שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אבירי הבדס"מ - המוסר הכפול

Brave Dwarf
לפני 13 שנים • 12 באפר׳ 2011
Brave Dwarf • 12 באפר׳ 2011
אנשים מוזרים.
לדעתי, ומניסיוני לא כדאי לשים לב. מאוד אהבתי את הספר מסע לאיכטלאן, לקחיו של דון חואן ובמיוחד את אחד מלקחיו, או שמא זה היה לקחיו של בשביס זינגר בסיפורו על הקבצן או בספרו "המשוגע"? ואולי את הלקח שלימדו כל אלו ורבים אחרים: לא ניתן להתחבא לפיהם של סובבים. כשאתה צועק, שומעים גם אלו שלא התכוונת שישמעו, כשאתה מספר פרטי אמת קצובים, את השאר ישלימו מעצמם. וכשאתה שותק – ימציאו אותך ואף יכנו אותך שקרן אם תסתבר להיות אתה, ואם לא, אזי כי מישהו המציא אותך אחר. הם ימליצו המלצות ואף ישפטו, יסיקו מסקנות לכאורה יש מאין, מבלי להבין שהאין הוא ה"יש" בתוכם בלבד ואינו קשור אליך כלל וכלל.

אל תעשה את הטעות שאני עשיתי פעמים אינספור, אל תתייחס. לפני שנה וחצי אנג'לינה נקראה בפיהם/ן "עש המתחזה לפרפר" ו"כלבה מאוננת" וגרוע מכך עליו ולא אעז לחזור. ואני נקראתי "פחדן שלא יודע להבדיל בין נחושת לזהב" ו"אדם שפל". זה לא הפריע לנו לבנות משפחה וליצור גן-עדן משלנו. העובדה שהתייחסתי אליהם אז, לקחתי ללב והתעצבנתי, היום מפריעה לי לכבד את עצמי.

אל תתייחס. תתנחם בכך שכאשר אנחנו מבקרים את הכלוב, בינינו לבין הקופים מפרידים סורגים.

חג שמח (-:
    התגובה האהובה בשרשור
Brave Dwarf
לפני 13 שנים • 12 באפר׳ 2011
Brave Dwarf • 12 באפר׳ 2011
*לפיהם - מפיותיהם או ממלתעות לועם שלובשות פעמים צורה של לשון ופעמים של מחשבה, אך לרוב של מרירות ושנאה.
נוריתE
לפני 13 שנים • 12 באפר׳ 2011
נוריתE • 12 באפר׳ 2011
אז..
על מי הוא כועס? icon_rolleyes.gif
master xy​(שולט)
לפני 13 שנים • 12 באפר׳ 2011
master xy​(שולט) • 12 באפר׳ 2011
[quote="Brave Dwarf"]אנשים מוזרים.
לדעתי, ומניסיוני לא כדאי לשים לב. מאוד אהבתי את הספר מסע לאיכטלאן, לקחיו של דון חואן ובמיוחד את אחד מלקחיו, או שמא זה היה לקחיו של בשביס זינגר בסיפורו על הקבצן או בספרו "המשוגע"? ואולי את הלקח שלימדו כל אלו ורבים אחרים: לא ניתן להתחבא לפיהם של סובבים. כשאתה צועק, שומעים גם אלו שלא התכוונת שישמעו, כשאתה מספר פרטי אמת קצובים, את השאר ישלימו מעצמם. וכשאתה שותק – ימציאו אותך ואף יכנו אותך שקרן אם תסתבר להיות אתה, ואם לא, אזי כי מישהו המציא אותך אחר. הם ימליצו המלצות ואף ישפטו, יסיקו מסקנות לכאורה יש מאין, מבלי להבין שהאין הוא ה"יש" בתוכם בלבד ואינו קשור אליך כלל וכלל.

אל תעשה את הטעות שאני עשיתי פעמים אינספור, אל תתייחס. לפני שנה וחצי אנג'לינה נקראה בפיהם/ן "עש המתחזה לפרפר" ו"כלבה מאוננת" וגרוע מכך עליו ולא אעז לחזור. ואני נקראתי "פחדן שלא יודע להבדיל בין נחושת לזהב" ו"אדם שפל". זה לא הפריע לנו לבנות משפחה וליצור גן-עדן משלנו. העובדה שהתייחסתי אליהם אז, לקחתי ללב והתעצבנתי, היום מפריעה לי לכבד את עצמי.

אל תתייחס. תתנחם בכך שכאשר אנחנו מבקרים את הכלוב, בינינו לבין הקופים מפרידים סורגים.

חג שמח (-:[/quote

אמת ויציב -

כל "אביר " שצץ לנו - בסופו של יום מתגלה כעוד זב חוטם ו/או מצורע .

חג שמח לך ולמשפחתך ידידי...
MasterKey​(שולט)
לפני 13 שנים • 12 באפר׳ 2011

למה להתבכיין? למה?

