תסביך מדונה זונה

אפשר לחשוב על זה כתסביך, ולנתח את זה. אבל הרבה פעמים זה גם מאפיין יחס מחפיץ כלפי נשים. עבורי גברים כאלו הם מאוד לא אטרקטיבים.

בכלוב אני רואה מזה המון.
גברים שבחיים האמיתיים לא מסוגלים להיפתח או ליצור אינטימיות אמיתית. ואז מגיעים לכאן כדי להתחכך בפנטזיה שלהם. כאן הם אינטנסיביים, קיצוניים ומלאי תקוות והבטחות. אבל מיד הם מתהפכים עליך או נעלמים.

בלי חלילה לזלזל או להקטין את החוויה שלך, אני אציע את הפרספקטיבה שמדובר בנתון שאמנם נכון לגבי הרבה גברים... אבל ההכללה לא חלה על 100%.
אביא את עצמי כדוגמה - אני נשוי במערכת יחסים מאפשרת, גם לי וגם לאשתי יש פרטנרים/ות נוספים.
זה נובע מתוך רצון לחוות ולחקור מבלי להיות ה"בעלים" אחד של השניה - אבל יש לנו חיי מין מדהימים ומספקים גם בבית.

מאידך, כשאני מחפש קשר נוסף (לא אוהב את המילה "משני"), זה חייב מבחינתי להיות קשר עם רגש, עומק ואמון, אחרת אני לא מוצא בו עניין.
אז בתור גבר נשוי שמחפש אינטראקציה בדס"מית ארוכת טווח ומשמעותית אני יכול להעיד שיש גם כאלו בינינו הגברים.
אז עוד לא אבדה כל תקווה, אולי?

ואגב, אני חושבת שהרבה נשואים נמצאים כאן לא בגלל תסביך מדונה-זונה.
לפחות מהעשור ומעלה שאני כאן, מחוויות ששמעתי, פחות יצא לי לשמוע על מקרים של גבר (וגם אישה, אבל כי על גברים דיברת) שאמר על אשתו "לא! היא טהורה מדי!" והלך לעשות את הפיצול הזה ולחפש בחוץ מה שיכול לחכות לו בבית.
לפעמים הסיבה שהוא התחתן עם לא בדס"מית היא יותר מורכבת מאיזו חשיבה שמרנית על מיניות האישה.

יש לזכור שבבדס"מ יש רובד של קבלה עצמית, של מודעות עצמית.
לא כולנו מודעים לקינקים שלנו מלכתחילה, לפעמים זה עניין של גילוי מאוחר יותר. לפעמים קינקים נוצרים בהמשך החיים מבלי שצפינו אותם.
ועבור אלו שהרגישו שזו המיניות שלהם מאז ומעולם, יש הרבה פעמים התמודדות ברקע שכוללת בתוכה בושה ואשמה, והם מנסים "למחוק מעצמם" את הנטייה הזו. עד שמבינים לבסוף שאלו היו נסיונות שווא, משלימים עם עצמם, אבל כבר נשואים לונילית ונוצרה סביב זה משפחה וזה לא כזה פשוט לפרק את החבילה.

וגם החיים עצמם מתרחשים, אתה לפעמים מכיר מישהי ואתה בכנות מתאהב בה. גם אם לא תכננת לברוח מעצמך, פשוט טוב לכם ביחד מכל בחינה אחרת, ואתה מקווה שהיא תלמד לקבל אותך. ואתה משתדל מנסה, ולפעמים היא פשוט לא, או כן אבל בצורה כזו "שעושה לך טובה" צולעת כזו, אבל כבר נוצרה מערכת שלמה.

אני גם לא חושבת שבהכרח נעשה פיצול כלפי "האישה האחרת" שהם מוצאים כאן כנשואים, שהם בהכרח פוסלים אותה לקשר רציני רק "כי היא מלוכלכלת מדי להילקח ברצינות".
הם פשוט נשואים ולכן לפתח את זה רציני מדי יכול לאיים על המסגרת המשפחתית.
ואלו שבזוגיות קצת פחות מחייבת ויכולים להיפרד בקלות יחסית, גם לא בהכרח מקטלגים "את האחרת" בתור "זונה". אלא יותר חושבים על בדס"מ כמשהו המביש הזה שהם מתפתים אליו, שלא היו רוצים שיאפיין אותם, ומקווים שיום אחד יגמלו ממנו.
כלומר שהביקורת יותר כלפי העצמי מאשר כלפי האישה מולם.

