צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

קבלת פנים מיוחדת של שפחה לאדונה..

נערת כריעה​(מתחלפת){מצליף בלשו}
לפני 20 שנים • 8 ביוני 2004

מאיה,


בלעתי את המילים שלך,
כל כך מדויק,
כל כך נכון,
כתיבה יפה ואמיתית.
icon_smile.gif
חודרת​(שולטת)
לפני 20 שנים • 8 ביוני 2004
חודרת​(שולטת) • 8 ביוני 2004
אני יודעת שזה לא בדיוק הנושא אבל לאחר זמן מה שלא הייתי, עברתי על רשימת הנושאים וריבוי השאלות מצד אנשים לא יצירתיים שהופיעו ברשימה מעלה בי תהיות.
מה מושך אתכם בשליטה אם אינכם יודעים כיצד ליישם אותה וכיצד להביא את הנשלט למקומות שהוא לא צפה אותם מראש?
זו עצלנות ששולחת אתכם לפתוח כרטיס חדש ולשאול בשם בדוי, או שמא גלי האופנתיות שנשאו לכאן רבים לא הביאו עימם מצבורי יצירתיות?
המלכה_הילה​(שולטת)
לפני 20 שנים • 8 ביוני 2004

למאיה ולקליבר

המלכה_הילה​(שולטת) • 8 ביוני 2004
אהבתי מאד את מה ששניכם כתבתם,
אותך קליבר - על הסרט...אני חושבת שיש כאן הרבה שלא מוכנים להחזיר אותו, אבל גם לא כ"כ מעונינם לקנות אותו....-icon_smile.gif

ואותך מאיה - על כתיבתך המענינת והמעוררת השראה. icon_lol.gif

המלכה_הילה
דרוש/ה צייתן או צייתנית
לפני 20 שנים • 9 ביוני 2004

מאיה, חודרת, קליבר היקרים

מאיה היקרה, תודה על הכתוב, נהנתי לקרוא.
את, את מוצאת יופי ברוטינה. אני.. אנו שונים.

לחודרת - זה אינו שם בדוי. זה אינו שם בכלל כי אם לוח מודעות בשבילנו.

וכמובן, קליבר: כרגיל, אתה שונה ממני.. וחמוד בדרכך. לרגל הנסיעה (ראה למטה) אנו מוכרים את ספריית הDVD שלנו. צור קשר אם תרצה.


נ.ב. אנחנו עוברים לחו"ל. תעשו חיים.

.
קליבר​(שולט)
לפני 20 שנים • 9 ביוני 2004
קליבר​(שולט) • 9 ביוני 2004
רק תשתדלו לעבור למדינה שממילא לא מקיימת יחסים דיפלומטים אתנו , כי להערכתי אחרי בואכם ינתקו אתנו את היחסים .

בכל אופן
רק אושר ועושר
בריאות וכושר
עד 120 _+ מע"מ .
icon_wink.gif
@buba@​(נשלטת)
לפני 20 שנים • 9 ביוני 2004
@buba@​(נשלטת) • 9 ביוני 2004
ציטוט: רק תשתדלו לעבור למדינה שממילא לא מקיימת יחסים דיפלומטים אתנו , כי להערכתי אחרי בואכם ינתקו אתנו את היחסים .

[/quote]

חחחחחחחחחחח(הצחקת אותי )
בובה
מאיה​(נשלטת)
לפני 20 שנים • 9 ביוני 2004
מאיה​(נשלטת) • 9 ביוני 2004
ומה שלי מפריע לאחרונה מדיפדוף בפורמים
זה לא חוסר יצירתיות , כי וואלה זה פורום והכל כאן לשם הדיון או החירמון
ואם מישהו לא אוהב אפשר לא להגיב

אבל מה שכן מפריע זה הציניות , אנשים שוכחים שאנחנו באתר בדסמ
ויש כאן שפחות ועבדים שאוהבים ומסכימים להיות כאלה , לאבד את השליטה להיות מושפלים
וכך הלאה.... ודווקא כאן מקבלים על הרצון ואהבה לזה ביקורת מאותם אנשי בדסמ.

אז הבחור לא כל כך מכיר וניסח את השאלה קצת לא "כמו שצריך" , לא כולם כאן מכירים את מערכת
החוקים המדוייקת של הכתיבה בפורום. ובמקום זה יש שירשורים "על" במקום לדבר "את".
מה סרט בזה ששיפחה מחכה לאדונה?

