FOR GOOD
|
לפני 13 שנים •
20 באוק׳ 2011
...
נשאלתי בפרטי "למה אני מתכוון במילה "הסכמה" .
אז שוב, בלי טיפת שיפוטיות - אפשר לקרוא לזה איך שרוצים, אפשר גם "הסכמה שבשתיקה". אבל המציאות היא שאשה מוכה לא חתכה אחרי הפעם הראשונה שהוא הרים עליה יד, ובדר"כ גם לא אחרי הפעם המאה, ואפילו שהיא התלוננה במשטרה, היא חזרה לזרועותיו אחרי שהוא הבטיח ששוב זה לא יקרה ( בפעם המליון ) וכו' וכו' וכל מי שמטפל בנשים מוכות, מוכרח לללמוד איך להתמודד עם הדפוסים שאיפשרו את זה. אין טעם להעמיד פנים שזה לא כך. אחרת הוא רק יעזור לה להנציח את היחסים המעוותים . בדיוק כמו שכל מי שלוקח על עצמו את הטיפול בנפגעות תקיפה מינית, באמת חייב להיות מוכן גם להתמודד עם רגשות האשמה שיש להן לא פעם , אפילו שרגשות האשמה הללו לא מוצדקים ( ולא מספיק לומר להן את זה ) |
|
|
|
FOR GOOD
|
לפני 13 שנים •
20 באוק׳ 2011
...
ולעצם העניין, מה שמבדיל שוב יחסים של אלימות במשפחה ( לא כלפי ילדים ) מב.ד.ס.מ - או מה שחסר בהם - הוא לא החלק של ההסכמה" דוקא, אלא של הבחירה ( נשים מוכות לא באמת בוחרות בזה ). ושל ההנאה. וגם של ה"בטוח" ( זה הלא נגמר בחדרי-מיון ) וגם של ה"שפוי" ( גברים מכים הם אכן מופרעים נפשית, ובהמון מובנים )
|
|
|
בטי בום(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
20 באוק׳ 2011
ההגדרות להסכמה הן בעייתיות, היא לא הסכימה למכות, היא הסכימה לחזור אליו. היו לי מיליוני שיחות עם נשים מוכות, הן השלימו עם המכות, עם ההשפלה, לכל אחת היו הסיבות שלה. שהן נובעות ממי שהיא, מאיך שהיא חונכה (רובן באו מבתים מכים ) לרובן אין עצמאות כלכלית, פחד מהמשך החיים לבד, גידול להילדים. הסכמה אין שם למכות, יש השלמה איומה עם הגורל, את הדפוס הזה צריך לשבור. אחוזי ההצלחה של המקלטים נמוכים ממה שהייתי רוצה יחסית לצערי יש נשים שחוזרות גם בפעם השלישית. לצערי התקציב לא מספיק והענישה לגברים מכים רק מתחילה להיות ראויה * הכותבת עבדה כגננת (מתנדבת) במשך שנתיים בגן ילדים במקלט לנשים מוכות ובקו החם |
|
|
|
FOR GOOD
|
לפני 13 שנים •
20 באוק׳ 2011
...
אני מסכים.
ואם כדאי לקרוא למה שמאפשר יחסים כאלו - בתחילתם או בהמשכם - "הסכמה", או "הסכמה שבשתיקה" , או "השלמה עם הגורל " - זה פחות חשוב. העיקר - אלה יחסים שאין בהם לא הנאה, ולא בחירה. הם לא בטוחים. ולא שפויים ( כלומר הם ממש חולים ). |
|
|
|
בטי בום(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
20 באוק׳ 2011
שמחה שישרנו קו
|
|
|
| walking dead |
לפני 13 שנים •
20 באוק׳ 2011
בטי בום כתב/ה: בדס"מ ואלימות במשפחה הם לא אותו הדבר, החלק העיקרי שהוא ההסכמה חסר ביחסים כאילו. אולי בדס"מ הוא סובלימציה לחלק מהצרכים של מי שגדל במשפחה אלימה. שם מערכת היחסים נראית לי סתם מופרעת רגשית (בעקבות הראיון עם אחד הילדים שלהם) רק להבהיר שלא טענתי לרגע שבין מה שהיא עוברת בבית שלה לבדס"מ יש איזשהו קשר. ואני מסכימה איתך כמובן בכל מילה שכתבת כאן ובתגובותייך ל- For Good. |
|
|
|
FOR GOOD
|
לפני 13 שנים •
20 באוק׳ 2011
...
