Brave Dwarf
|
לפני 13 שנים •
23 בדצמ׳ 2010
תקראי שוב את מה שכתבתי, פרחונית. דיברתי על התגובה של הסביבה:
ציטוט:
כי אצלי הבעיה דווקא הפוכה. בכל הפעמים שנתקלתי בצורך לחלוק, התגובות אל הכנועה שלי היו בלשון: "תעזבי אותו, תזרקי אותו, הוא לא שווה אותך, הוא אלים, הוא כפוי טובה...", ואלי בלשון: "אתה מפלצת". לו לי הייתה בעיה עם העובדה שאני כובל ומכה, הייתי מפסיק לכבול ולהכות (כפי שעשיתי כאשר ניסיתי את מזלי עם ונילית). אני לא עושה דברים אתם איני שלם. לו הייתי, לבטח עדיין הייתי נשוי לאשתי הראשונה, מנהל מעבדה ומלקק ללקוחות. אבל זה לא אני. (-: מנקודת מבט של הסביבה, התגובות בהן נתקלתי סתרו את מה שאת טענת, שכביכול לו היית השולטת, היה קל יותר להסביר או לקבל אהדה. הניסיון שלי מוכיח את ההפך. מה שכן יכול להיות, ואת זה אין לי הכלים לבדוק, שאולי הסביבה תקבל את השולטת ביתר סבלנות מאשר את השולט מעצם היותה אישה. |
|
|
בטי בום(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
23 בדצמ׳ 2010
בעיקבות הדילמה שהעלתם שניכם, כמובן שאני יכולה להזדהות יותר עם הגמד, הרי אני מתיימרת להיות אדם טוב, הומאני, שמאלנית סוציאליסטית ועדיין בשביל להנות מישהו אחר חייב לסבול, התגובות מחברי הונילים היו אבל את חברה בשלום עכשיו,כולל אחותי הגדולה שאמרה אבל איך יצאת ככה, היית הילדה הכי ערכית בבית אפילו הדרכת בתנועה.. לשאלתך הגמד המצב אצלכם שונה, הילד שלך בא מבית שלא אתה ההורה המשמורן, מרתף, אביזרים ועוד.. זה לא משהו שהוא רואה באופן רגיל ובגיל 9 לא אמור לאות, זה המקום הפרטי של אבא לדעתי מספיק. ההבהרה שלך צריכה להיות לא משנה מה אבא עושה הוא אוהב אותך, כשתגדל אני אסביר לך יותר. ולהשתדל לענות על כל תשובה בצורה הכי כנה שמתאימה לגילו. לדוגמא לתת את ההסבר על התעלות או אנדרופינים בזמן כאב, על יחסים שיש בהם המון כבוד וגבולות ברורים. מקווה שעזרתי. |
|
|
נוריתE
|
לפני 13 שנים •
23 בדצמ׳ 2010
בטי בום כתב/ה: אני מספרת לילדה על השירשור הזה ואומרת לה שביקשו ממני להגיב פה, ויש אנשים שחיים בסרט ובטוחים שבסלון שלנו עבדיםשזוחלים ערומים כשאני מצליפה בהם בזמן שהיא מכינה שיעורים. התגובה של הגורה היתה "מישהו באמת חושב שאני מכינה שיעורים?, זה בעייני מסכם למה כן לשתף בטי,חומד כחד הורית,מגיל צעיר אני מבינה אותך גם אצלי כשעוד היה רק מחשב אחד,בסלון לא תמיד הספקתי להוריד חלונות כשהבת היתה נכנסת ולמה להוריד חלונות? כי