שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

על הדדיות

רפאל
לפני 11 שנים • 28 באפר׳ 2013
רפאל • 28 באפר׳ 2013
זוגיות יכולה לשרוד הרבה מאוד דברים כל עוד היא ניזונה מאהבה. ברגע שאחד חושב לעצמו "אני נותן יותר, ומגיע לי יותר...", או ברגע שמישהו מאשים את האחר בכך שהוא "עבריין של זוגיות" ובכך שאיננו מנשמע לדיני הזוגיות, - אז משהו נשבר באותה זוגיות. התחשבנות ודינים, גם אם אי-אפשר להתנזר מהם לחלוטין, אינם עולים בקנה אחד עם אהבה.
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 11 שנים • 28 באפר׳ 2013

Re: על הדדיות

מלכתא כתב/ה:
יצא לי לחשוב על השאלה הזאת, בכמה הקשרים שונים שבהם נתקלתי.
1. שולטת שהשתעשעה עם כמה נשלטים, בזמן שהנשלט הראשי שלה לא היה מודע לכך. אבל אסרה עליו לנהל אפילו קשרי ידידות עם שולטות אחרות.
2. זוגיות מאוד מוזרה בין נשלט לשולטת, שבה השולטת ניהלה יחסי שליטה ויחסי מין עם כל גבר אשר בו חפצה, והנשלט היה (בן זוגה) היה מודה לכך והסכים לכך.
3. זוגיות של שולט עם נשלטת, שבה נשלטת הלכה לסשנים אצל שולטים אחרים.
4. זוגיות ונילית של זוג, שבו אחד הצדדים הרגיש שהוא נותן יותר מהצד השני.
5. זוגיות בדסמית, שכללה שליטה וזוגיות ממרחק.

ואני תוהה, על מושג שנקרא- הדדיות.
האם הדדיות זה מרכיב עיקרי שחייב לעמוד בכל בסיס של מערכת יחסים?
או שבעיניכם, זה טבעי שצד אחד יתן יותר מהצד השני?
האם לדעתכם הגיוני לדרוש מצד אחד מחוייבות ומונוגמיות, בזמן שצד אחד מתרועע להנאתו?
ובכלל, האם יכול להתקיים שוויון בין שולט/ת ונשלט/ת?

******************************
לכל אחת מהדוגמאות שלהלן התייחסתי בצורה שונה, ואלו סיפורים אמיתיים שקרו לחברים או למישהו בסביבתי. אבל אני חושבת, שהדדיות זה אכן הבסיס של כל מערכת יחסים.
שולטת צריכה להיות מחוייבת לנשלט לא פחות ממה שהוא מחוייב, גם אם מחוייבות זו באה לידי ביטוי בצורה שונה.
בני זוג, צריכים להשקיע ולתת בזוגיות בצורה שווה.
אני אפילו יכולה להבין (אם כי לא להזדהות) זוגות שבוחרים לנהל מערכת יחסים פתוחה, ששניהם מודעים לכך.
אבל לא יכולה להבין בגידות, שקרים וחוסר הדדיות- כשצד אחד משקיע יותר מהצד השני.

מה דעתכם?


1. האם היא הבטיחה לו אקסקלוסיביות, או תמרנה אותו לחשוב שהיא מבטיחה?
2. שניהם מודעים ומסכימים? עניין שלהם. איך כל אחד מהם מרגיש לגבי זה? שאלה שהייתי נכנסת אליה אם מי מהם היה ידיד קרוב, ורק אז.
(אגב, למה את קוראת לקשר שלהם מוזר?)
3. כנ"ל.
4. התחושה הזאת יכולה לבוא מכל כך הרבה מקומות שונים, שהיא דיון נפרד. אם אדם קרוב שואל אותי, אני מתחילה בלשאול איך זה מתבטא ולמה הוא מתכוון בדיוק ב"נתינה".
5. מה עם זה?

הדדיות: עולה מדברייך שלדעתך המקרים שתיארת הם דוגמאות להיעדר הדדיות. הבנתי נכון?
כי אני לא מסכימה כל כך עם ההבנה שלך את המושג הזה. ליתר דיוק: או שאני מפרשת אותו שונה ממך, או שאני מקבלת את הפרשנות שלך ואז אומרת שאכן, אפשר להסתדר יפה מאד בלי הדדיות.