MasterKey​(שולט) • 12 באפר׳ 2011
הפרסום הזה בפורום דומה לפוסטים אין ספור של נקבה יללנית כזו או אחרת, זונת צומי מיוסרת, נקבה רפת שכל הזועקת לעולם את כל העוולות, שנעשו בה.
L איה
לפני 13 שנים • 12 באפר׳ 2011

שיבעים פנים לשליטה

L איה • 12 באפר׳ 2011
בס"דו
אמן החושים- גם אם אכן איבחנת 'עלמה במצוקה' שאתה מניח ששולט זה או אחר עושה עמה עוול,
אם היא לא כתבה את אחד מאותם פוסטים-ליעוץ המוני בסגנון "השולט שלי החליט שאעביר אליו את כל הכנסותי, וזה היה סבבה עד שאחותי נזקקה להשתלת כיליה בניגריה..."
זה לא יהיה לעינין אם תפנה אל העלמה בפרטי ותדחף את אפך.
(ע"ע הסתננות לתמונתך בפרופיל icon_smile.gif )
באתר זה להזכירך,תמצא גם מזוכיסטיות בעלות יצר הרסני , שאינן מעונינות 'לחפור'
בהרסנות שהן מפנות כלפי עצמן ,או לתעל את הנרצעות ל'זמן סשן'.
דון קיחוטה, זה רעיון רומנטי מקסים, אבל כאן הוא לא אפקטיבי.

masterkey - סוף סוף פוסט שבו הגברים מתלוננים יותר מן הנשים וגם עשוי לתפוס תאוצה,
בחייאת אבוק, ובשם השיויון- אל תהרוס לי את העונג.

בתענוגות,
ליבנת
Homelander​(שולט)
לפני 13 שנים • 12 באפר׳ 2011

Re: שיבעים פנים לשליטה

Homelander​(שולט) • 12 באפר׳ 2011
ליבנת כתב/ה:
בס"דו
אמן החושים- גם אם אכן איבחנת 'עלמה במצוקה' שאתה מניח ששולט זה או אחר עושה עמה עוול,
אם היא לא כתבה את אחד מאותם פוסטים-ליעוץ המוני בסגנון "השולט שלי החליט שאעביר אליו את כל הכנסותי, וזה היה סבבה עד שאחותי נזקקה להשתלת כיליה בניגריה..."
זה לא יהיה לעינין אם תפנה אל העלמה בפרטי ותדחף את אפך.
(ע"ע הסתננות לתמונתך בפרופיל icon_smile.gif )
באתר זה להזכירך,תמצא גם מזוכיסטיות בעלות יצר הרסני , שאינן מעונינות 'לחפור'
בהרסנות שהן מפנות כלפי עצמן ,או לתעל את הנרצעות ל'זמן סשן'.
דון קיחוטה, זה רעיון רומנטי מקסים, אבל כאן הוא לא אפקטיבי.

masterkey - סוף סוף פוסט שבו הגברים מתלוננים יותר מן הנשים וגם עשוי לתפוס תאוצה,
בחייאת אבוק, ובשם השיויון- אל תהרוס לי את העונג.

בתענוגות,
ליבנת


אני עוד לא יודע בנוגע להסתננות לתמונת-הפרופיל (לפחות לא משהו שלא ידעתי קודם ולכן איני מבין מה הערך בעיון באותו ערך...) אבל אבדוק.

באשר לדברייך, אני בתור אביר ותיק ממסדר סודי שנקרא BDSM, לא מגלה את דרכי להגן על עלמות במצוקה; או בקיצור, זה ממש לא העניין פה.


העניין הבעייתי היחיד בכל הפוסט הזה (מלבד אולי גברים בכיינים) שהוא יכול לתת לגיטימציה לאנשים לשתוק גם כשהם לא צריכים.
ואם כבר בגברים בוכים עסקינן, לא יזיק שה'גברים' באתר הזה יראו יותר אומץ ולא מזה שמוביל אותם למעשים מטומטמים כמו פניות אל נשלטות בדרכים כביכול נועזות ששמות אותם לצחוק.
אלא שיש מספיק זבל כאן בקהילה ושווה להוציא לפחות חלק מזה שטטאו מתחת לשטיח לאור ולהפיץ אותו על דפי האתר, בכלל אם בשוביניזם עסקינן, אני חשבתי שגברים לא יודעים לטאטא כ"כ לרוב (ע"ע עובדי-רס"ר, כי ר"ת זה מגניב).
***

תראי, מי כמוני יודע מה זה להיות מושמץ?
תזכרי שהאנס-המנומס פה באתר (זה עם האונס בהזמנה) קטן עלי! שהרי יש אחת שהזמינה אותי לעשות לה את זה שוב ושוב...
כך שאין-ספק שאני נגד השמצות, בעיקר כאלה שהולכות ברכילויות מאחורי הגב של אחרים והופכות לשמועות פחדניות שאין דרך לבסס אותן כי מלכתחילה המפיץ היה שקרן או סתם לא-שפוי; אבל אני בהחלט בעד להגן על מי שאפשר כשאפשר ולהפסיק לשקשק מהמחבואים- עדיף לשקשק בנשק.
חשבתי שהמשחק שלנו דווקא יותר דומה לתופסת.
walking dead
לפני 13 שנים • 13 באפר׳ 2011
walking dead • 13 באפר׳ 2011
משהו ישן שכתבתי שעשוי להיות רלוונטי לכל נושא ה"אבירים" השרמנטיים שלא חסרים כאן:

http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=35603&blog_id=11116

ולבי הפוסט עצמו: משעשע שדווקא מכולם אתה זה שמלין על מוסר כפול icon_confused.gif
בלוסום​(לא בעסק)
לפני 13 שנים • 13 באפר׳ 2011

