הנאה מכאב

The Mistress​(שולטת) • 12 במרץ 2018

על הנושא נכתבו המון מאמרים ואי אפשר באמת לתת פה תשובת שחור לבן בפורום
הראשון כנראה היה פרויד ואחריו עוד הרבה חוקרים.
פרויד אמר " "אם עקרון העונג חולש על התהליכים הנפשיים, כך שתכליתם המיידית היא הימנעות מאי־עונג והשגת עונג, אזי המזוכיזם הוא למעשה חסר פשר" ואז הוא מנסה לתת פשר כשהוא מחלק את המזוכיסטים לשלושה סוגים.
אחריו באו רבים שהסבירו את זה בהיבטים של הנפש וגם של גוף- נפש.
בהמשך אציע כאן רשימה מומלצת לקריאה.

היד • 12 במרץ 2018

מקריאת השאלה נוצר לי כאב בראש.
אבל ברצינות, התשובות יהיו כן ולא על כל השאלות כשזה תלוי מי האדם שעונה.

פלייפול • 12 במרץ 2018

ע"פ ויקיפדיה, המונח "סאדיזם" מתאר שתי תופעות התנהגותיות שונות:

1. הפרקטיקה הבדס"מית, בה צד אחר(הסאדיסט), גורם סבל לצד השני ( המזוכיסט), בהסכמת שני הצדדים.
2. סאדיזם פתולוגי, בו הסאדיסט מפיק הנאה מגרימת סבל לצד השני, שלא בחר לחוש אותו.

לדעתי, אחרי קריאה מרובה בחומרים המתפרסמים בכלוב (בלוגים, פורום, לוחות וכו'), החלוקה הזאת דיכוטומית מדי, ולעתים קרובות הגבולות מטשטשים: זה יכול להתחיל בהסכמה, ולגלוש לעינוי שאינו בהסכמה, וגורם הנאה רק לסאדיסט. הגבולות מטשטשים עוד-יותר, כאשר צד אחד, שאינו בהכרח מזוכיסט, מסכים למעשים שלא התכוון אליהם מראש, אך מתומרן ע"י הסאדיסט, שמנצל את התלות שפיתח בו הצד השני. מצבים כאלו יכולים לגלוש להתעללות של ממש: כלכלית, פיזית, ולעיתים קרובות נפשית. דוגמא טובה לכך מתוארת בבלוג של סווריון. לטעמי אין להתעללות כל מקום בבדסמ, היא מוציאה שם רע לקהילה, ומזכירה את הבלבול הנפוץ בציבור הרחב בין אונס למשחקים בדסמיים.

יתירה מכך, ההגדרה משתמשת במושג "סבל", ואני לא בטוח שזאת המילה המתאימה לעיסוק הבדסמי. יש מזוכיסטים הנהנים מכאב (וכמובן, לא כל כאב), ויש הנהנים מהשפלה בדרגות שונות, אבל אני לא בטוח שמישהו מהם מעוניין באמת *לסבול*.