פדופיליה

TradeMark​(שולט) • 14 באפר׳ 2020

נדמה לי שכל זה הוא חלק מגל ה Queer Theory ששוטף את העולם.

בעוד הדיון על מגדר-מיניות-ונורמליות הוא דיון די מעניין, ואפילו חשוב, נדמה שזו תיאוריה שהדלת האחורית שלה מובילה לנירמול של התנהגויות שיכולות להיות הרסניות בשם נרטיב ה"מוסכמות החברתית" מול פרוגרסיביות.

Crimson • 14 באפר׳ 2020

My LITTLE Pony​ -
בוא ננסה לנהל את הדיון שוב אחרי שתלמד על התפתחות קוגניטיבית אצל ילדים (וויקפדיה לא נחשב) ועל התפתחות היכולת לקבל החלטות. וגם אחרי שתמצא סטטיסטיקות של פגיעות בילדים ואם זה "הרוב" או לא.

אבל בוא, לא צריך מחקר או תואר כדי להבין שאדם שנמשך ורוצה לקיים יחסי מין עם ילד או פעוט הוא כל כך רחוק מהנורמה, שהנורמה היא פאקינג כתם באוויר עבורו.

TradeMark -
בול.

זאב פטיש{סאדיסט} • 14 באפר׳ 2020

כמשהוא שנפדקו לו רוב החיים בגלל פדופיל הנושא הזה טעון..

אבל...הבדל משמעותי בין פדופילים רודפי נערות מגילי 14 ומעלה, לבין רודפי ילדים קטנים ופעוטות.

גם הנזק הנפשי הוא שונה ולא פחות גם הגישה של הפדופיל ואופי האינוס, לרוב עם פדופילים רודפי ילדים קטנים הגישה היא מלטפת ולכן הזיכרון אינו רושם את האירוע ככאב והילד יוצא מתוסכל ללא הבנה.

כיום ממרום גילי וכסוטה מבין את נושא הצורך וקשה לי להזדהות עם הסטייה הזאת, אבל בהחלט יכול לכבד פדופילים לא פעילים בעלי מודעות גבוהה ויכולת להבין את כאבם..

לחיות חיים שלמים במלחמה נפשית עם יצרים מיניים שלא יכולים להתגשם, לצד התקיימות כסוטה מין מסוכן בחברה הפתוחה.

אני יודע שזאת בעיה חמורה באנגליה והיה לי שם חבר פדופיל שניסה סירוס על ידי קריטת הבייצים, עד כמה שזכור לי זה לא ממש פתר את הבעיה אבל הוריד מהצורך המיני שלו.

נראה לי מוזר שכאלה שלוקחים אחריות על עצמם, אינם יכולים לקבל טיפול הולם שיעזור להם לחיות את החיים.

לאלה אשר עברו אינוס, המחיר הוא עצום על אורח החיים שלהם ועל רמת תיפקודם..

opiate​(שולט) • 14 באפר׳ 2020

you heard of Jeffrey Epstein? good story there

שמרנות לעומת קידמה? (לא מתירנות)

הוא​(שולט) • 14 באפר׳ 2020

טעות להשוות פדופיליה למחלת נפש.
במהלך ההיסטוריה נורמות התנהגות ומיניות היו נזילות ודינמיות ביון העתיקה לכל אמן או פילוסוף היה צמוד בוי וכך בימי רומא וימי הביניים.
ונורמות של מיניות נזילות גם היום כמו למשל "נירמול" והסרת בדסמ מהתנך של הסטיות ה DSM . אולי עוד עשור או שלושה יחליטו להוציא פדופיליה ממנו אם יהיה קיים כלל אז.
כפי שציינתי, בעבר מה שאנו עושים עם הפרטנרים שלנו נחשב באופן נחרץ וגורף מחלת נפש כמו הומוסקסואליות. זונות נחשבו למכשפות ונרדפו.
אם הטיפולים שהוצעו בתור התחלה אולי נעלה למוקד את כל הפדופילים אחכ את הזונות ואולי גם כלובנים.

כמו שהבינו לגבי עבריינים שרצוי לשקם אותם ולשלב בחברה מאשר לכלוא ולתלות אותם אני מצפה ומקוה שימצא להם בעתיד פתרון כזה שלא יצטרכו לפגוע בילדים ולא יצטרכו לפעול במחשכים. הם קיימים ופעילים כמו "גל הקוויר" האיום והנורא כמו הזונות טפו ימך שמן. כמו כלובנים פסיכים מלקקי נעלים. האם לשרוף או לא לדון ולא להשוות או לחשוב בפתיחות על פתרון כלשהו נאור ומתקדם.

הוא​(שולט) • 14 באפר׳ 2020

גפרי אפשטיין דגמא טובה כמו גקסון לפדופילים עתירי ממון שמסוגלים להתנהל עם הפעילות שלהם במשך שנים מתחת לרדאר תוך שימוש במעגלי תמיכה של עוד"ים
ואנשי ציבור אחרים שלכאורה "מלבינים" אותם או נותנים יד משתפים פעולה בעקיפין או ישירות. כך או כך מדובר ברמה מוסרית נמוכה מאד.

בכוח המוח​(שולטת) • 14 באפר׳ 2020

אפשר לעצור רגע, ולהוציא פגיעה בילדים מחוץ לשיח. אם נניח נגיע לרמה טכנולוגית בה נוכל לייצר לכל פדופיל את ילד החלומות שלו שיהיה בעצם רובוט חכם המדמה באורח פלאי בן אנוש, ונניח שזה יספק לחלוטין את קהילת הפדופילים, הם יוכלו לצלם איתם סרטי פורנו, לקיים איתם יחסים (מה שזה לא יהיה), ועוד ועוד. בוא נניח שניתן יהיה לעקוב עיקוב מלא, ולדעת שאף פדופיל לא פוגע באף ילד.

