| גבר |
לפני 9 שנים •
13 בפבר׳ 2015
אם אודה על האמת הרעיון הפוליגמי כאן מאוד מוצא חן בעיני. זה מגניב, זה מגוון, זה עוד סף לעבור.
תוסיפו לזה שאם אתה רציני ויש לך מישהי שכבר נמצאת שם עמוק, היא מאוד תתקשה לסרב, להציב את זה כגבול או לומר - לא, בין אם זה כי היא רוצה כל כך לרצות אותך, להוכיח לך עד כמה היא מסורה או שהיא פשוט מקבלת באופן טבעי את כל שאתה מחליט עבורה ופשוט מצייתת. הבעיה הקטנה עם כל העסק הפוליגמי הוא שלמרות כל מה שהשפחה שלך תאמר, או תסכים, או תשתף פעולה, מרבית הבנות כאן לא באמת מסוגלות לעמוד בזה. עבורן זה לחיות בחרדה מתמדת, בחוסר ידיעה שיטריף אותן, בתחושה ברורה של "בטוח שאני הרבה פחות טובה", בדמיון ומחשבות פרועות (ולא טובות) שרצות בלופ אינסופי בראש. זה לקחת את חרדת הנטישה הטבעית, שמוכפלת כבר פי כמה במקום הבדסמי של השפחה שצריכה כל הזמן להוכיח את עצמה, ולהעצים אותו שוב ושוב. רעיון מגניב אבל אם איכפת לך ממי ששלך ומהבריאות המנטאלית שלה, כדאי שתבדוק טוב שהיא אכן בנוייה לזה. |
|
|
בטי בום(שולטת)
|
לפני 9 שנים •
13 בפבר׳ 2015
גבר, אתה מהטובים.
|
|
|
Brida(נשלטת){DDDOM}
|
לפני 9 שנים •
17 בפבר׳ 2015
...
בשבוע הראשון של בעלי ושלי יחד (אי שם לפני שמונה וקצת שנים), הוא הודיע שהוא "תמיד יצטרך גיוון" ושאל איך אני אתמודד עם זה. אמרתי לו "בכיף".
באותו זמן, מה שהניע אותי הייתה המחשבה (האגואיסטית) של "מים גנובים ימתקו"- אם אני אפרגן לו מראש, אז חלק מהריגוש הזה של "לצוד ולכבוש", יירד לו. הגענו לשש שנים יחד, ואז הנושא של לפתוח את מערכת היחסים גם בשבילי, התחיל לעלות, לא בכוח, לא בעצבים, לא כי היה לי עניין גדול בזה, אלא בתור אפשרות של "והיה אם"... קצת אחרי שהגענו לשבע שנים, מימשתי את ה"זכות" הזו. מה קרה מאז? אני יכולה להעיד מנסיוני האישי, שזה דורש יכולת הכלה של שלושה (או) ארבעה (או יותר) אנשים, שיש להם מטרה אחת משותפת- לחוות את העולם הזה עד הסוף. להתענג, להנות, לחיות (לפעמים על הקצה). בכל קשר יש את הבסיס של אמון אחד בשני, של ביטחון אחד בשני, גם פה. זה סוג קשר שמערב כמה אנשים, צריך להיות אמון בסיסי בין השותפים למשחק. אני צריכה לסמוך על הבחורה או הבחורות האחרות שנכנסות למיטה של בעלי, שהן יודעות מה מקומן מולו, ומה מקומי מולו, אני צריכה לסמוך עליו ועל חוזק הקשר ביננו. אני צריכה שאשתו/ בת הזוג של הגבר שאני "איתו", תסמוך עלי שאני לא באה במטרה "להחליף" אותה, לא רוצה "להחליף" אותה, ובעצם לא מהווה שום סיכון, אפילו לא קטן, לקשר היציב שיש בינהם. זה נושא שאפשר להעמיק בו הרבה מעבר לכמה שורות בכלוב, אבל בשורה התחתונה, כשזה עובד, זה יפה ונעים, מעשיר את החיים וצובע אותם בחמישים גוונים של כיף 
|
|
|
| מיו(לא בעסק) |
לפני 9 שנים •
17 בפבר׳ 2015
Re: ... Brida כתב/ה: בשבוע הראשון של בעלי ושלי יחד (אי שם לפני שמונה וקצת שנים), הוא הודיע שהוא "תמיד יצטרך גיוון" ושאל איך אני אתמודד עם זה. אמרתי לו "בכיף".
