתה וישאר לישון אצלנו. עכשיו אני קופצת על כל הזדמנות לתת לה תחושת הגנה -אני מבינה כמה היא זקוקה. דברים שרואים מכאן לא רואים משם... ליבנת mia |
|
|
Morticia
|
לפני 14 שנים •
4 באוק׳ 2010
mia הסיפור שלך מאוד מעניין ונהנתי לקרוא אותו, בחיי, בלי ציניות.
אבל באותם חיים ובאותה נימה נטולת ציניות לא הצלחתי להבין איך הסיפור על הגנת הילדה ברמה הרגשית ענה לריס על שאלתו לגבי הקשר בין השפלה, כאב וסקס ביד קשה לבין פונקציה תרפיוטית וממנפת העצמה. 
ואגב, במאמר מוסגר, להגן על האישה שלך לא חייב לבוא בצורת התנהגות חוליגנית ואלימה אבל גם לא יודעת עד כמה הוגן ומגן רגשית לעשות עליה מניירות של שפחה רצועה לצד גבר שמנסה לעשות בבחירתה המינית הפרטית עם בן זוגה איזה שימוש לרעה. זה מעיד לדעתי על חוסר ביטחון ויצר קנאה פחות או יותר באותה המידה. |
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 14 שנים •
5 באוק׳ 2010
נו.
מכל דבר בחיים אפשר ללמוד. כל חוויה יכולה להיות מעצימה. לכל אחד יש את השיעור שלו. אם השיעור שלך הוא לעמוד באתגרים מכניים שאינם קשורים למציאות היומיומית - הרווחת! אני בטוחה שהרבה אנשים פה ישמחו ללמד אותך להתגבר על כאב ועל השפלה בתנאי מעבדה. אני מצטערת, לילימיי. מבלי לזלזל בהרגשה שלך, אני תמיד תיעבתי (לא פחות) את החלק הזה של בדסמ. הוא נשמע לי יומרני ושרלטני מצד השולטים ולא ממש מחובר למציאות מצד הנשלטות. |
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 14 שנים •
5 באוק׳ 2010
Separated Self כתב/ה: לילימיי כתב/ה: Separated Self כתב/ה: לא הבנתי
קשה להסביר, אולי זה אישי מידי בתחושה... אולי? את לא בטוחה? אם כך, זו עוד ערימה של מילים חסרות משמעות והקשר. מילים רנדומליות שמתחברות לך אסוציאטיבית ולא יותר מזה. באותה מידה יכולת פשוט לפתוח שרשור משחק אסוציאציות, אך קרוב לוודאי שהיית נתלית בכיכר העיר ומיד היו מראים לך היכן השתינו הדגים לפנייך עם אותו הרעיון למשחק. מה שבעצם רציתי לומר זה: לא אחיד, לא מתחבר, לא עובר (לי). גם (לי). ואחסוך תגובה - ציטוט: זכותך גמד.
לילימיי |
|
|
זאת(שולטת)
|
לפני 14 שנים •
5 באוק׳ 2010
Re: הפנטזיה הכי עתיקה בספר אוויר לנשימה כתב/ה: למצוא דום שירים אותנו מעבר לעצמנו, או להיות דום בעצמנו כזה שיכול לראות פנימה לתוך הנשמה ולתת משימות שיקדמו אותך בחיים (כמו המאסטר ב"קארטה קיד"...) לצערנו,ברוב המקרים זה לא עובד ככה...בדסמ זה קודם כל סקס , לפעמים דווקא שלא מחפשים-מוצאים התעלות. אבל זה לא נמצא בשום שוט .
מה שכן, בסינית המילה משבר והמילה הזדמנות חופפות- הכאב שהחיים שולחים אותך אליו באופן טבעי- יכולים להרים אותך ללבל הבא בחיים אם אתה מתעלה מעל הרחמים העצמיים. אז זהו, יקרתי. שבדס"מ הוא לא קודם כל סקס. יש כאלה, מעטים אבל קיימים, שבדס"מ בשבילהם הוא דרך חיים. מעבר לכך, בתוך המטריה הענקית הזאת, אני מכוונת ל-DS כך שבדס"מ מבחינתי האישית יהיה תמיד פסיכולוגי הרבה לפני שהוא בכלל מגיע לחשוב על סקס (סקס, הוא במקרה הכי טוב, אמצעי או כלי) |
|
|