סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אל תעשי לי פה "מי טו"

סנטוריון
לפני חודש • 24 בספט׳ 2024
סנטוריון • 24 בספט׳ 2024
נימרייה כתב/ה:

2. לא אמרתי שזו תכונה גברים, כבר ציינתי שאני מספרת את חוויה האישית שלי, ואני אישית, חוויתי את זה רק עם גברים.
מעניין מה שאתה מציג עם נשים שלא ידעו לקבל לא, הייתי שמחה לשמוע את חוויה מהצד השני, זה מכאיס? מעצבן? מטריד? איך אתם מתמודדים? מתנהלים?


פעם הרגשתי לא נעים, אז התחלתי לכעוס ולנטור להן טינה על המניפולציות, ועם השנים למדתי איך להשיב חזרה והתחלתי ליהנות מהתיסכול שלהן ומכך שהמניפולציות שלמדו להפעיל כל החיים שלהן לא עובדות עליי.

היום בעיקר אני לא חושב על זה יותר מדי - מענה קצר וחד, אולי עם קצת אמפתיה אבל עם סיומת שלא מותירה מקום לספק שלא יהיה שום משא ומתן ושזו המציאות. אני בעיקר רוצה לחזור לעשות דברים שמעניינים אותי ולא להתעסק עם אנשים מניפולטיביים.

נימרייה כתב/ה:

3. מסכימה איתך שגישה יותר ישירה היא אופציה, אישית אני אדם שאוהבת לתת עוד הזדמנות ולטעמע מענה כזה יכול להיות קצת לא נעים וזו פשוט לא הדרך שלי.


אם את נותנת עוד הזדמנות, אל תתמרמרי אם הם משתמשים בה icon_smile.gif
Kitty frank
לפני חודש • 24 בספט׳ 2024
Kitty frank • 24 בספט׳ 2024
לגבי העניין האישי שלך, אני מצדדת בגישה הפרקטית. להגיד לא, תודה ולהמשיך הלאה- גם איזה טוב יוצא מלפרט למישהו למה הוא לא מתאים עבורי? זה לרוב יוצר כאב מיותר.

אבל השאלה היותר מעניינת בעיני היא האם יש לגברים בימינו פחד שיחשפו את ההתנהגות הקריפית שלהם? לפי דעתי כן. אנחנו חיות בתקופה של שינוי נורמות המוסר- מי שפעם פחד שייחשף כ''לא זיין'' היום מפחד דווקא מההפך. אני מרגישה איזה שבר זהות גברי סביב העניין הזה, וברמה הרעיונית ליבי יוצא אליהם- כל מי שבן 25-30 ומעלה חונך לדבר אחד, וראה בימי חייו איך אותו דבר ממש מופקע כנורא ואיום. במשך 10 שנים של פמיניזם היה אפשר לנפנף אותנו כמשוגעות, או להפנות עין ועכשיו זה נהייה הרבה יותר קשה, ואין לרוב הגברים את הכלים להיות ג'נטלמנים או לדבר בצורה שתואמת את הנורמות המוסריות החדשות. אבל הסימפטיה מופעלת רק ברמה הממש רחבה הרעיונית או או להפך-הממש אינטימית, כמו אחי הקטן או חברים שלי. ברמה הציבורית, בינונית של קולגות או זרים באינטרנט- אין לי משאבי סימפטיה לתת להם, שילכו לחברות, לאחיות או לאימהות שלהם, או שיפתחו איזה ספר למען השם- ויבינו את חוקי המשחק החדשים שנשים עבדו מאוד קשה, הרבה שנים כדי לקבע. הנוער של עכשיו, לפי דעתי גדל כאולטרה מגה שמרן, ומתנזר גם כי הוא גדל על הנורמות המוסריות החדשות ולפנות באופן כללי נתפס אצלו כלא מוסרי.
KINKI OZZY​(מתחלף)
לפני חודש • 24 בספט׳ 2024

Re: אל תעשי לי פה "מי טו"

KINKI OZZY​(מתחלף) • 24 בספט׳ 2024
נימרייה כתב/ה:
השאלה מופנת לגברים בעיקר אבל לא רק, (מהסיבה הפשןטה שגברים אם אלו שאמרו לי את האמירות האלו עד כו ונשים לא).

אני אתאר סיטואציה כללית:
אחרי חילוף דיי בסיסי של כמה הודעות בחור מבקש שאשלוט עליו/שהוא יהיה נשלט שלי.
מכל סיבה שהיא אני מחליטה שאני לא בעניין.
95 אחוז מהזמן יש לי את אותה התשובה: "תודה על ההצעה אבל אני לא מעוניינת/ לא תודה על ההצעה".

