Bluecollar(שולטת)
|
לפני 5 חודשים •
28 באוג׳ 2025
► מדען גרעין כתב/ה: ► Bluecollar כתב/ה: ► מדען גרעין כתב/ה: ► Bluecollar כתב/ה: ► זוג פלוס כתב/ה: ► Bluecollar כתב/ה: אני מההתחלה אומרת את הציפיות שלי שעליהן אני מצפה מהנשלט להתחייב.
חלקן רשומות לי בפרופיל. אבל לפני כל ההתלהבות, אני מצפה להתחייבות על מפגש אחד בשבוע ואני אומרת שאני חותרת לזוגיות וקשר מחייב. שלא לדבר על לשים על השולחן את סוגיית המרחב ולפעמים סוגיית הגיל יש פה ערבוב קל בין ציפיות לדרישות וגבולות, אבל האם את חושבת לפעמים שאולי להגיד את הציפיות על ההתחלה עלול להיות משהו שמרתיע אנשים או אולי מהווה מכשול לבניית קשר? אולי מישהו חושש שהוא לא יעמוד בכל הציפיות שמישהי מציגה בפניו והוא נמנע לפתח בכלל קשר או להמשיך אותו מעבר לשיחה הראשונה אבל יכול להיות דווקא שהוא ''האחד''. אחרי הכל, לא כל הציפיות שלנו ממשהו מתגשמות הרי. אני מסתכלת גם על זה שלשני אנשים זרים קשה מאוד להתחייב אלו לאלו על דברים כבר מההתחלה. רק להתחייב להגיד שכן זה קל. שכחתי להוסיף תנאי נוסף: תקשורת יום יומית מי שנרתע כנראה לא מתאים לי ואני מניחה שגם אני לא מתאימה לו. אני יודעת מה אני רוצה והדרישות/ציפיות שלי הן לא בשמים. מי שזה מאיים עליו, לא יזכה להנות מהטוב שלי. להציג נשים לחוצות ולוחצות כי יש להן רצונות וסטנדרטים, זה לכל הפחות בעייתי. אני מניחה שאת האותיות הקטנות אנחנו נכתוב כשהדינמיקה תבנה. אבל באמת שהדרישות ציפיות שלי לא בשמים. מי שזה יותר מדי בשבילו שילך לחפש פחות והם הולכים לחפש פחות כמו שאת חשה על בשרך. אני אישית, רק רואה רשימת דרישות עוד לפני שאני בכלל יודע מה שמה הפרטי סולד מזה כי זה מגוחך לבוא עם רשימת ציפיות/דרישות ארוכה מבלי שבכלל הכרתם. אני כן יכול להבין ציפיות גובה/גיל/ניראות וכיו"ב כי זה כבר עניין של משיכה בסיסית שטבעי לצפות שיהיו אבל להתקשר כל יום, להתחייב על מספר פגישות שבועי ובכלל להציב תנאים עתידיים שאין לאף אחד למעשה שליטה על זה (על העתיד) זה נראה לי מגוחך וגורר עימו הרבה הבטחות שווא כי הרי רוב רובם "יסכימו" לתנאים כאלה עד שיקבלו את מבוקשם ואז לרוב את יכולה לשכוח מהם או שהם עצמם ישנו את המצב ויציבו לך תנאים חדשים כי אם לך מותר להציב תנאים התחלתיים אז,למה שלהם יהיו אסור להציב תנאים המשכיים? בקיצור, אם ההתחלה לא תהיה פשוטה היא פשוט לא תהיה. חד וחלק. ותראה, את אותה הצלחה שאני חווה גם אתה חווה 🤷♀️ כם הפחות ועם היותר מדי מוגזם ותקשיב, גברים יכולים להתחייב. הם חותמים חוזה בעבודה, הם קמים אליה כל בוקר. הם חותמים חוזה על דירה שראו אותה אולי פעם פעמיים בתקווה שהצנרת לא תתפוצץ עליהם. הם מחכים לטכנאי שיבוא בטווח של שעות הבוקר.... ולאסוף את הילדים מהגן הם הולכים כל יום לחדר כושראו פעם בשלושה ימים. אליו הם התחייבו ברכישת מינןי באמת שלא מדע טילים נו בחייך... עבודה? חוזה? טכנאי? צנרת? ילדים? מכון כושר? כולה דייט ראבק! דייט לשם מה? אתה סתם יושב עם אדם זר לקפה בלי כוונה? שב עם החברים שלך אם אתה רוצה כוס קפה. חסר לך חברים שאתה נפגש עם אנשים זרים מהאינטרנט? |
|
|
| מדען גרעין |
לפני 5 חודשים •
28 באוג׳ 2025
► Bluecollar כתב/ה: ► מדען גרעין כתב/ה: ► Bluecollar כתב/ה: ► מדען גרעין כתב/ה: ► Bluecollar כתב/ה: ► זוג פלוס כתב/ה: ► Bluecollar כתב/ה: אני מההתחלה אומרת את הציפיות שלי שעליהן אני מצפה מהנשלט להתחייב.