לצערי אני מגיבה שכזו,

בלוסום​(לא בעסק) • 13 באפר׳ 2011
אבל הנה קצת תובנה על הלך המחשבה שלי (אולי גם של כמותי, אין לי שמץ):

בעיטה בבטן
פורסם לפני 115 ימים ב - 19 בדצמבר, 2010 בשעה 18:12
ראיתי צטוט של המלט באחד הפורומים (כמובן שהקטע מפורסם פה באישורו):

"התגובות לרשימות פרובוקטיביות בכלוב נחלקות לשני סוגים...
הסוג השני מתקיף חזיתית ובאופן בוטה את הכותבים על פגיעה באושיות החוק, המוסר, SSC, הסדר הפרטי והציבורי, על טעם רע בכלל, וכלובי הוא בעל האתר! שוטרי מחשבות אלה זקוקים בכל מאודם למערכת חוקים ברורה ומציאותית. אי הוודאות המעורפלת של הפנטזיה מאיימת על עולמם הקטן והמוכר. הם מחוברים למציאות בשלשלאות עבות של ברזל חלוד, חוששים לאבד שליטה על המפתח למנעול. הם חדורי שליחות חברתית ובאמת מאמינים שהם מגינים בגופם ובנפשם על נשמת אפו של העולם כפי שהם מכירים אותו. הם מאבדים את אחיזתם בפנטזיה."

זה כאילו מישהו ישב לי במוח ובלב - וראה אותי כמו שאני, עירום ועריה, ללא שום מסכות.

והשאלה הנשאלת מהקטע הזה היא - ממה אני כל כך מפחדת? כל כך מפחדת מלאבד שליטה. אבל אני מאבדת שליטה בעוד אספקטים בחיי. אז זה לא רק זה. אני בהחלט יודעת מה הכי מפחיד אותי - לתת אמון!
מעולם לא ממש בטחתי באף אחד.
אני באה ממשפחה פרנואידית (דור שני, והיא מאובחנת רשמית). זה עבר גם לאבא שלי, וזה חלחל גם אלי.
זה לא תמיד רק תירוץ - זו עובדה.
השאלה היא, מה אני עושה עם העובדה הזו.
ובכן, אני בוחרת להתנהג כמו שכתוב למעלה.

אני ב ו ח ר ת.

איך שוברים את המעגל המרושע הזה?
למה אני שוב ושוב חוזר לאותו המקום? למה אני שוב ושוב חוזרת למקום המפוחד הזה? למקום שבו, במקום לעמוד ולהסתכל על השונוּת מהצד, אני מטיפה נגדה? ועוד בגסות רוח, בלי לחשוב רגע וחצי על האדם שעומד ממול?
ניסיתי לשים את עצמי במקום אותו אדם, אבל לצערי אני אומרת בגלוי - אני מאוהבת בתשובות שאני מוציאה מתחת לידיי, ולכן קשה לי להסתכל עליהן באופן אוביקטיבי.

אין לי תשובות, וטוב שכך! בד"כ כשיש לי תשובות, המצב נעשה עגום...

הגיע הזמן לחשבון נפש פרטי, כשהטקסט הנ"ל מתנוסס מול עיני.

ואין מילים בפי להביע את הוקרת התודה שאני חשתי כשנתקלתי והבנתי לראשונה את הטקסט הזה...
בתיה
לפני 13 שנים • 13 באפר׳ 2011

לקראת החג הבא עלי לטובה.

בתיה • 13 באפר׳ 2011
חגים וגברים טובים באים עלי ובי לטובה רוב השנה ובכל שנה.

אני אוהבת בלי טיפה אחת של ציניות את מאסטר xy

לא יעזור לו.

אני אוהבת אותו.

הציניות שיש בשולטים מהצדדים האחרים ואף בנקבות אלפא, ביטא והמנסות להקרא גמא ללא הצלחה יתרה
לא עובר טוב מסך.

לקחו לי, אכלו לי ואני אציל את העולם, למרות שילדותי שלי הייתה עשוקה ואומללה ואני הייתי ילד שמנמן ודחוי (ציטוט של מאסטר בוגר שמנסה להיות היום מושלם) ולא שלי.

לא יעזור לו - ואיני מתייחסת ל-גמד או ל-xy


ונורית יקירתי,
לפני שאת חוזרת להכניס לי מתחת לחגורה. עיצרי וחישבי.
בחגים אני לובשת שמלה לבנה רחבה וארוכה וזאת למרות שאני דקת גזרה.


חג שמח מכל הלב. וכשר למי שבוחר ומעדיף אותו כזה.