abcd |
לפני 20 שנים •
8 במרץ 2004
הקצנת את זה לורן,
לפני 20 שנים •
8 במרץ 2004
abcd • 8 במרץ 2004
יש לי עוד כמה פטישים ....ובהחלט ניתן לומר שאני נהנית מסקס יותר בשילוב הפטיש מאשר בלעדיו. זה פשוט עושה לי את זה אין מה לעשות. אבל אני עדיין יכולה להנות מסקס ונילי , עם חיבוקים וליטופים עדינים כמו תמיד.....ונשיקות סוערות אפילו ....
זה לא מבטל את עניין הפטיש אצלי. פטיש מוגדר כחפץ או דבר מסויים שמעורר אותך מינית מיידית--כמו נעליי העקב שהעבדים רואים ומייד מזילים ריר גם בלי שהוצאת מילה מהפה... יש גם פטיש שיער---יש עבד שכשאני מעבירה שיערי על גבו הוא מתחיל להתעוות מרוב ריגוש.רק שיער. אני, כשאני רואה עור שחור---נדלקת ישר, במיוחד אם בתוכו יש גבר נאה.... |
|
XimXam(שולט) |
לפני 20 שנים •
8 במרץ 2004
לפני 20 שנים •
8 במרץ 2004
XimXam(שולט) • 8 במרץ 2004
פטיש לא בהכרך קשור לסאדו או סקס פטיש הוא משיכה מסתורית למשהו שעושה לך טוב
זה יכול להיות אזיקים מעור, שמישהו ילקק לך את הנעליים, שאת תלקקי למישהו אחר את הנעליים, מדיקל, ביזאר, דם , תותים בשמנת, שוקולד למריחה, פרחים בצבע כתום, פלאפון בצבע טורקיז פסלים של צפרדעים בשרותים וכו' בקיצר... פטיש זה אובססיה והוא יכול להיות קשור לכול דבר לכולם יש אותו וזה חלק מהטבע שלנו |
|
loren |
לפני 20 שנים •
8 במרץ 2004
לפני 20 שנים •
8 במרץ 2004
loren • 8 במרץ 2004
טוב- זה הולך להיות ארוך.. רק המחשבה מההגהה שאני צריכה לעשות בסוף..
רובנו נוטים לבלבל בין פטיש לבין תחליף פטיש. כולנו אוהבים דברים כאלו או אחרים בסקס, שמרגשים אותנו- שעושים לנו כיף. אבל ליידי שירה הייתה הכי קרובה כשאמרה שיש עבדים שרואים נעל עקב מתחילים להזיל ריר, ועוד לפני הכל. שימו לב- היא לא אמרה שהעבד מתפעל מאישה יפה. הוא מתרגש מהנעל. וזה פטיש אמיתי. גם דוגמאת השיער הייתה כאן בול. כולה נעל, כולה שיער, כולה חזיה. אבל העוצמות שנגרמות כאן הן עוצמות כל כך גדולות שרק למי שיש פטיש יודע על מה אני מדברת. אבל איך יודעים אם זה פטיש? אם אני חווה הנאה מסקס ולא משנה כרגע איזה. זה יכול להיות וונילי או סשן- כל אחד מה שליבו נוטה. כמה הנאה אני משיגה בלי הפטיש וכמה עם? אם אני אומר אוקי- בלי הפטיש נניח עשרים אחוז, אבל עם הפטיש זה מזנק לכיוון של שמונים תשעים אחוז הנאה- אז ברור לאן הכף כאן נוטה. ברור גם היכן הלבידו המיני שלי יושב. זה לא שלא עושים סקס ולא נהנים- נהנים, אבל עוצמת החוויה המינית עם הפטיש מזנקת לריגושים כל כך חזקים שמדובר בהתרגשות שבאמת מאוד קשה לתאר אותה. אנחנו נלך עוד צעד ואני אגיד לכם שפטיש שזה או חפץ או