מיהו "עבד אמיתי"?

Mary Jane • 11 בינו׳ 2014

/כפול

פור גוד • 11 בינו׳ 2014

מרי, מאז אושוויץ האנושיות מתה. ויחד איתה גם הצד האפל.
אנו חיים בעולם רציונאלי-הומניסטי-טכנולוגי. ואם עדיין לא שמת לב לכך, רק אנחנו, ועוד קומץ קטן של פרטיזנים אמיצי-לב הנאבקים על צלם-אנושיותם, שרדנו את האפוקליפסה. כל השאר הם קיבורגים ואנדרואידים.
החדשות הטובות הן, שאנחנו ננצח בסופו של דבר... (:

Mary Jane • 11 בינו׳ 2014

אל תגחיך את שאלתי. בכלל לא התכוונתי במובן הזה.

פור גוד • 11 בינו׳ 2014

קצת חוש הומור, מרי. בואי לא ניתן למחלוקות פנימיות לסכסך בינינו. עלינו להתעלות מעליהן, ולאחד את השורות לטובת המאבק המשותף למען האנושיות והצד האפל. עתיד האנושות הוא שמונח על הכף (:

אבל ברצינות. אם כבר מרי, אז כשאני קראתי אותה ( בבלוג שלה, לוא דוקא במניפסט הזה ), אז מלבד "קבלה והכלה וכל השאר ", אני קראתי אצלה בדר"כ פנטזיות של שליטה-נשית מהז'אנר המאד גברי, מאד זכרי, האלים לעיתים, הכובש, הלוקח...
אז לכול חובבי הז'אנר, זה לא היה נראה לי משהו עדין וענוג במיוחד... (:

אז כך...

אניגמטית​(שולטת) • 11 בינו׳ 2014

ליידיז פירסט, אני חושבת שאני אוחזת באנושיות שלי כבקרנות המזבח ומסרבת להיות כל דבר מוחפץ, מושלם וכו'. לדעתי, אף אחד לא מגיע לעולם השליטה ללא צד אפל. פנטזיות על פרחים ושקיעות הן לוניליות. עצם זה שאני כאן ואלו הפנטזיות שלי וגם הדרך שלי לאהוב, מצביעות על צד שרוט ואפל. לא נראה לי שהוא רלוונטי לנושא הזה וברור שכאשר אני מחפשת עבד, אני מחפשת אחד שיתחבר לכאב ולשאר העניינים האפלים יותר בשליטה ובי, אבל לא כתבתי מודעת דרושים. כתבתי תשובה לעבדים הנתקלים בבעיית הגדרה עצמית. אני בהחלט מסכימה איתך, שאני שמה דגש רב על הכלה ואהבה, מפני שלדעתי ואצלי (והדגש עליי) א. יש משהו שהוא גם טיפולי מבחינתי בעצם השליטה ב. בלי זה אין שום טעם לי לצד השני, הקשוח, הביטצ'י, התובעני ואפילו ה... האפל, בלי להעלות חזרה אח"כ, באהבה ובהכלה. הכי נמוך-הכי גבוה, זה מה שעושה לי. הכי מושפל ואז הכי מלך העולם וגלדיאטור וזכר אלפא.
ופור גוד, תודה, אבל אין בי שום דבר גברי, בעיניי זאת שליטה נשית לחלוטין

ואליך, פוג, הכוונה במשחק איננה שהשירות וההתמסרות שלך ורגשותיך, אינם אמיתיים. רק שהם מתבצעים במסגרת של הסכמה ולא כפייה אמיתית וכל עוד יש בחירה, מדובר במשחק ולא ביחסי עבד-אדון מציאותיים. הגם אתה ברוטוס?

לכל השאר, פשוט תודה על התגובה.

