|
|
לפני 15 שנים •
29 בנוב׳ 2010
Re: ...
לפני 15 שנים •
29 בנוב׳ 2010
לילימיי(שולטת) • 29 בנוב׳ 2010
► לי-אורה כתב/ה: כתבת נהדר!
תודה ליאורה, שמחה שהתחברת... |
|
|
| Agent cooper(שולט) |
לפני 15 שנים •
30 בנוב׳ 2010
Re: קבל את הכוח.
לפני 15 שנים •
30 בנוב׳ 2010
Agent cooper(שולט) • 30 בנוב׳ 2010
► לילימיי כתב/ה: הינה, אני נותנת אותו. בזרועות פתוחות. או יותר נכון כבולות, לפי רצונך. וכמה שתכאיב אני אתחזק. כמה שתשפיל אני ארטב. כמה שתתאמץ, בכל כוחך העצום אני לא אסדק. תשתין תירק תסטור אני יודעת, זה מתסכל שכל אקט כזה, מחרמן אותי ולא שובר. תצליף תיצבוט תישרוט אני יודעת, זה מבלבל. כי עוצמת ההתמסרות באה, בגבולות מאוד ברורים שלי. ואין כמעט גבול, שלא הזזתי דחקתי הגמשתי בחנתי למדתי בעצמי. אני יודעת, זה מעייף. נותנת את הכוח מתוכי ומחזירה אותו אלי, דרכך פי אלף מונים. אז עצום את עיניך, גבר היה רגוע. אדאג ואכסה אותך היטב, בשמיכה הרכה שלא יהיה לך קר. כמו אמא כמו כלבה כמו חברה כמו אישה כפי שרק אני, יכולה. שונה. וכמה שתפני את לחייך בתחינה לא אסטור וכמה שתזחלי לא אשפיל וכמה שתתייסרי לא אכאיב אאסוף אותך בזרועות עוטפות ואפרק נים אחר נים בנפשך במגע עדין, מפיס ומלטף ןאקרע את הצעיפים המגינים על נשמתך ברחף שפתיים מרפרף וכשהתחינה לכאב תזעק דרך עיניים פעורות לרווחה אייסר אותך ברוך אכזרי עד שתתפתלי עד שתכרעי עד שתתמכרי |
|
|
|
|
לפני 15 שנים •
30 בנוב׳ 2010
Re: קבל את הכוח.
לפני 15 שנים •
30 בנוב׳ 2010
לילימיי(שולטת) • 30 בנוב׳ 2010
► l e a t h e r כתב/ה: ► לילימיי כתב/ה: הינה, אני נותנת אותו. בזרועות פתוחות. או יותר נכון כבולות, לפי רצונך. וכמה שתכאיב אני אתחזק. כמה שתשפיל אני ארטב. כמה שתתאמץ, בכל כוחך העצום אני לא אסדק. תשתין תירק תסטור אני יודעת, זה מתסכל שכל אקט כזה, מחרמן אותי ולא שובר. תצליף תיצבוט תישרוט אני יודעת, זה מבלבל. כי עוצמת ההתמסרות באה, בגבולות מאוד ברורים שלי. ואין כמעט גבול, שלא הזזתי דחקתי הגמשתי בחנתי למדתי בעצמי. אני יודעת, זה מעייף. נותנת את הכוח מתוכי ומחזירה אותו אלי, דרכך פי אלף מונים. אז עצום את עיניך, גבר היה רגוע. אדאג ואכסה אותך היטב, בשמיכה הרכה שלא יהיה לך קר. כמו אמא כמו כלבה כמו חברה כמו אישה כפי שרק אני, יכולה. שונה. וכמה שתפני את לחייך בתחינה לא אסטור וכמה שתזחלי לא אשפיל וכמה שתתייסרי לא אכאיב אאסוף אותך בזרועות עוטפות ואפרק נים אחר נים בנפשך במגע עדין, מפיס ומלטף ןאקרע את הצעיפים המגינים על נשמתך ברחף שפתיים מרפרף וכשהתחינה לכאב תזעק דרך עיניים פעורות לרווחה אייסר אותך ברוך אכזרי עד שתתפתלי עד שתכרעי עד שתתמכרי צעיף ועוד צעיף שהחיים הוסיפו לי. לעיתים עוטפים לעיתים חונקים תמיד, תמיד קיימים. ולפעמים, המגע העדין, המלטף כואב ומפחיד הרבה יותר... * כתיבתך נגעה בי מאוד. תודה. |
|
|
|
|
לפני 15 שנים •
30 בנוב׳ 2010
לפני 15 שנים •
30 בנוב׳ 2010
בלוסום(לא בעסק){ע} • 30 בנוב׳ 2010
► לילימיי כתב/ה: ► nympho כתב/ה: זה נשמע כמו מלחמת התשה...
