lori{ע_מ}
|
לפני 11 שנים •
13 בינו׳ 2013
אני יודעת שאני בסדר :-)
אבל אחרי שכתבתי את המכתב הזה לאדוני ואחרי שהוא אישר שאני בסדר אמרתי לו שאני שפחה בלאי. כי הנה, עכשיו רשמתי את זה שחור על גבי לבן (פה זה הפוך) שהצרכים שלי קודמים לשלו ברגעים האלה וזה מנוגד לתפיסה שלי. טוב, כנראה שאני בתקופה של הלקאה עצמית. גם זה בסדר. |
|
|
Uranus
|
לפני 11 שנים •
13 בינו׳ 2013
ובהקשר הזה:
"nothing wrong with a man taking pleasure in his work; I won't deny my own personal desire" מתוך המונולוג: "the work of john doe" על ידי קווין ספייסי מהסרט "שבעה חטאים" |
|
|
Bent
|
לפני 11 שנים •
13 בינו׳ 2013
את בסדר, את, ממש חזרזירה כתב/ה: 
אני שפחה בלאי. אני רק אציין שחצי מהקוראים היו רוצים בלאי כזה. החצי השני היה שוכח מה הוא רוצה כשהוא היה רואה אותך על הברכיים ככה רעבה לכול מה שאת צריכה, וזה בסדר,זה, הרעב. Black Lotus כתב/ה: כשקראתי את הטקסט שלך, הוא הזכיר לי את הנוסע האפל של דקסטר. המשהו הזה שמשתלט לך על המחשבה והופך למרכז כל השאיפות שלך עד שהוא מגיע על סיפוקו.
אני קראתי לו המפלצת שבראש פעם. זה כיף אדיר להיות מסוגל להוציא אותו למרעה
|
|
|
שלגי
|
לפני 11 שנים •
13 בינו׳ 2013
את כל כך לא בלאי שחבל״ז.
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 11 שנים •
13 בינו׳ 2013
זה מזכיר לי את פרדוקס האלטרואיזם הישן והאהוב - אם אני נהנה ממעשים אלטרואיסטיים לכאורה, האם זה הופך אותי לאגואיסט?
(לא חשבתי שככה התכוונת לזה, סתם הזכיר לי).
אני חושבת ש"אגואיזם", "ניצול" ואפילו "סיפוק" הן לא מילים מתאימות לדיבור על הרמוניה. זה יותר מהדדיות: יכול להיות ניצול הדדי - זה מה שקורה כשכולם מרוצים וכולם מקבלים, אבל נשארים כל אחד בצד שלו. ורואים את הנתינה והקבלה כתנועות מוגדרות מצד אחד לצד שני. אבל הרמוניה היא יותר מהדדיות, כי אי אפשר להפריד אותה לקבלה ונתינה. אם תקחי אקורד ותוציאי ממנו תו אחד ותנגני אותו בנפרד, זה כבר לא יישמע טוב. זה חייב לבוא ביחד, זה חייב להשלים. תנועה הרמונית היא תמיד עגולה, אין לה חיצים מקבילים כי החיצים שלה לא ישרים. זה לא רק הצורך שהוא יתן לך משהו. זה הצורך בכך שהוא יהיה צריך שתהיי צריכה שהוא יהיה צריך שתהיי צריכה שהוא יהיה צריך לעשות את זה. או משהו כזה
אני לא יודעת אם זה בסדר. אבל זה תלוי גם במה נקודת ההשוואה שלך ל"בסדר". ואולי כל המשמעות של השאלה הזאת, זה לשאול *אותו*. בכל אופן, כשאני שואלת אותו אם אני בסדר, אני בעיקר מתכוונת ל"תגיד לי שאתה בסדר עם זה שאני ככה". ולא לאיזו בסדריות אובייקטיבית שאני בכלל מפקפקת בקיומה. בקיצור, אני מבינה שאמרת "אגואיסטית" עם חיוך אבל זה בכל זאת הציק לי. כי אין פה חלוקה בכלל. |
|
|
|
lori{ע_מ}
|
לפני 11 שנים •
13 בינו׳ 2013
יולי Yuli כתב/ה: זה מזכיר לי את פרדוקס האלטרואיזם הישן והאהוב - אם אני נהנה ממעשים אלטרואיסטיים לכאורה, האם זה הופך אותי לאגואיסט? (לא חשבתי שככה התכוונת לזה, סתם הזכיר לי).