ילדים לא צריכים להיכנס להורים,לתוך התחתונים נקודה. ובטח שלא רציתי שהיא תסתובב באתרים שלנו לא אז עכשיו גם לא היו לי תמיד שני מחשבים נפרדים על המחשב הביתי,שני חשבונות ואני מזמן מבינה מספיק במחשבים כדי שמה שכן החזקתי על המחשב כולל אתרים לא היו פתוחים בפניה. למה? כי אני,האמא וגידלתי בת נבונה וחכמה שלא תכנס לעולם הזה. (ולא אכנס כאן לוויכוח הישן שנדון כבר בשירשורים בנושא) גם הורים,לא צריכים להיכנס לתחתונים של הילדים שלהם אבל הנקודת מבט היא שונה התפקיד שלנו הוא לשמור עליהם ולא,ההפך אבל זה לדיון אחר שלא קשרו לעולם שלנו,בכלל וכמי שהיא חברה טובה של הבת שלה ואמא מקשיבה אני ממדרת את החיים האישים שלי הילדה לא טיפשה ובגיל מסוים היא הבינה משהו על החיים של האמא שלה ועדיין,אני,האמא. וכשנשאלה פעם השאלה,"למה,את כזאת,"היא קבלה תשובה בהתאם לצורך המיידי וגם אתה אני לפעמים משתפת דיונים כאן ,לא על סאדו פרופר על על הרבה דברים מסביב ועדיין אני האמא וסאדו וגברים גם,לא נכנסים אלי הביתה ולא עוברים את המפתן כבר שנים מאז היא שהוא כבר היתה גדולה מכדי להשלח אל הסבתא סבא כשרציתי פרטיות בחדר שלי וכשלא יכולתי לשלוח אותה אליהם התאפקתי או שהלכתי למקום אחר. אני דוגלת בכל מקרה ומצב ב NEAD TO KNOW BASES. מי שאין לו צורך אין צורך. ולא רק בנוגע לחיי המין והנטיה המינית שלי אלא בכלל בכל מה שנוגע בחיים האישיים הפרטיים,שלי. ואפילו הכמה שיחות שלי ברדיו פה ושם נעשו בשם בדוי ובלי יותר מידי פרטים אישיים מזהים, למרות גילוי הלב הפתוח בשיחות למה? כי לא הירגשתי צורך להיות "סלב"נירדף ומוכר. לא בשכונה ולא בשם מקום אחר. ותמיד דיברתי רק,בשם עצמי ועל עצמי בלבד,ללא שום הכללות והשלכות לאף אחד בקהילה אבל כן,הרגשתי צורך לשתף ,לפזר קצת הבנה למרות שמסיונרית יציאת מצריים גדולה מהארון או המרת וניליים,אני לא.ולא אהיה. גם כשהבת שלי נדרסה וחוזרתי נמרצות בידי ערוץ עשר ושתיים שיש להם יד ורגל בכל בית חולים לא הלכתי לשום תכנית בוקר כי פרטיות היא מעל לכל. |
|
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 13 שנים •
23 בדצמ׳ 2010
נוריתי נכון לגבי העולם שבחוץ. כאן גם אני לא חושב שכל אחד צריך לדעת כי אין לנו את הכלים להסביר לכל אחד. אבל כאשר מדובר בילדים ועוד פי כמה בילד בגיל בוגר, לא יקל עלינו אם כן ננהל עמם שיחה? ולא כדי שנוכל להזדיין לעיניהם בסלון אלא כדי לקחת אחריות ולהסביר להם את מה שלרוב הם מנחשים ממילא.
