בחירה בבדס"מ כביטוי לפגם ביכולת להרגיש?

Re

המטפלת המתעללת​(שולטת) • 27 באפר׳ 2012

טעות

Ocean​(נשלט) • 27 באפר׳ 2012

ראשית, אני לא ממש מבין לאיזו התממות את מתכוונת. באמת. כך אני באמת רואה את הדברים ויתכן שאנו רואים אותם אחרת, אבל להסיק שאני מתמם זה קצת יומרני, לא? אם הבנתי נכון את יתר מה שאמרת, אז עניין השמיעה הוא אנלוגיה. מוצלחת אולי פחות עבורך, אבל האנלוגיות שלי הן לא נשוא הדיון, גם אם הן מצע נוח להאשים אותי גם בשיפוטיות.

שנית, לא טענתי שאנשים שבוחרים בבדס"מ הם "כאלה". העלתי השערה דרך שאלה: "האם אפשרי שרבים מהנמשכים לתחום נמשכים מהסיבה הזו?". ברור לי לחלוטין שזו לא נכון לגבי כולם ואולי אפילו לא לגבי רוב. את מתמקדת בסטריאוטיפ לכאורה. אני מתמקד באפשרות לתקפות ההשערה הזו דרך הקשבה למגוון אנשים.
אני מבין שלגבייך זה לא תקף. זה מובן ולגיטימי, אבל לא התכוונתי לעורר ויכוח. אין כאן שום קביעה.

אגב, הכינוי הפטרנליסטי "בוביק", יוצר בטעות את הרושם כאילו יש ביננו היכרות כלשהי ומנסה ליצור היררכיה שלא קיימת. יתכן שהיכרות כזו היתה מחמיאה לי, אבל מכיוון שהיא לא קיימת נכון לרגע זה ,אני מעדיף שנישאר קורקטיים. אם זה בסדר מבחינתך, בובה *.

(* לצורך המחשה בלבד).

רפאל • 28 באפר׳ 2012

זה לא נכון לדעתי.

יכול להיות שרבים מאלו שבוחרים בבדס"מ מחפשים לחוות עוצמות רגשיות גבוהות, אבל זה לא מיוחד לבדס"מ ולא מאפיין בדס"מ.

הצלפות, קשירות, ציות, שפלות, שיעבוד, נעלי עקב, בגדי עור, וכו'... אין בכל הדברים האלו שום דבר שהוא עוצמתי יותר מבחינה רגשית. האדם הממוצע לא תופס את הדברים האלו כשלעצמם כאינטימיים יותר וחמים יותר. מדובר פה פשוט בדברים שהם אחרים ולא דברים שהם יותר.

שוטרת* • 28 באפר׳ 2012

אני חושבת על זה הרבה לייטלי, ואני חוששת שאני מסכימה עם הטענה הזו שלך.
אני מסכימה איתה, כי אני מרגישה אותה לא רק כלפי נשלט או רק בזמן סשן, אלא 24/7.
לחבק בעדינות- לא מורגש לי. חייבת לבוא המעיכה הזו..
לאחוז סתם במישהו (או מישהי שאני אוהבת ולאו דווקא במובן המיני), לא יעשה לי כלום. חייבת לבוא לפיתה עם קצת נעיצת ציפורניים..

ממה זה נובע? אין לי שמץ. אני אעקוב אחרי השירשור הזה מקרוב.

שלגי • 28 באפר׳ 2012

נדמה לי שאצלי הצורך הוא בביטוי פיזי שונה, אבל זה נוגע בעיקר לתאווה (יעני lust).
במישור הרגשי, רכות נחווית לי מצויין. יתרה מכך, היא חלק בלתי נפרד מהאינטימיות. קשר נעדר רכות, יהיה חסר עבורי.