באותו זמן, מה שהניע אותי הייתה המחשבה (האגואיסטית) של "מים גנובים ימתקו"- אם אני אפרגן לו מראש, אז חלק מהריגוש הזה של "לצוד ולכבוש", יירד לו. הגענו לשש שנים יחד, ואז הנושא של לפתוח את מערכת היחסים גם בשבילי, התחיל לעלות, לא בכוח, לא בעצבים, לא כי היה לי עניין גדול בזה, אלא בתור אפשרות של "והיה אם"... קצת אחרי שהגענו לשבע שנים, מימשתי את ה"זכות" הזו. מה קרה מאז? אני יכולה להעיד מנסיוני האישי, שזה דורש יכולת הכלה של שלושה (או) ארבעה (או יותר) אנשים, שיש להם מטרה אחת משותפת- לחוות את העולם הזה עד הסוף. להתענג, להנות, לחיות (לפעמים על הקצה). בכל קשר יש את הבסיס של אמון אחד בשני, של ביטחון אחד בשני, גם פה. זה סוג קשר שמערב כמה אנשים, צריך להיות אמון בסיסי בין השותפים למשחק. אני צריכה לסמוך על הבחורה או הבחורות האחרות שנכנסות למיטה של בעלי, שהן יודעות מה מקומן מולו, ומה מקומי מולו, אני צריכה לסמוך עליו ועל חוזק הקשר ביננו. אני צריכה שאשתו/ בת הזוג של הגבר שאני "איתו", תסמוך עלי שאני לא באה במטרה "להחליף" אותה, לא רוצה "להחליף" אותה, ובעצם לא מהווה שום סיכון, אפילו לא קטן, לקשר היציב שיש בינהם. זה נושא שאפשר להעמיק בו הרבה מעבר לכמה שורות בכלוב, אבל בשורה התחתונה, כשזה עובד, זה יפה ונעים, מעשיר את החיים וצובע אותם בחמישים גוונים של כיף אוי, שערורייתית ומופלאה, זונה וקדושה שכמותך מילותייך תמיד כל כך חכמות, יפות, מלאות אור ואהבה אם כולנו היו כמותך, לא היו מלחמות והעולם היה מושלם אם היה אפשר לפתור הכל במילים ולמילים היה כזה כוח כמו שאת מייחסת להן אם מילים היו יכולות למחוק ולהעלים התנהגויות ומעשים... זה היה יכול להיות כל כך נפלא ומושלם. היינו בונים לעצמנו עולמות שלמים ומושלמים פשוט בזריקת מילים לחלל האוויר. היינו אומרים אהבה- והופ, כל מי שהיינו רוצים היה מתאהב בנו מיד היינו אומרים חברות- והופ, היו לנו מיליון חברי נפש היינו אומרים אמון - והיו מאמינים לנו ובנו בעיניים עצומות בלי לחשוב פעמיים. איזה באסה שזה לא ככה?! איזה באסה שאישה ששומעת מאחורי הגב, שאמרת שאת טיפשה שלא תפסת את הגבר שלה לפני עשר שנים, שלא תכלו להתחתן רק מהסיבה שהוא כהן ואת גרושה ושלא משנה מה יקרה, את תחכי גם עשר שנים עד שהוא יבין שאת האישה שהוא צריך, איזה באסה שאישה כזו לא יכולה לתת בך אמון למרות כל המילים היפות והמחמאות שאת שופכת עליה? ממש מבאס. הלוואי והיית יכולה ללמד את כולנו איך ליצור עולם דמיוני וטוב יותר וממש להאמין בו עד שהוא הופך להיות המציאות. עולם שבו אומרים אמון - והופ יש אמון עיוור בלי שצריך לעבוד בשבילו ובאמת לעשות משהו כדי לקבל אותו. |
|
|
|
Brida(נשלטת){DDDOM}
|
לפני 9 שנים •
17 בפבר׳ 2015
וואו מיו...