האמת היא שעל זה חשבתי כשכתבתי את זה. שכל עוד הצרכים שלי מתמלאים כאן אז כמה מתוך זה, זה באמת "שפחתיות" במובן של לעשות הכל בשבילו? במקרה שלי, הדוגמא שנתתי זה כשמתקיים רעב מטורף ואז באמת הוא לא עומד לנגד עיניי. אני לא שפחה באותו רגע, אני דורשת. זה נשמע מאוד "הורס" את הדינמיקה, אבל ברגעים של מוטרפות מזה זה הופך להיות כמו לצורך לסם ואז זה לעשות הכל כדי לקבל את המנה שלי. וגם אם הוא יבקש ממני לעשות דברים זה לא יהיה מתוך גישה, צורך ורצון לספק אותו (שרוב הזמן הם אלה שמנחים אותי) אלא מתוך גישה של משא ומתן. מן מחשבה כזו שעוברת בראש "טוב, אני אעשה עכשיו את מה שהוא מבקש כי אחר כך אקבל א' ב' ג'". בכל מקרה, בתוך דינמיקה של זוג שנמצא יחד (כל זוג של אדון ושפחה, לא זוג במובן של זוגיות) בסופו של דבר גם שולט רוצה וצריך לדעת שהשפחה שלו מסופקת מהשליטה שלו בה, לא? אז בכל מקרה מתקיימת כאן הדדיות. יולי Yuli כתב/ה: אני חושבת ש"אגואיזם", "ניצול" ואפילו "סיפוק" הן לא מילים מתאימות לדיבור על הרמוניה. זה יותר מהדדיות: יכול להיות ניצול הדדי - זה מה שקורה כשכולם מרוצים וכולם מקבלים, אבל נשארים כל אחד בצד שלו. ורואים את הנתינה והקבלה כתנועות מוגדרות מצד אחד לצד שני. אבל הרמוניה היא יותר מהדדיות, כי אי אפשר להפריד אותה לקבלה ונתינה. אם תקחי אקורד ותוציאי ממנו תו אחד ותנגני אותו בנפרד, זה כבר לא יישמע טוב. זה חייב לבוא ביחד, זה חייב להשלים. תנועה הרמונית היא תמיד עגולה, אין לה חיצים מקבילים כי החיצים שלה לא ישרים.
ניצול הדדי, מקבלת. אז יוצא שאני נצלנית בסוף :-) יולי Yuli כתב/ה: אני לא יודעת אם זה בסדר. אבל זה תלוי גם במה נקודת ההשוואה שלך ל"בסדר". ואולי כל המשמעות של השאלה הזאת, זה לשאול *אותו*. בכל אופן, כשאני שואלת אותו אם אני בסדר, אני בעיקר מתכוונת ל"תגיד לי שאתה בסדר עם זה שאני ככה". ולא לאיזו בסדריות אובייקטיבית שאני בכלל מפקפקת בקיומה.
בקיצור, אני מבינה שאמרת "אגואיסטית" עם חיוך אבל זה בכל זאת הציק לי. כי אין פה חלוקה בכלל "אני בסדר?" זה לא בהקשר של אגואיסטית.. "אני בסדר?" זה בהקשר שכתבת אחר כך. הרבה פעמים זה עדיין לא נראה לי נורמלי להיות במקום שאני נמצאת בו. זה נראה לי לפעמים מופרך והזוי לרצות את הדברים האלה. היום כשהוא אומר לי שזה בסדר שאני ככה, שאלה הצרכים שלי ושככה אני, הפן הזה באישיות שלי מתקבל הרבה יותר באהבה. |
|
|
שרמומית
|
לפני 11 שנים •
13 בינו׳ 2013
Re: זה לא בסדר
[quote="נירוונה"]
Black Lotus כתב/ה: כשקראתי את הטקסט שלך, הוא הזכיר לי את הנוסע האפל של דקסטר. המשהו הזה שמשתלט לך על המחשבה והופך למרכז כל השאיפות שלך עד שהוא מגיע על סיפוקו.
אני חושבת שלכל אחד מאיתנו יש איזשהו נוסע אפל כזה שעולה על פני השטח אחת לתקופה, דורש התייחסות ולא מרפה. המימוש שלו מאד מתגמל. הוא משאיר אותנו רגועים ומסופקים, ולכן זה אך הגיוני ונורמלי שנרצה אותו שוב ושוב. [/quote למה לעודד אותה שזה בסדר ? היא בעצמה כותבת שזה לא תקין שזה הופך אצלה לאובבססיה זה לא אובססיה, זה צורך וזה בסדר. |
|
|
amy(נשלטת){מבטלעיניים}
|
לפני 11 שנים •
13 בינו׳ 2013
מאוד יפה
אני לא מזוכיסטית כמוך, רחוק מזה, אבל אני יכולה לדמיין את זה ואני אוהבת איך שאת כותבת את זה.
וגם איך שהיחסים שלכם נשמעים. אני חושבת שכל מה שאת כותבת תמיד נשמע יפה. |
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 11 שנים •
13 בינו׳ 2013
יש משהו עוצמתי בכך שאדם אחר זקוק לסם שלו, כל סם שהוא, והיחיד שיכול לספק לו אותו הוא אתה. זה מעניק לך כוח ומוסיף נדבך (כן, נדבך!) לשליטה שלך בו, ולפעמים כיף להשתעשע עם הנדבך הזה. יכול להיות מאוד "שפחתי" בעיניי, דווקא מהמקום הזה. ומאוד בסדר גם.
|
|
|