אני לא יודע מה הבן שלי מדמיין כאשר הוא מנסה להסביר לעצמו מה זה אומר "אבא שלי סוטה", אבל לי יש תחושה, כמו שבטי אמרה, שיגיע הזמן ואצטרך להסביר לו ופי כמה לילדיי שיוולדו בעוד חודש ימים לתוך בית BDsMי (אלא אם גם אנג'לינה תזרוק אותי טרם יהיה צורך בכך). אבל כל זה פחות חשוב. מה שאותי מעניין הוא איך את רואה את חייך אם יקרה ותפגשי במסגרת BDsMית את נסיך חלומותיך ותבחרי להתחתן בשנית ושוב לבנות משפחה? את באמת רואה את שניכם מחפשים פינות חשוכות ברחבי העולם כדי לממש את אהבתכם כי בבית אי אפשר? אני יודע מה החברים שלי עוברים בשנה אחרונה עם בנם. היא שמגיעה לעבודה ואז יושבת שם ומנסה לנחש - החבאתי, לא החבאתי את האיבזרים? (כן כן, כמו שזה נשמע) בן צריך לחזור מבית הספר ומה אם הוא ימצא? ואז מתקשרת אל בעלה. שמת לב? החבאתי? נעלתי? ואת האזיקים הוצאנו מהמקלחת? ואת הפתק בו כתבת לי להמתין לך על ארבע שרפנו? קימטנו? בלענו? או שהשארנו על השולחן? הוצאנו את הקלטת מהוידיאו? בסוף אחד מהם נוסע הביתה ובודק (-: |
|
|
|
נוריתE
|
לפני 13 שנים •
23 בדצמ׳ 2010
גמד
כמו שכבר אמרתי גברים לא נכנסים אלי הביתה לא לשעתים ולא לישון אצלי במיטה, החלטה אישית שלי הזוגיות שלי בהגדרות ובצרכים שלי,האהבה,שלי היא בידיסמ''ית ,"על פי נורית", אישית פרטית, אדון הוא לא חבר לחיים ולא בוי פריינד( ולא בעל אלא בעלים) הוא בשבילי המון דברים אחרים ,עולם ומלואו אבל לא הלעיילים אני קיצונית. (ויהיו ותהיינה שלא יסכימו איתי, אבל כמו שאמרתי למעלה פה ושם אלו הם החיים שלי ,צרכים והחלטות ולא משליכה על אף אחד/ת ולא כופה ולא שום כלום את הדעות ואורח החיים שלי ,הם שלי ושלי,בלבד) לא בהגדרה ונילית קונבנציונאלית או כל הגדרה אחרת אני יש לי את החיים שלי ולא אעבור לגור ולא יעבור אף אחד לגור איתי ככה זה ואצל וניליים אין לי מה לחפש ולא מחפשת לשום שום,צורך כל שהוא הדילמה שהצגת בפני לא ריאלית בשבילי והיה אם אי פעם?.... הבת שלי כבר גדולה ויום אחד היא תעבור למקום משלה ותקים זוגיות ואהיה לבד ואז אולי אם א-ל-הי-ם גדול. אחצה את הגשר אם וכאשר אגיע אליו |
|
|
פרחונית(לא בעסק)
|
לפני 13 שנים •
23 בדצמ׳ 2010
Brave Dwarf כתב/ה: תקראי שוב את מה שכתבתי, פרחונית. דיברתי על התגובה של הסביבה:
ציטוט:
כי אצלי הבעיה דווקא הפוכה. בכל הפעמים שנתקלתי בצורך לחלוק, התגובות אל הכנועה שלי היו בלשון: "תעזבי אותו, תזרקי אותו, הוא לא שווה אותך, הוא אלים, הוא כפוי טובה...", ואלי בלשון: "אתה מפלצת". לו לי הייתה בעיה עם העובדה שאני כובל ומכה, הייתי מפסיק לכבול ולהכות (כפי שעשיתי כאשר ניסיתי את מזלי עם ונילית). אני לא עושה דברים אתם איני שלם. לו הייתי, לבטח עדיין הייתי נשוי לאשתי הראשונה, מנהל מעבדה ומלקק ללקוחות. אבל זה לא אני. (-: אני מצטערת, כנראה שקראתי בין השורות משהו שלא התכוונת אליו. או שפשוט השלכתי עלייך משהו שעדיין קיים אצלי. Brave Dwarf כתב/ה: מנקודת מבט של הסביבה, התגובות בהן נתקלתי סתרו את מה שאת טענת, שכביכול לו היית השולטת, היה קל יותר להסביר או לקבל אהדה. הניסיון שלי מוכיח את ההפך. מה שכן יכול להיות, ואת זה אין לי הכלים לבדוק, שאולי הסביבה תקבל את השולטת ביתר סבלנות מאשר את השולט מעצם היותה אישה.
אני חושבת שעניין המגדר הוא בהחלט משמעותי. ויש גם את עניין הסביבה שבה אנחנו חיים והמנטליות הרווחת בה, מדינת ת"א או מקומות קטנים בפריפריה. |
|
|
|
נוריתE
|
לפני 13 שנים •
24 בדצמ׳ 2010
חשבתי..
על כמה דברים,בנושא.
