כליאה

[quote=

הצלחת לעורר אותי עם מחשבה שלא חלפה בראשי כעיקר.
את חושבת שהוא מחכה לרגע שהוא ישמע את המפתח המסתובב בדלת? את נקישות עקבייך על הרצפה מתחזקים לכיוונו? שהנה ועוד רגע קט דמותך הנשית תתגלה לפניו?
את חושבת שכל היום שחלף עליו בלעדייך מתגמד לכדי כלום של ממש לעומת דמותך מולו שאוחזת בשלשלאות שמחברות ביניכם?

כמו שאמרת, בא לי כל-כך!

רק טבעי שכך יהיה. כדמות היחידה בעולמו אהיה גם החסד וגם האימה.
אני חשבתי על מישהו שיתנגד לכל המהלך, שייחטף בניגוד לרצונו. ככל שיחלוף הזמן והשנים יעברו הוא ילמד לאהוב אותי, הוא יהיה חייב לאהוב אותי, וזה יהיה יפה כל כך : )

מוניק,

אני מבין את תחושת אי הנוחות המתעוררת בקריאה של הדברים, אבל לי נראה שצריך לקרוא את הודעתה של Inner Silence יותר כתיאור של פנטזיה ופחות כתכנית עבודה לחודשי הקיץ. היכולת לדבר על פנטזיות באופן חופשי היא אולי הדבר הכי חשוב שיש באתר הזה, הנגוע כל כך בפמדום מסחרי ופמיניזם מעוות. בכלל, תגובה כמו שלך מניחה שהכלוב הוא אתר של פורעים שלא יודעים לקחת אחריות על החיים שלהם, סדיסטים רעי לב המבקשים לחמוס את החופש ואת הבריאות הנפשית של הנשלטים היקרים כל כך לליבם, ומזוכיסטים חסרי הבנה מינימלית בשום דבר פרט אולי לכמות הריגוש שהפנטזיה מייצרת באיזורי הגירוי המידיים שלהם.

אני מניח שהיו כאלה שחוו זוועות איומות כאן. החוויה שלי היא קצת אחרת: אני בוטח בעצמי ובפרטנריות שאני בוחר לחלוק איתן את הפנטזיות הכמוסות ביותר שלי. היו פעמים בהן רציתי להפקיד את חירותי, באופן מודע לחלוטין ומתוך בחירה חופשית לגמרי, בידיה של מי שראיתי בה כשולטת ראויה. רציתי להפקיד בידה את סמלי החירות שלי - כסף, מפתחות, טלפון - ולהיכלא איפושהו. אם לא הייתי בוטח בה בכל לבי שלא תגרום לי נזק, לא הייתי טורח בכלל לדבר על זה. עם זאת, אני מבין שאי אפשר להיות מחוסן לחלוטין מפני נזק וסיכונים אחרים ושלפעילות כזו עלולות להיות תוצאות לא רצויות. השאלה היא, אם כן, האם אני מוכן לקחת סיכון עם מישהי שנקשרתי אליה. התשובה היא כן; כן; כן.

לא התכוונתי ליצור תחושה שאני רואה בכלוב אתר של פורעים ושאר הדברים שציינת,חשוב לי לומר כבר כאן שאחד הדברים שגרמו לי לפתוח פה את הבלוג זה עניין הפתיחות וחופש ההבעה העצמית. הספקתי להכיר כאן אנשים מדהימים שלמדתי מהם רבות גם על התחום וגם על עצמי.
הבנתי שמדובר בפנטזיה אך כן מכיוון שמדובר במשהו קיצוני היה חשוב לי להבהיר את הסיכונים הכרוכים ועל הדברים שעומדים על כף המאזניים כאשר עושים דבר שכזה.
הרי אנחנו כן לרוב מנסים להגשים את הפנטזיות שלנו ולפעמים נדמה שאנחנו שוכחים לקחת בחשבון פקטורים מסויימים שנראים כזניחים ודווקא אלו לפעמים החשובים ביותר.
אני מאמינה שאפשר לעשות הכל במידה ונעשה גם בקרת נזקים באופן ריאליסטי על מנת ששני הצדדים יהנו מהחוויה.

מקווה שהבהרתי את עמדתי

מסכימה איתך, גם אם זו רק פנטזיה עצם הרעיון לממש אותה רק כמשחק יהיה מסוכן.
גם כחלק ממשחק תפקידים כלשהו, אם הולכים מספיק קיצוני, ניתן ליצור בבן אדם פגיעה פסיכולוגית.
קל לבלבל את הריגוש עם השפיות, לטשטש קווים בין מציאות לפנטזיה
וככה בקלות להגיע למצב של שיגעון.
צריך להזהר לא להסחף עם הפנטזיה ולהציב קווים ברורים ששומרים שנשארים באזור השפיות.