אני לא יודעת מאיפה הבאת את הדברים האלה.
אבל את נמצאת עם בעלך, שנתיים מלפני שהכרתי את בעלי, ככה שבכל מקרה ואיך שלא תסתכלי על זה, השקרים האלה על דברים שכביכול אמרתי- לא רלוונטים בעליל. כן, אני מאמינה שאנחנו יכולים ליצור את המציאות שלנו, אני מאמינה ב׳אור ואהבה׳, ומשתדלת לחיות ככה. כשאני מדברת על אמון וביטחון, אני בהחלט מדברת גם על אמון ביננו, כמו שהיה לפני שהתחילו ׳להרעיל׳ אותך בפיסות מידע שקריות ומכוערות. גם זו בחירה למה ולמי להאמין. אף פעם לא רציתי ברעתך, אף פעם לא הייתי נגדך, וגם היום אחרי ולמרות הכל, חושבת עלייך ורוצה שיהיה לך טוב. כן, אני אופטימית ואיכשהו עדיין מאמינה בניסים. |
|
|
|
Brida(נשלטת){DDDOM}
|
לפני 9 שנים •
17 בפבר׳ 2015
ועוד דבר קטן...
אני מבינה שיש לך לא מעט נגדי,
וחושבת שהיה מכובד וראוי יותר אם היית פותחת את כל זה מולי, ישירות. הגבתי לשאלה שעלתה בפורום, זה לא המקום להתנגחות אישית. אבל תעשי מה שנכון לך. |
|
|
| מיו(לא בעסק) |
לפני 9 שנים •
17 בפבר׳ 2015
Re: וואו מיו... Brida כתב/ה: אני לא יודעת מאיפה הבאת את הדברים האלה.
אבל את נמצאת עם בעלך, שנתיים מלפני שהכרתי את בעלי,. איזה מזל שאת כאן בשביל לספור ממתי אנחנו ביחד, אבל בחשבון את לא כל כך חזקה... אנחנו קרוב ל12 שנים ביחד, זה קצת יותר משנתיים לפניכם, לא שזה משנה למשהו. .[/quote]ככה שבכל מקרה ואיך שלא תסתכלי על זה, השקרים האלה על דברים שכביכול אמרתי- לא רלוונטים בעליל. .[/quote] שוב, כולם משקרים ואת הקדושה והמעונה... סורי, לא קונה את זה. שמעתי את הדברים מכל מיני כיוונים ולא מאדם אחד, את אולי חושבת שזה איים עליי באיזשהי צורה, אז טעות בידייך, מעולם לא חששתי ולו לשניה, שאת יכולה/עלולה "לגנוב" לי את הגבר את שוב ושוב חוזרת על זה, כאילו שהוא איזה חפץ שניתן לגנוב וכאילו שזה תלוי ברצון או בכוונה שלך. מה שהרגיז אותי זה עזות המצח שלך להשמיע כאלה אמירות בפני חברים משותפים שלנו, תוך התעלמות מוחלטת מכך שהבן אדם נשוי עם ילדים וכאילו אשתו וילדיו הם אוויר ורק הרבנות היא זו שלא תאפשר לכם להתחתן בגלל היותך גרושה (אף אחד לא היה מסוגל להמציא שטות כזו חוץ ממוחך הקודח והפסיכוטי) .[/quote]כן, אני מאמינה שאנחנו יכולים ליצור את המציאות שלנו, אני מאמינה ב׳אור ואהבה׳, ומשתדלת לחיות ככה. .[/quote] קוראים לזה לחיות בסרט, אבל סבבה לגמרי עניין שלך, תישארי עם הפיות והפרפרים ותניחי לנו. .