ז''א אלו כבר דעות די מגובשות שלי שמנצלתאת הבמה הזאת שפתחתי,לא מכוונה לזה אבל היחלטתי להביא בכ לזאת עכשיו..כאן. קודם כל,לילדים,אין מה לחפש בחדר השינה של ההורים שלהם בשום צורה, וכמו שזוג הורים וניל,לא חש כל צורך להסביר לילדיו,מה הם עושים במיטה באיזו תדירות ולמה יש להם תנוחות מועדפות כל שהן אז הורה משלנו ,גם זוג הורים משני המיגדרים ומשני,צידי השוט אין לו,לדעתי,שום צורך,להסביר לנמק ולפרט באזני ילדיו,מכל גיל את העדפתו, המינית. אם הילד "תופס" אותך על "חם," באיזה אתר במועדפים או תקיה פרטית של סרטים או תמונות שלא החבאתמספיק טוב עמוק עמוק,כנדרש,במחשב משותף או שחיפש גרביים של אבא בארון ונתקל במשהו שלא היה צריך להתקל בו נידרש הסבר (כמו שלי קרה לפני כמה שנים),קצר וממצה ככל הניתן. אנשים מאיתנו לא צריכים לחוש שום צורך, מיוחד,להסביר לצאצאייהם "למה הם כאלו" רק,בגלל ש"הם כאלו".גם לא בשם הפתיחות החברית,ההורית-בנים,המוערכת יתר על המידה. אמרתי כבר,אנחנו צריכים להכנס להם ל"תחתונים" כדי לשמור ולהשגיח,נקודה, זהל א דוסיטרי. מעבר לזה (וכאן,אני נכנסת למגננת "מכות וירטואליות" רציניות) בבערך,שנתיים שלוש אחרונות ולא,לא אזכיר פה שום כינויים פרטיים! ובטח שלא "אכנס" בפרטית-לוחצת באנשים ו או אמתח ביקורת אישית,אז,אל תכניסו לי,בחזרה על שוםכלום ישנה מגמה בקהילה,"לצאת מהארון" נוסח היציאה המיתולוגית ההומו -לסבית שהחילה בערך באמצא שנות ה 80 ונמשכת עוד היוםב מאבק ממושך בתרוצים מתרוצים שונים,של הצורך בהכרה והסכמה וקבלת זכויות נעלמות שאין להם או שנלקחו מהם בגלל "היותם".... אין מה להשוות למאבק ההומו לסבי העולמי שנמשך עד היום או לנסות בכלל,להיות כמותם או להשוות בעיות עקב "היות" למה כי אין כאלו שאסביר? למה נזקקו הללו למאבק ונזקקים עד היום ע''מ לקבל זכויות פרט בססיות שלנו הן אינטגרלי חלק מהחיים? כמו למשל להתחתן או להיות מוכרים בצבור בשביל זכויות סוציאליות או הזכות ללדת או לאמץ ולגדל ילדים בזוגיות חד מינית?או לא להיות מפוטר מהעבודה או לא לא להיות מטורטר בצבא ועוד כהנה וכהנה.. אסביר כי בתנ''כ אסור משכב זכר ,על משכב "נקבה" לא נאמר דבר אבל זה בהשלכה.. והחברה היא כזאת,לא מקבלת את השונה שצועק להם בעיניים החברה שלנו,חיה על נוסח עתיק של "זכר ונקבה,ברא אותם" אנחנו על פני השטח מקיימים את מצוות זכר ונקבה,בורסיות שונות "נורמטיביות" ו"מקובלות" על החברה אולא אם כן נצא לרחוב חמושים בציוד לגינת שנקין או לקניון ערי החוף ונעשה הצגות מצב בLIVE אז ...