כשהזין כבר לא בתמונה..

היופי שבעולם הבדס"מ הוא בגמישות שלו לקבל (כמעט) הכל. ולכן, הניתוח שלך, אפ-על-פי שהוא מקסים ומלומד בעייני, חוטא לאמת. מהטעם הפשוט שאין אמת מוחלטת. הניתוח המעולה הזה, אפשרי שהוא מתאים לאחד, וחוטא לאחר.

הרבה זמן או אולי אף פעם לא קראתי תאור מדוייק כל כך של התהליכים הפסיכולוגיים שמאחורי הBDSM, מתיישב עם דעותיי בנושא שאת חלקן אפילו לא הבאתי לידי ניסוח מילולי בתוך עצמי, הן סתם ישבו שם כקוגניציות מעורפלות על עולם הBDSM במשך שנים ואת הקפצת אותן מדרגה. אז תודה.
אבל...
כמו כל דבר בבני אדם אין שחור או לבן ויש כמה נקודות שאני רוצה להגיב אליהן למען הדיון הפורה.
כתבת: לדעתי, גם ללא ריגוש מיני, אנשים ימשכו לאותם מקומות, רק שהמצפן שלהם לא יהיה הזין. אין לטעות ולהסיק מכך שאחרי גמירה פתאום נעלמות הפנטזיות, שהמדובר בעניין מיני פרופר.
גם ונילים אחרי גמירה לא מתעניינים לזמן קצוב בנשים המחרמנות ביותר שיש, שבזמן רגיל היו מריירים עליהן. למה? זו מערכת ביולוגית של הגוף שאמורה להגן עליו, זה הכל. לא ניתן להקיש מזה שהסטיות שלנו הן עניין מיני גרידא, כמו שלא ניתן להסיק מכך שמערכות היחסים בתחום הזה קצרות, שזה בגלל שבדס"ם הוא פנטזיה שלא ניתן לממש במציאות.

כפי שכתבת לפני הקטע הזה קיימות התניות, ולהן כח חזק ואני בטוח שאצל רבים מדובר באקט מיני גרידא, קרי הם אינם יקיימו את פער המעמדות מעבר לסשן. אצל אותם אנשים אני חושב שהמשיכה לתחום וכל מה שמסביב (שימוש שאתרי אינטרנט, הגעה למסיבות, יצירת חברים חדשים, ביגוד וכו') נבעה באמת מכמה הצמדות בין ריגוש מיני לקלט חושי כלשהו שמרמז על אלמנטים מעולם השליטה.
לצד סיבה זו קיימות כמובן סיבות רבות להגיע לתחום אבל ברור שגם מי שהגיע לפה בגלל אי אלו חוויות בעבר ונהנה מהנצחת פער המעמדות בתוך הקשר מעבר לסשן, גם לו כנראה כבר נוצרה עם הזמן התנייה ל... אממממ... נשים בעקבים, ביגוד שחור, כאב וכו'.....
בכל מקרה אחלה פוסט ואני בעד דיונים מהסוג הזה
SWAY

בכח, אהבתי מאד את מה שכתבת.

לשאלתך בהתחלה: אני חושבת שבדס"מ הוא המקום בו האישיות שלי, התסביכים שלי, הצרכים שלי ותחומי העניין שלי, פוגשים את המיניות שלי.

במילים אחרות, אני חושבת שלכך שפיתחתי סטיה כזו ולא אחרת יש קשר לתחומים אחרים באישיות שלי. באופן כללי, אני לא חושבת שאפשר לפרק אדם לגורמים מנותקים. כל האלמנטים שבו משלימים זה את זה. המשיכה שלי לשליטה מינית קשורה לצרכים אחרים ואינה נפרדת מהם.

אז כן, גם ללא יצר מיני הצורך היה נותר, אבל לובש צורות אחרות. אני לא חושבת שהייתי נהנית לקבל ספנקינג אם היצר המיני שלי היה נעלם (תרחיש סוריאליסטי להחריד), אני כן חושבת שהייתי מחפשת את הכאב ואת תחושת הנשלטות בתחומים אחרים. למעשה, אני יכולה לחשוב על כמה וכמה דוגמאות בהן חיפשתי לספק יצר של שליטה או של הישלטות בהקשר לא מיני, זה לא היה נראה כמו "בדס"מ" - לא היו הפרקטיקות הרלוונטיות, אבל כמו שטובי מומחי הניו-אייג' יודעים - הכל פנים שונות לאותה המהות.

דוגמה: אם אני רוצה תחושת חוסר שליטה ושאירועים נכפים עלי, אז בסקס זה יבוא לידי ביטוי בפנטזיית אונס, בריקוד זה יבוא לידי ביטוי בפוגו או בהשתכרות ועצימת עיניים, ובטיול באירופה זה יבוא לידי ביטוי בפעולות שמכוונות שאלך לאיבוד (כמו לעלות לרכבת בלי לבדוק לאן היא נוסעת או ללחוץ על יעד במכונת הכרטיסים בעיניים עצומות), וכיוצא באלה.

בגדול אין כלום מדויק בעולם שלנו באופן שמתאים לכולם,
יחד עם זאת, אני חושבת שהצבעתי על תהליך מתפצל שבתוך המנעד שלו רובנו שבויים.

אבל על מנת שיהיה טעם בתגובה שלך, הייתי רוצה לדעת איפה לדעתך הוא חוטא לאמת.
אין טעם שאני אנסה להסביר את התפישה שלי כשתגובה נגדית תהיה - אהה, אבל זה בטח חוטא לאמת, כי זה בטוח לא מתאים לכולם. אין לי איך להתייחס לזה קונקרטית, מעבר לכך שכל תאוריה, או תפישה היא בע"מ מהבחינה הזו, וההנחה הזו מובלעת בתוכה.

אכפת לך, להסביר לי את המונח "רובנו" לאיטית שכמותי ?!

רובנו=אנשים הזקוקים לאלמנטים של בדס"ם.
וחלילה, אף אחד לא אומר שאת איטית (:

אני לא חושבת שאני מסוגלת לדמיין מצב כזה (על אף שזה בהחלט יכול לקרות).
קורה שיש תקופות שהחשק המיני שלי נעלם לגמרי, אני יכולה להעיד שגם בתקופות כאלה, הצורך שלי בשליטה שריר וקיים.


אצלי, הריגוש המיני מהווה חלק ממש קטן יחסית, בתוך קשר של שליטה.


חלקים ריגשיים ומנטליים, עולם ומלואו...

אה... ואין לי זין