בואו ננהל את הדיון בהנחות האלה, שקיימים פדופילים עם נטיות כאלה, שיש פתרונות לפדופיליה באופן שלא מזיק לאחר. שיש פדופילים שלא מזיקים לאחר, גם היום, ומוצאים פתרונות ביניים (נניח במשחקי תפקידים). מדובר במחלת נפש? בסטיה? במשהו שאין לנו את היכולת להבין ולכבד?

Re: שמרנות לעומת קידמה? (לא מתירנות)

זאב פטיש{סאדיסט} • 14 באפר׳ 2020

[quote="הוא"]

כמו שהבינו לגבי עבריינים שרצוי לשקם אותם ולשלב בחברה מאשר לכלוא ולתלות אותם אני מצפה ומקוה שימצא להם בעתיד פתרון כזה שלא יצטרכו לפגוע בילדים ולא יצטרכו לפעול במחשכים. הם קיימים ופעילים כמו "גל הקוויר" האיום והנורא כמו הזונות טפו ימך שמן. כמו כלובנים פסיכים מלקקי נעלים. האם לשרוף או לא לדון ולא להשוות או לחשוב בפתיחות על פתרון כלשהו.


אני לא הבנתי אותך -

אתה קורא להומואים גל קוויר, יורד על זונות ועל כלובונים?

Zohe{האיש שאיתי} • 14 באפר׳ 2020

בוא נדבר בכמה מישורים.
1. הפדופיל
1.1 לא נפגעים חסרי ישע, אם הפדופיל לא פוגע בחסרי ישע, משמע זאת פנטזיה אצלו בראש או שהוא מוצא דרכים אחרות לסיפוק, הכל טוב.
כשאני מדברת על חסרי ישע, אני מדברת על אנשים שאינם ברי דעת. היכולת שלהם להחליט לא מפותחת דייה ועל כן הם עלולים להזיק לעצמם בהחלטותיהם.
ילד עד גיל מסויים הוא חסר ישע. ילד שלא מסוגל לדאוג לעצמו הוא חסר ישע.
1.2 אונס, שהפדופיל לא כופה את עצמו שכן אז זה אונס לכל דבר ועניין.
2. *האובייקט*
כמי שהייתה אובייקט לאחד כזה במשך שנים רבות, כמי שחיה עם מתנה של C-ptsd, כמי שכל יום אצלה הוא מלחמה על שפיות עצמית, כמי שהיסודות הרגשיים של החיים שלה נפגעו, כמי שהיום מבינה עד כמה מי שהיה אמור לשמור עליה, להגן עליה, שם אותה על המזבח והקריב את חייה למען סיפוק מיני רגעי כי תוצרים לפדופיליה גדלים עם הפרעות קשות לחיים לא פשוטים בכלל, תלויים בטיפול כל חייהם ומתמודדים התמודדות יומיומית עם משהו ש אולי בעתיד לא יהיה מוגדר כמחלת נפש.. כשיש את ההבנה שלא על הפדופיל לבדו תקום ההחלטה, יש את ההבנה שסביר שזה לא יקרה.
3. הפנטזיה.
הצורך בלהיות הילדים הקטנים או ההורים המחנכים. Ddlg.
כמי שחיה לרוב כילדה בת ארבע בערך, כמי שצורכת בדיוק את בני גילי, כמי שצורכת את המבוגר האחראי שישמור ויגן ולא יפגע ויוכיח לי..
כל עוד אין מי שיפגע, כל עוד אין פגיעה, כל עוד יש הסכמה ברת דעת, הכל טוב ונכון. בפדופיליה, לדעתי, זה לא יכול להתקיים.
אם אפשר להוסיף שבזמנים קדומים, כשהיה נהוג העיניין, תקופת הקיסרים וזה, גם אז יש תיעוד לזוועות הרגשיות שזה גרם, אז כשמדברים פה על מה מוסרי ומה לא, ושבעבר זה היה נהוג, צריך לבדוק האם זה היה נהוג ופגע או לא..

Dawnkey​(אחר){Lumière} • 14 באפר׳ 2020

בנוגע להשוואה בין פדופיליה ונטיות מיניות מקובלות יותר -
ההבדל המהותי בהיותה של פדופיליה כהפרעה נפשית היא שהאדם נמשך לאנשים שלא הגיעו עוד לבגרות מינית, כשבשאר הנטיות זו משיכה לאנשים בוגרים ומפותחים(מכוון רק לנטיות שלא מוגדרות כהפרעה בעצמן)
בגלל שפדופיליה מכוונת אל אנשים ללא יכולת אוטונומיה עצמית מפותחת וללא יכולת הסכמה שוות ערך למבוגר (ההגדרה על פי הDSM הוא אדם מגיל 16 עם משיכה לקטין/ה מתחת לגיל 13 וכשקיים הפרש של 5 שנים בינהם)
מכיוון שלא יכולה להיווצר הסכמה אמיתית בין שני הצדדים ו/או קיימת קלות לכפיית היחסים כמו במקרי זואופיליה לדוגמה, אין לכך מקום בחברה שלנו ויש לטפל בכך בצורה מקצועית.
על אף שזו לא "אשמתם" כפי שזו לא אשמת סכיזופרנים אין זה אומר שזה מצב נורמטיבי שצריך לקבל כפי שהוא.
וכמו דוגמאת הסכיזופרנים שיש המונים שמנהלים חיים נורמטיבים ומצליחים לנהל את התסמינים יש גם פדופילים שיודעים לרסן את עצמם ולטפל בכך.(חלקם עד רמת הסירוס עצמי, לרוב כימי)