חלקן רשומות לי בפרופיל. אבל לפני כל ההתלהבות, אני מצפה להתחייבות על מפגש אחד בשבוע ואני אומרת שאני חותרת לזוגיות וקשר מחייב. שלא לדבר על לשים על השולחן את סוגיית המרחב ולפעמים סוגיית הגיל יש פה ערבוב קל בין ציפיות לדרישות וגבולות, אבל האם את חושבת לפעמים שאולי להגיד את הציפיות על ההתחלה עלול להיות משהו שמרתיע אנשים או אולי מהווה מכשול לבניית קשר? אולי מישהו חושש שהוא לא יעמוד בכל הציפיות שמישהי מציגה בפניו והוא נמנע לפתח בכלל קשר או להמשיך אותו מעבר לשיחה הראשונה אבל יכול להיות דווקא שהוא ''האחד''. אחרי הכל, לא כל הציפיות שלנו ממשהו מתגשמות הרי. אני מסתכלת גם על זה שלשני אנשים זרים קשה מאוד להתחייב אלו לאלו על דברים כבר מההתחלה. רק להתחייב להגיד שכן זה קל. שכחתי להוסיף תנאי נוסף: תקשורת יום יומית מי שנרתע כנראה לא מתאים לי ואני מניחה שגם אני לא מתאימה לו. אני יודעת מה אני רוצה והדרישות/ציפיות שלי הן לא בשמים. מי שזה מאיים עליו, לא יזכה להנות מהטוב שלי. להציג נשים לחוצות ולוחצות כי יש להן רצונות וסטנדרטים, זה לכל הפחות בעייתי. אני מניחה שאת האותיות הקטנות אנחנו נכתוב כשהדינמיקה תבנה. אבל באמת שהדרישות ציפיות שלי לא בשמים. מי שזה יותר מדי בשבילו שילך לחפש פחות והם הולכים לחפש פחות כמו שאת חשה על בשרך. אני אישית, רק רואה רשימת דרישות עוד לפני שאני בכלל יודע מה שמה הפרטי סולד מזה כי זה מגוחך לבוא עם רשימת ציפיות/דרישות ארוכה מבלי שבכלל הכרתם. אני כן יכול להבין ציפיות גובה/גיל/ניראות וכיו"ב כי זה כבר עניין של משיכה בסיסית שטבעי לצפות שיהיו אבל להתקשר כל יום, להתחייב על מספר פגישות שבועי ובכלל להציב תנאים עתידיים שאין לאף אחד למעשה שליטה על זה (על העתיד) זה נראה לי מגוחך וגורר עימו הרבה הבטחות שווא כי הרי רוב רובם "יסכימו" לתנאים כאלה עד שיקבלו את מבוקשם ואז לרוב את יכולה לשכוח מהם או שהם עצמם ישנו את המצב ויציבו לך תנאים חדשים כי אם לך מותר להציב תנאים התחלתיים אז,למה שלהם יהיו אסור להציב תנאים המשכיים? בקיצור, אם ההתחלה לא תהיה פשוטה היא פשוט לא תהיה. חד וחלק. ותראה, את אותה הצלחה שאני חווה גם אתה חווה 🤷♀️ כם הפחות ועם היותר מדי מוגזם ותקשיב, גברים יכולים להתחייב. הם חותמים חוזה בעבודה, הם קמים אליה כל בוקר. הם חותמים חוזה על דירה שראו אותה אולי פעם פעמיים בתקווה שהצנרת לא תתפוצץ עליהם. הם מחכים לטכנאי שיבוא בטווח של שעות הבוקר.... ולאסוף את הילדים מהגן הם הולכים כל יום לחדר כושראו פעם בשלושה ימים. אליו הם התחייבו ברכישת מינןי באמת שלא מדע טילים נו בחייך... עבודה? חוזה? טכנאי? צנרת? ילדים? מכון כושר? כולה דייט ראבק! דייט לשם מה? אתה סתם יושב עם אדם זר לקפה בלי כוונה? שב עם החברים שלך אם אתה רוצה כוס קפה. חסר לך חברים שאתה נפגש עם אנשים זרים מהאינטרנט? דייט לשם חתונה, ברור. לילה טוב. |
|
|
|
Bluecollar(שולטת)
|
לפני 5 חודשים •
28 באוג׳ 2025
► מדען גרעין כתב/ה: ► Bluecollar כתב/ה: ► מדען גרעין כתב/ה: ► Bluecollar כתב/ה: ► מדען גרעין כתב/ה: ► Bluecollar כתב/ה: ► זוג פלוס כתב/ה: ► Bluecollar כתב/ה: אני מההתחלה אומרת את הציפיות שלי שעליהן אני מצפה מהנשלט להתחייב.
