ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פנטזיות שלא נועדו להתממש

זאלופון​(שולט)
לפני חודש • 20 ביולי 2024
זאלופון​(שולט) • 20 ביולי 2024
בטח. בעקרון, לעשות את כל מה שאני עושה עם הסכמה - אבל בלי.
מה אני עושה עם זה? מנסה להגיע קרוב ככל שאפשר ומשלים בסצנות אונס איכותיות כמו ב-irreversible.
teacher​(שולט)
לפני חודש • 20 ביולי 2024
teacher​(שולט) • 20 ביולי 2024
ArchAngel כתב/ה:
אני חושבת שאפשר להגשים כל פנטזיה, פשוט להתאים אותה למציאות. לעשות דברים כמו או בערך, ולא בדיוק ולא בקיצוניות.
אפשר למתן את הציפיות שלנו, להציב את הגבולות שלנו ולכבד את של האחר.
וזה במילא נדרש בכל פנטזיה, גם בפנטזיות "השגרתיות" יותר שלנו.
אני לא חושבת שקיימת פנטזיה אחת, ולו הכי בנאלית שיש, שאין בה פער בין ההולך במחשבות שלנו לבין הביצוע בפועל.
בפנטזיות מוקצנות הפער פשוט יהיה מורגש יותר, ותדרש יצירתיות גבוהה יותר כדי לדעת איך להתגמש איתו במציאות.

ההבדל המהותי בין פנטזיה למציאות ובגללו לא כל פנטזיה אפשר או כדאי להגשים:
בפנטזיה אני משחק את כל התפקידים. אני הסוהר ואני האסיר, אני גם הרופא וגם החולה. האונס והנאנס. אני כל המשתתפים וגם הצופים מהצד.
אני הברגים בדלת, אני ריפוד העור על הספה. אני אגלי הזיעה, הפחד, החיוך, האביונה, הכל.
במציאות אני רק אני, וכל שאר האנשים הם סכנה פוטנציאלית.
טוטאלוס​(שולט)
לפני חודש • 20 ביולי 2024
טוטאלוס​(שולט) • 20 ביולי 2024
ואי. יש לי לא מעט כאלה.
עדיף שלא יעלו על הכתב על מנת שלא לזעזע את הקהל הנכבד.
כי ההבדל בין לממש את מה שאני רוצה לבין הביצוע הממשי, זה ההבדל בין סדיסט לפסיכופת של ממש.
olivia r​(נשלטת)
לפני חודש • 20 ביולי 2024
olivia r​(נשלטת) • 20 ביולי 2024
--Nir-- כתב/ה:
בהחלט קיימות.

פנטזיות שכוללות אלימות קיצונית, אובדן חירות, ונזקים כלכליים ונפשיים בלתי הפיכים.

בעבר הייתי צורך לא מעט תכנים סביב הפנטזיות האלו ומתייסר מהדיסוננס בין מה שהן מעוררות בי ובין השכל שיודע שיש חיים מחוץ לבדס״מ ושלא ניתן לממש אותן.

היום אני כולא אותן באיזשהו חדר נסתר ואפל במוח ומשתדל שלא להשקות אותן ולהאכיל אותן במחשבות ובתכנים.

פעם בכמה זמן יש רגע של חולשה והשד משתחרר מהחדר ומשתולל בתוך המוח ומחזיר אותי לזה, לפעמים הוא משאיר אחריו שובל קל של הרס.

אבל רוב הזמן הוא כבר די מבוית.


מעניין, אז אתה מרגיש שעצם קיומן של הפנטזיות האלה מזיק לך? מה שונה בך בתקופות שנתת להן ביטוי ומתי שלא?
olivia r​(נשלטת)
לפני חודש • 20 ביולי 2024
olivia r​(נשלטת) • 20 ביולי 2024
ArchAngel כתב/ה:
אני חושבת שאפשר להגשים כל פנטזיה, פשוט להתאים אותה למציאות. לעשות דברים כמו או בערך, ולא בדיוק ולא בקיצוניות.
אפשר למתן את הציפיות שלנו, להציב את הגבולות שלנו ולכבד את של האחר.
וזה במילא נדרש בכל פנטזיה, גם בפנטזיות "השגרתיות" יותר שלנו.
אני לא חושבת שקיימת פנטזיה אחת, ולו הכי בנאלית שיש, שאין בה פער בין ההולך במחשבות שלנו לבין הביצוע בפועל.
בפנטזיות מוקצנות הפער פשוט יהיה מורגש יותר, ותדרש יצירתיות גבוהה יותר כדי לדעת איך להתגמש איתו במציאות.


