Master Bruce
|
לפני 6 חודשים •
3 בדצמ׳ 2023
רק על עצמי לספר ידעתי וכן הלאה...
אחד הדברים שמבאסים אותי בכלוב זה עצם הקיום של "תפקידים" ו"ציפיות" שכאלו. משום מה יש בכלוב איזו מן תפיסה סטראוטיפית של איך שולט\ת צריכים להתנהג, ויש רשימה מאד ספציפית של יחסי שליטה שנחשבים "לגטימיים". למשל, קל לראות שהמון כאן חושבים ששולט צריך להיות "אלפא", למרות שכמובן שאין שום קשר בין אופי שכזה לבין דברים כמו לאהוב לקשור פרטנריות או יחס לכאב או פטישים וקינקים אחרים שהם חלק מעולם הבדס"מ. במקום שאנשים יתחברו על בסיס אנושי, ואז כחלק מהשיחות שלהם יתאמו ציפיות מה בדיוק כל אחד מהם רוצה ומה עושה לכל אחד מהם טוב, מנסים לסכם את הכל לכדי קטגוריות כלליות שכאלו כאילו אפשר לסכם הכל במילה אחת. |
|
|
| Sunna סאנה(שולטת) |
לפני 6 חודשים •
4 בדצמ׳ 2023
The Feet Slave כתב/ה: מצטרף לדעה שהועלתה למעלה, שהכל מושפע מתפקידי המגדר הקלאסים שהוטמעו - וממשיכים להיות מוטעים בראש של כולנו על ידי עולם הפרסום.
בנושאים האלה לדעתי הכי קל להסתכל על פרסומות ושיווק של בשמים. בשמים הם האקססורי האינטימי ביותר שגברים ונשים משתמשים בו כדי *להרגיש* מושכים וסקסיים, אבל לא רק: תת הכרתית, אנחנו מצפים מהבושם שלנו ממש "לעזור לנו" בפיתוי המין אותו אנו רוצים למשוך. תוסיפי לזה את העובדה שריח זה דבר שקשה מאוד לתאר, ושהמותגים משתמשים בדמויות מפורסמות בכדי להאניש את הניחוח ואת מה שנרגיש כשנלבש אותו, ורואים שאם רוצים לדעת מה מפומפם לנו כ"האישה המושלמת" וכ"הגבר המושלם" - הכי פשוט להסתכל על בשמים. הבושם הנשי הנמכר ביותר בעולם (ובארץ) הוא La vie est belle של לנקום. פרזנטורית: ג'וליה רוברטס. הבושם הגברי הנמכר ביותר בעולם (ובארץ) הוא Dior Sauvage. פרזנטור: ג'וני דפ. גם ג'וליה וגם דפ מהווים ייצוגים מיינסטרימים להחריד של גבריות ונשיות: ג'וליה תמיד תהיה מזוהה כ"אישה יפה". היא המודל העולמי ליופי נשי כובש. דפ כריזמטי מאוד, ויותר מהכל - הוא "הילד הרע". ה"אישה היפה" ו"הילד הרע" הם הדמויות שמייצגות את הבשמים הנמכרים ביותר בעולם. כמה נדוש, כמה מיושן, כמה צפוי. אז גם כשאנחנו לובשים את אישיות הבדס"מ שלנו, הרוב המוחלט פשוט מקצין את האישה היפה / הילד הרע: דומית שרוצה למשוך סאב יודעת שההימור הכי בטוח הוא עקבים גבוהים מאוד, ציפורניים ושפתיים אדומות, הרבה סקין וביגוד מבריק, ודום שרוצה למשוך סאבית יודע שההימור הכי בטוח זה מראה של ילד רע: שחור, עור, ניטים וכיו"ב. קיצר, אנחנו כמו כולם, רק מוקצנים. נקודה נוספת שרציתי לציין היא נושא הגמירות שהעלית - מניעת גמירות ושליטה על גמירות מתקיים גם בעולם הונילי בין נשים לגברים, והקלישאה "לא הערב, כואב לי הראש" היא הייצוג הכי מהיר שלה. גם בנושא זה הבדס"מ זהה לעולם הונילי, רק מוקצן יותר, ומשתמש בכל מיני "אפקטים מיוחדים". המהות אותה מהות. אני חושבת שכדאי לשים לב במצבים הללו מי כתב גם את הפרסומת של הגברים וגם של הנשים. הרבה נשים יעידו שהאופן בו נשים מוצגות גם בפרסומות זה לא בהכרח איך שהן אפילו מעוניינות לתפוס את עצמן, אלא איך שהחברה שלנו רואה את ה״אישה המושלמת״ בתכלס, גם הרבה גברים ככל הנראה יעידו את זה על תפקידי המגדר שהם צריכים לעמוד בהם לפי הפרסומות הללו (לא אומרת זאת בתור סתירה למה שאמרת, אלא כהמשך) |
