חשיבות השמירה על דיסקרטיות

Brave Dwarf • 14 בדצמ׳ 2010

ואני רואה את החלוקה הזאת כלגיטימית לגמרי. לא נראה לי לעניין שאמא של שלומי שנמצא בגן עם ילדיי תספר לגננת בשושו, מיד אחרי שאשתי מסתובבת לכיוון מקום עבודתה, שמצאה את התמונה שלי בפייסבוק ואחרי מעקב זריז אחר חבריי נחתה בבלוג שלי בכלוב ושם גילתה...

לא במקום תהיה השאלה של המפקד שלי אם הזונה הבלונדינית אותה זיינתי אמש ועליה סיפרתי בבלוג, הייתה שווה ואולי השאירה מספר (מספר רשום על דף נייר לא מספר מספר. את אלו אני לא חולק עם אחרים, גם לא תחת איומי ריתוק), כפי שמאוד לא הייתי רוצה שאחד מחייליי (או כל הפלוגה) ידע על התנוחה בה זיינתי אמש את אהבת חיי.

לא רוצה לפגוש במסגרת שאינה כלובית אישה עמה ניהלתי פרשייה בכלוב, לא רוצה ללחוץ ידיים מעל עגלת סופר עם אדם שקורא לעצמו מאסטר זין, בבלוגו אני קורא ויודע מה הגודל שהוא מחזיק במכנסיו, לא בא לי לחייך אל המוכרת כי שנינו רק אמש התגפפנו או התכתשנו וירטואלית בנושא של זיונים או מציצות ומתחלחל ממחשבה שאכנס מחר למשרדה של עורכת דין מומלצת כדי לנסח חוזה ואגלה שזו אותה אחת שמפרטת בפרוטרוט את מה שהיא מכניסה לתחת של השפח שלה או של שפחה.

לא רוצה שבפורום ובבלוג אותו אני מנהל במקום אחר, יידעו על הנטיות המיניות שלי או על העובדה שאני הוא הגמד הפסיכי של הכלוב כפי שאני לא רוצה שבכלוב יידעו את הצד שאני מחצין שם. ולא כי שם או כאן איני אמיתי או הרע (כפי שראובן טען) אלא כי אני מאמין שמי שאני שם לא רלוונטי לכאן ולהפך.

אחרי מספר שנים בכלוב, העמדתי בפני עצמי בחירה – להיחשף במלוא הדרי החיצוני, אך לשמור את חיי במגירה, או להשתמש בכלוב משל היה אסלה ולהקיא לתוכו את נשמתי, אך להישמר פן אחובר לאני שלי המתנהל מחוצה לו. בחרתי במה שבחרתי ואני לא מצטער. מעטים הם האנשים בפניהם חשפתי את כל צדדיי. הם ארבעה ואני מחשיב אותם לחבריי ואחרים – זה בפירוש לא עניינם.

זה באופן כללי.
נקודתית:
מכיר משפחה שנאלצה להחליף את מקום המגורים כי נתגלה שהם חלק מהקהילה ואחד השכנים התנכל להם קשות (הם התלוננו במשטרה, פתחו לו תיק נו אז מה? הילדים היו בטיפול במשך שנה אח"כ). הכרתי אישה שעמדה סמוקה מול שופט בבית משפט לענייני משפחה כי מישהו טפטף לגרוש שלה שהיא בסצנה והוא העלה את זה בדיונים על המשמורת ואף ניסה להטיל ספק בשפיותה (בעל הפורום ההוא נאלץ למחוק את כל מה שהמסכנה כתבה שם אי פעם כדי להציל אותה). אני מכיר אישה שהתמודדה עם סחיטה, כי כאשר הייתה לא מספיק זהירה, חשפה את זהותה בפני אדם שהשתמש בפרטיה ואיים לחשוף את חיי המין שלה במקום עבודתה (היא נטשה את הכלוב). מכיר בחור מקסים שמישהי אותה עזב, שלחה לעסק אותו הוא מנהל, תמונה של שניהם יחד בתנוחות לא נאותות + פירוט (איזה פרצוף היה לו כששב מחופשה ומזכירה הגישה לו כוס קפה עם שלוש סוכר ואת הפירוט + התמונה) ועוד...