אני לא חושבת שזה נכון. אולי זה עניין של סמנטיקה. זה שמישהו מגשים פנטזיה דומה לפנטזיה מסוימת, לא אומר שהוא הגשים אותה.
אקח דוגמה עדינה. לצורך העניין אם למישהו יש פנטזיה על ללכת עם גאג לעבודה, הוא יכול לעשות משחק תפקידים עם עוד אנשים ולדמות את מקום העבודה שלו, או שהוא יכול ללכת עם גאג למקום אחר פרינדלי יותר מהעבודה שלו. אבל האם זה אומר שהוא הגשים את הפנטזיה ללכת עם גאג לעבודה?
--Nir--
לפני חודש • 20 ביולי 2024
--Nir-- • 20 ביולי 2024
olivia r כתב/ה:
--Nir-- כתב/ה:
בהחלט קיימות.

פנטזיות שכוללות אלימות קיצונית, אובדן חירות, ונזקים כלכליים ונפשיים בלתי הפיכים.

בעבר הייתי צורך לא מעט תכנים סביב הפנטזיות האלו ומתייסר מהדיסוננס בין מה שהן מעוררות בי ובין השכל שיודע שיש חיים מחוץ לבדס״מ ושלא ניתן לממש אותן.

היום אני כולא אותן באיזשהו חדר נסתר ואפל במוח ומשתדל שלא להשקות אותן ולהאכיל אותן במחשבות ובתכנים.

פעם בכמה זמן יש רגע של חולשה והשד משתחרר מהחדר ומשתולל בתוך המוח ומחזיר אותי לזה, לפעמים הוא משאיר אחריו שובל קל של הרס.

אבל רוב הזמן הוא כבר די מבוית.


מעניין, אז אתה מרגיש שעצם קיומן של הפנטזיות האלה מזיק לך? מה שונה בך בתקופות שנתת להן ביטוי ומתי שלא?



הייתי שמח להיפטר מהן ללא ספק.

אני יכול להיות בסיטואציה בדס״מית או סתם מינית עם מישהי והמוח שלי חושב וחושק ועסוק בלהחריף עוד קצת ועוד קצת ולהגיע למקומות שלא תמיד אפשר לספק (המשותף לכולם - אלמנט ההסכמה לא קיים)
ובכללי פנטזיות בלתי ניתנות למימוש שרצות בראש הן משהו מאוד מבלבל כילד וכנער ומשאירות אותך לא פעם עם תחושות חזקות של אשמה וגועל.


היום כשלמדתי למתן אותן, אני גם מנסה למצוא תחליפים ״רכים״ יותר, גם במיטה, גם בראש וגם בבדס״מ. וזה בהחלט מאפשר להתמקד יותר ולהבין יותר איפה יש לי מיניות טובה עם פרטנרית ואיפה לא. וגם ללמוד להתרחק מפרטנריות שיכולות להדליק לי את הצורה אבל היחסים הזוגיים איתן יהיו רעילים ומזיקים לחלוטין (מן הסתם זה בא כרוך יחד אצלי)
ArchAngel​(שולטת)
לפני חודש • 20 ביולי 2024
ArchAngel​(שולטת) • 20 ביולי 2024
olivia r כתב/ה:
ArchAngel כתב/ה:
אני חושבת שאפשר להגשים כל פנטזיה, פשוט להתאים אותה למציאות. לעשות דברים כמו או בערך, ולא בדיוק ולא בקיצוניות.
אפשר למתן את הציפיות שלנו, להציב את הגבולות שלנו ולכבד את של האחר.
וזה במילא נדרש בכל פנטזיה, גם בפנטזיות "השגרתיות" יותר שלנו.
אני לא חושבת שקיימת פנטזיה אחת, ולו הכי בנאלית שיש, שאין בה פער בין ההולך במחשבות שלנו לבין הביצוע בפועל.
בפנטזיות מוקצנות הפער פשוט יהיה מורגש יותר, ותדרש יצירתיות גבוהה יותר כדי לדעת איך להתגמש איתו במציאות.


אני לא חושבת שזה נכון. אולי זה עניין של סמנטיקה. זה שמישהו מגשים פנטזיה דומה לפנטזיה מסוימת, לא אומר שהוא הגשים אותה.
אקח דוגמה עדינה. לצורך העניין אם למישהו יש פנטזיה על ללכת עם גאג לעבודה, הוא יכול לעשות משחק תפקידים עם עוד אנשים ולדמות את מקום העבודה שלו, או שהוא יכול ללכת עם גאג למקום אחר פרינדלי יותר מהעבודה שלו. אבל האם זה אומר שהוא הגשים את הפנטזיה ללכת עם גאג לעבודה?