איבר מסמל את האוביקט. ולמה אני מתכוונת? גבר שמאונן לתוך נעל וגומר בתוכה או עליה, או כשהיא נתונה בכף רגל- תחשבו שניה. למה לא מעניין את אותו גבר לבצע אקט מיני מלא עם אותה אחת שיושבת מולו? מהסיבה הפשוטה- בפטיש החפץ או האיבר מסמל את האוביקט קרי- את האישה. הנעל מקפלת בתוכה את כל דמות האישה. גם איבר- לגמור על כפות רגליים זה אומר שמבחינת האדם כף הרגל מסמלת את האישה. בדרך כלל פטיש זה משהו ששיך לאוביקט- לכן פטיש כמו נעל, בגדי נשים, תמרוקים, כפות רגליים, שיער ועוד שאר פטישים הם פטישים קלאסים. אבל לפני שיקפצו עלי כאן ויגידו- אני גם נהנה מהפעילות הזו ואצלי אישה היא המקור לחוויה המינית וכו' אני לא אומרת שאצל כולם זה כך. אני אומרת שאם הפטיש בחוויה המינית נעדר וחשים הנאה "פושרת" מול חוויה מינית עם הפטיש אז זה פטיש. מכאן שפטיש חייב לעורר גירוי מיני חזק. וזה נכון שזה אובססיבי. אבל גם לי יש כל מיני "פטישים" אובסיסיבים כמו ספרים ושוקולדים. אבל זה לא יוצר אצלי גירוי- ובטח לא חזק. גם לי יש "פטישים" בנושא הסקס שגורמים לי לגירוי לא חלש בכלל. אבל לעומת מושא הפטיש שלי זה בטל בשישים. יש כמה מקורות להבין מה זה פטיש. יש אותי- ויש אותכם שחלקם מכירים את זה וחלקם אולי לא ממש. ויש את המחקרים על מה זה פטיש. כדי להבין מה זה פטיש צריך להסתכל על זה מכל הצדדים כדי לגבש דיעה. אני הולכת להביא לכאן את הדעה הרווחת בפסיכולוגיה קלינית ובפסיכופתלוגיה לגבי פטיש ( אני מתחילה להרגיש כמו בסרטים של וודי אלן עם השרינקים שמתגלגלים אצלנו בזמן האחרון בפורום ) אני לא אומרת שזו דעתי ואני סומכת את ידי עליה. זה פשוט עוד נקודת השקפה על הנושא שאנחנו דנים בו. זה לא הולך להיות קל- במיוחד למי שיש פטיש מקסימום נגיד זה שטויות או שהרייטינג שלי בהודעות הפרטיות יצנח אני מוכנה לקחת את הסיכון רק אזהרה- מי שנשאר איתי עד עכשיו וחשב שהוא הבין מה זה פטיש מצפה לו הפתעה בהמשך מהברנש האוסטרי ההוא מהמעמד הבינוני "מי מכם אינו מכיר את השמיכה, החיתול או הדובי, שבלעדיהם ילד קטן אינו הולך לישון? מסתבר שיש קשר בין החפץ תמים זה לבין פטישיזם. אותו חפץ האהוב על הילד קרוי חפץ מעבר. יש לו תכונות מיוחדות וגם חשיבות לא מבוטלת בהתפתחותו הרגשית של הילד. לרוב זהו חפץ בעל מרקם רך, שהתינוק לוקח עליו בעלות ולאיש מלבדו אין זכות לשנות אותו, או לעשות בו משהו בניגוד לרצונו של התינוק. בדרך כלל הוא משמש להרגעת התינוק לפני השינה. השימוש של התינוק בחפץ המעבר, מצביע על כך שהתינוק החל במסע הפרידה שלו מאמו ( השלב הראשון בחיי התינוק הוא שהוא לא תופש את עצמו כנפרד מאמו- הכוונה כאן