הוא סוטר כי הוא נהנה מזה, כי את נהנית מזה, לא כי הוא מנסה לשבור. הוא מצליף כי הוא אוהב את זה, כי את אוהבת את זה, לא כי הוא מנסה לסדוק. הוא מכאיב למען שניכם, להנאתכם. ולא כדי לשנות אותך, אלא כדי להשאיר אותך כמו שאת - שלו. ככה לפחות אני מקווה, למען שניכם. לא, לא זו לא מלחמת התשה. אני בכלל, לא בעד מלחמות אני חובבת BDSM , מתוך מטרות של הנאה ולמידה. השאלה מה קורה, כשהנשלטת, חזקה ובוגרת בנפשה יותר מהשולט...? תודה על תגובתך... שאלה טובה, לילימיי... אני שואלת את עצמי את אותה השאלה בדיוק... |
|
|
| Agent cooper(שולט) |
לפני 15 שנים •
1 בדצמ׳ 2010
Re: קבל את הכוח.
לפני 15 שנים •
1 בדצמ׳ 2010
Agent cooper(שולט) • 1 בדצמ׳ 2010
► לילימיי כתב/ה: ► l e a t h e r כתב/ה: ► לילימיי כתב/ה: הינה, אני נותנת אותו. בזרועות פתוחות. או יותר נכון כבולות, לפי רצונך. וכמה שתכאיב אני אתחזק. כמה שתשפיל אני ארטב. כמה שתתאמץ, בכל כוחך העצום אני לא אסדק. תשתין תירק תסטור אני יודעת, זה מתסכל שכל אקט כזה, מחרמן אותי ולא שובר. תצליף תיצבוט תישרוט אני יודעת, זה מבלבל. כי עוצמת ההתמסרות באה, בגבולות מאוד ברורים שלי. ואין כמעט גבול, שלא הזזתי דחקתי הגמשתי בחנתי למדתי בעצמי. אני יודעת, זה מעייף. נותנת את הכוח מתוכי ומחזירה אותו אלי, דרכך פי אלף מונים. אז עצום את עיניך, גבר היה רגוע. אדאג ואכסה אותך היטב, בשמיכה הרכה שלא יהיה לך קר. כמו אמא כמו כלבה כמו חברה כמו אישה כפי שרק אני, יכולה. שונה. וכמה שתפני את לחייך בתחינה לא אסטור וכמה שתזחלי לא אשפיל וכמה שתתייסרי לא אכאיב אאסוף אותך בזרועות עוטפות ואפרק נים אחר נים בנפשך במגע עדין, מפיס ומלטף ןאקרע את הצעיפים המגינים על נשמתך ברחף שפתיים מרפרף וכשהתחינה לכאב תזעק דרך עיניים פעורות לרווחה אייסר אותך ברוך אכזרי עד שתתפתלי עד שתכרעי עד שתתמכרי צעיף ועוד צעיף שהחיים הוסיפו לי. לעיתים עוטפים לעיתים חונקים תמיד, תמיד קיימים. ולפעמים, המגע העדין, המלטף כואב ומפחיד הרבה יותר... * כתיבתך נגעה בי מאוד. תודה. Thanks lil |
|
|
|
|
לפני 15 שנים •
1 בדצמ׳ 2010
לפני 15 שנים •
1 בדצמ׳ 2010
לילימיי(שולטת) • 1 בדצמ׳ 2010
► חתולונת פושטקית 1607 כתב/ה: ► לילימיי כתב/ה: ► nympho כתב/ה: זה נשמע כמו מלחמת התשה...