אני כמובן טענתי מהמילה הראשונה של התגובה הראשונה, ועד המילה האחרונה של התגובה האחרונה , את אותו הדבר בדיוק. אז גם אני שמח ש"יישרנו קו ".
( ואני לא גבר מכה, אם זה לא היה ברור... : -) . |
|
|
נילי ונילי
|
לפני 13 שנים •
20 באוק׳ 2011
Re: ... FOR GOOD כתב/ה: בטי - אני לא בטוח שמה שחסר ביחסים של אלימות-במשפחה הוא החלק של ההסכמה. חלק גדול מהנשים המוכות דוקא מסכימות לכך שנים. הן אולי לא רוצות, אבל מסכימות ( כמו מירי אלוני ). אחרת זה לא היה הולך.
מה שבבירור חסר ביחסים כאלו, הוא החלק של - ההנאה... זה בערך כמו להגיד שגלעד שליט הסכים לראיון איתו בטלויזיה המצרית כי הוא המשיך וענה על שאלה אחרי שאלה. זה מתיישב אצלו על דפוסים עמוקים שאיפשרו את זה. טראומות עבר ישנות, תשאולים וחקירות, שגרמו לו להסכים גם הפעם לענות על שאלות שהוא לא נהנה מהן. הוא אולי לא רצה, אבל הוא הסכים אחרת זה לא היה הולך. |
|
|
|
בטי בום(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
20 באוק׳ 2011
Re: ... נילי ונילי כתב/ה: FOR GOOD כתב/ה: בטי - אני לא בטוח שמה שחסר ביחסים של אלימות-במשפחה הוא החלק של ההסכמה. חלק גדול מהנשים המוכות דוקא מסכימות לכך שנים. הן אולי לא רוצות, אבל מסכימות ( כמו מירי אלוני ). אחרת זה לא היה הולך.
מה שבבירור חסר ביחסים כאלו, הוא החלק של - ההנאה... זה בערך כמו להגיד שגלעד שליט הסכים לראיון איתו בטלויזיה המצרית כי הוא המשיך וענה על שאלה אחרי שאלה. זה מתיישב אצלו על דפוסים עמוקים שאיפשרו את זה. טראומות עבר ישנות, תשאולים וחקירות, שגרמו לו להסכים גם הפעם לענות על שאלות שהוא לא נהנה מהן. הוא אולי לא רצה, אבל הוא הסכים אחרת זה לא היה הולך. תודה נילי, |
|
|
|
FOR GOOD
|
לפני 13 שנים •
20 באוק׳ 2011
Re: ... נילי ונילי כתב/ה: FOR GOOD כתב/ה: בטי - אני לא בטוח שמה שחסר ביחסים של אלימות-במשפחה הוא החלק של ההסכמה. חלק גדול מהנשים המוכות דוקא מסכימות לכך שנים. הן אולי לא רוצות, אבל מסכימות ( כמו מירי אלוני ). אחרת זה לא היה הולך.
מה שבבירור חסר ביחסים כאלו, הוא החלק של - ההנאה... זה בערך כמו להגיד שגלעד שליט הסכים לראיון איתו בטלויזיה המצרית כי הוא המשיך וענה על שאלה אחרי שאלה. זה מתיישב אצלו על דפוסים עמוקים שאיפשרו את זה. טראומות עבר ישנות, תשאולים וחקירות, שגרמו לו להסכים גם הפעם לענות על שאלות שהוא לא נהנה מהן. הוא אולי לא רצה, אבל הוא הסכים אחרת זה לא היה הולך. אין שום דמיון, אבל שום דמיון. גלעד שליט לא היה יכול לקום וללכת למעון לנשים מוכות, או ללכת למשטרה המצרית לבקש שיבטלו את הראיון. אישה מוכה היא לא בשום שבי. הבעיות שלה הן אחרות. |
|
|