|
|
SupperNova(שולט)
|
לפני 6 חודשים •
4 בדצמ׳ 2023
אהבתי את אחת התגובות כאן שאפשר למצות כך:
מקור הכוח הגברי - סמכותיות. מקור הכוח הנשי - פתיינות. מכאן הכל נגזר הלאה. |
|
|
הלן הדובה
|
לפני 6 חודשים •
4 בדצמ׳ 2023
SupperNova כתב/ה: אהבתי את אחת התגובות כאן שאפשר למצות כך:
מקור הכוח הגברי - סמכותיות. מקור הכוח הנשי - פתיינות. מכאן הכל נגזר הלאה. למה לא גם וגם? לא משנה אם אני בגברי שלי או בנשי הסמכותיות שלי מפתה והפיתויי של מגיע ממקום של סמכות. לפחות זה מה שאמרו לי האנשים שנמשכו אליי בעבר וכיום. |
|
|
|
SupperNova(שולט)
|
לפני 6 חודשים •
4 בדצמ׳ 2023
הלן הדובה כתב/ה: SupperNova כתב/ה: אהבתי את אחת התגובות כאן שאפשר למצות כך:
מקור הכוח הגברי - סמכותיות. מקור הכוח הנשי - פתיינות. מכאן הכל נגזר הלאה. למה לא גם וגם? לא משנה אם אני בגברי שלי או בנשי הסמכותיות שלי מפתה והפיתויי של מגיע ממקום של סמכות. לפחות זה מה שאמרו לי האנשים שנמשכו אליי בעבר וכיום. זה תמיד גם וגם אבל אני בכל זאת חושב שהבסיס הוא מה שכתבתי על ההבדל בין נשים וגברים. |
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 6 חודשים •
4 בדצמ׳ 2023
SupperNova כתב/ה: אהבתי את אחת התגובות כאן שאפשר למצות כך:
מקור הכוח הגברי - סמכותיות. מקור הכוח הנשי - פתיינות. מכאן הכל נגזר הלאה. זה אשכרה פשוט לא אומר כלום 😳 |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 6 חודשים •
4 בדצמ׳ 2023
כתבת יפה תמרה. אני מאד מזדהה עם זה. גם לי לא נוח עם התבניות האלה.
אהבתי גם את מה שברוס כתב, על עצם קיומן של התבניות. כלומר, אני כיום מזדהה יותר עם התבנית של הדום מאשר של הדומית, אבל גם זו וגם זו הן קלישאות והיה הכי כיף אם לא היינו בתבניות בכלל. זה מה שקורה כשהמשתתפים לוקחים תפקיד בדס"מי ובמקביל לא משחררים את התפקיד המגדרי שלהם וממשיכים להאמין בנכונותם של תפקידי מגדר. הרי אנחנו חיים בחברה שבה לגברים יש יותר כח. כלומר, במיילדום השולט מעצים את התפקיד המגדרי שלו ויכול (אם זה הקטע שלו) לשאוב את כל הדינמיקה הבדס"מית ישר מתוך החלוקה המגדרית. יוצא לי לראות הרבה כאלה בכלוב, שאומרים - אני הגבר ואת האשה *ולכן* אני שולט בך. אני מאד לא מתחברת לזה, אבל זה קיים, ולא חסרות גם נשלטות שזה מושך ומעניין אותן, אם בתור קינק ואם בתור דרך חיים. ולעומתם, הרבה אנשים חווים שליטה נשית כ"היפוך תפקידים", האשה שולטת "למרות" התפקיד המגדרי שלה, ובהתאם זה מרגיש יותר משחקי, פחות טבעי, כולם יותר מודעים לכך שהם משחקים תפקיד, ונראה לי שמשם גם מגיע הצורך המוגבר בתחפושות ובסצנות מבויימות. אני גם מסכימה עם כל מי שאמר שזה גם יושב על מודעות לפנטזיות של אחרים. אנשים שומעים נשלטות מתארות מה הן מחפשות - הרבה