הוא סוטר כי הוא נהנה מזה, כי את נהנית מזה, לא כי הוא מנסה לשבור. הוא מצליף כי הוא אוהב את זה, כי את אוהבת את זה, לא כי הוא מנסה לסדוק. הוא מכאיב למען שניכם, להנאתכם. ולא כדי לשנות אותך, אלא כדי להשאיר אותך כמו שאת - שלו. ככה לפחות אני מקווה, למען שניכם. לא, לא זו לא מלחמת התשה. אני בכלל, לא בעד מלחמות אני חובבת BDSM , מתוך מטרות של הנאה ולמידה. השאלה מה קורה, כשהנשלטת, חזקה ובוגרת בנפשה יותר מהשולט...? תודה על תגובתך... שאלה טובה, לילימיי... אני שואלת את עצמי את אותה השאלה בדיוק... כניראה שהזיווג לא מתאים, זו המסקנה שלי.. |
|
|
|
|
לפני 15 שנים •
1 בדצמ׳ 2010
Re: קבל את הכוח.
לפני 15 שנים •
1 בדצמ׳ 2010
לילימיי(שולטת) • 1 בדצמ׳ 2010
► l e a t h e r כתב/ה: ► לילימיי כתב/ה: ► l e a t h e r כתב/ה: ► לילימיי כתב/ה: הינה, אני נותנת אותו. בזרועות פתוחות. או יותר נכון כבולות, לפי רצונך. וכמה שתכאיב אני אתחזק. כמה שתשפיל אני ארטב. כמה שתתאמץ, בכל כוחך העצום אני לא אסדק. תשתין תירק תסטור אני יודעת, זה מתסכל שכל אקט כזה, מחרמן אותי ולא שובר. תצליף תיצבוט תישרוט אני יודעת, זה מבלבל. כי עוצמת ההתמסרות באה, בגבולות מאוד ברורים שלי. ואין כמעט גבול, שלא הזזתי דחקתי הגמשתי בחנתי למדתי בעצמי. אני יודעת, זה מעייף. נותנת את הכוח מתוכי ומחזירה אותו אלי, דרכך פי אלף מונים. אז עצום את עיניך, גבר היה רגוע. אדאג ואכסה אותך היטב, בשמיכה הרכה שלא יהיה לך קר. כמו אמא כמו כלבה כמו חברה כמו אישה כפי שרק אני, יכולה. שונה. וכמה שתפני את לחייך בתחינה לא אסטור וכמה שתזחלי לא אשפיל וכמה שתתייסרי לא אכאיב אאסוף אותך בזרועות עוטפות ואפרק נים אחר נים בנפשך במגע עדין, מפיס ומלטף ןאקרע את הצעיפים המגינים על נשמתך ברחף שפתיים מרפרף וכשהתחינה לכאב תזעק דרך עיניים פעורות לרווחה אייסר אותך ברוך אכזרי עד שתתפתלי עד שתכרעי עד שתתמכרי צעיף ועוד צעיף שהחיים הוסיפו לי. לעיתים עוטפים לעיתים חונקים תמיד, תמיד קיימים. ולפעמים, המגע העדין, המלטף כואב ומפחיד הרבה יותר... * כתיבתך נגעה בי מאוד. תודה. Thanks lil |
|
|
|
|
לפני 15 שנים •
1 בדצמ׳ 2010
לפני 15 שנים •
1 בדצמ׳ 2010
בלוסום(לא בעסק){ע} • 1 בדצמ׳ 2010
► לילימיי כתב/ה: ► חתולונת פושטקית 1607 כתב/ה: ► לילימיי כתב/ה: ► nympho כתב/ה: זה נשמע כמו מלחמת התשה...