LED ונערת כריעה , תודה icon_redface.gif

מלכה הילה , כמה שאת צודקת , יש כאלה שלא יוצאים מהסרט , ויש גם כאלה שפשוט לא
מעוניינים לקנות אותו. וממה שאני יודעת , זה אחלה של סרט , אם זה בין שני אנשים בוגרים ,
בהסכמה ובשפיות ועם פופקורן טעים. ההשפעה נשארת ונשארת...
לשם זה התכנסנו כאן וחבל שעדיין מקבלים על זה ביקורת בבית בדסמ בכבודו ובעצמו.
b Y​(שולט)
לפני 20 שנים • 10 ביוני 2004

לא ציפיתי למצוא את עצמי, בגלל הודעה קטנה, בעין הסערה...

b Y​(שולט) • 10 ביוני 2004
היא ואני. נסחפנו לתוך עולם שיצרנו, מבלי שעדיין ידענו לקרוא לו בשם. לא חיפשנו הגדרות במילון ולכן גם לא קטלגנו ולא היה צורך לקצר בראשי תיבות. לא היו פורומים או בלוגים. היתה התעוזה, יצר ההרפתקנות והנכונות להסחף. הרגשנו כמו שמרגישים כשמגלים יבשת חדשה. או לפחות את הלגונה הכחולה. שנינו, ושום דבר חוץ מהים והאופק מלבדנו. העולם היה שייך לנו. וביימנו הכל לבד. סרט. הסרט הזה מוכר כאן לכולם בשם בדסמ.

מאז התמסחרתי. הרי הנה אני כאן. כבר יש לזה שם. וזה הרבה פחות כייף ככה. הן ציפו ל..להיות על ארבע, עם הפנים לקיר. מטאפורה. אך גם פשוטו כמשמעו. חוקי המשחק התבררו כמאד ברורים. בחודש האחרון מישהי חדשה. לא מכאן. אך גם היא כך מסתבר, מכירה היא את חוקי המשחק. נאמנה. פתחתי לכבודה כרטיס, דרוש/ה צייתן או צייתנית. מתנה. היא כבר ידעה שלפעם הבאה אני דואג למשהו מיוחד.

עוד לא הספקתי לעמוד על טיבו או טיבה של זה או אחרת. עוד לא בחרתי את המתנה. והנה היא, יש לה פרפרים. כך היא רומזת. כך היא מבקשת. כך פתאום באמצע היום. באמצע העבודה. עוד 5 שעות, והיא שוב שלי. עמוס בעבודה. נו אדונצ'יק, תתרכז רגע, מה תעשה, המתנה עוד לא מוכנה. פניתי לכאן. אולי מישהו משועמם. מישהו מחפש על מה לכתוב. נו, תזרקו רעיון.

לא ציפיתי למצוא את עצמי, בגלל הודעה קטנה, בעין הסערה.

אמנם לא משהו שמישהו אמר, אבל המכלול... הקפיץ מחשבה. יצירתי? תלוי איך מסתכלים על זה. מה שנהוג להיות מוגדר כאן: הסשן. הדלת היתה פתוחה. כרגיל. ממשומעת היא. עיניה אינן מכוסות. זו פעם ראשונה שעיניה אינן מכוסות. כן. הפעם היא תראה ולא רק תרגיש. תראה אדון. בשר ודם. תראה עיניים. תביט פנימה. כן. היא כבר נורא רוצה. אך עד היום לא קיבלה רשות. היא יושבת על הספה. קיבלה רשות. שמלה שחורה, יפה וסקסית. היא מביטה בי. עכשיו. פעם ראשונה. מחייך. גם היא. מתיישב על ידה. מוסיקה נעימה ברקע. כוסות יין. מחייכים שוב. מה שלומך יקירתי. טוב תודה אדוני. ומה שלומך, נפלא. כמה יפה לראות אותך. לראשונה. דברנו. דברנו עלינו, סיפרנו, צחקנו. כך כל הלילה, עד הבוקר. הכרנו אחד את השניה בפעם ראשונה.. אבל זה שייך לנו. ולא ממש קשור לכם.

אז מה בעצם קשור כאן אדון יקר. מכלול התגובות כאן, רבותיי. על מה תלינו. מה זו שירת הטרוניות הזו. ומהיכן נובעת המרירות שבקולכם. אין צורך לפחד רבותיי. זה לא שגזלו לכם זכויות יוצרים. מספרים שהשמיים לאדוניי והארץ נתן לבני האדם. אז תנו. תנו לחיות בסרט. אם אחרים נהנים, זה לא שם אתכם מאחורי סורג ובריח. גם אם אתם רוצים להרגיש נעים בכלוב.