Tame
|
לפני 20 שנים •
12 בפבר׳ 2004
לדעתי כניעה זה פשוט שינוי בסדר העדיפויות (יתכן שהשינוי יהיה זמני ותקף רק לאותו הרגע).
אילוף זה שינוי קבוע בסדר העדיפויות. |
|
|
אנפת לילה
|
לפני 20 שנים •
13 בפבר׳ 2004
אתה מנסה לתפוס רוח
[quote="זאלופון"]תודה לכל מספקי התגובות היפות עד עתה
בקשה קטנה - אין ספק שאין שום רשימת מכולת לנושא הזה, אבל אשמח מאד אם אפשר, כשכותבים דברים נוסח "יוצרים סביבה בטוחה ולא מאיימת", "איך נותנים זאת לשפחה? זה כבר תלוי באשה", "נעשה מעשה שגורם לנורה קטנה בך להדלק" או "אוסף של רגעים שקורים ומתהווים וגורמים להעמקה של הנכונות הבסיסית לציית" - לתת דוגמה כלשהי, אחת מני רבות ומאד סובייקטיבית לכותב, שתהפוך את המילים האבסטרקטיות למשהו שאפשר לגעת בו. איך אפשר לתאר רגע כזה, כאשר הוא יכול להיות מבט מסויים שנוגע בדיוק של אלפית שניה בתחושה שמתהווה בבטן. הוא יכול להיות גם כאב, כאשר הוא מגיע למקום שמוכן לקבל אותו. יתכן שאותו מבט או אותו כאב, אם היו מגיעים רגע לפני או רגע אחרי השניה המדוייקת הזו, לא היו עושים את אותה תחושה. יש כל כך הרבה משתנים וגורמים שאי אפשר מבחינתי להניח אצבע על הנקודה ולהגיד - הנה לזה התכוונתי. או - ברגע הזה זה קרה. |
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 20 שנים •
16 בפבר׳ 2004
מסקנות שלי:
"הכנעה" היא חמקמקה משום שככל הנראה אין לה כללים או שיטות, ולמעשה הדבר הופך את המונח הכנעה ודומיו למטעים במקצת. מדובר יותר על תהליכים דומים מאד לאלו שמתרחשים בין בני זוג וניליים, כאשר העיקר הן כימיה ואינטואיציה. ההבדל נעוץ בכך שבבדסמ יש, ולא במפתיע, דגש הרבה יותר חזק על אמון ועל בטחון בידע וביכולת של האדון הפוטנציאלי. נותרתי חסר תשובה באשר לכוונת השולטים שאינם אוהבים נשלטים צייתנים משום שהם "רוצים אתגר". אם הכנעה פירושה "פשוט תהיה מי שאתה, ואם אתה אדם שיוצר את האינטואיציה הנכונה - הסאב יקבל אותך כשולט ויציית לדבריך", אזי מה המשמעות של סאב לא צייתן ואיך גורמים לו לציית בכל זאת? תשובה אפשרית שאני רואה לנגד עיניי היא הגדרת "סאבית לא צייתנית" כסאבית שאינה מצייתת אוטומטית לכל שולט אלא רק לזה ש"מכניע" אותה. מכיוון שרוב הסאביות הן כאלה ומכיוון שההכנעה היא יותר כניעה של הסאבית בהתאם לתפישתה את האדון ופחות פעולות שהאדון מבצע בכוונה (ושאינן התנהגות שגרתית נוסח "פשוט תהיה מי שאתה") על מנת לגרום לה לתפוש אותו בצורה זו, עדיין התשובות לשאלות הללו אינן ברורות. לא שאני חלילה מותח ביקורת על כך. התשובות שנתקבלו פה (ואלה שנעדרו) הן לדעתי ההגיוניות ביותר, וגם אני סבור שהעיקר היא התחושה החמקמקה הזו ששולט כלשהו מעורר, לשבט או לחסד, ולא בהכרח כתוצאה ממעשים מודעים ומכוונים לתכלית זו. |
|
|
ים_yam(לא בעסק)
|
לפני 20 שנים •
17 בפבר׳ 2004
אני לא יודעת אם זו נחשבת בעינכם כניעה... אני שונאת לקום מוקדם בבוקר, העבודה שלי מאפשרת לי לרוב לישון עד מתי שבא לי. ויחד עם זאת, אני קמה בבוקר כשאני ישנה אצל מלכתי כדי להכין לה את הקפה ולתת לה חיבוק ונשיקה לדרך, או הולכת לישון אצל אדוני ומשמשת לו כשעון מעורר אנושי (כשהוא נותן לי זפטה, להבדיל מלנודניק בשעון - אותי זה לא משתיק לעוד 10 דקות, אלא רק מעורר אותי עוד יותר  )
ותאמינו לי שזה ממש קשה לי להלחם ברצון שלי להשאר איתו במיטה כל היום ובמקום זה להעיר אותו כדי שיגיע לעבודה בזמן... אני מוכנה לעשות הרבה דברים שאני לא מתה עליהם כדי לעזור או לגרום אושר לשני אנשים נפלאים אלו, אולי זו כניעה, אולי לא... אבל זו בטוח אהבה!!! |
|
|
Master_Abra_Kadabra(שולט)
|
לפני 20 שנים •
17 בפבר׳ 2004
קראתי הכל בעיון והגעתי למסקנה שאין תשובה חד משמעית.
דובר פה רבות על הפוטנציאל של הסאבית להיות כנועה "מלכתחילה" ועל הצורך ביוזמת ההכנעה. לדעתי, כל מקרה לגופו, ועל כן להבנעה פנים רבות, ושוב, הכל תלוי במידת יכולתו של הדום "לקרוא" את צרכי הסאבית. החכמה היא, כמו בחוכמות המזריוח- רחוקות לא כל כך "מה לעשות", לטעמי, אלא יותר מה "לא עשות". אי העשייה היא יותר מtease והיא זו שמלמדת את הדום נאמנה מה "כן לעשות" ואיך. גם המתנה ארוכה שבעקבותיה צעד מכניע אחד והחלטי (כמו הורדתה על ארבע בשיער (בעדינות, בעדינות) צורכת בנייה והיכרות עם המטרייה. אי אפשר לעשות את זה לכלא חת , כל הזמן, בכל מקום וכל היום. |
|
|
|
Master_Abra_Kadabra(שולט)
|
לפני 20 שנים •
17 בפבר׳ 2004
שגיעי כתיב- למה אין פה אפשרות עריכה?
|
|
|