לפי ההגיון הזה שום פנטזיה לא הוגשמה מעולם, כי כשאתה מפנטז להיות דאדי אתה לא באמת האבא שלה והיא לא באמת ילדה קטנה ונאיבית, שלא נאמר לא פעם בעצמה אמא שמפעילה סמכויות.
וכשאתה מפנטז על פנטזיית אונס או כל אחת אחרת עם תוכן שכרוך בהשפלה או כפייה אתה בפועל נמצא מול בן זוג שנתן הסכמתו, הביע רצון נלהב ובעל שליטה מלאה על הסיטואציה כשבמילת ביטחון הוא בולם אותך (ובמקרה של נשלט מול שולטת גם בעל היתרון פיזי עליה, ורק עושה את עצמו חסר אונים פיזית ברוב המכריע של המקרים).

מיותר לציין שאף אחת לא באמת מלכה בלתי מעורערת בארמון מלא משרתים אלא אחת האדם שצריכה לפזר את הילדים למסגרות ולרדוף אחריהם שיסכימו להתקלח, ואף אחד לא באמת מאסטר קשוח אלא שכיר שמחר יקום בבוקר לרצות את הבוס שלו ויפחד לאחר למשרד.
וכל עבד ושפחה לא נקנו או הוכנעו אלא חיפשו בנרות מערכת יחסים שמרגשת אותם לא פחות, וביום שזה ירגיש להם מיותר, יקומו וילכו.

כל עולם השליטה נשען על מידה של העמדת פנים הדדית.
הרגשות שנוצרים מהמשחק הזה הם כנים ואמיתיים, אבל אי אפשר להגיד שמשהו באמת מתקיים במתכונת מציאותית לחלוטין, שכל פנטזיה מתגשמת כפי שהיא בלי שום מידה של התאמה, של הפעלת דמיון והשהיית הספק כדי שהיא תעבוד.

ככל שפנטזיות קיצונית יותר ככה תדרש העמדת פנים ניכרת יותר לביצוע, והרבה יותר יצירתיות כדי להתגבר על הפערים בין גבולות המציאות לאומניפוטנטיות המחשבות, וזה יכול להרגיש מתיש מדי או פשוט לאבד מהטעם בהגשמה.
ArchAngel​(שולטת)
לפני חודש • 20 ביולי 2024
ArchAngel​(שולטת) • 20 ביולי 2024
אני חושבת שאחת הסיבות שקשה לי עם כותרת של "פנטזיות שאסור להגשים" היא כי להרגיש אשמה או גועל על מי שאתה זאת תחושה מייסרת ומלאה בבדידות.
בנוסף, אנשים לא משתנים בצורה מיטבה כשהם מרגישים רע ומפתחים שנאה כלפי עצמם, כשהם מרגישים ככה הם עוד פחות ישמרו על הגבולות שלהם או של אחרים.
הכרתי אנשים שהאמינו שהם מפלצות על הקינקים שלהם, וזה הוביל אותם למקומות יותר גרועים בחיים מאשר אם היו מוצאים דרך בריאה ומעודנת להגשים את עצמם עם בן זוג תומך ואחראי.

אני כמובן לא מדברת על מקרי קיצון חריגים במיוחד, אלא על פנטזיות בדס"מיות קיצוניות די נפוצות- הן נשמעות אולי מזעזע כשנותנים להן כותרת קצרה ומטלטלת, אבל הן לא כאלו דוחות או "של חולי נפש" כשמפרקים אותן לגורמים ומגלים את הצורך המאוד אנושי שעומד מאחוריהן.
בהרבה פעמים אני מתחילה לגלות אמפתיה כשאני שומעת מה הוביל אדם לפנטז "על משהו נוראי", כי זה מגלם לא פעם רצון להרגיש נחשק ומקובל (accepted) למרות שאתה מתפלש באסור/מגעיל/לא ראוי, או לשכתב סוף אחר לטראומה (ולרוב זה המקרה), ועוד צרכים אנושיים אחרים.

אני רוצה שהפרטנר שמולי ירגיש שאיתי יש לו מרחב בטוח לבטא את החשקים הכמוסים שלו, ושביחד נחשוב על דרכים להתאים את הביצוע שלהם למציאות בדרך בריאה, בלי השלכות חמורות, ובלי אשמה וגועל לאחר מכן. שנהיה מסוגלים לדיאלוג הזה בנינו.
מבחינתי דווקא המקום הזה, של החשקים שאנחנו הכי מתביישים בהם, יש לו פוטנציאל ליצור קרבה. כשמדברים על משהו זה אפילו משחרר, יכול למתן. זה מפנה את המחשבות מהלקאה עצמית אלא עבר רעיונות איך לעשות סובלימציה בריאה.