איך מודדים השקעה? איך מודדים מי משקיע כמה? איך קובעים כמה "יותר" זה משמעותי?
בשלב החיזור, למשל, בד"כ צד אחד משקיע יותר (מחשבה, טרחה וכו'). את רואה בזה בעיה?
וגם, "נותן יותר" - מה לדעתך נכון להכניס בקבוצת הדברים הרלוונטים? מה אנחנו סופרים פה? האם אנחנו סופרים נאמנות מינית? האם אנחנו סופרים כמויות של מין אוראלי? אנאלי? וגנילי? טרסדנטלי? ואיך סופרים - בדקות או יחידות? האם סופרים כסף? מתנות? ספונג'ה? את ההקפדה על הופעה מושקעת בפגישות? זוגות רבים סופרים כמה פעמים היינו אצל ההורים שלך החודש לעומת ההורים שלי. כמה פעמים כל אחד הוציא את הכלב השבוע. כמה בילויים כל אחד יזם. כמה אקטים מיניים כל אחד יזם. כמה כל אחד ענה לטלפון במהלך פגישה. להמשיך?

אני לא מנסה בכח לעשות לך רידיקולוס אד אבסורדום, אלא שנראה לי שלשאלות שלך יש תשובות אפשריות מאד שונות, בהתאם למה שאת מכניסה בתוך "נתינה".
רפאל
לפני 11 שנים • 28 באפר׳ 2013
רפאל • 28 באפר׳ 2013
מלכתא כתב/ה:
הרי כל העניין הוא לא "פנקסנות" (נו באמת, יש אנשים כאלו?) אלא ההרגשה האישית והציפייה להחזיר- בין אם זה באהבה, דאגה או וואטאבר... במילים אחרות, זוגיות הרי לא יכולה להיות חד צדדית.


כאן בדיוק מתחילה הפנקסאות - במחשבה שמישהו צריך להחזיר לך. אולי זה בלתי נמנע לחשוב כך לפעמים, אבל זו מחשבה שצריך להיזהר שלא להיתפס בה. אני מסכים עם מה ש the rain song כתבה. אם מרגישים שלא מקבלים מספיק בקשר, אין הרבה מה לעשות אלא לעזוב את הקשר. בעצם, אפשר לנסות לדבר על זה לפני שקמים ועוזבים, אבל להאשים מישהו בכך שאיננו "מחזיר" אין טעם. פשוט אין בזוגיות חובה להחזיר כפי שאין חובה לאהוב.
LoLLi​(שולטת){Mighty Max}
לפני 11 שנים • 28 באפר׳ 2013

הדדיות

LoLLi​(שולטת){Mighty Max} • 28 באפר׳ 2013
הכל תלוי בסוג היחסים, לא ניתן לשפוט מכל הדוגמאות שנזרקו פה באמת...
יש קשר שהוא זוגי עם טוויסט בדסמי והוא קשר זוגי והדדי לכל דבר
וגם אז אם הזוג בוחר לצרף פרטנר\ית\ים או כל דבר כזה - הכל בסדר, בכיף שלהם.
יש קשרים שמתעסקים רק בשליטה, ואין מחויבות ממשית (מינית, או סשנים) בין השניים
כל אחד ומה שבא לו בטוב... ושוב כמו שאמרתי פה בהמוןןןן שרשורים -
הכל כשר כל עוד יש שקיפות והסכמה בין השניים!
זה לא משנה איזה סוג של קשר - שליטה, זוגיות, חברות, העיקר שתהיה הדדיות בעניין השקיפות והאמון.

וד"א לגבי סעיף 2:
". זוגיות מאוד מוזרה בין נשלט לשולטת, שבה השולטת ניהלה יחסי שליטה ויחסי מין עם כל גבר אשר בו חפצה, והנשלט היה (בן זוגה) היה מודה לכך והסכים לכך. "
קוראים לזה קוקולד, זה בכלל לא מוזר, זה דיי ידוע ומקובל בעולם הבדסמי
ויש אנשים שחיים בזוגיות ככה וזה מה שעושה להם את זה וזה בסדר ולגיטימי
(שוב, כל עוד יש הסכמה ושקיפות בין הצדדים)
רפאל
לפני 11 שנים • 28 באפר׳ 2013
רפאל • 28 באפר׳ 2013
אגב, אני מכיר כמה קשרים בלתי-הדדיים, שבהם הגבר חודר אבל האישה לא חודרת. ובימילים אחרות, הדדיות אינה ערך כשהיא לעצמה. היא ערך רק כאשר ישנה "הסכמה מוקדמת" בין בני-הזוג שבעניין כלשהו צריכה להיות הדדיות.

