מטפורה
|
לפני 5 שנים •
19 במרץ 2019
בין היתר בכיתה א' או ב' כששיחקתי בברביות והייתה לי אחת עם שמלת נסיכה וורודה וחגיגית, ואחת עם בגדים דהויים וצנועים ושיער לא מטופח. באותה סיטואציה ייחסתי משמעות מיוחדת ומרגשת למה שפירשתי כהבדלים במעמד ביניהן והרגשתי סיפוק יוצא דופן, מדגדג, מלהגדיר את השנייה כמשרתת הנענית לגחמותיה ולמצוותיה של הנסיכה.
חשתי מין הזדהות. מובן שייתכן שזו הייתה בכלל הזדהות פוליטית עם קשיי הפרולטריון או/ו ידיעה שממילא אף פעם לא הייתי יכולה to pull off שמלת נשף מבד קטיפה בצבע וורוד פוקסיה. |
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 5 שנים •
19 במרץ 2019
בכיתה י' המורה לסוציולוגיה הראתה לנו את התפוז המכני... מייד היכתה בי ההבנה שמצאתי את חתיכת הפאזל החסרה - מין כוחני, בו אני קשורה, שהוא נכפה עלי על גבול האונס. רק מאוחר יותר הבנתי שהחתיכה החסרה באמת היא צייתנות.
בכל מקרה, את מיץ אומץ המימוש שתיתי רק כ-15 שנים מאוחר יותר... |
|
|
חמוד וקשוב(נשלט)
|
לפני 5 שנים •
19 במרץ 2019
מתישהו בתיכון
אמנם לא ידעתי שזה עניין של שליטה / BDSM תמיד הייתי קטן ובנות גדולות הקסימו אותי אני זוכר שפעם חבר שלי סיפר לי שבן דוד שלו וחבר נסעו באוטובוס ובשלב כלשהו באחת התחנות 2 בנות התיישבו עליהן ( כמובן הרבה יותר גדולות מהן ) כי לא היה מקום והדבר הזה הצית בי את עניין של חוסר השליטה, של מישהי אשר גדולה ממני פשוט יכולה לשלוט בי ולי אין שום אפשרות תגובה |
|
|
Marie'O'Netta
|
לפני 5 שנים •
19 במרץ 2019
אני בת חמש, סוף שנות השמונים והטלנובלות הראשונות מגיעות לברית המועצות המתפרקת. אחת מהן היא נובלה ברזילאית תקופתית. סוף המאה ה-19, העבדות עדיין קיימת בברזיל והגיבורה היא שפחה הנלחמת למען אהבתה אל בעל אדמות יפה-תואר, של אביו היא שייכת.
סצינות הענישה, במהלכן הצליפו באנשים מתפתלים, קשרו אותם לסוסים כדי להעביר אותם ממקום למקום ריתקו אותי. למרות שהייתי בת חמש ובכלל לא היה בזה כל קונטקסט מיני, המראות האלה ריגשו אותי, ולא הסכמתי לשחק בשום משחק חוץ ממשחק המדמה את הסדרה - משחק שבו הייתי השפלה הגיבורה דחופה, כמובן. 
|
|
|
| TrueSelf(שולט) |
לפני 5 שנים •
19 במרץ 2019
אי שם בסוף שנות ה 90 כשנתקלתי בסרטי הצלפות וספקינג.
לא יכלתי להפסיק לצפות בתחתים האדומים הנהדרים האלה, והגניחות בכלל חלום. רק כמה שנים אחרי גיליתי את המימד היותר רגשי מנטלי. |
|
|
קשירה לשם אהבה
|
לפני 5 שנים •
19 במרץ 2019
אני נמשך לקשירות מאז שאני זוכר את עצמי...
עוד מימי הגן הייתי מקפיד להתחפש רק לשוטר בכל שנה בפורים.. לא אשכח שהייתי מתערב על החברות לכיתה שלא יצליחו להשתחרר מהאזיקים רק בשביל לקשור אותך כשברור לי שישתחררו.. בהמשך התחלתי לקלוט שמשהו שונה בי וזה ממש הקשה עליי והתביישתי במי שאני.. רק בגיל 15 גילית שקיים עולם שלם של קשירות שאני עד היום לצערי עדיין לא חלק ממנו.. למדתי שקשירה צריכה לבוא מאהבה.. מרכות.. מנחישות וקשיחות כאחד.. ידיים מאחורי הגב היו מדליקות אותי תמיד.. בגיל 16 ראיתי במקרה קטע בסדרה הפוך בו אחד השחקנים הסגיר את ידידה שלו למשטרה מרצון.. הוא ירד עם החבלים והיא שאלה למה זה? אמר לה לקשור אותה.. הציעה לו את ידיה והוא בתגובה הגיב בדיוק כמו שאני הייתי מגיב בגן.. מה נראה לך שאת עושה? תבתובבי.. ידיים לאחור.. כיום אני מבין שכזה אני.. לא תמיד קל עם זה אבל לא הייתי מוותר על זה.. |
|
|
ימה(נשלטת)
|
לפני 5 שנים •
19 במרץ 2019
לא זוכרת באיזה גיל זה היה
אבל הייתי מפנטזת על זינה הנסיכה הלוחמת עם שוט
|
|
|
XBEAST(שולט)
|
לפני 5 שנים •
19 במרץ 2019
ביסודי שאמרו לי שאני מדבר מהידיים.
|
|
|
-X-
|
לפני 5 שנים •
19 במרץ 2019
לא זוכר מתי
אבל בסביבות גיל 9 ראיתי האבקות נשים מבויימת וזה צרב לי משהו בראש.
עם השנים זה התחלף בפורנו של קרבות נשים בעירום ומשם לפורנו bdsm. |
|
|
| גודמן(נשלט){ק} |
לפני 5 שנים •
19 במרץ 2019
כילד דתי שלא לימדו אותו על מין בכלל,
אחת הילדות מבית הספר הסמוך של הבנות צעקה עליי כשיחקנו לטומנו בזמן שחיכנו להסעה , וזה אשכרה הדליק אותי, אשכרה לפני שידעתי את משמעות המילה סקס ידעתי שאני רוצה להישלט |
|
|