שורה תחתונה, אני חושבת שזה מאוד קשור לכמה הגבר הזה שלם ונמצא בדיאלוג עם המיניות שלו עצמו קודם כל.
ברור שגם יש כאלו שחונכו בצורה שמרנית שרואים במין סתירה לאהבה, שיש להם בעיות ביצירת אינטימיות. אבל אני מניחה שהרוב היו רוצים קשר שבו יכלו לקיים את המסגרת האוהבת והמשפחתית עם האישה לצד הזו המינית, פשוט לא התאפשר להם.
גם מורכב למצוא בן זוג שיענה על כל צרכיך, ואנשים עושים פשרות, ולפעמים עושים הערכת חסר לגבי מה הם באמת מסוגלים להתפשר עליו.

אני לא חושבת בהכרח שזה המקום של הטהורה או לא. כמו המקום שגברים לא רוצים שהאישה שהם מתחתנים איתה תהיה עם ניסיון מיני עשיר או מינית מאוד. אבל מצד שני הם כן רוצים את זה בחיי הזוגיות ואף זה מפריע להם עד שהם מגיעים לבגידות. או לגירושין. אולי לא ניסחתי את השאלה כראוי. הדגש שלי היה יותר בהקשר הבדסמי שהאישה שהיא יותר מינית ועדיין הגברים חווים את זה אני חושבת מתוך שמרנות על מיניות האישה כמשהו מאיים. כתכונה פחות ״זוגית״. מקווה שהסברתי את עצמי נכון.

1. הרבה יותר יפה לקרוא לתסביך הזה בעברית: ״קדושה - קדשה״

2. יכול להעיד על עצמי ששנים היו לי פנטזיות מצד אחד, ורצון בבת זוג תמימה (פחות בניסיון ויותר מבחינת המיניות שלה). לא בגלל שהפריע לי ניסיון כמו בגלל החינוך הדתי שגדלתי בו.

3. בשנים האחרונות כשאני הרבה יותר מגובש ובשל מינית ויודע מה חשוב לי - ההפרדה הזו נעלמה לי לגמרי.

מה שכן - מה לעשות שמספרית כמות הנשים הפנויות בגילאים רלוונטיים פה היא קטנה בהמון מכמות הנשים הנ״ל מחוץ לאתר, והיות ויש עוד הרבה קריטריונים שחשובים לי בבת-זוג סביר מאוד להניח שלא אמצא אותה פה, כל שמראש אני לא עסוק בחיפוש בת זוג.

אבל בסיכום: ברגע שלמדתי באמת לקבל את עצמי ואת הסטיות והקינקים שלי, גם בנות הזוג שהתחלתי לחפש היו כאלה - מיניות יותר, יצריות יותר ומטונפות יותר.
קדושות או לא.

השנקל שלי (מנסיוני האישי):

גברים לרוב לא משתנים, נשים כן.
מה הכוונה?
גבר מאוד קונסיסטנטי במה שהוא רוצה. מין והרבה. אם בתחילת הקשר "עפו ניצוצות" ונוצרה דינמיקה, אין לו בעיה לחיות ככה "עד 120". פחות פנטזיות או יותר, אם זה עובר את המסה קריטית שלו, הוא ירגיש טוב ואהוב.
נשים לעומת זאת, משתנות.
כשהן בשלב שהן נשואות עם ילדים בשבילן חשוב: התפאורה, התנאים, הדינמיקה מחוץ למיטה, מצב הכוכבים, האם הכביסה התייבשה, האם הבית מסודר, מצב הורמונלי, כושלאחותה, האם כל שאר המשאלות שלה התגשמו, האם הגבר הקיז דם היום, האם הילדים צפצפו ורק אז היא תסכים לחשוב על משהו מיני, בשעות מסויימות, פעם בשבוע, כי ככה זה הממוצע של החברות הנשואות שלה.
ומה? היא כנשואה "סטנדרטית" תתן עוד קצת? לא.
אני כמובן מתאר אישה ספציפית, אבל אני בטוח שמאותה יציקה, עשויות עוד הרבה נשים.
שלא מבינות ולא מתחשבות בבני הזוג שלהן ואז כשיש ריבים קשים או שבסוף נפרדים, הן הולכות ומזדיינות עם כל העולם, שוב, מהסיבות הלא נכונות.

וולק, ואוו. לא פלא שאתה בכזה סבל… אתה קורא את המפה כל כך לא נכון, באופן לחלוטין אינסטרומנטלי ומאוד שטחי.