"היה עבד בביתך ו'אדון ' בצאתך .." - תמצית חייו של

ועוד משהו

הכול במידה • 6 במרץ 2012

אדון בועל מזכיר לי מאוד בדיחה ישנה:

לאיש אחד היה חתול שהיה מיילל בקול נורא בלילות. השכן, שקצה נפשו ביללות החתול, יעץ לסרס אותו בטענה שהוא פשוט מיוחם והקולות שהוא משמיע נועדו למשוך חתולות.
והנה, גם לאחר שסורס החתול וניטל ממנו כוח הגברא - הוא המשיך ליילל בלילות בקול חזק אף יותר.
"מה קורה?" נזדעק השכן "לא סירסת אותו? למה הוא מוסיף ליילל?"
"הוא בהחלט מסורס" השיב האיש "אלא שעכשיו הוא מייעץ לאחרים...".

Re: ועוד משהו

DomMale4fem • 6 במרץ 2012

ומה שכתבת הזכיר לי דבר אחר:

באחד ממשלי איזופוס מסופר שהשועל חשק בענבים שהיו תלויים במקום גבוה, אך כשלא הצליח להגיע אליהם הכריז שהענבים "חמוצים" וממילא אינם ראויים למאכל.

(מתוך: "מילון השפה העברית", הערך (על מקור הביטוי): "ענבים חמוצים")

(מה שלא אומר, כמובן, שההוא לא צ(ו)דק בכל מילה, או לפחות ברמת העיקרון/הרעיון, כן?)

Re: ועוד משהו

הכול במידה • 7 במרץ 2012

אז אם כבר עוסקים בחתולים ובשועלים, נזכרתי במשל נוסף מעולם החי שיפה לעניינו של אדון בועל:

הכלב פגש את האריה והתלונן בפניו: "מדוע כולם משפילים אותי, המילה "כלב" היא עלבון רציני ולפעמים אני גם סופג בעיטות, ואילו אתה אדון היער הזוכה לכבוד מכל החיות?"
השיב לו האריה: "ראה, כשאני פוגש מישהו אני שואג עליו. ואילו אתה - מה אתה עושה? מיד רץ ומריח לו בתחת. אז מה הפלא שאני זוכה לכבוד ואילו אתה מושפל?"
הפנים הכלב את העצה והחל לנבוח בנחישות ובעוז על כל חיה שפגש.
וזה הצליח לו - הוא זכה לכבוד גדול מן החיות והחל לחוש כאדון נשגב ורב-כוח, ממש מלך היער.
והנה, כאשר פגש יום אחד את האריה החל לנבוח עליו במרץ ובקול רם.
"זה בסדר" אמר לו האריה בנחת "שכחת שאני מכיר אותך? לי אתה יכול להריח בתחת..."

הרשלה הלך לשוק וקנה לשון בקר.

מUחדת • 7 במרץ 2012

אם כבר עוסקים בשועלים, חתולים ובכלבים
אז חשוב לזכור את פרוקי הרגליים.


בשר חרגול זה רצח!!!


(תמשיכו. סליחה)

Re: הרשלה הלך לשוק וקנה לשון בקר.

דורון גונן • 30 במאי 2012

מיוחדת, הרגת אותי מצחוק!

למה להכניס לתימנים רגשות אשם?
(ראיתי במו עיני, תי, תימנים אוכלים ארבה מטוגן בשמן עמוק. יאמי)