בגדול לא כתבתי כאן כלום פרט להרחבה למה שבכוח המוח אמרה. אז בקיצור – בדעותיי אני איתה.

Master Bruce • 14 בדצמ׳ 2010

וכרגיל, אני משועשע מזה שאי אפשר לעשות לי אאוטינג. הכינוי שלי הוא השם האמיתי שלי ויש לי תמונה עם הפנים שלי בפרופיל.

תגובה לגמד

קיפופיף​(מתחלפת) • 14 בדצמ׳ 2010

פסיכופטים יש בכל מקום, בלי קשר להעדפה מינית כזאת או אחרת. סחיטות רגשיות ,איומים והטרדות ושכנים מופרעים גם-
מי שלא מסתיר את הנטיה שלו-אי אפשר לסחוט אותו ואי אפשר להביך אותו בהקשר הזה.
בצבא ארצות הברית,עד לא מזמן ,לא קידמו כמדיניות אנשים בעלי נטיות הומוסקסואליות. הטיעון היה שהם נתונים לסחטנות- כיום, אחרי שמרבית ההומסקסואלים מחוץ לארון- העיניין הזה כבר לא תקף. אתה לא יכול לסחוט בן אדם על משהוא שהוא לא מסתיר.
יש חברות שגם להראות תמונה שלך מתנשק עם אשה זה "תנוחה לא נאותה"-אם אתה חי בשלום עם מה ואיך שאתה-אף אחד לא יכול עליך.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 14 בדצמ׳ 2010

לא יודעת, גמד. יש הגיון בכל מה שאתה אומר, וכמובן שלא כל תחום בחיי רלוונטי לתחום אחר, הכוונה היא שגם אם אני מעדיפה להצניע דברים מסויימים, אי אפשר לסחוט אותי עם זה, בהתאם למה שקופיפיף אמרה.
איכשהו, המחשבה של להקדיש אנרגיות לשאלה אם במקרה יחשפו את הסוד הגדול והנורא שלי, מזכירה לי את המחשבה על להתלבש צנוע כדי לא למשוך תוקפים. לא שזה בדיוק אותו הדבר, אבל כל העסק הזה של לקבוע איך אני מתנהגת על סמך פחד שנובע מכך שאנשים אחרים הם לא בסדר, נראה לי די גרוע.

וכל מה שאמרת, קשור בכך שאנשים אחרים הם לא בסדר. וגם, אתה הרי לא מתעסק בזה. אתה לא יוצא מגדרך בשביל לשמור על מידור הרמטי, לא? הפרדה זה דבר אחד וחרדה זה דבר אחר.

Brave Dwarf • 14 בדצמ׳ 2010

לא את ולא היא לא ירדתן לסוף דעתי. בעיה שלי, כנראה לא ידעתי להסביר. הדוגמאות הנקודתיות אין בהן להעיד על כולם אבל גם להתעלם מהן לא ניתן. הן אינן קשורות לסוג הנטיות או לסוג הפורום אלא לעובדה שאנשים נוהגים כאן בפתיחות. החשיפה אינה קשורה בנחשף בלבד, לפעמים היא שואבת לתוכה קורבנות נוספים [במקרים שציינתי, בשלושה מהם, היו מעורבים ילדים (מנקודת מבט שלי, כאשר קיים סיכוי שהילדים ייפגעו, שום חופש, רצון, סטייה, בלה בלה בלה לא שווים את הפגיעה. אני רואה את הילדים כקדושה ואת עצמי כמחוייב לשמור על שלומם ולא להקריבו בשום מחיר, פי כמה לא במחיר הנוחות שלי. ולא, אני לא רואה את עצמי יושב מול ארבעת ילדיי + שניים שיוולדו בעוד חודשיים ומסביר להם למה השכן החליט להציף אותם במים או לצעוק להם ברחוב שאמא שלהם זונה. לא בגיל בו הם נמצאים כעת. כרגע הם אמורים להיות מוטרדים מתיק האוכל שנקרע וממכונית הלגו שהתפרקה. בלבד.)].