מחפשות סמכות, הגנה, יציבות, עצמאות - שולטים מתאימים את הפרסונה שלהם לציפיה הזאת. כמובן שהרבה נשלטות מחפשות גם דברים אחרים, אבל יש איזה רושם כללי שהתקבע, שאולי גם קשור לציפיה החברתית מנשים לחפש בדיוק את הדברים האלה גם בונילה. ולצידן יש לנו נשלטים בכלוב שמספרים לנו על הרצון שלהם בהשפלה עם לייטקס ומחפשים יחס הרבה פחות עוטף - אז בהתאם יהיו לנו שולטות ששואפות לגלם את הפנטזיה. כולנו ככה, מעצבים את מה שאנחנו רוצים ומרגישים לאור הפידבק שמקבלים מהסביבה. נראה לי שגם עניין האורגזמה מגיע מאותו מקום - כולנו יודעים שלגרום לאשה לגמור זה אתגר. ולעומת זה עם גבר, למנוע את הגמירה זה אתגר. בהתאם, כשגבר גורם לאשה לגמור זה מרומם את האגו שלו. כשגבר גומר זה לא מרומם את האגו שלי - זה כיף, זה נעים, זה משמח, אבל זה לא גורם לי להרגיש שכבשתי איזה אתגר מיוחד שהרבה נשים נכשלות בו. אני בסדר עם זה, לא זו החוויה שאני מחפשת, אבל לא קשה לי להבין איך מניעת גמירה גורמת לנשים להרגיש בעלות עוצמה. גבר שגומר - זו לא אטרקציה. כולנו יודעות שהם יכולים לגמור מתי שבא להם. גבר שמתאפק ולא גומר - זה מיוחד! אנחנו לא מקבלות ליטוף לאגו כשהם גומרים. אחת התופעות שנהגה להרתיע אותי בזמנו כשיצאתי עם נשלטים היא שהרגשתי שמלבישים עלי איזו דמות שלא מתאימה לי. שחיפשו שאשחק את הפאם פטאל, במקום שאהיה עצמי ואביע את התשוקות שלי והרצונות של עצמי. הפתעה הפתעה - גברים שהקינק שלהם הוא שליטה נשית עדיין יכולים לצפות שהמיניות של הפרטנרית שלהם תתקיים נטו בשבילם. לא רק גברים, כמובן. דומפנטזיה וכל זה. לפעמים זה מעציב אותי, שאנחנו כל כך תקועים בתפקידי המגדר שזה נכנס לנו למקום הכי פרטי והכי אישי והכי אינדיווידואלי. מנסה לא להיות שם. בשבילי, חדר המיטות הוא המקום שבו משילים את הציפיות החברתיות וחוגגים את התשוקות שלנו בלי בושה ולא חושבים על איך שזה ישפיע על דעת הקהל עלי. אפשר להשתמש בתפקיד המגדר לטובת המשחק, אפשר לבנות סביבם משחק תפקידים, אבל לא הייתי רוצה שזה יהיה חלק מהזהות שלי. הקטע הזה שבמיילדום אפשר להשתמש במוסכמות חברתיות קיימות ולהעצים אותן ולהתנהג כאילו שהן נכונות וטובות - אני מניחה שיש אנשים שזה כיף להם ושזה משרת אותם היטב וגורם להם להרגיש נפלא. לי זה מביך ומוזר ואני מצפה משולט שלי לא להשתמש בנשיות שלי כמקור השפלה. אני מעדיפה להתרחק מהמקום הזה ולהדגיש את היותנו אינדיווידואלים. קיצר אני מאד מבינה את התופעה וזה נראה לי הגיוני שזה קורה, אבל עוד יותר מבינה את מי שלא מושך אותו להיות חלק מזה. |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 6 חודשים •
4 בדצמ׳ 2023
זה מזכיר לי את הקטע עם הנהיגה - איכשהו הגבר תמיד נוהג. השולט רוצה לנהוג בעצמו, כי הוא שולט בסיטואציה. השולטת רוצה שמישהו אחר ינהג, כי היא השולטת ולהסיע אותה זה שירות עבורה. למה זה ככה? כי אנשים שואבים את הפנטזיה שלהם מתוך מה שהם רואים מולם במציאות. יש אנשים שירצו להעצים את המציאות ויש שירצו להפוך אותה, אבל זה תמיד בהשראת המציאות.
