ורוניק
|
לפני 20 שנים •
11 ביוני 2004
2222222
|
|
|
נזמית לופתת
|
לפני 20 שנים •
11 ביוני 2004
2
אח"כ 1 ובסוף 3. כי עד אז בטח באמת יימאס 
כיף לקרוא אותך. |
|
|
kamor(נשלט)
|
לפני 20 שנים •
17 ביוני 2004
ורוניק קמה מן האמבט , וציוותה על משרתיה להלבישה .
היא קראה ל2 משרתיה והטילה עליהם משימה , "אני מצווה עליכם ללכת בעקבותיו של האדון ולהרוג אותו , עליכם לעשות זאת מבלי שאף אחד יראה , שתחזרו מהמשימה , אתגמל אתכם " . המשרתים המבוהלים קפאו במקום ושתקו . " אני יכולה לסמוך עליכם . " שאלה . "כמובן מלכתנו " ענו והשתחוו . כשעלה הערב יצאו מהארמון 2 המשרתים רכובים על סוסיהם . ורוניק ראתה אותם מחלון חדרה וחייכה בעונג ."בקרוב הממלכה תהיה שלי " חשבה לעצמה . הירח האיר על שני המשרתים ברוכבם , הם המשיכו ליער בדהירה ועצרו לייד הנהר , שם קשרו את הסוסים . הם ידעו שהאדון צריך לעבור דרך היער בלילה בחזרו אל הארמון . הם הגיעו בהליכה לשביל והמתינו בן השיחים . לקראת שחר הם שמעו דהרת סוס מתקרבת אל השביל הם שלפו חרבותיהם והמתינו בשקט . כאשר הרוכב הגיע הם קפצו מולו בחרבות שלופות , האדון הבחין באנשים וקפץ בגלגול מסוסו ושלף את חרבו . הם נעמדו מולו לרגע אחד והסתערו . האדון בבזק החדיר את חרבו לבטן אחד המתנקשים והרגו , השני נלחץ והחל תוקף במרץ את האדון אולם האדון פגע בידו והעיף את חרבו . האדון ניגש למתנקש שחרבו לכיוון צווארו . "אתה...... המשרת שלי מהארמון ! " אמר האדון בתדהמה כאשר זיהה את המשרת . "אדוני ! סלח לי ......היא הכריחה אותנו " אמר המשרת "מי זאת היא ? ," "ורוניק " ענה . "ורוניק בגדה בי " כעס האדון . "חזור מייד לארמון ודווח לורוניק שהצלחת להרוג אותי , ואבוי לך אם תבגוד בי שוב ! " המשרת השתחווה לפני האדון עלה על סוסו ורכב לארמון . המשרת הגיע בבוקר לארמון , נכנס לחדרה של ורוניק הישנה וכרע על בירכיו . "הרגנו אותו גבירתי " אמר . ורוניק התעוררה משנתה וחייכה . " אתה בוטוח ? " . "כן בטוח" ענה . "ואיפה חברך ? " שאלה , "הוא נהרג בזמן הקרב עם האדון " "לא נורא" ענתה ורוניק . ורוניק התקלחה ואכלה ארוחת בוקר . היא ציוותה לכנס את כל השרים והמשרתים הבכירים . ורוניק לבשה את שמלת המלכות האדומה ונכנסה לאולם הגדול וכל השרים והמשרתים המתינו לה . היא פסעה בשטיח האדום ועלתה במדרגות לכיוון כסא המלכות . היא נעמדה לידו והסתובבה לכיוון הקהל בחדר . "יש לי בשורות , האדון נרצח אתמול בלילה " , בחדר נשמעו קולות תדהמה . "אני אדאג שהרוצח ישלם על כך ביוקר ! " אמרה בקול רציני . "אני מכריזה על עצמי כשליטה החדשה בממלכה , התחווו מייד לפני מלכתכם ! " ציוותה . לרגע נעמדו השרים והמשרתים המומים , לאחר מספר רגעים ירדו על בירכיהם והשתחוו . ורוניק הניחה את הכתר על ראשה והתישבה על כסא המלכות והביטה בסיפוק . לפתע נכנס האדון לחדר וחרבו בידו . הוא ניגש ישר לכיוון כסא המלכות . ורוניק ההמומה השתתקה . האדון הפיל מראשה את הכתר , תפס בידה בחוזקה והשליך אותה לרצפה . " אתה .... איך ? .... אדוני " גימגמה ורוניק . האדון נעמד לייד ורוניק שהיתה על הרצפה . "בגדת בי ורוניק , ועל כן תקבלי עונש חמור " הוא ירק על פרצופה של ורוניק ודרך על ראשה . "אני מכריז על ורוניק כשפחת הממלכה , מרגע זה כל איש בממלכה ואפילו העבדים והשפחות יהיו מעל ורוניק , כל מי שירצה להעניש ולהתעלל בה יוכל לעשות זאת , וכל מי שיתיחס אליה בכבוד יומת " האדון ניגש לכסאו התיישב . המשרתים לקחו את ורוניק לחדר אחר בארמון , והשאר הצטרפו אחריהם . אחד אחד ניכנס לחדר והתעלל בורוניק . התור לחדר היה ארוך , כל המשרתים של הארמון המתינו בתורם . המשרת הראשון נכנס עם שוט , הוא קרע את בגדיה של ורוניק מעליה והצליף בה . ורוניק נפלה לרצפה מכאב . המשרת נעמד מעל ורוניק וירק על פרצופה והרים את השוט , ורניק התחננה לפני המשרת שירחם עליה , היא התחננה ונישקה את נעליו , המשרת המשיך להצליף בורוניק עד זוב דם . הוא הוריד את מיכנסיו וביצע בה את זממו . כאשר המשרת יצא הבחין בתור הארוך . לאחר מספר ימים , נזרקה ורוניק בממלכה בכדי שאזרחי הממלכה יכלו להתעלל בה . ורוניק ניסתה לברוח למקומות אבל תמיד מצאו אותה ותעללו בה . בכל מקום . ורניק המשיכה לכהן כשיפחת הממלכה שנים רבות ....עד עצם היום הזה . זהו . . |
|
|