שהוא רואה את עצמו חלק ממנה בלתי נפרד- ל. ). החפץ הוא אוביקט מעבר ממצב של חוסר הפרדה להפרדה, כאשר התינוק מייחס לחפץ חלק מתכונותיה של האם- למשל יכולת הרגעה. העובדה שאנו מרשים לתינוק לשלוט שליטה בלעדית בגורלו של החפץ- אסור לאיש לרחוץ אותו, לתקן אותו או לזרוק אותו- מאפשרת לתינוק להמשיך את האשליה האומניפוטנטית ( = תחושת הכל יכול. הכוונה כאן שתינוק חש בתחילת חייו תחושה של שליטה מלאה באם- הוא בוכה היא באה, הוא רעב, היא מניקה אותו. קר לו היא מכסה אותו. בקיצר- אמא שקשובה אליו ומגיבה ) גם בתוך המציאות. כלומר- הוא ממשיך כביכול, להיות עם אמא ולשלוט בה (שהרי החפץ מסמל את אמא), גם במציאות שמחוץ לקשר איתה. כך נוצרה האשליה שהוא אינו לבד, גם כשאמא איננה. אשליה, המאפשרת לו בהדרגתיות להתמודד עם המציאות על תסכוליה, בלי להרגיש בודד וחסר אונים. ההפרעה הפטישיסטית מצביעה על פגיעה רגשית בשלב הזה של המעבר. הפטישיסיט מתקשה לעבור מאוביקט המעבר, המסמל את אמא, לאוביקט מציאותי כלשהו, קרוב לוודאי, משום שהאוביקט המציאותי אינו מאפשר שליטה מוחלטת בו. אלו אנשים שחווית השליטה האומניפוטנטית (= תחושת הכל יכול ) באוביקט המקורי- האם- לא הייתה מספקת. לכןהם אינם יכולים לוותר על הצורך בשליטה מלאה ומתקשים ליצור קשר עם אוביקט רגשי, שאינו נתון לשליטתם הבלעדית ויש לו חיים משל עצמו. החפץ שמעורר את תשוקתם, מאפשר במקביל שליטה אומניפוטנטית והכחשת הפרידה מהאם. כעת רציתי להביא עוד קטע אבל התעייפתי- שם זה מחקרים אחרונים שאצל נשים זה מאוד נדיר ( האמת שכאן אני מחייכת- מי שמע על אישה שמזילה ריר מכל הכיוונים מול נעל התעמלות מרוטה של אדידס או תחתוני בוקסר? כאן תסכימו איתי שזה המממ מאוד לא רגיל.. ) הם גם מוסיפים שפטיש עלול להביא לפעילות לא חוקית- באמת מזכיר לי את אותו ברנש שפרץ לבתי נשים שעבדו איתו כדי לגנוב להן את הנעלים. אתם בטח זוכרים את זה. זה רק אולי יכול לקרב אותכם להבנה באיזה עוצמות מדובר. אני לא אומרת שמחר אני הולכת לגנוב תחתוני גברים או גופיות מחבלי הכביסה של השכנים אבל ללא ספק מדובר במשהו בעל עוצמה רבה. זוהי פחות או יותר התמונה המלאה למה זה פטיש באמת. השאלה המרכזית היא- נניח והייתם יכולים לוותר על זה. הייתם מוותרים? כי מישהו שאל אותי- מה, את מוכנה לוותר על כל הריגוש האדיר הזה? אז? |
|
Dan_Kap(שולט){f,yt,D,תכ} |
לפני 20 שנים •
8 במרץ 2004
הבעיה עם הבחור האוסטרי ההוא
לפני 20 שנים •
8 במרץ 2004
Dan_Kap(שולט){f,yt,D,תכ} • 8 במרץ 2004
היא שהחברה שבה הוא חי כל כך הדחיקה את המין, ודחקה אותו לארונות, שבודאי שהוא התפרץ מכל חור אפשרי.