Bagel • 11 בינו׳ 2014

בדסמ עושים בשנאה תיעוב וניכור או שעדיף לא לעשות בכלל. כשהמלכה מתחילה להכין עוגת יומהולדת לעבד שלה היא מרסקת את עולמו לרסיסים כי מה פתאום אכפת לה ממנו.
מי שחושב שיוכל לרסן את הפורענות ולהסתפק במיצגים של שנאה והתעלמות חי באשליות. עבד אמיתי הוא טיפוס אנוכי מכור לאוננות ומלא ברחמים עצמיים ומי שבוחרת להסתובב עם טיפוס שכזה שלא תתפלא כאשר היא נדבקת בפרעושים. מלכה אמיתית היא חפץ, חפץ מיני ותו לא. אישה יכולה להתחפש למלכה ולהתנהג כמו מלכת סאדו אבל היא תמיד תהיה מושגת ולכן לעולם לא תצליח לספק את יצריו של העבד.

מי שמחפש אינטימיות ארוכת טווח בבדסמ הוא כמו צמא שמחפש נחל בקרקעית האוקיינוס.

המלט • 12 בינו׳ 2014

תודה לך אניגמטית על הניסוח היפה. נעים להיווכח שיש עדיין נשים אינטליגנטיות (גברים גם.. ) המשקיעות מחשבה בעניינים שבין רומו של עולם לתחתיתו. אהבתי לקרוא ויחד עם זאת יש לי השגה או שתיים.

הצורך של בני-אדם בהגדרות ברורות הינו ככל הנראה תופעה סוציולוגית. אנו, בני המין האנושי, זקוקים להגדרות האלה כדי שנוכל למיין על פיהן את העדפותינו בכל תחום שלא יהיה. אין זה משנה כל כך מה טיבן ותוכנן של ההגדרות, ובלבד שתהיינה מקובלות על הרוב. על מידת כוחו של הרוב בעיצוב וגיבוש מחשבותינו הכמוסות ביותר מעירה אווה אילוז, ב״מדוע האהבה כואבת״:

״מן העובדה שיחידים נבדלים בפירושים שלהם לאותן חוויות, או שאנו חווים חוויות חברתיות בעיקר בקטגוריות פסיכולוגיות, אין להסיק שהחוויות האלה הן פרטיות וסינגולריות. החוויה מוכלת ומאורגנת תמיד במוסדות...״

לענייננו, איני יכול לחוות את עצמי כנשלט אמיתי, מבלי שהחוויה שלי תהא ממוסדת באיזושהי מסגרת בה הכל יודעים היטב מיהו נשלט אמיתי ומיהו סתם מתחזה. בעיניי, הדברים שכתבת הם בבחינת ׳מצע למיסוד הנשלט האמיתי׳, ועצם כתיבתם מלמדת על כך שתחום ההגדרות כאן חסר. לכולם ברור מיהו גבר אמיתי, מיהי כוסית, מיהו מגניב ומיהו היפסטר - וכל אלה מעוגנים בספרי החוקים החברתיים בהגדרות ברורות ומוסדות רבי השפעה וחסרי פשרות; אך נשלט אמיתי׳? אף אחד לא יודע. עדיין לא נצבר מספיק נסיון קולקטיבי, רב הנסתר על הנגלה, האפל על המואר.

לפיכך, כל מה שנוכל לעשות הוא להשוות בין גירסאות. הנה את באה ונותנת תשעה סימנים בנשלט האמיתי. ״בא פוג ואומר ״אני לא רואה בהם משחק כלל.״ בא בייגל ואומר ״עבד אמיתי הוא טיפוס אנוכי מכור לאוננות ומלא ברחמים עצמיים.״ ומרי ג׳יין תוהה מה עלה בגורלה של האנושיות האפלה, או אולי האפלה האנושית. לא צריך להיות להיות אווה אילוז כדי להבין שכל אחד מביא כאן את החוויה הפרטית מאד שלו. אבל אולי כן צריך להיות אווה אילוז כדי לטעון שכולם היו שמחים שמחה מרובה על הסכמת האחרים. מה תועיל דעתו הקיצונית של בייגל, אם רק הוא יאחז בה? מה יועילו תשעת הסעיפים שלך, אם לא יימצא מי שיחתום?

