פור גוד |
לפני 10 שנים •
21 בינו׳ 2014
לפני 10 שנים •
21 בינו׳ 2014
פור גוד • 21 בינו׳ 2014
אני בכלל לא דואג, בטי. לא הבנת אותי . לא איכפת לי אם היא מקסימה או לא, מציאותית או לא. אני מקווה בשביל שפוג שהיא כול זה, וגם יותר מזה. התכוונתי שאנחנו אף פעם לא יכולים לדעת אם התאור שלו את מערכת היחסים הזאת - תאור מערכת היחסים, לא היא - הוא מציאותי, כי אנו שומעים תמיד רק את הקול שלו, רק את הצד שלו, רק את נקודת המבט שלו. וקצת ( לא יותר מדי, בואי לא נגזים חבל לי על זה, כי זה יכול היה להיות מעניין ומאיר עיניים. אבל ככה זה, אני מבין.
|
|
גולוסקלפרה(נשלט) |
לפני 10 שנים •
22 בינו׳ 2014
לפני 10 שנים •
22 בינו׳ 2014
גולוסקלפרה(נשלט) • 22 בינו׳ 2014
אם כבר להחזיר את הזמן לאחור אז דוקא כן לגיל 5, עת הייתי יושב בסלון ביתו של חבר של אבי, בעודם משחקים שח במטבח, ואישתו של החבר מקרקרת סביב הילד המתוק שהייתי, מלטפת אותי בראש ומגישה לי מבחר עוגות טעימות מעשה ידיה ואני - כל מה שמעניין אותי הוא להמשיך לבהות בבהונות רגליה הלבנבנות שביצבצו מתוך כפכפי הבית שנעלה.
הו! אילו ימים. |
|
בכוח המוח(שולטת) |
לפני 10 שנים •
22 בינו׳ 2014
לפני 10 שנים •
22 בינו׳ 2014
בכוח המוח(שולטת) • 22 בינו׳ 2014
Bagel כתב/ה: בכוח המוח כתב/ה: לרגע לא עולה בי ספק בכנות שלך, אבל פתאום אני חושבת לעצמי שזו דרך מצויינת לאתגר שולטות בבחינת:
הנה, יש מישהו עם הצרכים האלה, אבל הוא גם יתנגד התנגדות מלאה ואמיתית לרצון שלו, עד שהוא לא יוכל לעמוד בהשפעה שלי על אותו רצון. לעניין עצמו: כולנו מתגעגעים לתמימות שלנו, בהרבה רבדים, לא רק מיניים, לא רק לכזו הקשורה להתמכרויות שלנו. אני חושבת שאתה לא בדיוק מדבר על תמימות, אלא בעיקר על התמכרות. אתה מוכן להגמל, כי זה משחית חלקים מסויימים, אבל בעצם מבקש להתחיל לאט ומחדש, כשאתה מבטיח לעצמך שמקסימום תעשן סיגריה אחת פעם ביומיים. זה דווקא יכול לעבוד, אבל אצל מעט מאוד אנשים, עם מבנה מסויים מאוד. הרוב המכריע פשוט חוזר לעשן. אני לא מכירה אותך, אבל מהצד נראה לי שגם ההתחככות מחדש בעולם הזה, הוא חלק מהרצון לגרד את הצורך. את זה אני אומרת למרות שאני קוראת בתשומת לב את התגובות הדי נחרצות שלך בעניין הזה, שאני מסכימה רק לחלק מהאמור בהם, ונדמה לי שקיים בהן יסוד של חוסר איזון. אם אתה חש ומרגיש שטוב לך עכשיו, שאפסנת את המזוכיזם שלך, שהמערכת שלך התנקתה, אז אולי לא שווה להסתובב לאחור, פן תהפוך לנציב מלח. אני מדבר על עידון, מבחינתי להתרגש מינית מנגיעה בכף רגל זה לא לעשן סיגריה, אין בזה שום דבר מזיק, נהפוך הוא, זה מקסים. פעם שעברה שגיליתי שאני אוהב לגעת בכף רגל התלהבתי מזה יותר מדי והדבר הפך אצלי לאובססיה שהלכה והעמיקה תודות לחסכים רגשיים אלו ואחרים, אותן בעיות רגשיות נפשיות שיכולות לגרום לאדם להפוך כל דבר מהנה ובלתי מזיק (ג'וינט מדי פעם, נשיקה לכף רגל, עוגת גבינה) לאובססיה מרעילה ולהרס עצמי (ג'וינט כל שעה עגולה, ליקוק נעליים, בליסת ג'אנק באופן