שדה(שולטת)
|
לפני 6 שנים •
16 ביולי 2018
Re: ואולי ההתחלפות היא במהות, גם אם לא בפועל? FlowerKitty כתב/ה: כי אני מרגישה שחלק מאוד גדול ומהותי מהעונג שיש לי בשליטה קשור בלחוות באמצעות הזדהות את מה שאני עושה לצד הנשלט. לזה אני מתחברת מאוד. FlowerKitty כתב/ה: "אני מרשה לעצמי לעשות לגוף שלו את כל הדברים הזנותיים והמשפילים שאני לא מסוגלת לעשות לשלי מתוקף אהבתי לגופי". לזה פחות. עבורי שליטה היא בעיקר חוויה אינטימית עוצמתית. זו היכולת לגעת במישהו בנקודות הכי רגישות שלו והביטחון להיפתח בפניו. זו היכולת להיות ביחד בלי בושות ובלי סודות, ובלי פוזות (אולי רק קצת). כשמגיעים למקום הזה, זה כמעט בלתי אפשרי לחזור לאחור. כמוך, גם אני מצאתי את מקומי כשולטת. הזדהות, והיכולת להרגיש את הנשלט, הם חלק בלתי נפרד מהחוויה. אבל זה לא יהיה מדוייק להגיד שאני מחפשת לחוות נשלטות דרכו. אני נהנת מאוד מהשליטה עצמה, ומעמדת הכוח. זה גם לא יהיה מדוייק להגיד שאני נמשכת לסיטואציות ללא קשר לחלוקת התפקידים, כפי ש ntrng הציע. התפקיד הוא בהחלט חלק מהכייף. אבל זה נכון שאני לא רואה את ההפקיד כמשהו שנטוע עמוק בזהות שלי. במובן הזה אני אולי מתחלפת במהותי. אני נהנית מן ההרפתקאה, מן המשחקיות, ומן העוצמות. ולפעמים חלוקת התפקידים היא חלק מהעניין. אני חושבת שעבורי זה מסע משותף יותר מאשר מימוש איזו מהות שלי שאני מודעת לה מילדות. זה משהו שיצרנו ביחד כזוג יותר מאשר שידוך טוב בין שולטת בהגדרה לבין נשלט מלידה. |
|
|
Skaro(שולט)
|
לפני 6 שנים •
16 ביולי 2018
שדה האם לדעתך קיים בלבול בין קשר בדסמי כמו שאת מתארת אותו לבין אהבה?
כי היכולת להיפתח בלי בושות ובלי סודות לפי דעתי רק ניתן כאשר קיימת אהבה בלי קשר אם קיים אספקט בדסמי או ונילי. |
|
|
|
שדה(שולטת)
|
לפני 6 שנים •
16 ביולי 2018
בשבילי אהבה זו הכלה, קבלה, ונתינה ללא תנאי.
זה לאהוב מישהו כפי שהוא, ולא כפי שהיית רוצה שהוא יהיה. רק במקום הזה אני מסוגלת להיפתח בלי בושות וסודות. זה לא סותר בדס"מ. אפשר להכאיב ולהשפיל מאהבה. ומה שהביא אותי להיפתח לשליטה ולהתמכר לה ללא ספק היה קשור באהבה. המקום שבו התקשתי מאוד עם השליטה, וזה כבר נכנס למקומות אישיים, הוא כשבאו אלי עם תבניות של שליטה, וניסו להסביר לי את התפקיד שלי כשולטת. אפילו באו אלי בטענות שאני לא שולטת כמו שצריך ושלחו אותי ללמוד. הרגשתי שזה סוגר אותי מאוד, שלא רואים אותי כאישה ושאין שם אהבה. במצב כזה מישהו יכול לתת לך לעשות בו שפטים, אבל הוא לא באמת במצב של נתינה. הוא אפילו במקום אגואיסטי מאוד. זה לא מסתדר לי עם אהבה כפי שאני מבינה אותה. |
|
|
בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 6 שנים •
16 ביולי 2018
אפורי כתב/ה: הזדהות עם הנשלט זה משהו אחד, אני רוצה להציע משהו אחר - אולי יש גם משיכה לדבר עצמו, לכאב ולהשפלה בצורתם הגולמית, מעצם התקיימותם בסיטואציה. זה לא בהכרח עומד בפני עצמו, כי הרי תמיד זה תלוי בקיומם של יחסים בדסמיים כלשהם (אחרת אנחנו נהנה סתם ליפול ברחוב, או לראות מישהו נופל ברחוב), כך שזה לא תנאי מספק.
ואולי - עוד משהו חלופי - זה יושב על מקומות שונים? כשאני שולט וכשאני נשלט אני ממש יכול להבחין שהמנגונים שפועלים הם שונים, יש דברים שאני חווה בתור נשלט שבכלל לא יעניין אותי לגרום למישהי כנשלטת שלי, ולהפך. אפורי, אתה יכול לתת דוגמה לדברים שאתה חווה בתור נשלט, ושלא מעניין אותך לגרום לנשלטת שלך, או להפך? מעניין אותי אם זה גם נכון במובן הרעיוני ולא רק הטכני/פיזי. |
|
|
| ofer00 |
לפני 6 שנים •
16 ביולי 2018
מאחר ואני מחובר לשני צדי השוט, אני יכול לומר בתור נשלט החוסר אונים להיות במקום הכי נמוך מאד מהנה..נותן המון חופש.
