מיתוסית(שולטת)
|
לפני 10 שנים •
23 במאי 2014
Re: כחולית, לא כ"כ אפשר להבין מהנתונים שפרסמת מה באמת מ דוק_בי כתב/ה: כמה נחקרים היו לך??
איזה עוד ממצאים מצאת? קשה להבין מהאוזים האם יש קשר בין ההתעללות לבדס"מיות.. אבל, מעבר לכל - אני מקווה שאנשים יספרו, אבל זה לא ממש נחוץ להבנת התופעה. ויש לי שאלה אישית, את עברת התעללות כילדה? 87 נחקרים, סך הכל. היו עוד ממצאים, בדקתי עוד דברים. במקור, שאלת המחקר הראשית הייתה האם יש קשר בין תוקפנות כללית לבדסמ. כלומר, האם אנשים בדסמיים תוקפנים יותר מונילים, והתשובה הייתה שלא. הם גם לא עסקו יורת בספורט או בספורט אתגרי בהשוואה לונילים (שיערתי שאולי הם נוטים ליותר הרפתקנות וחיפוש אחרי ריגושים, לדוגמה). נתתי דוגמה של אחוזים כדי לא לייגע במבחנים סטטיסטיים, אבל אפשר לראות שהאחוזים דומים מאוד עם הפרשים מזעריים בין האוכלוסיה הכללית לאוכלוסיה הבדסמית. ולשאלתך- לא. וגם אם כן, לא הייתי חושפת את זה על גבי הפורום. לכן כתבתי לך את זה בהודעה הקודמת שלי, שלא תצפה שאנשים יכתבו לך את זה. |
|
|
דוק_בי(נשלט)
|
לפני 10 שנים •
24 במאי 2014
כחולית, תודה על ההרחבה
מאד מעניין. אין לי ספק שאפשר להרחיב את זה לדוקטורט (אם עוד אין לך).
בכל מקרה, כבר ענו כמה אנשים על הסקר. אפרסם את התוצאות בעוד כמה ימים. בכל מקרה, יש גם מחקרים שמצביעים על כיוון, אשים פה לינקים. |
|
|
|
דוק_בי(נשלט)
|
לפני 10 שנים •
24 במאי 2014
שכחה זמנית
מסתבר שיש מחקרים שמראים על תהליך של שכחה. הילדים שוכחים לשנים רבות את מה שעברו, אבל זה חוזר בגיל מאוחר יותר ולפעמים מחולל שמות.
אני בטוח שזה מה שקרה לי. כשזה חזר (בערך בגיל 40), זה השפיע,, כנראה, מאד על חיי, אבל היום אני חושב שרק לטובה. |
|
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 10 שנים •
24 במאי 2014
אשמח ללינקים.
אתה מדבר על הדחקה? |
|
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 10 שנים •
24 במאי 2014
יש בעיה בסקר שלך.
ברגע שאני מסמנת שלא עברתי התעללות, הוא עדיין כופה עליי לסמן שאלות של כוכביות שקשורות למי שכם עבר התעללות, כך שאני צריכה להמציא תשובה או למשל לכתוב שלא דיווחתי, אבל כמובן שלא היה על מה לדווח. אז או שתוריד את הכוכביות או שתעשה אופציה (אם ישנה) שברגע שמסמנים שלא עברנו התעללות, הכוכביות לא יהיו רלבנטיות. |
|
|
| MasterKey(שולט) |
לפני 10 שנים •
24 במאי 2014
הכל חרטא
דוק - הנושא, שהעלת, מרתק לטעמי, אך אין לו תשובה ומכאן שתשאר ללא תשובה עד סוף ימיך עליי אדמות (אלא אם כן תאמץ לך תשובה, שתרצה להאמין בה).
לטעמי המחקרים המנסים למצא קשר בין התעללות מינית בילדות לבין תופעות/התנהגות בחיים הבוגרים אינם רלונטיים, שכן הנחות היסוד שלהם מעוותות מיסודן. האם מישהו מאיתנו באמת יכול לומר במדוייק מה היא חויית הילדות שלו? אני אומר, שלא חוויתי התעללות מינית בילדות שלי? האם זה נכון? אולי כן ואולי לא. ראיתי אנשים רבים וטובים, שמשתמשים במנגנון ההדחקה/הכחשה/שיכחה על מנת להתמודד עם טראומות למיניהן. האם יש סיבה מוצקה לכך שאינני אחד מהם? לא. גם מי, שתשובתו חיובית לגבי התעללות בילדות - אין לראות בתשובתו מידע אמין לכל מטרה שהיא. שיניי הזמן מעוותות את הארועים האמיתיים לפי רצון המח הזוכר אותם. הזיכרון הסוביקטיבי שלנו לגבי ארועים בעבר מוטל בספק רב. לגביך אישית - תודה על השיתוף. האם חשבת כי יתכן שלא בכדי נצטלבה דרכך עם אותו נער "מתעלל"? אשאל באופן ברור יותר - האם יתכן כי נטיה/תשוקה לקשר עם זכר אחר, הכולל אגרסיביות, לא היתה שם כבר לפני פגישתך הראשונה עם אותו נער? האם יתכן כי היום נח לך, מטעמים שונים, לומר לעצמך כי היתה שם התעללות מינית? לסיכום מלומד ואקדמאי אומר רק זאת: הכל חרטא. עצתי הצנועה לך - תחייה את החיים כמי שאתה באמת. שים זיין על ה"טבואים" החברתיים, כל עוד אינך מזיק לאחרים. החיים קצרים. |
|
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 10 שנים •
24 במאי 2014
מאסטר קי....