לא צריכה לפרט .... לנו לא לקחו כלום בגלל "היותנו"ורק בגלל זה כמו להם, ואין לנו מה לבקש ולדרוש אם לא לוקחים "בגלל" ואת הדעה המסורתית החברתית לא נשנה גם אם נצא לרחוב "חמושים" ולא נוכל להכריח אף אחד לאהוב להסכים או לקבל אותנו כמו ש"אנחנו" רק כי "אנחנו רוצים/צריכים" ההפך,זה רק יצור יותר הרחקה וביקורת בתכלס,אף פעם כיחידים או כקהילה לא היינו באמת בארון אנחנו כמו כולם בני אדם רגילים,כמו שאנחנו, שומרים את חיי המין שלנו "שונים" ככל שיהיו מאחורי קירות החדר הפרטי שלנו או במסיבות וארועים שלנו, כמו כולם, ולא סוגרים את דלתות הקהילה והפעילות החברתית,בפני אף אחד שרוצה ומעוניין אפילו אם רק,להציץ אז איזה מין ארון הוא זה? תגידו לי? כן כן פעם לפני עשר שנים ויותר, היה עבר תתגברו ... אין שום קשר בין שמירת חיי המין הפרטיים שלנו בפרטיות לבין כמו שנכתב כאן ביקורת או אי השלמה עצמית ,קרי "אני מתבייש בעצמי אז בטח שאתבייש לשתף" לא,נכון קונפליקט אישי נפתר בתמיכה אישית חברית קרובה או עזרה מקצועית אם יש צורך ולא על בריקדות ציבוריות בנוסח "אנחנו שונים אנחנו קיימים תכירו בנו גם אם לא תאהבו אותנו יען כי.." אין פה שום צורך במאבק ציבורי להכרה,או אישור או כל דבר אחר כל מי שרוצה להיות מוכרת/ת מאושר/ת וכהנה ב"מיניותו השונה מיוחדת"הזאת שילך ויעשה זאת כאדם פרטי בכל מקום שיראה לנכון ,כולל קבוצות תמיכה,תקשורת,ו כיכר רבין,גם. זאת אג'נדה פרטית ולא כלל קהילתית. אל תנסו להוציא אנשים בכוח מארון דימיוני שלא קיים.רק כי אתם לא מסוגלים לבד.וצריכים מסווה בהמון גדול.זאת פחדנות. ואם מי מאיתנו פוטר מהעבודה כי סיפר שם לכולם על ה"מיניות המיוחדת" שלו ועוד ציפה לתגובות נוסח AA אמריקה "אוהבים אותך משה"וחיבוקים ונשיקות על זה שהעז וקם ו"התוודה"וקבלה גורפת והבנה גלובלית לחיי המין שלו שלא לדבר על פרס ישראל לשלום בין הBDSMמופובים לבין "קהילת הסאדו -מאזו הישראלית פלסטינאית". ,מצטערת מאוד ,זב''ש ,שילך לבית דין לעבודה,ויוכיח שאך ורק בגלל זה,פיטרו אותו חוק מיוחד ,נגד פיטורים עקב היותך BDSM''י,הוא לא יקבל גם אם ילך כקהילה עם עוד 100 טיפשים כמוהו,(ותסלחו ,על ההחמרה) ואם משהי נמצאת במאבק משמורת ילדים כי בעלה תפס אותה על חם במיטה עם האדון שלה ,שהוא לא הוא-עצמו-בעלה, היא חייבת להאבק בבית משפט כמו כל אחרת שנתפסה במיטה זרה,יהיה לה יותר קשה אבל שום פעילות חברתית סוחפת,לא תעזור לה, או לאחרות בצרתה,צר לי. גם לא לאבא שימנעו ממנו זכויות ביקור ילדים, כי הוא אהב את המלכה או השפחה שלו יותר מאשר את אשתו החוקית ונתפס ונתבע עקב כך, לגרושין.ומזונות וכל החבילה. כנ''ל לגבי כל בעיה שתעורר עקב חשיפה אישית מכוונת או שלא,חוקית משפטית או אחרת ומי מכן/ם,ילך לביטוח לאומי כדי לקבל קצבת שפחה/אדון מוכר/ת בציבור? מיוחדת??אחרי מות אדונה/מלכתו או בחייהם? חוק מיוחד,לא תקבלו, גם אם תצעדו בכל מצעד זה או אחר ותצעקו מגיע לנו כי.