שוסי • 28 באפר׳ 2012

אני חושבת שהרבה פעמים בדס"מ מגיע ככלי שמשתמשים בו על מנת לגעת במיניות.
במובן הזה,יכול להיות שבדסמ הוא הכלי שמגביר את המיניות.
פגשתי שולטים ונשלטים שהתוודו בפניי שפשוט נמאס להם מסקס רגיל ולכן הם זקוקים לבדס"מ בשביל להתרגש מינית.כלומר הבדסמ שימש עבורם ככלי בשביל שהם יחשו מיניים.
עם זאת,פגשתי שולטים ונשלטים שבאמת ובתמים נולדו כך.הם תיארו לי חויות ילדות שלא נבעו מטראומה אלא מתוך משיכה אינהרנטית לדבר.
וכן,פגשתי גם שולטים ונשלטים שחוו פגיעה פיזזית או/ומינית שאיתה הם הגיעו לכאן.
מסקנה:כמו לרוב הדברים שמתעסקים במאווים ותשוקות,גם במקרה הזה אין תשובה אחת.

פטישר​(נשלט) • 28 באפר׳ 2012

פלאוור, אני מסכים איתך למעט דבר אחד.
הבחירה (בתת מודע כמובן) עוד בהיותנו צעירים בצד הבדסמי, ויהיה אשר יהיה (פיזי,מנטלי, סאדו,מאזו...) היא ללא ספק מנגנון שמונע מאיתנו ליצור קשר אינטימי רגיל. ללא ספק יש בנו הצורך להשפלה/שליטה/ כל אחד וצרכיו אבל המניע לדעתי הוא להיות שונה ולהרחיק את המקובל וה"מפחיד" שאיתו לא נוכל להתמודד לדעתנו.
ברגע שכבר נכיר מישהו/י וניצור קשר בדסמי ללא ספק העוצמות הרגשיות יהיו שם גבוהות מאוד, אינטימיות גבוהה וחשיפה גבוהה למעמקי הנפש.
הייתי אומר שכשם שמאחורי רוב האמנים המצליחים יש משהו דכאוני/עצוב/פגוע/הומוסקסואלי כך מאחורינו, הבדסמים, יש משהו פגוע ואיתו הרגש יכול להגיע לגבהים עצומים בדיוק כשם שזמר עם כאב מרגש לרוב יותר מאחרים.

Ocean​(נשלט) • 28 באפר׳ 2012

למרות שהמאפיינים של שולטת ושולט מאוד שונים לדעתי, אני חושב שעדין יש משהו משותף ביניהם, רק שהם משיגים את זה בדרך שונה. אני אתחיל עם השערה שנוגעת לאישה שולטת, מכיוון שלדעתי הסיבות אצל נשים הרבה יותר מורכבות. גם מעצם פעולתן "נגד קודי הטבע" (הזכר השולט), אבל לא רק.
לדעתי, לחלק ניכר מהנשים השולטות יש פנטזיה מודחקת (או לא) לסרס. נכון, זה לא רעיון חדש, אבל אני אסביר מה לדעתי קיים מתחת לשכבות של המילה עצמה, אילו אפשרויות נוספות יש בשכבות האלה ואיזה צורך ה"סירוס" ממלא לשולטת.
דרך הסירוס, האישה מקבלת את הפידבק בעוצמה הרבה ביותר. הזכר תיפקד מאז ומעולם כמין החזק שכובש, לוקח וקובע. אני משוכנע שיש לאקט המיני ולשוני האנטומי שמאפשר לזכר (אני בכוונה משתמש במילה זכר ולא גבר, כי אני רוצה להתייחס לתפקיד המיני) "להכניע" את האישה באמצעות חדירה אליה, עם כל המשמעויות הפסיכולוגיות, חלק מרכזי בהגדרת היחסים בין זכר לנקבה באופן לא שיווני.