ומן הכלל אל הפרט. כשאני לעצמי, גרעין האמת, אותו יש חמקמק שסביבו חגים חלקיקי פנטזיות לא ממומשות במסלולים לא ידועים, קרוב להיות איפושהו בין מרי ג׳יין לבייגל. איני קיצוני כבייגל בעניין הרחמים העצמיים והחפצתה המוחלטת של השולטת, וגם אם איני רומנטי וממוסד כתשעת הסעיפים, מכל מקום אין בי מספיק אופל, כנראה. מה שמחזיר אותי שוב ושוב להתפלש בעפר רגליה של שולטת הוא משהו שקשה מאד ליתן לו גדר, הגדרה או מוסד חברתי מכהן של הגדרות ברורות. אני מרגיש שזה נובע מתוך יצרים ספונטניים, לא תמיד נחמדים ומבקשים להיטיב עם מישהו, שנטועים עמוק בתוך עלווה אפלה בתוך נפשי המינית, וכך - מן הראוי לציין -- גם חוויתי שולטות אחדות. אין צריך לומר שמערכת יחסים, כל שכן ארוכת טווח ומשובצת התחייבויות הדדיות - איננה באה בחשבון.

Bagel • 12 בינו׳ 2014

המלט, בעולם החיצון, זה שנמצא הפוך מפה, איפה שהמילים כתובות בשחור על גבי לבן ולא להיפך, באותו עולם אני ודיעותי כלל אינן קיצוניות אלא די סטנדרטיות, נורמטיביות. אבל כמובן שבעולם נורמטיבי יש מקום גם למרתף ואת שוכני המרתף כבר לא מוקיעים ברבים, ובתוך המרתף הזה אני מצטייר כנושא האור, נביא שקר, מטיף קתולי, שמרן ממאיר, הורס מסיבות ומטביע אניות.

התמכרות לסקס ולפנטזיות היא עניין די בנאלי וכמה שלא תמצא עומק בעולם השליטה, ומיהו עבד ומהי מלכה ותהומות הפרדוקס שפעורים מתחת לחזיון הנעל על פרצוף סובל, ושדות אינסופיים של עונג מעל אותה נעל, אותו עומק יהיה בתוך קערה. אנשים הם עמוקים ונטיותיהם ראויות לספרים ולמחקרים אין קץ אבל מה לעשות וההתמכרות היא עולם די דליל ברגש, משמעות ואינטלקט.

יש ווידוי מרתק של מפיק סרטי פמדום רוסיים שמספר (באנגלית מצויינת) את קורותיו בתוככי העולם הזה. הוא פשוט הסיר את כל הפורנו ובמקום זה דחף שם ווידוי. שווה בדיקה ויוצא דופן

http://www.young-goddess.com/

המלט • 12 בינו׳ 2014

בייגל, ברור שדיעותיך קיצוניות *כאן* ולא בעולם שבחוץ. בעולם שבחוץ, כפי שאנו יודעים היטב, הדיעות ה״נורמטיביות״ משעממות כל כך, ׳צודקות׳ ו׳ראויות׳ כל כך, עד רבים מאיתנו מוצאים את עצמם כאן, היכן שהשחור והלבן התחלפו.

נתקלתי כבר לפני שנים אחדות במונולוג המעניין של הבחור מ young goddess. אין ספק שהבחור התעשת, והצליח - כך לפחות הוא טען אז -- למשות את עצמו בכוחות אדירים מתוך באר ההתמכרות אליה צלל. לפני אותו ווידוי, כמות הזמן שהשקיע אותו בחור בהפקת סרטונים בהם הוא משמש בתפקיד העבד היתה עצומה, ואני משוכנע שהעניין גבה ממנו מחיר אותו העריך כגבוה מדי. מן הסתם הוא פיתח הפרעות מיניות, לא תפקד ביחסים ׳רגילים׳, ורגעי האופוריה הקטנים שהורגל אליהם באוננות אינטנסיבית, בין אם במחיצתן של היפהפיות הרוסיות ובין אם ביחידות, משכו אותו שוב ושוב אל אותו מקום במן סחרחורת מבחילה. בהחלטה אמיצה הוא החליט להתנתק בכח, וברוסיה כמו ברוסיה, כל דבר נעשה באופן חד-משמעי, כמעט אלים. גם גמילה מהתמכרות. מכור לוודקה? נשפוך הכל לשלג; מכור להימורים? נשרוף את הקזינו; מכור ליפהפיה צעירה שדורכת במגף מלא בוץ על הפנים שלך? נגנוז את האתר.

