איך מתגברים על אדון?

Lordpain​(שולט) • 4 בספט׳ 2013

ביום שבו תרצי לעזוב, זה יהיה היום שבו לא תהיה אפילו סיבה אחת להישאר, ועד אותו היום
אל תטעי את עצמך, אלא פשוט תתמודדי עם הקשיים, כי אם את עדיין שם, זה אומר
שעם כל הכאב שיש, זה עדיין משתלם עבורך.

שלגי • 4 בספט׳ 2013

אינני חושבת שהקושי בפרידה קשור לסוג הקשר או ל״תפקיד״, אלא לעומק רגשות ואולי אפילו תלות, של הצד שמתקשה להפרד.
ראיתי דומים מסוקסים נשברים לחתיכות כשנגמר קשר שבו הם היו מאוהבים עד כלות.
ולהפך...

וביחס לפרידה עצמה - כשבאמת תביני (אם זה אכן כך) שהקשר הזה לא טוב לך -
לחתוך. אין דרך אחרת - ולחתוך כך שאין דרך חזרה. רק ככה זה עובד.

הר ועמק

אדון_המשאלות​(מתחלף) • 4 בספט׳ 2013

אם כשאת איתו את בפסגה של הר, ובלעדיו בעמק ניכר - בגלל הריקנות שבחוץ את צריכה דווקא לממש את הקשר אם ניתן.
אם לא ניתן לממש יותר את הקשר בגלל זמינות סטטוס או כמובן אם הוא פוגע בך או לא מתאים אז תחתכי.
וכן ריבאונד או עיסוקים אחרים משכיחים

שנה טובה

הר ועמק

אדון_המשאלות​(מתחלף) • 4 בספט׳ 2013

אם כשאת איתו את בפסגה של הר, ובלעדיו בעמק ניכר - בגלל הריקנות שבחוץ את צריכה דווקא לממש את הקשר אם ניתן.
אם לא ניתן לממש יותר את הקשר בגלל זמינות סטטוס או כמובן אם הוא פוגע בך או לא מתאים אז תחתכי.
וכן ריבאונד או עיסוקים אחרים משכיחים

שנה טובה

Re: איך מתגברים על אדון?

Under The Skin • 4 בספט׳ 2013

עצוב לי לקרוא את זה. זו הסיבה שאני לא מפתחת תלות כזו בגברים/אדונים. המחשבה להגיע למצב כזה שזה בלתי אפשרי לעזוב מפחידה אותי. אחת הקלישאות הכי טובות היא "הזמן הוא התרופה" וזה נכון. כי אז קורים עוד הרבה דברים אחרים שמשכיחים אותו, את מתעסקת בעוד דברים.

אז אני ממליצה לך:

1) לקום ולעזוב. בבת-אחת, בלי למרוח את זה, אבל עם זאת שלא יהיה קר ומנוכר. לא להתמהמה עם ההחלטה ולא להתחרט. המשפט הכי חשוב שתשמעי אי פעם בחיים שלך: "חרטה היא שגיאה שנייה". זה המוטו שלי. פשוט החלטה בוגרת של שני אנשים שמבינים שזה לא מתקדם לשום מקום. במקרה יצא לי אתמול לצפות ב"חדשות הבידור". אני מניחה שכולכן שמעתן על הסיפור של יהודה ונינט (אחרי שמונה שנים, אם אני לא טועה) ואז של גלית גוטמן ובעלה זיו קורן (11 שנות נישואים או משהו), וגם קלינט איסטווד ואשתו (אחרי איזה 1,000 שנות זוגיות). אם הם הצליחו לסיים את זה בצורה יפה אחרי כ"כ הרבה זמן (ומבלי לזלזל, אבל שנה נדמית לעומת זה כקליפת השום), גם את יכולה. לפחות אצלך לא מעורבת כל התקשורת שרק מקשה על זה, תתנחמי בזה.


2) שלב האבל - אחרי שעזבת וקשה לך, קחי לך שבוע לפחות שבו את מקדישה אותו לאבל. שירים עצובים, גלידות 260% שומן, הרבה בכי וסרטים עצובים. את צריכה להוציא את זה מהמערכת, את צריכה להמאיס על עצמך את הכאב של הפרידה כדי לא לרצות בו יותר, כדי שהוא לא יפתיע אותך בהמשך כי עוד לא הספקת לעבד אותו. ממש להיות בדיכאון. אל תצאי לבלות בזמן הזה ואל תפגשי חברים. זה זמן שהוא נטו לעצמך, להרהר, לעשות סדר בראש, להתרפק, להבין איך את ממשיכה הלאה.

3) להיות יותר בעשייה כדי להסיח את הדעת, אחרי תקופת האבל שיצאה לך מכל החורים. רצוי כזו שלא משאירה אותך לבד עם המחשבות. את יכולה להישאר שעות נוספות בעבודה, להתעסק בתחביבים עם חברים/חברות, לצאת הרבה (אני לא מאמינה בלשתות עד אבדן חושים כדי להתגבר על האקס, פשוט סתם לצאת ולהנות).

4) את לא חייבת ישר להיכנס לעוד מערכת יחסים. יש כאלה שלא יכולים בלי זוגיות והחיים שלהם מורכבים מזוגיות אחת-אחרי-השניה. אם את טיפוס כזה, אולי שווה לך להיכנס למערכת יחסים. אם לא, לא בוער כלום. תכירי אנשים חדשים, תכירי סטוצים, תעשי דברים אחרים שלא קשורים דווקא לסקס/בדס"מ/רומנטיקה. זה לא הכל בחיים.

