שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אדון ושפחה. שיחה בן שני בני אדם. (חלק א')

קליבר​(שולט)
לפני 20 שנים • 22 במרץ 2004
קליבר​(שולט) • 22 במרץ 2004
icon_evil.gif הרמה פה עולה ונהיה לי קשה .. תתחשבו בבקשה..
מאסטר שופרא : המשך בבקשה ..
תודה
Timeless​(נשלטת)
לפני 20 שנים • 22 במרץ 2004
Timeless​(נשלטת) • 22 במרץ 2004
כל כך הרבה מלל , גיבובים פיסקאות והבטחות שאין להן לא ידיים לא רגליים או כל אחיזה משמעותית במציאות .
שהרי אם היתה להן ,ערב רב של אנשים היו מסתובבים נטולי בעיות עבר
קלילים כנוצה עם מבט תמידי של אושר ..
השמועה היתה פורשת כנפיים ואילו אתה ו"הדומים" לך הייתם ממוקמים כפסיעה מאלוהים.

אז כל זה רק בכדי להגיע לשלוש שורות שאולי אכן נוגעות במציאות ? ..
"הוא: חסרת אונים, אבל לא מתוך חולשה אלא מתוך ויתור. הכוח שאת מוותרת עליו לא הולך לאיבוד. הוא עושה סיבוב ומתעצם וחוזר אלייך חזק פי כמה. מחשמל פי כמה. מדליק, מעורר מגרה כפי שלא ידעת מימייך "

ולאלו שהמילים כן נגעו בהם זה נפלא ( ללא ציניות ) , מאחר וגם ההנאה מהספק היא הנאה .
אנפת לילה
לפני 20 שנים • 22 במרץ 2004

אז ככה

אנפת לילה • 22 במרץ 2004
כבר נתקלתי במספר אדונים, מאסטרים , דומים או איך שלא תקראו להם בנסיבות וירטואליות כאלה ואחרות. ופשוט נדהמתי לגלות את אותן המילים בדיוק בטקסט המופיע למעלה. אותם טיעונים, אותן פרובוקצות זולות, אותן מניפולציות רגשיות. אני יכולה לאפיין את האלה שאמרו לי דברים כאלה, נקודות הדמיון בינהם גדולות מאד, אבל מספיק אם אומר שהם קראו ושיננו היטב את "ספר החוקים של הדומים....."

ציטוט: הוא: כן. תחליפי את הכבלים שאזקו אותך כל חייך. שעיכבו אותך כל חייך. כבלים בלתי נראים, בלתי מזוהים, בלתי ניתנים לתפיסה. כבלים שמעולם לא הצלחת לנתק.
במקומם תקבלי כבלים ברורים. מוצקים. כבלים שתוכלי לתפוס אותם ביד. למשש אותם. להכיר אותם.
לאהוב אותם.

איזה כבלים בדיוק? אלה שעיכבו אותי מלהפוך לשפחה חרופה? אלה שגרמו לי להתקדם בחיים, במעמד חברתי, מקצועי , משפחתי?
שמישהו יסביר לי בדיוק על איזה כבלים מדובר בבקשה.
היה מי שאמר לי להשתחרר מהעכבות שמטילה עלינו החברה, אלה שאומרות לי שאני צריכה להיות אסרטיבית וברורה וגורמים לי לא לרצות לשרת מישהו כי הוא קורא לעצמו אדון.

ציטוט: הוא: הוא החופש להיות את, להיות את עצמך. לתת את עצמך מתוך בחירה, מתוך כוח, מתוך חדווה. לא מתוך חולשה, לא מתוך עיוורון, לא מתוך חוסר ברירה. החופש מתבטא בכך שהויתור על השליטה הוא ויתור מרצון. ויתור מתוך עמדה של עוצמה. ויתור מתוך אהבה.

להיות את עצמך??? כלומר מה? משרתת? זונה? מושפלת?
זה אני עצמי? די מבהיל , אם חושבים על זה , שיש אנשים שעבורם האני הנשי האמיתי זה להיות כנועה וכפופה וחסרת אונים......

ציטוט:הוא: לא. כאן את מכירה כבר את מה שיש במגירה הקונבנציונלית. את יודעת שלא הרשו לך לחשוב בצורה עצמאית, שלא אפשרו לך להיות בקורתית אל הסטנדרט.
כאן, המשמעות של האהבה היא שהלב עולה על גדותיו מתוך רצון לתת, להתמסר, ולשקוע בתוך מצע של נוצות פוך שעוטף אותך ומחבק אותך ומרשה לך בפעם הראשונה להיות את עצמך. להניח לנשיות שלך לפרוח. למיניות שלך להתפרץ. ונכון – את מוותרת על היכולת לכתוב את התסריט, להמחיז לביים.
ההיפך – יביימו אותך, יובילו אותך, ינחו אותך.
יפקדו עלייך. אפילו ירדו בך. אבל לא מתוך אלימות או בריונות.
כאקט של אהבה. ושל עשיית אהבה.
ושימי לב – כשהיית שותפה לתסריט, לבימוי, לתפאורה - רווית נחת? היית מאושרת?
לא היית מאושרת. היית אכולת ספיקות. הרגשת כל הזמן שחסר לך, שאין לך שאת לא מסופקת.
שאלת את עצמך כל הזמן: מה? זה כל מה שיש? זה מה שמחכה לי עד סוף ימי?