לכן לא צריכים לדבר על הדדיות באופן כללי, אלא באופן פרטני על אותם עניינים שבהם יש לדעת מישהו חשיבות להדדיות.
בלוסום​(לא בעסק)
לפני 11 שנים • 28 באפר׳ 2013

לא קראתי את כל השרשור,

בלוסום​(לא בעסק) • 28 באפר׳ 2013
(מצטערת, זה החום הזה)

אבל בכללי נשמע שהנימה הכללית פה היא אנטי הדדיות ואנטי התחשבות הדדית.

האם זה כל כך מאיים למנוע מעצמך דברים שאת/ה יודע/ת שיפגעו בבן/ת זוגך?

ולמה?
מלכתא
לפני 11 שנים • 28 באפר׳ 2013
מלכתא • 28 באפר׳ 2013
רגע, רגע...
למה כולם נוטים לדבר על "מדידות"?
כפי שכבר אמרתי, האין מדובר בנושא של תחושה?
נראה לי ברור שלא קיים זוג שבאמת עורך רשימת מכולת- מה עשה אחד ומה עשה שני.

השרשור נפתח בעקבות תהיה עמוקה יותר,
ובידיעה ברורה שאין זוגיות שבה באמת הכל חמישים-חמישים,
אלא שישנם מקרים שלי מהצד נראו כהזויים ולא ברורים, כששמעתי את אחד הצדדים או את שניהם, שהרגישו שהם נותנים ונותנים ולא מקבלים.
אני משערת לעצמי שהתחושה נוצרה אצל אנשים לא בעקבות צלחת שלא נשטפה או כלב שלא נלקח לטיול, אלא בגלל משקעים שהולכים ושוקעים.
ואיך בעצם תחושה כזאת נוצרת?
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 11 שנים • 28 באפר׳ 2013
איך, באמת?

בגלל זה אמרתי שקודם כל הייתי שואלת את זה. כי יש אלף דרכים. לפעמים התחושה הזאת באה מהזנחה, ולפעמים זה שמרגיש מוזנח מרגיש ככה כי הוא עצמו איבד עניין, ומה שקודם היה כיף, מרגיש פתאום כמו נתינה ללא תמורה. ואלה רק שתי אפשרויות. נורא קשה לדבר על זה כרעיון כללי. אני לא יכולה פשוט לומר "אני בעד הדדיות" ולהרגיש שאמרתי משפט תוכני. זה פשטני מידי.
Brave Dwarf
לפני 11 שנים • 28 באפר׳ 2013
Brave Dwarf • 28 באפר׳ 2013
מלכתא כתב/ה:
רגע, רגע...
למה כולם נוטים לדבר על "מדידות"?
כפי שכבר אמרתי, האין מדובר בנושא של תחושה?
נראה לי ברור שלא קיים זוג שבאמת עורך רשימת מכולת- מה עשה אחד ומה עשה שני.

השרשור נפתח בעקבות תהיה עמוקה יותר,
ובידיעה ברורה שאין זוגיות שבה באמת הכל חמישים-חמישים,
אלא שישנם מקרים שלי מהצד נראו כהזויים ולא ברורים, כששמעתי את אחד הצדדים או את שניהם, שהרגישו שהם נותנים ונותנים ולא מקבלים.
אני משערת לעצמי שהתחושה נוצרה אצל אנשים לא בעקבות צלחת שלא נשטפה או כלב שלא נלקח לטיול, אלא בגלל משקעים שהולכים ושוקעים.
ואיך בעצם תחושה כזאת נוצרת?


חוסר התאמה כנראה. אם מערכת יחסים תקינה מבוססת על מוטואליזם, אז במערכת יחסים לא תקינה מתקיים קומנסליזם או פרזיטיזם, לתחושתו של אחד מהצדדים או לתחושת שני הצדדים, דהיינו חוסר סיפוק המוביל לתחושה של "רמייה". לפעמים ההרגשה צפה כבר בתחילת מערכת יחסים, אך לעתים היא מופיעה בהדרגה ועם הזמן בחלוף שנים של חיים בצוותא, אחרי שההתלהבות הראשונית מתחלפת ברוטינה של חיי יומיום, אחרי שבני הזוג מתפתחים כ"א לכיוון אחר ואחרי שהצרכים שלהם משתנים. ולפעמים כי סתם נמאס להם אחד מהשני ועצם קיומו של האדם X לצדו של אדם Y שמאס בו, לנצח יהיה לא מספק ולא מספיק ואין זה משנה מה הראשון יעשה או ישנה בו.