לרצות את השולטת מאפשר לי להרגיש שאני עושה את הדבר הנכון ונותן שקט במוח, אני יכול להעלם בתוך כך שאני יורד לבת זוגתי במשך המון זמן ולא להיות שם. מצד שני כאשר אני בצד השולט יש הנאה במשחק, אני משחק עם הגוף של הנשלטת כמו כלי מוסיקה עם נגיעה אחת אפשר להכאיב אחרת לגרום עונג לא לגעת לאפשר את השתוקקות שלה למגע זה כל כך מגרה היכולת לנגן על גוף אנושי. |
|
|
אןןןן(מתחלפת){איש סודי}
|
לפני 6 שנים •
26 באוק׳ 2018
וואו
כל כך יפה מה שכתבת!!
מזדהה עם הרבה מאוד דברים. של לעשות לנשלט/ת את מה שהיית רוצה באמת שיעשו לך, אבל ממקום עמוק ורגשי ולאו דווקא המעשי בפועל אני חושבת שלפחות חלק קטן מזה חשוב שיהיה לשולט, שיוכל להזדהות במידה מסוימת עם הנשלט גם כדי שיוכל להבין אותו כמה שיותר ואת מה שעובר עליו, וגם כפועל יוצא לשלוט עליו בצורה מדויקת יותר. וגם זה יהווה בסיס לקשר המנטלי בין הנשלט לשולט |
|
|
FlowerKitty(אחרת)
|
לפני 6 שנים •
26 באוק׳ 2018
תודה
 מעניין איך הגעת לשרשור הזה והעלית אותו פתאום מהאוב...
|
|
|
האנשה עצמית(אחר)
|
לפני 6 שנים •
27 באוק׳ 2018
לדעתי זו בדיוק מהות קשר בדסמי שאינו אגואיסטי.
או לפחות שיש בו התאמה מטורפת, שמובילה לשניים שהופכים לאחד. בגלל אותה סוגיית הזדהות, אני מתלבט מה מקומי. כי תבנית קרה - לא מצאתי למידותיי. |
|
|
Lanya Colson
|
לפני 6 שנים •
27 באוק׳ 2018
Re: ואולי ההתחלפות היא במהות, גם אם לא בפועל? FlowerKitty כתב/ה: הדיון שמתקיים כאן בימים האחרונים תחת הכותרת "סוויצ'ופוביה" מעורר בי המון מחשבות. אני רוצה לחלוק אותן כאן, וזה כולל לא מעט חשיפה אישית, אני מקווה שתהיו נחמדים ותזרמו איתי
אני עושה בדס"מ בפועל רק איזו חצי שנה, אפילו קצת פחות, וכן רק בצד אחד. נוח לי ונעים לי בצד של השליטה כרגע (אי אלו ניסיונות קלושים לטעום קצת מהצד השני נגמרו מהר מאוד ב"נההה, זה בכלל לא כיף ככה"), אבל גם לא פוסלת שום דבר באופן עקרוני. בכל זאת, למרות שלכאורה "בחרתי צד", אני מרגישה שמבחינתי החוויה של השליטה מכילה בתוכה גם את הצד השני. זה מתקשר לי לדיון שהיה כאן לפני זמן מה תחת הכותרת "האם יש עונג ראשוני בשליטה?" אני לא מתכוונת לפתוח פה מחדש את הפלפולים העקרוניים על מה ראשוני ומה משני, אל דאגה מעניין אותי לנסות לפענח את החוויה שלי, ולשמוע איך נראות ומרגישות חוויות של אחרים בהקשר הזה. ובניגוד למה שקרה בדיון הסוויצ'ופוביה, הייתי רוצה שלא תיכנס לכאן יותר מדי שיפוטיות שסוגרת אנשים מלדבר על החוויות שלהם (כפי שזאלופון הבחין וניסח שם בצורה כ"כ מדוייקת) ויוצא שהורגת את הדיון...