ההתעסקות בזה כמובן לא מתאימה לכל אחד, וזה בסדר לבחור שלא.


נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שבת יול' 20, 2024 11:34 pm, סך-הכל נערך פעם אחת
tal tickle
לפני חודש • 20 ביולי 2024
tal tickle • 20 ביולי 2024
ArchAngel כתב/ה:
אני חושבת שאחת הסיבות שקשה לי עם כותרת של "פנטזיות שאסור להגשים" היא כי לאף אדם לא מגיע להרגיש אשמה או גועל על מי שהוא. זאת תחושה מייסרת ומלאה בבדידות.
וגם אנשים לא משתנים כשהם מרגישים רע לגבי עצמם, כשהם מרגישים ככה הם עוד פחות ישמרו על הגבולות שלהם או של אחרים.
הכרתי אנשים שהאמינו שהם מפלצות על הקינקים שלהם, וזה הוביל אותם למקומות יותר גרועים בחיים מאשר אם היו מוצאים דרך בריאה ומעודנת להגשים את עצמם עם בן זוג תומך ואחראי.

אני כמובן לא מדברת על מקרי קיצון חריגים במיוחד, אלא על פנטזיות בדס"מיות קיצוניות די נפוצות- הן נשמעות אולי מזעזע כשנותנים להם כותרת קצרה ומטלטלת, אבל הן לא כאלו דוחות או "של חולי נפש" כשמפרקים אותן לגורמים ומגלים את הצורך המאוד אנושי שעומד מאחוריהן.
אני בהרבה פעמים אפילו מתחילה לגלות אמפתיה כשאני שומעת מה הוביל אדם לפנטז "על משהו נוראי", כי זה מגלם לא פעם רצון להרגיש נחשק למרות שאתה מתפלש באסור/מגעיל/לא ראוי, או לשכתב סוף אחר לטרואמה, ועוד צרכים אנושיים אחרים.

אני רוצה שהפרטנר שמולי ירגיש שאיתי יש לו מרחב בטוח לבטא את החשקים הכמוסים שלו, ושביחד נחשוב על דרכים להתאים את הביצוע שלהם למציאות בדרך בריאה, בלי השלכות חמורות, ובלי אשמה וגועל לאחר מכן. שנהיה מסוגלים לדיאלוג הזה בנינו.
מבחינתי דווקא המקום הזה, של החשקים שאנחנו הכי מתביישים בהם, יש לו פוטנציאל ליצור קרבה. כשמדברים על משהו זה אפילו משחרר, יכול למתן. זה מפנה את המחשבות מהלקאה עצמית אלא עבר רעיונות איך לעשות סובלימציה בריאה.

ההתעסקות בזה כמובן לא מתאימה לכל אחד, וזה בסדר לבחור שלא.


כתבת יפה, אבל אני חושב שרוב האנשים פה יאמרו - וגם אני - שאין לנו בעייה עם הקינק שלנו כשלעצמו, אלא הפנטזיה לבצע אותו ללא הסכמה.
לי, כמדגדג בנשמה, יש פנטזיות על דגדוג נשים ללא הסכמה, שצוחקות ומשתגעות מהדגדוג ללא שליטה ונגד רצונן. דגדוג כעינוי של ממש. בחיים לא עשיתי ולא אעשה אפילו משהו קרוב לכך. אבל הפנטזיות ישנן.
זו לא בעייה עם הקינק עצמו, איתו אני שלם לגמרי.


נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שבת יול' 20, 2024 11:42 pm, סך-הכל נערך פעם אחת
ArchAngel​(שולטת)
לפני חודש • 20 ביולי 2024
ArchAngel​(שולטת) • 20 ביולי 2024
tal tickle כתב/ה:

כתבת יפה, אבל אני חושב שרוב האנשים פה יאמרו - וגם אני - שאין לנו בעייה עם הקינק שלנו כשלעצמו, אלא הפנטזיה לבצע אותו ללא הסכמה.
לי, כמדגדג בנשמה, יש פנטזיות על דגדוג נשים ללא הסכמה, שצוחקות ומשתגעות מהדגדוג ללא שליטה ונגד רצונן. בחיים לא עשיתי ולא אעשה אפילו משהו קרוב לכך. אבל הפנטזיות ישנן. זו לא בעייה עם הקינק עצמו, איתו אני שלם לגמרי.

אבל אני בדיוק מדברת על זה שאפשר וצריך להתאים זה למציאות.
מה בדיוק הבעיה להגשים פנטזיה של דגוג בכפייה עם פרטנרית שרוצה להעמיד פנים בהסכמה שזה נעשה נגד רצונה?