מה זה "להקדיש אנרגיות"? למה את קוראת "חרדה"? למה זה "סוד גדול ונורא"?
לא, איני מקדיש אנרגיות, איני חושב שמי שאני, או החלק הפרטי של חיי, מהווה סוד נורא וחרדה ממני והלאה. אני גם לא חושב שאחרים ששומרים על פרטיותם נגועים בכל אלו (אלא אם חוו את אחת החוויות שפירטתי מעלה ואני מאמין שתסכימי אתי שאזי יש להם סיבה מוצדקת). מה שנראה בעיניך חרדה עשוי להיות מהלך רגיל ופשוט של שמירה על פרטיות אלא שבמקרה שלך, אישה צעירה נטולת מחוייבויות מקצועיות ו/או משפחתיות, שמירה טריוויאלית על פרטיות תכלול מהלכים פחות מורכבים מאשר אלו שתבצע אישה נשואה בעלת משפחה ואולי אף קריירה ציבורית. כשצ'יקו נתפס במועדון חשפניות, כל המדינה דרשה את פיטוריו או "לפחות" הורדה בדרגה (זימברו לו נזיפה ולא, זה לא עניין של מה בכך, לא במסגרת צבאית), אני מכור לזונות ולמועדונים ובמקרה שלי כיום זה לא מזיז לאף אחד. בעוד עשור אולי אצטרך להגמל או להעביר את נטיותיי לחו"ל או לחילופין לוותר על קריירה לה הקדשתי את חיי. האם נכון להיום אני סגור הרמטית מפני חשיפה? כן. אגלה לך שגם על מנוי זהב אני משלם בכרטיסים של חבריי ומשתדל להחליף כרטיס בכל חידוש. במהלך כל השנים שאני בכלוב הרשיתי לעצמי ליצור קשר אמיתי והדוק רק עם אדם אחד, וזאת אך ורק כי שנינו הגענו מרקע זהה ומודעים לחשיבות שבשמירה על קוד הסודיות.

כשאני עובר ברחוב, כותב בפורום אחר או מופיע בציבור, אף אחד מהקהל לא אמור להעביר בראשו תמונות של הגמד המטורף מהכלוב רב עם זאלופון או מזיין את אהובותו על מתקן עינויים שבנה במו ידיו, כמו שכאן בכלוב אף אחד לא אמור לצרוח אלי "כן המפקד" ולהוכיח שהתגלח הבוקר. שם אני מי שאני שם וכאן אני סתם גמד ואני אעשה את הכל כדי שזה יישאר בדיוק כך.

פעם פרח​(נשלטת) • 14 בדצמ׳ 2010

פתיחות זה דבר מאוד נחמד.

אבל כל עוד בחיים שלי יש אנשים כאלה ואחרים (קרובי משפחה, קולגות בעבודה, מעסיקים), שאולי אינם בעלי ראש פתוח,
וההשפעה שלהם על החיים שלי ( ושל הבת שלי ! ) יכולה להיות מאוד מהותית וקריטית,
אני מעדיפה למדר.
on need to know basis

יש לי שליטה על מה שאני מספרת ואומרת.
אין לי שליטה על מה שאחרים מספרים והפרשנויות שלהם.

הרבה פעמים כשאנחנו חושפים על עצמנו משהו שהוא יחסית יוצא דופן, או "פיקנטי",
הוא יהפוך להיות הדבר שמגדיר אותנו עבור אחרים.
במיוחד כאשר מדובר במקומות קטנים.

תכ'לס, אם מישהו שאני מכירה ישאל אותי האם אני כך וכך, אני לא אשקר.

פרלין​(נשלטת){ש} • 14 בדצמ׳ 2010

פעם חשבתי שכדי לשמור על איזו תחושה פנימית של אותנטיות, אני צריכה שכולם ידעו עלי הכל.
היום זה נראה לי קצת ילדותי.