עכשיו מפה מתחיל מסע שכנועים, לפעמים אבל לא תמיד ביחד עם הניסיון להבין את סיבת הסרוב וגם אם אני מסבירה את סיבה הסרוב זה ממשיך למסע שכנועים.

אם אני נאלצת לומר למישהו לא יותר מפעמיים עולה האמירה ההבאה: "אתה לא מכבד את הלא/סרוב שלי, וזה עבורי דגל אדום שיהיה לך בהצלחה" אם פה השיחה נגמרת הכל טוב אם לא הוא יחסם.

ומשום מה, הרבה מאוד גברים התלהמו עלי כשאמרתי שהם לא מכבדים את הסרוב שלי, ההתלהמות הייתה על אצם האמירה שלי. שהם מאוד מכבדים ושלא הטרידו אותי ולא צריך לעשות מי טו מכל דבר קטן. ואיך העזתי להניח שהם לא מכבדים סרוב הם רק רצו לנסות בכל מקרה.



עכשיו אני באמת רוצה לשאול ולנהל על זה דיון (בבקשה מכבד אולי קצת ציניות בטעם טוב).
אולי אני רואה את זה מפרספקטיבה מסויימת ויוכלו להעיר את עיני הגברים פה?
אולי יש איזה פחד קיצוני וטראומה קולקטיבית לגברים?
אולי בכלל הפער הוא בנוסח מצידי ולא ברור באופן חד וחלק החוסר עניין שלי?



גם אם יש פחד או טראומה לא זה לא תמיד. וזה אכן דגל אדום מי שלא מבין ומשחרר
זאת זכותך להגיד לא וחובתם לקבל אותו כמו שנאמר..
LovelyTink​(שולטת)
לפני חודש • 25 בספט׳ 2024
LovelyTink​(שולטת) • 25 בספט׳ 2024
לא זאת מילת סירוב מאוד ברורה.
אם יש כאלה שלא מכבדים סירוב זה עליהם, לא עליך באף אופן.
ומי שבוחר להמשיך למרות שהוא יודע שלא מעוניינים אז הוא מטרידן.
הם חושבים שגזלייטינג ומניפולציות ריגשיות יוציא אותם אחרת. אבל זה לא.
mister n​(שולט)
לפני חודש • 25 בספט׳ 2024

Re: אל תעשי לי פה "מי טו"

mister n​(שולט) • 25 בספט׳ 2024
נימרייה כתב/ה:
השאלה מופנת לגברים בעיקר אבל לא רק, (מהסיבה הפשןטה שגברים אם אלו שאמרו לי את האמירות האלו עד כו ונשים לא).

אני אתאר סיטואציה כללית:
אחרי חילוף דיי בסיסי של כמה הודעות בחור מבקש שאשלוט עליו/שהוא יהיה נשלט שלי.
מכל סיבה שהיא אני מחליטה שאני לא בעניין.
95 אחוז מהזמן יש לי את אותה התשובה: "תודה על ההצעה אבל אני לא מעוניינת/ לא תודה על ההצעה".

עכשיו מפה מתחיל מסע שכנועים, לפעמים אבל לא תמיד ביחד עם הניסיון להבין את סיבת הסרוב וגם אם אני מסבירה את סיבה הסרוב זה ממשיך למסע שכנועים.

אם אני נאלצת לומר למישהו לא יותר מפעמיים עולה האמירה ההבאה: "אתה לא מכבד את הלא/סרוב שלי, וזה עבורי דגל אדום שיהיה לך בהצלחה" אם פה השיחה נגמרת הכל טוב אם לא הוא יחסם.

ומשום מה, הרבה מאוד גברים התלהמו עלי כשאמרתי שהם לא מכבדים את הסרוב שלי, ההתלהמות הייתה על אצם האמירה שלי. שהם מאוד מכבדים ושלא הטרידו אותי ולא צריך לעשות מי טו מכל דבר קטן. ואיך העזתי להניח שהם לא מכבדים סרוב הם רק רצו לנסות בכל מקרה.



עכשיו אני באמת רוצה לשאול ולנהל על זה דיון (בבקשה מכבד אולי קצת ציניות בטעם טוב).
אולי אני רואה את זה מפרספקטיבה מסויימת ויוכלו להעיר את עיני הגברים פה?
אולי יש איזה פחד קיצוני וטראומה קולקטיבית לגברים?
אולי בכלל הפער הוא בנוסח מצידי ולא ברור באופן חד וחלק החוסר עניין שלי?


אהלן אותם גברים,להציק לבחורה שלא מעוניינת בכם זאת *הטרדה*