הבעיה שאני רואה בנקודת ההשקפה שלו בנושא היא שהיא שיפוטית מאד. המוסריות של תקופתו גרסה שמין שאינו למטרת רביה אינו "נורמלי". וכך תויגו להם הומוסקסואלים, לסביות, נימפומניות, מאוננים, מאזוכיסטים, סאדיסטים ובעלי פטיש כסוטים מהנורמה. וכיום ,בחברה שלנו, השריד האחרון לאותה מוסריות ויקטוריאנית הוא היחס של החברה לבדסמ... ובין אם מה שגורם לנו הנאה הוא נעלי עקב בגבהים שיותר משני צעדים אמורים לגרום לנכות תמידית, חבלים העוטפים את הגוף בשלל מעוינים, או הצלפות - כל עוד אנחנו עושים זאת בצורה בטוחה, שפויה ובהסכמה הדדית - פרויד יכול להסתובב בקנאה בקברו. ולא יאומן, אפילו האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה הואילה לשנות את ההגדרות שלה ב-DSM-IV, כך שיהיו סובלניות לסוטים שכמונו... ומה שמשותף לכולנו, בנוסף ל-SSC, היא העובדה שאנחנו רואים אירוטיקה במקום שבו האדם העונה לתו התקן "נורמלי" רואה איכס. |
|
loren |
לפני 20 שנים •
8 במרץ 2004
דן
לפני 20 שנים •
8 במרץ 2004
loren • 8 במרץ 2004
פרויד הוא לא האישיו כאן- הבאתי עוד צד לדיון. השאלה הנשאלת כאן והיא המהותית- אם אני אוכל ושוב- זה גם לא משהו שהוא בטוח, אם אני אוכל להסיט את הלבידו שלי מנניח חולצה של גבר לגבר עצמו, האם לעשות את זה או לוותר על זה ולהנות מהפטיש שלי? זה לא שגבר לא עושה לי את זה. אבל הפטיש עושה לי פי מיליון. תכניס כל אדם לחדר ותניח מולו את הפטיש שלו ותגיד לו- יחסי מין עם גבר\ אישה או עם הפטיש?( שזה אומר גם מישוש הרחה, טעימה וכו' או פעילות פטישיסטית סביב הפטיש) הוא יבחר את הפטיש. זה נשמע אולי רע אבל זה זה. אין לי בעיה לשים את זה על השולחן. השאלה היא- מה עדיף.
|
|
XimXam(שולט) |
לפני 20 שנים •
9 במרץ 2004
לורן יקירתי :)
לפני 20 שנים •
9 במרץ 2004
XimXam(שולט) • 9 במרץ 2004
loren כתב/ה: השאלה הנשאלת כאן והיא המהותית- אם אני אוכל ושוב- זה גם לא משהו שהוא בטוח, אם אני אוכל להסיט את הלבידו שלי מנניח חולצה של גבר לגבר עצמו, האם לעשות את זה או לוותר על זה ולהנות מהפטיש שלי? .
למה לוותר על הפטיש? הרי לפטיש יש מטרה אחת בלבד והיא לגרום או יותר נכון להעצים את ההנאה לקחת את הפטיש לקחת את ההנאה תהני מהפטיש שלך ואם את מתביישת מבן זוג הנוכחי אז אל תדאגי הגעגועים רק יעצימו את ההנאה מהפטיש ככך שהפעם הבאה תהיה הרבה יותר מיוחדת לסיכום... יחסים נועדו לשם הנאה ואם את צריכה או נאלצת לוותר על רוב ההנאה שלך בשביל יחסים עם מישהו מסויים זה לדעתי (ושוב רק לדעתי) לא תקין בכלל את צריכה לעשות מה שעושה לך טוב ואם זה פטיש אז תעשי פטיש העיקר שתהי מאושרת |
|
אנפת לילה |
לפני 20 שנים •
9 במרץ 2004
או קיי , הדיון הזה עשה לי לחשוב הרבה
לפני 20 שנים •
9 במרץ 2004
אנפת לילה • 9 במרץ 2004
ונזכרתי באחד שדיברתי איתו לא מעט.