אני שמחה שיש מקומות בחיים שלי שלא חשופים לכולם. אני חושבת שזה נכון.
בדסמ זאת נטייה מינית. יש שיאמרו שזה גם חלק מההגדרה העצמית שלהם. אז מה?
הרבה דברים וחוויות שעברתי הם חלק מהגדרתי העצמית ויחד עם זאת לא חשופים בפני כל "חבריי" בפייסבוק. למען האמת גם אני לא יודעת עליהם יותר מדי. בטח לא על חיי המין שלהם.

אני לא בחרדה שמא אחשף, אבל בהחלט מעדיפה שלא. מה זה עניינם בכלל?

בלוסום​(לא בעסק) • 14 בדצמ׳ 2010

יולי'נקה (אם מותר לי לקרוא לך כך...) - צר לי אם קיבלת את הרושם שאני נגדך - כלל וכלל לא. כל מה שכתבתי אין לו שום קשר לדברים שאת כתבת, אלא יצא מהמקום שלי ומדברים שממש לאחרונה עברתי.
מקווה שהכל בסדר ביני לבינך.. }{

ולשאלתך - הפחד לדעתי הוא מהפגיעה בתדמית שלנו בעיני אנשים. עם כל הצער שבדבר, אנשים תופסים אותנו כאנשים שזקוקים לעזרה (לפחות כך זה אצלי ואצל חלק מהאנשים שאני מכירה שיודעים על היותי בדס"מית ומזוכיסטית).

קיפופיף​(מתחלפת) • 14 בדצמ׳ 2010

[quote="Brave Dwarf"][quote="יולי Yuli"] ולא, אני לא רואה את עצמי יושב מול ארבעת ילדיי + שניים שיוולדו בעוד חודשיים ומסביר להם למה השכן החליט להציף אותם במים או לצעוק להם ברחוב שאמא שלהם זונה. לא בגיל בו הם נמצאים כעת. כרגע הם אמורים להיות מוטרדים מתיק האוכל שנקרע וממכונית הלגו שהתפרקה. בלבד.)].


מה דעתך על ההסבר המאוד מדויק הזה: "יש אנשים אומללים ורעים בעולם- והשכן הזה הוא אחד מהם. אנשים רעים הם כאלו שכל כך כואב להם בפנים-שהם לא מצליחים להבין כמה כאב הם גורמים לאחרים?" ההסבר הזה נכון. ויש אנשים שחוטפים משכנים ואנשים רעים בלי קשר לשום העדפה. באחת מהדירות שלי היה לי שכן חרדי שזרק לי ולשותפתי זבל לתוך הבית רק כי לא מצא חן בעיניו שבעל הבית השכיר את הדירה לחילוניות והוא החליט למרר את חינו כדי לגרום לנו לעזוב. ויש עוד אלפי מקרים כאלו. זה שתחיה בארון, לא יחסן לא אותך ולא את ילדיך מפגיעות של אנשים רעים. אחד יפריע לו הבדס"מ ואחד זה שאשתך לא הולכת בכיסוי ראש.

Brave Dwarf • 14 בדצמ׳ 2010

[quote="קיפופיף"][quote="Brave Dwarf"]

יאללה שלך. אני אמרתי שאני לא מסכים אתך? מסכים. את צודקת ב 100%!
(כמעט תמיד, דרך אגב).
אבל אין זה אומר שבגלל שהם דפוקים אני אסכן את ילדיי (במקרה לא במשפחה שלי היה מדובר, אלא בזוג חברים) וארדם בשמירה. דווקא בגלל שקיימים אנשים כאלו אני מבין ולבי עם אלו שמקדישים מזמנם למען לשמור על פרטיותם ובעקיפין על שלום ילדיהם. מספיק לנו את זה שיזרוק ביצה עליה כי אינה חובשת שביס, למה אני צריך להשאיר פירצה גם עבור ההוא שיזרוק תפוז בגלל שהיא כנועה? זה כמו להגיד - ממילא יש פורצים בעולם, אז מה הטעם לנעול את הדלת?

ונכון שאני לא יכול להגן עליהם מכולם. גם המחבלים לפעמים מצליחים לחדור את הגבול. אבל עובדה שאני עדיין שם.