הוא סוטר כי הוא נהנה מזה, כי את נהנית מזה, לא כי הוא מנסה לשבור. הוא מצליף כי הוא אוהב את זה, כי את אוהבת את זה, לא כי הוא מנסה לסדוק. הוא מכאיב למען שניכם, להנאתכם. ולא כדי לשנות אותך, אלא כדי להשאיר אותך כמו שאת - שלו. ככה לפחות אני מקווה, למען שניכם. לא, לא זו לא מלחמת התשה. אני בכלל, לא בעד מלחמות אני חובבת BDSM , מתוך מטרות של הנאה ולמידה. השאלה מה קורה, כשהנשלטת, חזקה ובוגרת בנפשה יותר מהשולט...? תודה על תגובתך... שאלה טובה, לילימיי... אני שואלת את עצמי את אותה השאלה בדיוק... כניראה שהזיווג לא מתאים, זו המסקנה שלי.. אני לא מתכוונת למישהו מוחשי, אלא יותר לשאלה נצחית - מול הרבה שהיו ולא היו מתאימים - ואז מה עושה?... |
|
|
|
|
לפני 15 שנים •
2 בדצמ׳ 2010
מה עוד אפשר להגיד
לפני 15 שנים •
2 בדצמ׳ 2010
Brave girl • 2 בדצמ׳ 2010
הכתיבה שלך פשוט מרגשת ואמיתית...
אהבתי |
|
|
|
|
לפני 15 שנים •
2 בדצמ׳ 2010
לפני 15 שנים •
2 בדצמ׳ 2010
לילימיי(שולטת) • 2 בדצמ׳ 2010
► חתולונת פושטקית 1607 כתב/ה: ► לילימיי כתב/ה: ► חתולונת פושטקית 1607 כתב/ה: ► לילימיי כתב/ה: ► nympho כתב/ה: זה נשמע כמו מלחמת התשה...
הוא סוטר כי הוא נהנה מזה, כי את נהנית מזה, לא כי הוא מנסה לשבור. הוא מצליף כי הוא אוהב את זה, כי את אוהבת את זה, לא כי הוא מנסה לסדוק. הוא מכאיב למען שניכם, להנאתכם. ולא כדי לשנות אותך, אלא כדי להשאיר אותך כמו שאת - שלו. ככה לפחות אני מקווה, למען שניכם. לא, לא זו לא מלחמת התשה. אני בכלל, לא בעד מלחמות אני חובבת BDSM , מתוך מטרות של הנאה ולמידה. השאלה מה קורה, כשהנשלטת, חזקה ובוגרת בנפשה יותר מהשולט...? תודה על תגובתך... שאלה טובה, לילימיי... אני שואלת את עצמי את אותה השאלה בדיוק... כניראה שהזיווג לא מתאים, זו המסקנה שלי.. אני לא מתכוונת למישהו מוחשי, אלא יותר לשאלה נצחית - מול הרבה שהיו ולא היו מתאימים - ואז מה עושה?... אני מאמינה חתולונת, שאם היו הרבה שלא מתאימים, כמשהו שחוזר על עצמו . כדפוס קבוע... צריך לעשות בדיקה פנימית. אולי משהו בנו השתנה ואנחנו עדיין שבויים בפנטזיות , על עצמנו בלי לשים לב (מתוך אלף ואחת סיבות) שהחיים, הובילו אותנו למקום אחר. אני אישית, בדיוק בבדיקה הזאת כרגע. |
|
|