למה אני מקשרת את הנושא הזה לשאלת העונג הראשוני לעומת המשני? כי אני מרגישה שחלק מאוד גדול ומהותי מהעונג שיש לי בשליטה קשור בלחוות באמצעות הזדהות את מה שאני עושה לצד הנשלט. לפני זמן מה נתקלתי בפוסט הזה של אוריאן אוהבת שדיבר אליי מאוד (תקראו, זה לגמרי שווה את זה) - https://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=760832&blog_id=91009 במיוחד המשפט הזה: "אני מרשה לעצמי לעשות לגוף שלו את כל הדברים הזנותיים והמשפילים שאני לא מסוגלת לעשות לשלי מתוקף אהבתי לגופי". כאמור, בדס"מ התחלתי לעשות רק לפני כמה חודשים, אבל מחשבות ופנטזיות בכיוון תמיד היו לי. הפתיע אותי למצוא את עצמי השנה מחליקה לתוך תפקיד השולטת, מרגישה שנוח לי ומתאים לי בתוכו כל כך. תמיד חירמנו אותי סיפורי פנטזיה לא PC מבחינת תו התקן הפמיניסטי, כאלה שסובבים סביב כפייה מינית שבסופה הגיבורה נכנסת לזה לגמרי ורק מתחננת לעוד. תמיד גם הייתי מאוד אמביוונלטית לגבי הפנטזיות האלה - זה אומר שאני רוצה להיות במקום הזה? תמיד הרגשתי שבמציאות זה לא יהיה נכון בשבילי, אפילו מסוכן (גם במסגרת בדס"מית עם הסכמה מראש והכל). הרגשתי שאצלי (בבקשה אל תיקחו את זה למקום של שיפוטיות לגבי אחרות. רק על עצמי לספר ידעתי) הריגוש מהתרחישים האלה יותר מדי קשור למקומות של בושה במיניות שלי שנובעת מהשפעות חברתיות. הרי אחד הדברים שנשים הכי מבויישות עליהן בחברה שלנו הוא ההשתוקקות, הרצון להיות מינית ולהיחדר שלא במסגרת זוגיות "נורמלית". באיזשהו מקום אלו פנטזיות שעוסקות בענישה שמאפשרת להיות במקום הכי אסור עד הסוף - ההשפלה היא תמיד סביב כמה את שרמוטה. זה יכול להיות שיחרור ותיקון - כשאת שם במקום הכי נמוך את גם הכי חופשייה להשתוקק עד הסוף, להיות חשופה ולחשוף את ההשתוקקות, באמצעות ההשפלה לנצח את האיסור, את הטאבו, להגיע אל מעבר. אישית אני תמיד הרגשתי שבפועל זה לא יהיה נכון בשבילי. אלה תמיד פנטזיות שהיו חזקות אצלי בתקופות פחות טובות מבחינה נפשית, תמיד מלוות באמביוולנטיות ובהרגשה שזה לא מגיע ממקום טוב אצלי. כנראה בגלל זה נמנעתי מלהיכנס לבדס"מ בפועל בתחילת שנות העשרים שלי, ובתכלס אני שמחה על זה. הספיקו לי סטוצים (והרבה) מבחינת הסוג הזה של הריגוש, של לרצות ולהשתוקק ולהיות מינית במופגן ועם זרים ובפומבי וככה. היום אני מרגישה, בדומה למה שאוריאן תיארה שם בבלוג, שהמקום של השולטת מאפשר לי לחוות באופן עקיף את המקומות האלה בצורה שנכונה לי. אני מרגישה בכל מקרה *גם* קצת מתחלפת, מבחינת מהות החוויה, כי השליטה מאפשרת לי לחוות בו-זמנית את שני הצדדים, דרך ההזדהות. הריגוש שבלהשפיל קשור גם לתחושת הכוח והחופש וליכולת לשים מישהו בכל מיני מצבים ופוזיציות שנו, הם מחרמנים וגם לרגש המאוד עמוק הזה של "אני רואה אותך שם במקום הכי נמוך והכי מושפל והכי חשוף, אני נהנית להביך אותך ולהתענג על זה, אני רואה אותך שם ובכל זאת זה לא דוחה אותי בכלל, אני רואה אותך שם ורוצה להיות שם, רואה אותך שם ונשארת". זה מקום רגשי שאני מרגישה בו בשני הצדדים בו זמנית, מרגישה שהוא טוב ועוצמתי ומרפא גם בשבילי.אני אסכים ואקצין. בחוויה האישית שלי לשלוט ולהישלט זה אותו הדבר. אותו סוג של ריגוש. אותו ניסיון להגיע למשהו אחד (שעליו יש לי כמה דברים להגיד אבל זה לא המקום לפרט). בפועל, כל אחד צריך להבין מאיזה זה צד יותר קל לו או נוח לו או מתאים לו לעשות את זה. יש אנשים שבוחרים צד ונשארים שם, יש כאלו שעושים מהפך, ויש כאלו שמזגזגים כל החיים בחופשיות מצד לצד. זה תלוי בהמון דברים (מקום בחיים, פרטנר, חוויות עבר, וכיו"ב). לדעתי לרובנו יש את היכולת לעבור צד די בקלות, אבל בסופו של דבר חלקנו מתמקמים במקום אחד כי שם טוב להם יותר. כי משם קל יותר להגיע לאן שצריך. בקיצור כולם מתחלפים, וחלקנו מחליטים לא לממש את פוטנציאל ההתחלפות. |
|
|
|
FlowerKitty(אחרת)
|
לפני 6 שנים •
27 באוק׳ 2018
Lania, אני נוטה מאוד להסכים איתך, אבל עובדה שיש כאן גם לא מעט אנשים שלא מצליחים להבין אפילו את הרעיון של התחלפות... מישהו אמר לי פעם שיש שני סוגים של אנשים בבדסמ, הסוג שרואה את התפקידים כמהות והסוג שנמשך לסיטואציה הבדסמית עצמה והתפקידים באים רק אחר כך. זה לפחות *קצת* נכון, לתחושתי.
|
|
|