קבוע). יש רצון לגרד את הצורך רק אחרי שהומצא הצורך. התגובות שלי למה שקורה פה בפורום הזה (סוג של סלייב-דייט) הן אכן נחרצות, במיוחד כשעולות שאלות קיטבג מסוגים שונים, ואני בהחלט לא מאוזן, זאת אומרת, אני דוגל בהתנהגות בוגרת אחראית שמובילה לזוגיות אינטימית ובריאה. כמובן שאני קוץ בתחת אבל זה לא ממש מעניין אותי איך אחרים רואים אותי. זכותו של כל אחד להתמכר למיניות קיצונית ולחפש פרטנרים למימוש פנטזיות אלימות. זכותי לומר שזה לא התנהגות בריאה. אגב, סיגריות זה עסק די מסוכן אבל די קל להיגמל מהן על ידי הפסקה טוטאלית. מין הוא קצת אחר, יותר דומה לאוכל, אפשר וצריך לנסות להגמל מהרגלים גרועים ומזיקים אבל אתה לא יכול להפסיק לאכול או להפסיק להיות יצור מיני. פעם הייתי נמס כאשר אישה היתה מבטאת רצון להיות אכזרית או רעה או אם היתה לה נטיה זדונית, תמיד הייתי מתאהב בגיבורות הרעות של הסרטים. היום אני קורא את הבולשיט מאחורי זה, השחקנית הרעה היא רק שחקנית והאישה הבאמת רעה היא חרא של בן אדם. זה עוזר לי קצת לרדת מהעץ שטיפסתי עליו בשקיקה שני עשורים. אין ולא היה שום רע להתרגש מכף רגל. כל החלקים באישה (ובגבר) יכולים להיות מרגשים מאוד. הבעיה (ע"פ ההגדרה שלך, זו לא חייבת להיות בעיה) מתחילה במשמעות שאנחנו מייחסים לכף רגל. מכאן מתחילה האוטוסטרדה: לא ממבנה כף הרגל, אלא מכך שזה האיבר הכי נמוך בגוף ונישוק שלו הוא לכאורה מבזה. מכך שזה האיבר שבו רומסים, מכך שמדובר באיבר שמגלם בתוכו משהו שמייצר את תחושת ההשפלה שלך. והתחושה הזו, היא הבעיה שלך. איתה אתה מבקש להתמודד, ואותה אתה מבקש להחניק. לפחות כך אני רואה את הדברים. אז נכון שממין אי אפשר ולא רצוי להגמל, אבל מתחושת אפסות, ניצול וחוסר אונים המייצרים בך השפלה אתה כן מעוניין להמלט לחלוטין. מכאן, שכל מה שאתה צריך לשאול את עצמך אם באיצטלא של נישוק כף רגל עדינה, אתה לא מנסה לנשום קמצוץ מזה. אם לא מדובר בפטיש, אלא בריגוש מחלק מהגוף עצמו. אני לא מסכימה איתך שהצורך הומצא. הצורך קיים. זה נכון שאפשר לדשן ולהעצים אותו, אבל הוא קיים בחלק מהאנשים מגיל 0. במינון נכון הוא לא מתיש ולא מזיק בחיים. מותר להתרגש מכוח. להמשך לכוח. להעריץ כוח. להמשך מינית לכוח. לחוש תחושות עצמיות שונות מול הכוח הזה. זה ממש בסדר גמור בעיני. (: אני לא חושבת שכל הנשלטים נמסים מנשים רעות. יש כאלה שנמסים מאישה עם כוח אמיתי. רוע זו חולשה, לא חוזקה. אני מאחלת לך למצוא את הנתיב שלך, בו לא תתייסר הנפש ברצונות שאינם ממומשים, והגוף ימצא את מלוא העונג שמגיע לו. |
|
Melody303(נשלטת) |
לפני 10 שנים •
26 בינו׳ 2014
Re: להחזיר את הזמן לאחור
לפני 10 שנים •
26 בינו׳ 2014
Melody303(נשלטת) • 26 בינו׳ 2014
Bagel כתב/ה: ניסיתם פעם לנגן כינור במסיבת טראנס? ככה פעם הרגיש לי סקס וונילי בתוך אוקיינוס הפנטזיות שלי, לא משנה מה תעשה זה לא יעבוד.
מה הבעיה עם כינור במסיבת טראנס? Son Kite עושים את זה כבר שנים. https://www.youtube.com/watch?v=aw1kR7lUsvk |
|