[/quote]כשאני מדברת על אמון וביטחון, אני בהחלט מדברת גם על אמון ביננו, כמו שהיה לפני שהתחילו ׳להרעיל׳ אותך בפיסות מידע שקריות ומכוערות. גם זו בחירה למה ולמי להאמין. אף פעם לא רציתי ברעתך, אף פעם לא הייתי נגדך, וגם היום אחרי ולמרות הכל, חושבת עלייך ורוצה שיהיה לך טוב. כן, אני אופטימית ואיכשהו עדיין מאמינה בניסים.[/quote] כן, בחרתי למי להאמין את לא אמינה בעיני בעליל לא בגלל שיש לך כוונה רעה אלא כי את שקרנית פתולוגית שמשקרת גם לעצמה. אני מאמינה לך שלא רצית ברעתי, פשוט לא ראית אותי ואת משפחתי מבעד לענני האובססיה. גם אני לא מבקשת את רעתך, רק לא מסוגלת כבר שלא להגיב לשטויות המתיפיפות שלך. את יכולה להאמין בניסים אך מכיווננו לא יגיע הנס אי אפשר להיות בקשר וליישר הדורים עם אדם שנאחז בשקרים של עצמו ולא מפנים ואפילו לא מסוגל לומר: טעיתי, סליחה. |
|
|
| מיו(לא בעסק) |
לפני 9 שנים •
17 בפבר׳ 2015
Re: ועוד דבר קטן... Brida כתב/ה: אני מבינה שיש לך לא מעט נגדי,
וחושבת שהיה מכובד וראוי יותר אם היית פותחת את כל זה מולי, ישירות. הגבתי לשאלה שעלתה בפורום, זה לא המקום להתנגחות אישית. אבל תעשי מה שנכון לך. הסיבה שעניתי כאן בפורום היא שאת כתבת על יחסים פוליגמים בצורה כל כך מתיפיפת הצג את הדברים כאילו הם פשוטים וכאילו בנסיונך האישי שהיה (אולי גם) איתנו, את זו שבאת ממקום טוב אבל משום מה לא זכית לקבל אמון. אגב, כשהגבתי בבלוג (אחד מתוך לפחות שלושה שאני יודעת עליהם) דאגת למחוק - כמה קל. התגובה השניה כבר הייתה אישית ואני מתנצלת בפני פותח הפוסט. |
|
|
|
בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 9 שנים •
17 בפבר׳ 2015
אני משתגעת כאן מחוסר היכולת של כולכם להבחין בין עיקר לטפל.
כל הקשקושים האלה ואף אחד לא מתעסק ומתעמק בדבר החשוב היחיד בפוסט הזה - איך גבר גנב לי את התגובה הכי אהובה בשרשור! |
|
|
|
Brida(נשלטת){DDDOM}
|
לפני 9 שנים •
17 בפבר׳ 2015
את צודקת. אני לא יודעת ממתי אתם יחד וזה גם ממש לא רלוונטי.
אני לא מתייחסת לאף אחד כאילו אפשר ׳לגנוב אותו׳, גבר הוא לא מטבע עובר לסוחר. ואותי בכלל מכעיסה העזות מצח שלך להתנהג כאילו אני לא אישה נשואה ואמא, גם אם הוא לא היה גבר נשוי ואבא, אני כן, ואני לא ממהרת לזרוק את החיים שלי. אני אוהבת את בעלי, אהבת נפש, ורוב הזמן מאושרת. להזכירך, באותו ערב ׳גורלי׳ , דיברנו. אמרת ׳שיהיה בהצלחה׳, אז היה. מאז עברה יותר משנה. הנחתי לזה. המשכתי הלאה. את יכולה לא להאמין לי, אבל תאמיני לזה, אני חיה חיים מלאים. אני עסוקה כמו שמעולם לא הייתי, וכל כך רוצה שהסאגה הזו תיגמר כבר. מתיש אותי לחזור לנקודה הזו, שוב ושוב. הנחתי לך, זה מה שרצית, לא? תניחי לי. בבקשה. |
|
|