אליאס(אחרת) |
לפני 20 שנים •
7 ביוני 2004
מקסים.
לפני 20 שנים •
7 ביוני 2004
אליאס(אחרת) • 7 ביוני 2004
מזל טוב, נריסה, מפגן של הליכה עד הסוף, אומץ ויכולת הם חומרים שמהם בנויה האהבה ולך יש את זה ובגדול. תתחדשי, הולם לך להפליא.
|
|
creamy |
לפני 20 שנים •
8 ביוני 2004
לפני 20 שנים •
8 ביוני 2004
creamy • 8 ביוני 2004
וואוו, נריסה
כל כך מרגש המון מזל טוב לשניכם. }}}{{{ |
|
קליבר(שולט) |
לפני 20 שנים •
8 ביוני 2004
ברוכה השבה קרימי.
לפני 20 שנים •
8 ביוני 2004
קליבר(שולט) • 8 ביוני 2004
|
|
lain |
לפני 20 שנים •
8 ביוני 2004
לפני 20 שנים •
8 ביוני 2004
lain • 8 ביוני 2004
קודם כל נריסה - כל הכבוד לך על היכולת לחקור לגלות ולשאוף ליותר ולבסוף על האומץ לבצע זאת.
אני אמנם משוחדת (בתור אחת שצרבה בשרה בעבר...והנמצאת בדיוק בשלב שבו מתכננת אחד נוסף ), אבל גם יודעת שלא מעט אנשים סבורים כמוני וכמוך שברנדינג הוא הוא העונג שבכאב - ממוקד ועוצמתי, סך הכל כמה שניות של כאב מטורף ואחריו ריחוף משכר של זמן לא מבוטל ...פשוט מדהים. אם כי אני אישית לא רואה את הברנדינג כאות לשייכות אלא נהנית מן הכאב עצמו שהמאסטר מעניק לי ברוב טובו. אפשר גם לעשות לבד (למכורים שבינינו, אבל הזהרו חברים - זה ממכר, אני כבר מכירה אנשים שיש להם מחסור במקום ) ועוד דבר חשוב לציין בנושא הברנדינג - הצלקת. בכל פעם שאני מסתכלת בה זה מחזיר אותי לאותה חוויה מדהימה (אם כי לא באותן עוצמות), קל וחומר במקרים שבהם הברנדינג נעשה כאות לשייכות. תזכורת זה דבר מבורך בעיקר מהסוג הזה... |
|