מיתוסית(שולטת) |
לפני 14 שנים •
30 באוק׳ 2010
לפני 14 שנים •
30 באוק׳ 2010
מיתוסית(שולטת) • 30 באוק׳ 2010
פוג, לא הבנתי את תגובתך, אני לא חושבת שיש קשר בין הסעיפים שרשמת. בתור מתחלפת, אני מתחברת לפאמדום ולמיילדום. גם אם לא הייתי מתחלפת והייתי רק נשלטת או שולטת, עדיין הייתי חושבת שהצד השני והצד שבו אני נמצאת יכולים לגרום לטוב או לרע, בלי קשר לדמיון מודרך.
טענתי היא, שכלים מסויימים שנוגעים בפסיכולוגיה והשפעה על האחר, הם כוח, ואדם שלא יודע להשתמש בכוח הזה מבחינת ידע, אישיות וכדומה, עלול לפגוע באדם השני. זה משהו שלדעתי נכון גם בלי קשר לשליטה בכלל. |
|
הדורבנים(נשלט) |
לפני 14 שנים •
30 באוק׳ 2010
לפני 14 שנים •
30 באוק׳ 2010
הדורבנים(נשלט) • 30 באוק׳ 2010
כחולית, זה דמיון מודרך. את נשמעת בחורה מגניבה, ו"פסיכולוגיה היא כלי, וכוח, ומי שמשתמש בו בלי לדעת" וכו' , שכתבת, נשמע מדי כללי. אז אני חייב תשובה ממך,
מה כבר יקרה לו? בואי נדמיין סשן של דמיון מודרך כמו שכתוב בבלוג ההוא - "הזין שלך שייך לי, תשתין" וכדומה. מה יקרה? מה, בגלל הסשן הזה הוא יילך ויתאבד? ירצח אנשים? יגנוב? יתמכר לאלכוהול? יפתח תלות ואובססיה כלפיה, שלא הייתה לו מקודם? חברים, אני הקטן, שם את הגבול פה. הנה, גם לי יש גבולות . כי חייב להיות גבול למשפט: "חשוב להזהר, כי (משהו) זה כלי וכוח". זה לא משפט שתמיד נכון, ותמיד עוזר. הוא פועל גם המון לרעה - הוא מעכב יצירתיות, הוא מעצבן לשווא, הוא גורם למין אווירה של בית אבות. די. דמיון מודרך. כחולית, ובקשר למיילדום - זה פשוט שכשקראתי את התגובות, ישר דמיינתי בצורה לא מודרכת את השולט X כותב שנכון, קרו מקרים קשים בעבר עם דמיון מודרך, ושחשוב להעזר בספרות מקצועית בנושא לפני שמבצעים סשן כזה, ומפנה ללינקים בחו"ל, וישר אחריו דמיינתי את השולט Y כותב בפונט מאוד בולט וסמכותי ש"בקיצור, צריך לתת את עשיית הבדס"ם לאנשי הבדס"ם." אני מקווה שהדוגמאות עוזרות להבין |
|
מיתוסית(שולטת) |
לפני 14 שנים •
30 באוק׳ 2010
לפני 14 שנים •
30 באוק׳ 2010
מיתוסית(שולטת) • 30 באוק׳ 2010
אני אתן לך דוגמה, למה דימיון מודרך יכול להיות רע.
אם אני יודעת (או שזה מתגלה בטעות) שהנשלט עבר חוויה כלשהי שהשפיעה עליו עמוקות לרעה, ואפילו טראומה, ובעזרת הדימיון המודרך, אם אני עושה את זה מספיק טוב והוא מספיק נכנס למצב הזה ברוחו, אני יכולה להחזיר אותו לאותה חוויה ולשחזר אותה כהווייתה, או לגרום לו לחשוב על דברים אחרים שיעירו מבפנים תחושות ומחשבות מאוד לא נעימות שיהיו מקושרות לאותה חוויה לא נעימה וישפיעו עליו לאורך זמן. אם תחזור על זה מספיק פעמים, תוך זה שיש לך השפעה חזקה על הנשלט מתוקף היותו השולט שלו ומתוקף האישיות של שניכם (אני נזהרת בלומר איזה סוג של שולט אתה צריך להיות כדי לנצל חולשות של נשלטים לרעתם ולטובתכם וליצירת תלותם בך ואיזה סוג של אישיות אותו נשלט צריך על מנת להיות תלותי ונגרר בקלות על ידי השולט), ההשפעה עשויה להיות הרת אסון. כמובן שלא רק בעזרת אותו דימיון מודרך, אלא בעזרת מכלול דברים נוספים. לא סתם בסוגי טיפול רבים משתמשים בדמיון מודרך- כי יש לזה השפעה גדולה מאוד, במיוחד לאורך זמן. זו הייתה סתם דוגמה ששלפתי עכשיו, ואני בטוחה שישנן עוד כאלה. אני אתן לך דוגמה מקבילה. עברתי במהלך לימודי התואר