האישה השולטת, חווה אמנם את הסטראוטיפים על תפקידו של הזכר ותפקידה של הנקבה בחברה האנושית לאורך אלפי שנות אבולוציה, אבל היא מגלה שיש לה יכולת לערער על הסדר הזה ולקבוע קודים חדשים. האם זה שינוי חברתי שיצר את התופעה, או תופעה שיצרה שינוי חברתי? זו שאלה גדולה שכדאי לפתוח עליה נושא נפרד.
כדי לערער על תפקידו של הזכר, האישה השולטת, שהייצוג החברתי של הגבר בעיניה הוא עדיין חזק ודומיננטי, זקוקה לעוצמה שתאפשר לה לקיים את הבחירה שלה להיות קובעת וחזקה מהגבר. אבל קיימת בעיה בדרך ליעד. הפיזיולוגיה שונה והגבר לרוב חזק ותקיף יותר מעצם טבעו. לשנות את התפקידים באופן תרבותי וקבוע, ידרשו תמורות חברתיות עמוקות, מאבקים והרבה מאוד זמן.
דרך פשוטה יותר היא להעביר את הזכר למקום שהוא הגדיר לנקבה ובאופן טבעי, לרשת את מקומו (לאו דווקא את מאפייניו). בכך נוצר בעצם חילוף תפקידים. לא במובן המיני דווקא, אלה ב"תפקידים" שהטבע יצר. כדי שהאישה תהיה כובשת, חזקה ותשלוט בזכר, עליה קודם כל לגבור עליו. דרך אחת יכולה לנסות לגבור עליו פיזית, דרך אחרת יכולה לנסות לגבור עליו נפשית ואת שתי הדרכים יחד, מתארת לדעתי הדרך השלישית, והיא הדרך המינית.

בהתקשר לדברים שפתחתי בהם, מהו מקור הכוח הגדול ביותר של הגבר? (מישהו נזכר בסיפור "שמשון הגיבור"?). אכן, הפין והאשכים. הם שנותנים לזכר את "כוחו" והם בעצם המאפיין העיקרי שמגדיר את תפקידו וללא המאפיין הזה, הזכר היה שווה ערך לנקבה. בסיפור שמשון וגזיזת שיערו ע"י דלילה, יש לדעתי אלמנטים מאוד ברורים של אקט הסירוס ש"חבוי" בסיפור דרך דימוי שיערו של הגבר לזכרותו (אולי יש בשיער מן הרמז לשיער הערווה?). אם היו לה כבר מכשיר חד בידה, לא היה יותר פשוט לנעוץ אתו בליבו של שמשון? אולי היא בעצם לא רצתה להרוג אותו, אלא רק להשפיל אותו באמצעות נטילת כוחו, באמצעות "סירוס". אני חושב שהסיפור הזה מדמה יחסי שליטה "תנ"כיים" בין האישה לזכר דרך סילוק איבריו המאפיינים של הזכר.

ברור אם כן למה הסירוס מחליש את הזכר ושם אותו בנקודת פתיחה שווה מול האישה. אבל מעבר לנטילת הכוח, איך "סירוס" (גם אם באופן פסיכולוגי, באמצעות קשירה והגבלה, באמצעות השפלה באמצעות חדירה לגבר וכד') גורם סיפוק של לאישה השולטת ומדוע? אני חושב שאמצעות האקטים האלה, האישה במובן מסוים מרוקנת את הזכר מתוכנו והופכת אותו בעצם לגוף נטול כוח והשפעה, שלאחר שתוכו רוקן, האישה יכולה לארח בו אתה עצמה.
אם תרצו, בכך יש פנטזיה אבסולוטית שמייצגת ביטול של הזכר והפיכתו למעין קליפה של עצמו, אשר בתורה מאפשרת לאישה להיכנס לתוכו ובכך ליצור מונומנט (ברגעים מסוימים) שממחיש עוצמתה מול המין הזכרי, שהיה חזק ממנה והוכרע. בכך יש הקבלה לדמות האמזונה המיתולוגית, שגם היא לדעתי נוצרה כדי לייצג שליטה נשית אבסולוטית, בכך שכל גבר שהעז אפילו להביט בעיניה של אישה, הפך למונומנט נצחי של כוחה.

בנוגע לאקט שכיח שבו האישה השולטת חודרת לגבר כדי לקבוע את המעמדות ביניהם, אני חושב שיש בזה משהו נוסף שמתחבר לכל מה שכתבתי. בעצם חדירת האישה לזכר, היא בעצם נכנסת לתוכו (לא רק פיזית), מרוקנת אותו מעצמו ובעצם הופכת אותו למעטה סביב גופה שאומר "לא יכולת למנוע ממני אפילו להוציא אותך מתוך עצמך, עד כדי כך אתה חלש מול עוצמתי".

