Black Lotus(מתחלפת){זאלופון} |
לפני 20 שנים •
18 במרץ 2004
לפני 20 שנים •
18 במרץ 2004
Black Lotus(מתחלפת){זאלופון} • 18 במרץ 2004
אני מניחה שבלקיחה את מתייחסת למה שהאדון לא מצפה לו אך מקבל מהנשלט בכל זאת.
לדוגמא, בקשר שלי עם אדוני, אין הוא מצפה כי אנקה את דירתו או אבשל לו (מלכתחילה לקח סאבית שלא יודעת לבשל) אבל.. כשהוא קם בבוקר ועל השולחן מחכה לו ארוחת בוקר הוא יודע לומר את התודה, לחייך אליי את החיוך המדהים שלו בעודו אוכל, ולנשק אותי גם בעבור זה. אין זה מעיד על אחרים, אבל אל תשכחי שאדון הוא קודם כל בן אדם, ואם שכל בקודקודו, הוא יודע כי גם הנשלט הוא אדם, ועל כן מצפה לחיזוקים חיוביים. אני לא מכירה מישהו שלא יודע לקבל. השאלה היא האם הוא מראה את זה או מסווה... |
|
מהססת100 |
לפני 20 שנים •
18 במרץ 2004
לוטוס
לפני 20 שנים •
18 במרץ 2004
מהססת100 • 18 במרץ 2004
נדמה לי שזו בדיוק השאלה שלי: האם הוא מחייך מנשק ואומר תודה כי הוא יודע שכאדם את זקוקה לחיזוקים חיוביים, וחלק מחווית השליטה שלו זה להיות גם המקור של הטוב בעולמך, או שהוא עושה את כל אלה מתוך הכרת תודה (gratitude) על משהו שהוא חווה שהוא קיבל ממך.
|
|
Black Lotus(מתחלפת){זאלופון} |
לפני 20 שנים •
18 במרץ 2004
לפני 20 שנים •
18 במרץ 2004
Black Lotus(מתחלפת){זאלופון} • 18 במרץ 2004
יש דברים שאי אפשר (או לפחות נורא קשה) לזייף.
אור בעיניים כשאומרים תודה שבאה מתוך הלב , זה אחד מהם. והאור הזה קיים. במקרה הזה לדוגמא, מדובר בהכרת תודה אמיתית. יש מקרים שבהם מרגישים שזה יותר חיזוק חיובי מריגוש אמיתי, אבל זה כבר לא קשור לבדס"מ. דברים כאלו הם חלק מיחסים בין אנשים - חברים, ידידים, או שולטים נשלטים. |
|
מהססת100 |
לפני 20 שנים •
18 במרץ 2004
או קי
לפני 20 שנים •
18 במרץ 2004
מהססת100 • 18 במרץ 2004
תודה...
|
|
כלובי |
לפני 20 שנים •
18 במרץ 2004
לפני 20 שנים •
18 במרץ 2004
כלובי • 18 במרץ 2004
אמשיך בהגיגי הפילוסופים ואשאל מה ההבדל בין לקיחה לקבלה
|
|
מהססת100 |
לפני 20 שנים •
18 במרץ 2004
לדעתי
לפני 20 שנים •
18 במרץ 2004
מהססת100 • 18 במרץ 2004
קבלה כוללת בתוכה את ההכרה שמישהו אחר בחר להפוך דבר מסוים, שהוא שלו, לשלך.
בלקיחה אתה זה שהופך את הדבר לשלך (גם אם האחר באותו זמן רצה לתת אותו). |
|
כלובי |
לפני 20 שנים •
18 במרץ 2004
לפני 20 שנים •
18 במרץ 2004
כלובי • 18 במרץ 2004
לפי איך שאת מגדירה את זה יוצא ששתי ההגדרות מאד קרובות מהו בכל זאת הדבר שמבדיל בין שתי המילים שהופכות אחת למסעירה ושנויה במחלוקת ואת השניה לרומנטית ושלווה?
בבסיס היחסים הסאדו מזוכיסטים כמו ביחסים אחרים יש סיפוק צרכים הדדי, כל צד נותן, מקבל ולוקח את מה שנותנים לו. |
|
מהססת100 |
לפני 20 שנים •
18 במרץ 2004
אני חושבת
לפני 20 שנים •
18 במרץ 2004
מהססת100 • 18 במרץ 2004
שההבדל הוא באופן שבו האחר קיים בתוך החוויה.
בקבלה - הנתינה של האחר קיימת בתוך החוויה של המקבל. בלקיחה - גם אם האחר נותן, הנתינה הזו היא לא חלק מהחוויה של הלוקח. |
|
כלובי |
לפני 20 שנים •
18 במרץ 2004
לפני 20 שנים •
18 במרץ 2004
כלובי • 18 במרץ 2004
אוקיי אז נדמה לי שאני יותר מבין אותך עכשיו.
אם כך את מדברת על כפיה לכאורה (כמובן בהסכמה בסך הכל) לעומת נתינה... אם אכן כך אז יש לשני הרוודים האלה מקום במסגרת העולם הקינקי, שני ריגושים שונים אבל שניהם נמצאים בעולם הזה. יש כאלה שנהנים לכפות ויש כאלה שנהנים להרגיש שרוצים לתת להם ולהעריץ אותם ויש את כל השילובים באמצע, לעניות דעתי. |
|
מהססת100 |
לפני 20 שנים •
18 במרץ 2004
רגע
לפני 20 שנים •
18 במרץ 2004
מהססת100 • 18 במרץ 2004
זה שהם נהנים מכך שהצד השני רוצה לתת, עדיין לא אומר שהם חווים את עצמם כמקבלים ממנו. כמו ששאלתי קודם את לוטוס - הם ירגישו הכרת תודה?
ואגב, איפה כל השולטים? אין לכם מה להגיד על הנסיונות להבין את החוויה שלכם? |
|