המשמעות של אהבה בכל מקום היא אותה משמעות שמוענקת לה פה בציטוט האמור, ממש לא צריך בדסמ בשביל זה. בכל תסריט של אהבה אנחנו מרשים לעצמנו להיות מובלים על ידי אהובנו עד למקום שזה פוגע בנו (אחדים מאיתנו אפילו מסוגלים לזהות את המקום הזה) ביחסים המומלצים פה, את נדרשת למעשה לוותר על היכולת שלך להבחין מתי את עלולה להפגע.
ולגבי עניין הספקות, מישהו באמת מאמין שאין ספקות בליבה של סאבית/שפחה? כשהמושכות בידי האדון והוא יכול להחליט "לשחרר" אותה לדרכה בכל רגע נתון??? סליחה? אתם שומעים את עצמכם?


זו בסך הכל צורה מסויימת של עבודה בעינים, באיצטלה של אצילות ואבירות מלווה בסממנים שוביניסטיים מזעזעים, שאינם מכבדים את האישה העומדת ממול.
מזכיר לי במקצת את שטיפות המוח של סדאות I am ודומותיהן. דמגוגיה זולה , שבתנאים המתאימים של חולשה נראית כמו המפתח לאושר.
אז אין מפתח לאושר.
יש דרכים שונות. וכולן, אבל ממש כולן תלויות בבפנים של כל אחד ולא באף אחד אחר.

ועוד נקודה קטנה למחשבה - בוא נאמר שהכל נכון וזו הדרך לשחרור האמיתי, הנחה היפותטית לצורך חידוד הנקודה, מה לדעתכם יקרה כאשר האדון ימאס בשפחתו?
מה יקרה לה, ברמה ההתפתחותית? ברמת ההארה, ברמת האושר?

זהו , סיימתי.
בטי בום​(שולטת)
לפני 20 שנים • 22 במרץ 2004
בטי בום​(שולטת) • 22 במרץ 2004
אנפתי ,
ואת סאבית ???
מרשים לך להיכנס לפגישות שלהן ? -יא מתעמרת בדומים פלצנים !!!!!!!!!!
בואי תצטרפי אלינו , תוכלי להיתעלל באמת ולא בורטואלי icon_twisted.gif
בטי בום​(שולטת)
לפני 20 שנים • 22 במרץ 2004

ועוד משהו..

בטי בום​(שולטת) • 22 במרץ 2004
בואו נודה אחת ולתמיד ולא נתחבא מאחורי יומרות רוחניות -
בדסמ לא משחרר
אין לו צידוקים רוחנים .זו העדפה מינית !!!!!!!!!!!!
נכון היא נהדרת מענגת ומביאה לריגושים ששום סקס ונילי לא מביא,
הדבר היחיד שמשחרר זו התחושה שאתה לא לבד שזו לא סטיה נוראית
כמו כן זה ניפלא למצוא בן זוג עם התאמה בצרכים ,
והכי נפלא זה בדרך גם לגלות שאפשר לבנות זוגיות מענגת (תודה לאפרוח שנתן לי את ההיזדמנות )
אבל מפה ועד הטענה שלנו הדומים יש את היכולת לשחרר ........
מפחיד אותי הנזק ששולט כזה מסוגל לעשות ברמה הנפשית
חברה בואו לא נשלה את עצמינו כל הפלצפנות מסביב נועדה לגרום לנו להרגיש טוב עם העדפה
המינית שלנו
lilianna​(לא בעסק)
לפני 20 שנים • 22 במרץ 2004

רציתי לאמר תודה לנאפי היקרה ולבטי ,

lilianna​(לא בעסק) • 22 במרץ 2004
תודה שהגבתן , משום שאתמול גירדו לי האצבעות כל היום לכתוב איזו תגובה
המממ ככה חזקה כמו סטירה שתעורר והתאפקתי , התאפקתי כי לאור התגובות הראשונות כאן ,
כל תגובה שחשבתי לכתוב עשתה לי סימנים של תחנת רוח , כי אחרי הכל , מה כבר מבינה ונילה
שלא חוותה שחרור מכאלו כבלים ? icon_wink.gif
מה שכן למדתי אחרי התגובות שלכן , שזיוף הוא תמיד זיוף , ולא משנה אם הוא באמנות , בכסף ,
באישיות , באמונה ,בגישה ועוד .... תמיד יהיה לו רייח של זיוף , ומי שבינתו עימו יבחין בו .