אנחנו מיוחדים ושונים .. ולמה כי שהקהילה ההומו לסבית כבר קיבלה, אין לכם זכות כל שהיא לנוח על זרי הדפנה שלהם ולהיזון מהם! תקבלו כזה דבר רק אם תוכיחו שחייתם עם אדם על פי תנאי החוק שכבר קיים לצורך זה ושההומו-לסביות נאלצו להאבק כדי להיות מוכרים בו. אז לא נותר לאנשים שחשים צורך להחשף מסיבותיהם הם בפני כל מי שהם רואים לנכון ע''מ לחוש שחרור עצמי לגטימי מכל סוג שהו, אלא לעשות זאת כאנשים פרטיים מיוחדים כמו שהם/ן. אבל אל תחיו באשליה שיצאת מהארון, כי הוא לא קיים ולא היה מעולם. הארון היחדי שקיים הוא זה הפרטי אישי של אנשים שלא שלמים עם עצמם ומי שהם.וזה לא רק ארון אלא תא כלא צר וחשוך וחייבים הכרה ציבורית בכי דלחיות עם מי שהם אפשר לחיות עם עצמך בשלמות ובשלום,גם בלי שלט ,אני מיוחד תכירו בי",על הגב וגם לא "אני נשלטת/שולט"חרוט על המצח ,כדי ש"כולם יכירו בך". |
|
|
ZAPHOD(שולט)
|
לפני 13 שנים •
24 בדצמ׳ 2010
טרם סיפרתי לאשתי שאני בדסמי. היא חושבת שאני סתם דופק לה מכות
סתם, אני רווק.
תירגעו. |
|
|
|
נוריתE
|
לפני 13 שנים •
24 בדצמ׳ 2010
תודה,ששתפת
WE LOV YOU ZAPHOD(
|
|
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 13 שנים •
25 בדצמ׳ 2010
פרחונית כתב/ה: Brave Dwarf כתב/ה: תקראי שוב את מה שכתבתי, פרחונית. דיברתי על התגובה של הסביבה:
ציטוט:
כי אצלי הבעיה דווקא הפוכה. בכל הפעמים שנתקלתי בצורך לחלוק, התגובות אל הכנועה שלי היו בלשון: "תעזבי אותו, תזרקי אותו, הוא לא שווה אותך, הוא אלים, הוא כפוי טובה...", ואלי בלשון: "אתה מפלצת". לו לי הייתה בעיה עם העובדה שאני כובל ומכה, הייתי מפסיק לכבול ולהכות (כפי שעשיתי כאשר ניסיתי את מזלי עם ונילית). אני לא עושה דברים אתם איני שלם. לו הייתי, לבטח עדיין הייתי נשוי לאשתי הראשונה, מנהל מעבדה ומלקק ללקוחות. אבל זה לא אני. (-: אני מצטערת, כנראה שקראתי בין השורות משהו שלא התכוונת אליו. או שפשוט השלכתי עלייך משהו שעדיין קיים אצלי. Brave Dwarf כתב/ה: מנקודת מבט של הסביבה, התגובות בהן נתקלתי סתרו את מה שאת טענת, שכביכול לו היית השולטת, היה קל יותר להסביר או לקבל אהדה. הניסיון שלי מוכיח את ההפך. מה שכן יכול להיות, ואת זה אין לי הכלים לבדוק, שאולי הסביבה תקבל את השולטת ביתר סבלנות מאשר את השולט מעצם היותה אישה.
אני חושבת שעניין המגדר הוא בהחלט משמעותי. ויש גם את עניין הסביבה שבה אנחנו חיים והמנטליות הרווחת בה, מדינת ת"א או מקומות קטנים בפריפריה. אל. תתנצלי. אני מרגיש אשם כשאת עושה את זה. כל מה שניסיתי להגיד הוא - שאולי את טועה, דווקא העובדה שאת נשלטת מעניקה לך יתרונות במקרה ותחליטי להפתח. וגם אם לאו, אל תתנצלי בפניי, כי כשאת עושה את זה, אני מרגש אשם. אני סובל מתסמונת כלוב נורא חזקה. כאן איני יודע להבדיל בין עקום לישר כי הכל מלוכלך. בעולם שמחוצה לו - אין לי ספקות. |
|
|