5) אם כבר החלטת להיכנס למערכת יחסים - אני ממליצה לך מעומק לבי למצוא בחור ונילי שיכול להתחבר לבדס"מ/שליטה רכה בהדרגה. מניסיון, רוב האנשים שמגיעים מראש מבדס"מ הם מאוד פצועים ויש שם בעיות שלא מחזיקות מערכת יחסים באמת. אני מניחה שגם אני כזו. אני מהמרת שהזוגות הכי נוצצים פה שגם בזוגיות לטווח ארוך התחילו בדרך יותר "נורמטיבית ובריאה" של חיזור איטי ודייטים וניליים לפני שהם גילו (ב-י-ח-ד) את הבדס"מ. לאחר מכן הבדס"מ הפך לדבק שמחבר ביניהם, אבל מראש הם הגיעו כשני אנשים עצמאיים ושווים. ולכן, כשתכירי בצורה ונילית יהיה לך בסיס חזק יותר לבנות מערכת יחסים, שלא יסתמך רק על כניעה, השפלה, כאב, הצלפות ו"כן אדוני".

6) רחוק מהעין, רחוק מהלב - אם את מרגישה שלהיות בקשר איתו אח"כ יכביד עליך ויכאיב לך, לא לעשות את זה. אם את מרגישה שכבר התגברת, אני מציעה לך לנסות קשר חברי איתו בצעדים מדודים. אבל מה שחשוב להדגיש בביטוי הזה - בכל הזמן הזה, בתהליך הזה של חמשת השלבים, בשום פנים ואופן לא ליצור קשר כי זה יחזיר אותך אחורה. כל עוד את לא רואה את זה, מבחינתך זה לא קיים. את גם לא תזכרי בזה בעקביות. אז פשוט להניח לזה ולהמשיך הלאה.

אבל ככה אני רואה את זה והכל בגדר המלצה. מקווה שתתאוששי בקרוב. בהצלחה ושנה טובה.

בטי בום​(שולטת) • 4 בספט׳ 2013

חותמת על הסעיפים
ומאמינה גדולה ב1 ו6
להתנתק, הכי חד ומהיר שאת יכולה, כמו מסרטן, אני מעיפה גם את הגרורות

להבדיל מליתיום מעדיפה להקיף את עצמי באנשים שאני אוהבת, לדבר את עצמי לדעת
אני אוהבת לשמוע את מי שמסביבי ואת התובנות שלו גם עם זה לא תמיד נעים
ואין יותר כיף מלדעת שיש על מי להניח את הראש כשכואב לך ולשמוע "מגיע לך יותר טוב "
ממי שמאמין בכך

מקווה שיעבור מהר ובקלות יחסית.

* הכותבת מעולם לא הייתה עם אדון אבל מאמינה שבכל פרידה יש את אותם השלבים

אני גיליתי מנסיוני

בלוסום​(לא בעסק) • 4 בספט׳ 2013

שאני לא מסוגלת לחתוך.
כשאני מוכנה לפרידה, כשאני מוכנה לוותר על מה שיש לטובת משהו טוב יותר, כשאני מסוגלת לראות את המגרעות ולא רק את הדברים הטובים -
או אז אני פשוט מרימה רגלים וקמה ועוזבת. רק כשאני מסוגלת לשאת את כאב הפרידה, את ההעדרות של הבחור מחיי.
אבל עד אז, אני משתדלת באמת פשוט למצות את הקשר ולקוות לטוב ( = התעוררות בלי יותר מדי כאב).
שתהיה לך שנה מעולה, ומקווה שתמצאי את הדרך שלך לצאת מהקשר הזה אם את מעונינת }{

Missi​(נשלטת) • 4 בספט׳ 2013

כוח עצמי ומציאת גבר אחר

Re: איך מתגברים על אדון?

מישלי • 4 בספט׳ 2013

אחרי שהתגברתי על התחושות שחלק מהתגובות כאן עוררו בי, אני אתן את דעתי.
והיא מניסיון.
אבל ממש מהבשר והנשמה שלי.
מה שאת מתארת היא תופעה שמוכרת לי ולדעתי, לא ממש מובנת לרוב האנשים (כולל חלק מאלו שהגיבו כאן).

בקשר כזה יש אלמנטים של התמכרות וסימביוזה שנוצרת בין אנשים, שהיא מעבר לקשר זוגי רומנטי, תלות ותהליכים נפשיים מאד עמוקים.
אין עצה או מתכון נכון... כי אותך, אותו, אתכם ואת מה שיש בינכם, רק שניכם מכירים.
זה ניסוי (ותהייה) וטעיה.

נסי לראות מה נכון לך, מה עובד לך בגמילה הזו.
וזו גמילה !!!
דברי איתו ותראי מה הוא יכול לעשות כדי לעזור לך (ולעצמו) בה, ומה מעבר ליכולתיו.
חשוב שתעשו מעבר הדרגתי מהיררכיה לגובה עיניים, לאט לאט תוותרו על הטקסים והביטויים של השליטה שלו בך.

ויש לי עוד, אבל נראה לי שזה מספיק לבנתיים.
שיהיה בהצלחה וכל החיזוקים האפשריים,
מיש.

לכל המגיבים הרבים והמרגשים:

חסרת רסן​(נשלטת) • 4 בספט׳ 2013

תודה רבה על הישתוף שלכם מניסיונכם. אני אנסה לענות אחד אחד אבל רוצה לשלוח קודם כל הודיה אחת גדולה לכולם על הזמן והמחשבה שהשקעתם. זה כבר מעורר בי תחושה שאני לא לבד ושאני עוברת דברים שעוד אנשים עברו לפני.
תודה ושנה טובה להלן יחלו כל התגובות.