אז - כן, אני מאד מסכים שיש כאן יסוד חזק של התמכרות. אני לא חושב שכולם חווים אותה במינונים חריפים כמו אותו בחור מ young goddess, ואני בטוח שהרבה לא מוכנים להודות בקיומה כלל, משום הקונוטציה השלילית שהיא נושאת. התמכרות זה רע, אחרי הכל, ולהיות עבד אמיתי זה טוב.

ראיתי ב TED איזו מומחית לניאורולוגיה שטוענת ששום דיאטה לא באמת עוזרת לטווח ארוך, כי המוח שלנו נעול על איזשהו טווח משקל שבו הוא חושב שאנו צריכים להימצא, ולא משנה מה נעשה - המוח שלנו תמיד יוביל אותנו להגיע לשם. אתה חושב שההתמכרות לשליטה הנשית המנוכרת והרעה גם היא צרובה במוח איכשהו, ולא משנה מה נעשה, תמיד נובל לשם, כמו צאן לטבח?

ראשית, אני שמחה

אניגמטית​(שולטת) • 12 בינו׳ 2014

שמתפתח כאן סופסוף דיון אינטליגנטי ולא עוד התנצחות בהמית בין דעות מנוגדות.
הייתי שמחה לריב עם שניכם, לטעון בתוקף שנשלטים הם עם ענוג ומסור וששליטה אינה התמכרות.
לצערי, אינני יכולה. אני מסכימה איתך בייגל, שרב העבדים הם בדיוק מה שתיארת.
המלט, אני מסכימה ששליטה היא התמכרות, גם מהצד השולט. לא פעם החלטתי לוותר עליה לנצח ולהשתעשע עם חמדמדים קינקיים, בדיוק בגלל התיאור של בייגל את טיפוס הנשלט. הבנתי לא פעם שכל ונילית זוכה לקבלה מהונילי שלה, פי אלף ממה ששולטת זוכה מנשלט ובהרבה פחות השקעה. אפשר לברוח מזה בדיוק כמו מכל התמכרות אחרת. רק שבעוד שאתה יכול להימנע מלהיכנס לפאב, אם אתה אלכוהוליסט, קשה מאד להתנזר מסקס ואם אתה עושה סקס ואוהב שליטה, ונילי או קינקי לעולם לא יספק. אני מוצאת את עצמי חוזרת לזירת הפשע.

וכן, יש משהו מאד רומנטי בגישה שלי לשליטה, אולי כי בניגוד למה שבייגל אומר על כך שהשולטת לעולם לא תספק את צרכי הנשלט ברגע שהיא אישה ומושגת, אני כאן לספק את צרכיי ולא את צרכיו ואני עדיין מקווה שיש השקה בין השניים. נכון, רב הנשלטים יהיו קצת בחוויה ויברחו על נפשם כשפנפנים קטנים ומבוהלים, ברגע שיבינו שמדובר במשהו עמוק מהפנטזיה, אבל יש יחידה מובחרת, סיירת מטכ"ל של השליטה - גברים עוצמתיים, באמת זכרי אלפא בחוץ, שמחפשים את הדבר האמיתי ומוכנים להתמודד עם העומק. זה שורף, זה קשה, זה נגמר מהר בגלל גובה האש, אבל זה קיים ורק כאלה הם אמיתיים בעיניי ורק כאלה מרתקים אותי. פעם כתבתי משהו עם הנשלט האולטימטיבי שלי "אם יש לך מזל, אבל רק אם באמת - אתה חי שוב, לפני שאתה מת". מבחינתי אלה החיים, גם אם בדרך אני מנשקת מאה צפרדעים, בסוף אני תמיד מגיעה לאחד הזה, שאיתו הפנטזיה שלי מתגשמת בדיוק כפי שרציתי. עד העונג הבא.

ואחרון חביב, בייגל, לפי התאוריה שלך, בפועל שולטת צריכה להיות או זונה או שונאת גברים. אם היא אישה אמיתית, עם אהבת גברים וצורך באהבה והכלה בעצמה, אין לה זכות קיום בעולם השליטה - כאן המחלוקת בינינו, אבל אין טעם להתווכח עליה, כי ברור לי שזאת פרדיגמה שלא נגיע עליה להבנה.