למה אישה זקוקה לכ"כ הרבה כוח מול העולם הגברי ובכלל? אני חושב שזה משהו מאוד אינדיבידואלי ומורכב. בטוח שיש באישה שולטת או גבר נשלט מאפיינים מובנים, אבל אני גם משער שבחלק מהמקרים, שיש חוויות ילדות שמעוררות את הצד הזה, שכנראה קיים בכולנו באופן כזה או אחר.

למרות כל האמור לעיל, ברור לי לחלוטין שיש מי שכל התיזה הזו לא רלוונטית אליהם לחלוטין. אני בכל זאת משתף ברעיונות לא מבוססים שלי מתוך תפיסת עולמי ואשמח לשמוע אם הדברים גרמו למישהו להבין משהו על עצמו, גם אם בכיוון אחר לגמרי מהמובא (אם אפשר להתמקד בעיקר בשליטה נשית והשלטות גברית שהם הנושא בדיון). ואם לא, אז מה כן יכול להיות הגורם שעורר אצלו את הנטייה, בהנחה שלא מדובר בתגובה לפגיעה מצד אדם אחר חלילה, שזה נושא אחר לחלוטין.


אני שוב מדגיש. זו רק השערה אחת גדולה מתפיסת עולמי וברור שאינה מבוססת אלא על תחושות שלי.

פטישר ואושן יקרים

המטפלת המתעללת​(שולטת) • 28 באפר׳ 2012

ראשית- פטישר, לא קראתי או נתקלתי בשום הוכחה שמי שעוסק בבדסמ פגוע רגשית, מינית או בכל דרך אחרת יותר מהאדם הממוצע ברחוב. אני יכולה להסכים עם החלק השני של דברייך- ואך ורק מנסיוני האישי- שיש אולי פאן יצירתי יותר אצל מי שעוסק בבדסמ (ביצה או תרנגולת??), ואנטלגנציה גבוהה מהממוצע אכן תועדה במחקר או שניים. (% בעלי תואר ראשון או שני גבוה משמעותית מול ה% באוכלוסיה הממוצעת אם זכרוני אינו מטעני- המחקר לא נעשה בישראל, אהמ..)
אני לא התחלתי את הקשר שלי עם בדסמ ממקום של קושי לנהל קשר רגיל אלא דווקא מתוך רצון להתנסות בהרחבת הספקטרום של מה עוד אפשרי בתחום המיני. הייתי אז בנישואים ונילים במהות וקראתי חומר רב על פנטזיות ומיניות עד שהתחלתי להרחיב ולתבל את חיי המין שלנו- והשאר הסטוריה.
שנית- אושן, הזוית הפרויידיאנית שאימצת בדברייך האחרונים קלישאתית עבורי מכדי להאחז בה כאמת מידה למשהו.
אני בהחלט חושבת שיש לעשות הפרדה גם תאורטית וגם הלכה למעשה בין שוכני הכלוב- בין הפאן של בדסמ כסוג של ריגוש ארוטי סקסי ובדסמ כחלק ממערכת יחסים- בדסמית נטו או זוגית אוהבת וכתבתי את דעתי על השני בעמוד הקודם. במסיבות קל לזהות מי שם בשביל הריגוש, חרמנות וההצצה ומי שם כדי להסתשן.
בכל הקשור לחיפוש סטוצים ועונג מיידי- לא בלתי אפשרי שרמת ההתמכרות לעוסקים בדבר עולה בלי קשר ישיר לבדסמ אלא עם קשר ישיר לגירויי מיני והתמכרות למין כשבדסמ הוא רק אלמנט אחד בשיח- אחרים יהיו פורנו, תעשיית המין, אורגיות, אוננות כפייתית וגו.
האלמנט של ניתוק רגשי וקשיים באינטימיות ויצירת זוגיות בהחלט מאפיינים מכורים למין- ואני מאמינה שלא מעט מהמכורים מגיעים לכלוב במוקדם או במאוחר.
אני סבורה שלא מעט מהכשלונות בקשר בדסמי נובעים משתי התפיסות הכל כך שונות בעיני של ריגוש מיני מול מערכת יחסים בדסמית (לאו דווקא אהבה זוגית).
למיטב זכרוני צ'יטה כתב על אנטימיות בדסמית לא מעט בעבר ומומלץ מאד לקרוא את הלינקים לפוסטים ספציפים בפרופיל שלו.
בברכת שבוע נהדר