icon_smile.gif
אנפת לילה
לפני 20 שנים • 22 במרץ 2004

אני מתוודה בזאת מול פני האומה

אנפת לילה • 22 במרץ 2004
אין הרבה דברים שמרגיזים אותי כמו הקשקשת המניפולטיבית הזאת.
אני יודעת איזה סוג של נשים תיפולנה במלכודת הדבש הזאת ואני יודעת גם איך הן תצאנה ממנה.
כמו שכתבה בטי, זו העדפה מינית. זה משחק.
אפשר להרחיב את גבולות המשחק עד לאן שרוצים כל זמן שזוכרים שזה רק משחק. שהחיים האמיתיים עדיין שם.
השמרנה לנפשותיכן מהמכזבים.
אף אחד בעולם לא ידאג לכן יותר מאשר לעצמו. אף אחד בעולם לא יגן עליכן אם לא אתן.
תפקחו עיניים, תקשיבו לחריקות שמאחורי המלים הגבוהות, שימו אצבע על דופק האינטואיציה שלכן.

ליל , מתוקה. לא צריך להיות בקטע כדי לגלות זיוף.
ThePassionMaster
לפני 20 שנים • 22 במרץ 2004
ThePassionMaster • 22 במרץ 2004
כתוב יפה, אין ספק.
אם זה על סף הפלצנות או לא, זה עניין של בחירה.
אם זה מתאים למישהי\ו אז אין כאן פלצנות
אם זה לא מתאים, זה נשמע די פלצני
הפלצנות עלולה להתעורר מתוך זה, שניתן לחשוב שמשתמע מהדברים כאילו הדברים נכונים עבור כל אחת.
אבל אני לא כל כך בטוח שלזה כיוון המחבר.
כולם יודעים שיש נשים נשלטות ויש נשים שדוקא אוהבות את הצד השני ואני מניח שגם כותב הדברים יודע זאת.

יש בני אדם שלבד, הם כמו הולכים לאיבוד.
שעם הבן אדם הנכון הם כמו מתחברים לעצמם ומרגישים חזקים יותר בכל המובנים.
עבור אנשים עם אופי שכזה - הדברים שנכתבו, מתאימים מאוד ולא פלצניים בכלל.


להתחבר או לא להתחבר לדברים, נשמע לי לעניין.
לקבוע חד משמעית לכאן או לכאן לגבי נכונות הדברים, נשמע לי לא לעניין.
ThePassionMaster
לפני 20 שנים • 22 במרץ 2004

Re: אני מתוודה בזאת מול פני האומה

ThePassionMaster • 22 במרץ 2004
אנפת לילה כתב/ה:

כמו שכתבה בטי, זו העדפה מינית. זה משחק.
אפשר להרחיב את גבולות המשחק עד לאן שרוצים כל זמן שזוכרים שזה רק משחק. שהחיים האמיתיים עדיין שם.



את נוקטת עמדה חד משמעית לגבי מהות השליטה.
את בטוחה שזה הדבר הנכון לעשות ?

עבור אחדים, שליטה זה משחק.
עבור אחרים, אלו החיים האמיתיים.

וכמו בחיים "האמיתיים"
כשאנשים לא יודעים להבחין בין מה שמתאים להם לבין מה שהסביבה טוענת שמתאים להם.
נופלים.

מודעות עצמית - הדבר הכי בריא לבני האדם.
אנפת לילה
לפני 20 שנים • 22 במרץ 2004

לא נותר לי אלא להצטער צער עמוק

אנפת לילה • 22 במרץ 2004
עבור אלה שאלה החיים האמיתיים עבורם....
בעיקר אם הם נשואים וכל קטע השליטה הוא קטע צדדי בחיים שלהם.
פשן, זה לא מסתדר לי העניין הזה של חיים אמיתיים.
כמו שאמרתי אפשר להרחיב את גבולות המשחק כמה שרוצים. אבל עדיין זה משחק מוגבל בזמן.
הנשוי יחזור לאישתו ושפחתו תעניין אותו כקליפת שום כשהבן שלו יעלה חום נאמר. ואילו שפחתו, בעיקר אם היא ילדונת רווקה תשאר באותו מקום שעזב אותה והלך לעניניו.
נתתי דוגמא של גבר נשוי, כי א. זה נפוץ פה , ב. זה מקצין את הדוגמא ומחדד אותה.
זה יכול לקרות גם לאדם שאינו נשוי.
החיים זה מה שקורה לנו כשאנחנו הולכים לעבודה, או לישון או לסרט או נפגשים עם חברים ומשפחה וכו' וכו'
אפשר להכנס לתקופה מסויימת לאינטנסיביות גדולה בקשר עם אדם אחר אבל זה לא חייב להיות דווקא בדסמ, גם בסתם התאהבות ונילית יקרה אותו דבר.
בדסמ , בגלל שאינו מקובל חברתית אינו קורה בכל מקום. ולכן לא חובק את "החיים" כפי שאני לפחות מגדירה אותם.

וחוץ מזה יש מקומות בחיים שבהם אני קיצונית
בעיקר כשאני נתקלת בניצול החלש, בדמגוגיה וזילות נפשו וחייו של האחר.
חולשה קטנה שלי.
מצטערת.