כל אחד וההעדפות שלו, אבל כולנו מעיינים באותו התפריט. נכון ביציאה למסעדה יש את אלה שמבקשים פיצה בלי עגבניות ומרק בלי מים? במסעדה הם מעצבנים אותי. יש תפריט, תבחר משהו שמתאים לך ותפסיק להמציא איזה משהו חדש שמעניין רק אותך. אבל בסקס הם מצויינים 
|
|
|
עומק של שליטה{שולטת}
|
לפני 6 חודשים •
4 בדצמ׳ 2023
דיון מעניין….
אני חושבת שלכל שולטת יש את האישיות שלה ואת זה היא מביאה לנשלט שלה! אין ספר חוקים , ואני דיי מתעבת את הציפיה שאני אמורה להיות עם שוט או בגד עור! מה גם שאם אחשוב ״ שרגע הוא מצפה לראות אותי עם בגד עור״ מה זה אומר עליו ( נשלט) שולט מלמטה? אני מאד נאמנה לאמת הפנימית שלי ומה שמרגיש לי! בפאן הפיזי אעשה בדיוק מה שבא לי באותו רגע ! ( כמובן ללא פגיעה בשום צורה) שום דבר לא חקוק על אבן!! ותמיד אפעל מהבטן!! אני בכלל חושבת שנשלט ברמח איבריו ידע להבין את השולטת שלו, ולקרא אותה נכון, עד אפילו הנשימות שלה ותאמינו לי שאין דבר מושלם יותר!!!!! וכמובן זו דעתי בלבד! |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 6 חודשים •
4 בדצמ׳ 2023
פרלין כתב/ה: SupperNova כתב/ה: אהבתי את אחת התגובות כאן שאפשר למצות כך:
מקור הכוח הגברי - סמכותיות. מקור הכוח הנשי - פתיינות. מכאן הכל נגזר הלאה. זה אשכרה פשוט לא אומר כלום 😳 יאפ. כי זה דילג על שלב. רוב התגובות התייחסו ל*סטיגמה חברתית* שמייחסת לגברים סמכות ולנשים פתיינות. התייחסנו לקיומן של דמויות פלקטיות שמשחקות תפקיד כמו בפרסומת ולא באמת מביעות את מכלול האישיות שלהן. אלה דמויות שלא מהלכות בינינו אלא נשקפות אלינו משלטי חוצות, מקומדיות שטחיות, מבדיחות של הדוד המוזר. אנשים הם לא באמת הסטיגמה שלהם, פשוט יש סטיגמה, והיא משפיעה על התפיסה שלנו את הזולת ואף את עצמנו. וזה נכנס לתוך הבדס"מ שלנו (חלקנו), אנחנו מגיבים לסטיגמה - לפעמים מאמצים אותה כהקצנה ולפעמים בכוונה הולכים לקיצון השני. אפשר גם להתעלם כמובן, פשוט דיברנו בדיוק על זה, על איך שההבניות החברתיות נכנסות לנו לתוך הבדס"מ, לפעמים בכוונה ולפעמים לא. ונובה תימצת את זה מצויין, רק שהוא כתב את זה כאילו שזו המציאות ולא סתם סטיגמה, וכאילו שאשכרה יש לכל מגדר תכונה אחת מהותית שמגדירה אותו. נו, בסדר. אבל חוץ מזה השיחה מעניינת, לא?
האמת שחיכיתי לתגובה שלך, ה-OP מאד הזכיר לי משהו שכתבת בעבר וישר חשבתי, מעניין מה את תחשבי על ההסבר של תמרה. לי זה מאד נגע בחוויה האישית שלי. ולך? |
|
|