האחריות שלנו כשולטים...קיימת מבחינתך?

https://thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=41114&postdays=0&postorder=asc&start=0

מי לא רוצה להיות פסיכולוג שלא ירים שוט. לישמור על הנישלט שלם זה היינו הך לקשר בריא.
ולפעמים זה זה מגיע למצבים כמו שתיארת.

התפרקות רגשית זה טרוויאלי... כל הזמן חווה זאת.. זה קתרזיס.. מבחינתי כשולט זה רגע נפלא לחוות..
וברור שיש אחריות ויכולת להכיל התפרקות כזו

קרה לנו השבוע.
אני לא אכנס לעומק הפרטים, רק אגיד שלא עזבתי אותו לשניה. ריחפתי כל הזמן מסביב והרגשתי את הדופק.
בשלב כלשהו קצת הרגשתי אפילו מציקה ו"רודפת" אבל לא 'כפת לי.
קודם כל זה היה גם בשבילי,אבל מעבר לזה - אני זו שהבאתי אותו לשם והאחריות שלי היא להיות נוכחת ככל יכולתי - למה שהוא צריך וזקוק כדי להתאפס.

שמחה להגיד שהצלחנו הפעם.
היו פעמים עם אחרים שזה לא עבד לי. לרוב בגלל תקשורת ואיפשור.
ואולי כי עם הזמן והניסיון למדתי גם "איך" וגם שלא לוותר על מה שחשוב לי.

יש לנו המון אחריות בידיים בזמן סשן, מישהו/י מפקידים בידיים שלנו את עצמם, סומכים עלינו שנדע למרות אופי הסשן, גם להעצים וגם להיות איתם ביחד בחוויה.
אז האחריות שלנו היא מעבר לאפטר קייר מינימלי; אנחנו צריכים/ות גם להקשיב, להחליף חוויות ולראות אם אין בחוויה משהו שהיה שלילי.
הסשן עצמו יכול להציף המון דברים מהעבר, או מטען רגשי שיושב וחשוב שאנחנו נשים לב למשהו שקורה והוא לא בסדר.
זה למה במסיבות ומפגשים קצרים אני לא מאמינה בסשן אינטנסיבי, כי צריך להכיר את הפרטנר יותר, להבין איך זה יעבור.

התפרקות רגשית זה טרוויאלי... כל הזמן חווה זאת.. זה קתרזיס.. מבחינתי כשולט זה רגע נפלא לחוות..
וברור שיש אחריות ויכולת להכיל התפרקות כזו