אדם חכם לכל הדעות, מאד מודע לעצמו ,לצרכיו ולרצונותיו ו......וסובל. אחד הדברים החזקים שאמר לי האיש, זה שהלוואי שהיה אחר. הפשיט שלו היה פטיש נפוץ מאד - פטיש לכפות רגליים ונעליים. הוא אמר לי שהוא לא רואה אישה, הוא רואה רגליים. כמובן שחשוב לו שבעלת כפות הרגליים תהיה אישה נאה לכל הפחות, ורצוי אפילו שתדע לדבר, אבל זה לא מה שחשוב לו. הוא אמר לי - לא מעניין אותי השדיים שלה, התחת שלה, הכוס שלה.... לא מעניין אותי לזיין אותה, אני יכול להפיק מזה הנאה, אבל עיקר ההנאה שלי הוא מכפות הרגליים שלה. אני אוהב את ההרגשה המושפלת של ללקק את תחתית כף הרגל שלה,את הליכלוך, האבק הזיעה שיש עליהן. ועוד יותר מזה את הנעליים שלה. את מבינה, נעל היא אפילו פטיש יותר גדול. אני מרגיש שאני לא ראוי אפילו לגעת בה, ומה יותר נמוך מכף הרגל? הנעל. אני צריך את תחושת ההשפלה הזאת. כל אישה שאני פוגש, אני מנסה לתמרן שתרגילים ששיכללתי עם השנים, כך שאגיע לגעת בכפות רגליה, אני מציע לחוץ להן נעליים, לעשות להן מסאז', כל מיני דברים כאלה. והאיש הזה רק ייחל ליכולת להיות "נורמלי" לראות אישה מכף רגל ועד ראש ובעיקר לא להשלט על ידי הפטיש שלו. אז לשאלתך, לורן..... תלוי איך את מרגישה. טוב לך? את שלמה עם הפטיש שלך? |
|
abcd |
לפני 20 שנים •
9 במרץ 2004
וואו לא ציפיתי שהשרשור הזה יתיש כל כך....
לפני 20 שנים •
9 במרץ 2004
abcd • 9 במרץ 2004
חבר'ה, פטיש זו בעצם התניה קלאסית: עבד רק רואה נעל עקב גבוהה ומרייר, אני שומעת באזני:"כן, כלבה" ומריירת....
למי שלא הבין מה זה ריור: הכלב של פבלוב מזיל הריר רק למשמע הפעמון. כך אני מגיבה חמראה אזיקים---אני נכנסת למצב עוררות. וטוב לי.... |
|
loren |
לפני 20 שנים •
11 במרץ 2004
לפני 20 שנים •
11 במרץ 2004
loren • 11 במרץ 2004
אכן אנפה- הסברת את זה יפה. המלכות מן הסתם מכירות את הנושא, או לפחות המנוסות. יש המון עבדים שיש להם פטיש. גם קרוס דרס הוא פטיש מובהק. העניין שהדומים מכירים את התופעה הזו הרבה פחות מהטעם הפשוט שזה כמעט לא קיים אצל הסאביות- אני מתכוונת לפטיש אמיתי.
אנשים פשוט לא מתעכבים לחשוב מה הפירוש של פטיש- מה זה אומר. לי אישית אין בעיה להתעמת ( לפחות היום) עם מה זה אומר ולכתוב על זה מנקודת מבטי האישית. אני גם אישית חושבת שיש המון עבדים שיש להם נניח פוט פטיש אבל הם לא באמת עבדים. מה שהם רוצים זה המגע עם כף הרגל. לא מעניין אותם שוטים, הצלפות, וטיפטוף שעווה. הבעיה היא שפטיש בדרך כלל מלווה באקטים של השפלה. מלכה מנוסה תדע ישר להבחין מה האישיו כאן. אבל זה המקום שיש להם אוזן קשבת או קבלה ולכן הם כאן. אם קל לי עם זה? לא. לא רק שזה "אחר" אלא גם עוצמתי. פעם סיפר לי מישהו שכשהוא היה נוהג להתארח אצל אנשים מחוג מכריו- הוא היה נוהג להתגנב לאמבטיה ולפשפש בסל הכביסה והיה גונב תחתוני נשים משומשות. ולא מדובר על אדם פושע, כלל וכלל לא. פעם מישהו קפץ על חברה שלי בחדר מדרגות חשוך וניסה לנשק את כפות רגליה. היא נבהלה ולו רק בגלל שלא הבינה מה הוא בעצם רוצה. אנשים עם פטיש עלולים במחשבה ולפעמים במעשה לחשוב בעיתות מצוקה על דרך אחרת או לא מקובלת כדי להגיע לפטיש שלהם. אני לא אומרת שכולם קופצים על נשים בחדרי מדרגות או נתלים על חוטי הכביסה. אבל לפחות במחשבה זה עובר. אז כמו שתביני- החיים לא פשוטים אני גם רוצה להודות למי שהגיב לי בפרטי. זה מאוד שימח אותי. |
|