קודם כל, זה לא רלבנטי לומר במדויק מהי החווית הילדות של ההתעללות, מספיק התחושה. גם כשאנשים מדחיקים טראומות מחייהם ולא זוכרים אותן, עדיין יש להן השפעות ניכרות על חייהם, התנהגותם ודרך ההתמודדות שלהם עם דברים. אם אתה לא זוכר שהתעללו בך ואין לך שום סימן של התמודדות בעבר עם טראומה ואתה סה"כ אדם נורמלי, אז כנראה שלא התעללו בך. למנגנון ההגנה של ההדחקה יש תמיד מחירים (כמו לכל מנגנון הגנה) והדברים יוצאים בסופו של דבר החוצה. גם אם אדם בוגר לא זוכר בצורה אמינה/ריאלית את מה שקרה או לא זוכר במדויק, זה מספיק. החוויה חרטה בו את רשמיה והפרטים המדוייקים לא רלבנטיים. כשאישה נאנסת, האם זה משנה אם זה היה ב- 4 או ב-5 אחה"צ? אם היא זוכרת מה התוקף לבש? אם היא זוכרת מה היא אכלה בארוחת הצהריים? מה היה סדר הדברים? מה היו המילים המדוייקות שהוא אמר לה? זה נכון שהמוח זוכר דברים בצורה סובייקטיבית ולפעמים משנה את האירועים תוך כדי הזיכרון (אפילו פרשנות האירועים בזמן אמת משתנה מאדם לאדם), אבל זה לא אומר שהיסודות לא שם. וזה מה שחשוב! אדם לא ידמיין סתם שהתעללו בו בילדותו. אני מוציאה מהכלל מקרים שבהם "מטפלים" למיניהם ביצעו סוגסטיות במטופלים מסויימים מאוד שנוחים לסוגסטיה וגרמו להם להאמין שהתעללו בהם בילדות. אבל כשאדם זוכר התעללות בילדותו באופן רציף או נזכר באופן ספונטני- יש לזה אחיזה במציאות וזה נחשב אמין, גם בבתי משפט (וטוב שכך, כי אם כולם היו חושבים כמוך, אף אדם לא היה מורשע). לגבי ההנחה שלך המפנה אצבע מאשימה כלפי דוק- זה פשוט מחריד! ואם אני אישה שנמשכת לגברים, האם זה שגבר אונס אותי זה כי הייתה לי תשוקה סמויה לשכב איתו או בכלל? אולי אתה עוד אומר שהוא פיתה אותו באופן לא מודע?? הוא היה בן 10 למען השם, והנער היה בן 17! גם אם היו לו מחשבות מיניות, הן היו תמימות מאוד ולא הייתה לו היכולת להבין, לבחור ולהחליט שהוא רוצה בקשר מיני, קל וחומר עם נער בוגר שהוא כמעט גבר! וגם אם היו לו נטיות הומוסקסואליות קלות, האם זה אומר שהוא "הביא את ההתעללות על עצמו"? קורבן לעולם לא אשם בהתעללות והפיקפוק שלך בהתעללות בו והטענה שהוא אולי דימיין או רצה בזה, פשוט מרגיזה, בלשון המעטה |
|
|
|
דוק_בי(נשלט)
|
לפני 10 שנים •
24 במאי 2014
מאסטרקי
תודה על התגובה המפורטת. אין לי כמובן שום דרך להתמודד עם הגישה שאתה מציע, אני יכול רק לבחון צפונות נפש ולנסות להבין אותן בראי שותפים נוספים לחוויה. לגבי השאלה אם שידרתי צורך במין או באגרסיביות - את זה אני יכול לשלול על הסף. לא הבנתי אז מה זה מין. הוא ניסה לאונן לי ולא יצא כלום. הייתי ילד שקט אבל לא חנון, כך שלא שידרתי צורך בכאפות.
בכל מקרה, אני ממשיך לנסות ולהבין. זה מרתק ומרגש כאחד. כחולית, תודה על ההגנה. אני בודק את השאלון. |
|
|
|
דוק_בי(נשלט)
|
לפני 10 שנים •
24 במאי 2014
כחולית, תקון תיקנתי
מאחר שברירת המחדל של כל שאלה היא 'חובה' הייתי צריך להסיר את הסימונים.
|
|
|
|
דוק_בי(נשלט)
|
לפני 10 שנים •
24 במאי 2014
מחקר מדהים
Chandy, J. M., Blum, R. W., & Resnick, M. D. (1996). Gender-specific outcomes for sexually abused adolescents. Child Abuse & Neglect, 20(12), 1219–1231. doi:10.1016/S0145-2134(96)00117-2
36,000 ילדי תיכון ממצאים מדהימים על הבדלים בהשלכות של התעללות מינית נילדות בין בנים לבנות. אתרגם בקרוב את התוצאות. |
|
|