הקודם שלי קורס בשיטת סדנה של תראפיה באומנות ותהליך הלמידה לווה בכך שאנו בעצמנו כקבוצה השתמשנו באומנות כדי להתבטא ואח"כ כדי לנתח אחד את השני בהנחיית המנחה. הסדנה הזו השפיעה עליי עמוקות (בין השאר כי זו התנסות ראשונה אמיתית עם תראפיה זו וכבר שנים שאני חולמת יום אחד ללמוד אותה, ויש סיכוי טוב שאלמד זאת מתישהו בעתיד) בגלל החומרים שצפו, הדרך שבה אנשים נכנסו לזה לאורך זמן, איך שאתה מגלה דברים על עצמך ועל אחרים וכדומה. שנה לאחר מכן, כשסיימתי את התואר, התחלתי להתנדב עם פגועי נפש. לאחר זמן מה מאוד רציתי להעביר להם חוג יצירה כלשהו ואז חשבתי- למה לא לשלב את זה עם מוטיבים וכלים מסדנת התראפיה באומנות? (אחד הכלים שהיו בכמה מהמפגשים היה להשתמש בדמיון מודרך, ולמשל לחזור לתקופה שבה היית ילד ולצייר את עצמך כילד, תוך שהמצב הריגשי שלך שם או באירוע מסויים או תקופה מסויימת בעברך), אולם לאחר שיחה עם מנהלת המקום שחשבה שמדובר ביוזמה מצויינת, הבנתי שעדיך לא לעסוק בזה. למה? כי אין לי שום הכשרה טיפולית בנושא, או בכלל, ובמידה ובמהלך אחת מהפגישות יעלה משהו, סביר מאוד להניח שלא אדע איך להתמודד איתו, על אחת כמה וכמה עם פגועי נפש- זה עלול להיגמר רע. כי האדם היחיד שהם יוכלו לעבד איתו את התכנים האלה, לא יהיה זמין מיידית, אלא פעם בכמה זמן, כשהם נפגשים הפסיכיאטר או הפסיכולוג. אתה יכול לומר- אה, מה הסיפור? כולה מציירים קצת ועושים הדבקות ומפסלים בחימר, אבל זה ממש לא ככה, וככל שאתה מבין יותר את ההשלכות והאחריות שעשויה להיות כרוכה בזה, במיוחד לאחר זמן מה, כי בד"כ בפעמים הראשונות אנשים הם די סגורים ולא באמת נכנסים/מושלכים פנימה בגלל ההגנות הטיבעיות שלהם ואח"כ הם נפתחים. אז כן, יכול להיות שאני אגיד לנשלט שלי לדמיין מפל מים מרגיע עם מוזיקה קלאסית בדרך בזמן שאני תוקעת בו מחטים וזה יהיה נפלא (זה הסיגנון של מה שאני עשיתי בזמנו, ואף עשיתי את זה לעצמי בזמן שעברתי שתי עקירות לפני יומיים כדי להרגיע את הגוף והתודעה), אבל יש אנשים שישתמשו בזה אחרת, לא יודעת איך, אולי כי המוח שלי לא מספיק מעוות, וההשפעה שלהם תהיה שונה ולא מיטיבה. וכולנו יודעים שיש פה אנשים לא הכי בסדר. כמובן שאם הם כאלה, הם יצליחו להרוס גם בדרכים אחרות, אבל אני חייבת להביע את דעתי לגבי האפשרויות היותר מסוכנות. |
|
מיתוסית(שולטת) |
לפני 14 שנים •
30 באוק׳ 2010
לפני 14 שנים •
30 באוק׳ 2010
מיתוסית(שולטת) • 30 באוק׳ 2010
נ.ב- נזכרתי בכל מיני שירשורים, אולי אפילו באתר הזה, לפני זמן רב, שאנשים הביעו את דעתם לגבי לקחת נשלט עם טראומה שמלווה באלימות כלשהי (פיזית או מינית, בעיקר), ופשוט לשחזר את זה, כדי לעזור לו "לצאת מזה", או למשל את הויכוח המתעורר כל פעם מחדש האם לשחק משחק תפקידים של אונס ונאנסת בלי שיש לה ממש אופציה להפסיק את זה וכמה זה עלול להיות מסוכן מבחינה ריגשית תוך כדי ולאחר מכן (חוויתי חוויה כזאת על בשרי שהשפיעה עליי קשות, גם בלי שהייתה בעברי חווית אונס כלשהי או התעללות כלשהי).
אז כן, יש משהו ב"לא להתעסק עם דברים שלא מבינים בהם ולחשוב אלף פעם כשמדובר בזה גוף או נפש". יש לנו אחריות, וכמו שאני לא אעשה מדיקל בלי להבין איך עושים ומה הסכנות ואיך נמנעים מהן או מה עושים או קרה משהו, כך לא צריך להתעסק בדברים אחרים שאין לנו מושג ממשי בהם. |
|