חלקן רשומות לי בפרופיל. אבל לפני כל ההתלהבות, אני מצפה להתחייבות על מפגש אחד בשבוע ואני אומרת שאני חותרת לזוגיות וקשר מחייב. שלא לדבר על לשים על השולחן את סוגיית המרחב ולפעמים סוגיית הגיל יש פה ערבוב קל בין ציפיות לדרישות וגבולות, אבל האם את חושבת לפעמים שאולי להגיד את הציפיות על ההתחלה עלול להיות משהו שמרתיע אנשים או אולי מהווה מכשול לבניית קשר? אולי מישהו חושש שהוא לא יעמוד בכל הציפיות שמישהי מציגה בפניו והוא נמנע לפתח בכלל קשר או להמשיך אותו מעבר לשיחה הראשונה אבל יכול להיות דווקא שהוא ''האחד''. אחרי הכל, לא כל הציפיות שלנו ממשהו מתגשמות הרי. אני מסתכלת גם על זה שלשני אנשים זרים קשה מאוד להתחייב אלו לאלו על דברים כבר מההתחלה. רק להתחייב להגיד שכן זה קל. שכחתי להוסיף תנאי נוסף: תקשורת יום יומית מי שנרתע כנראה לא מתאים לי ואני מניחה שגם אני לא מתאימה לו. אני יודעת מה אני רוצה והדרישות/ציפיות שלי הן לא בשמים. מי שזה מאיים עליו, לא יזכה להנות מהטוב שלי. להציג נשים לחוצות ולוחצות כי יש להן רצונות וסטנדרטים, זה לכל הפחות בעייתי. אני מניחה שאת האותיות הקטנות אנחנו נכתוב כשהדינמיקה תבנה. אבל באמת שהדרישות ציפיות שלי לא בשמים. מי שזה יותר מדי בשבילו שילך לחפש פחות והם הולכים לחפש פחות כמו שאת חשה על בשרך. אני אישית, רק רואה רשימת דרישות עוד לפני שאני בכלל יודע מה שמה הפרטי סולד מזה כי זה מגוחך לבוא עם רשימת ציפיות/דרישות ארוכה מבלי שבכלל הכרתם. אני כן יכול להבין ציפיות גובה/גיל/ניראות וכיו"ב כי זה כבר עניין של משיכה בסיסית שטבעי לצפות שיהיו אבל להתקשר כל יום, להתחייב על מספר פגישות שבועי ובכלל להציב תנאים עתידיים שאין לאף אחד למעשה שליטה על זה (על העתיד) זה נראה לי מגוחך וגורר עימו הרבה הבטחות שווא כי הרי רוב רובם "יסכימו" לתנאים כאלה עד שיקבלו את מבוקשם ואז לרוב את יכולה לשכוח מהם או שהם עצמם ישנו את המצב ויציבו לך תנאים חדשים כי אם לך מותר להציב תנאים התחלתיים אז,למה שלהם יהיו אסור להציב תנאים המשכיים? בקיצור, אם ההתחלה לא תהיה פשוטה היא פשוט לא תהיה. חד וחלק. ותראה, את אותה הצלחה שאני חווה גם אתה חווה 🤷♀️ כם הפחות ועם היותר מדי מוגזם ותקשיב, גברים יכולים להתחייב. הם חותמים חוזה בעבודה, הם קמים אליה כל בוקר. הם חותמים חוזה על דירה שראו אותה אולי פעם פעמיים בתקווה שהצנרת לא תתפוצץ עליהם. הם מחכים לטכנאי שיבוא בטווח של שעות הבוקר.... ולאסוף את הילדים מהגן הם הולכים כל יום לחדר כושראו פעם בשלושה ימים. אליו הם התחייבו ברכישת מינןי באמת שלא מדע טילים נו בחייך... עבודה? חוזה? טכנאי? צנרת? ילדים? מכון כושר? כולה דייט ראבק! דייט לשם מה? אתה סתם יושב עם אדם זר לקפה בלי כוונה? שב עם החברים שלך אם אתה רוצה כוס קפה. חסר לך חברים שאתה נפגש עם אנשים זרים מהאינטרנט? דייט לשם חתונה, ברור. לילה טוב. חתונה זה לא האינקוויזיציה הספרדית. זה בסך הכל רצון לחיות חיים משותפים ביחד. יש אנשים שרוצים את זה, יש כאלו שלא. רצוי שאלו שכן רוצים את זה יפגשו לקפה עם אלו שרוצים בזה גם אולי אתה לא רוצה את זה, וזה בסדר. הלוואי תמצא את הקשר שאתה רוצה בדיוק איך שאתה מדמיין אותו. ו |
|
|
|
Master Bruce{©}
|
לפני 5 חודשים •
28 באוג׳ 2025
ציפיות יש רק על הכריות וגם אותן מחליפים על בסיס קבוע.
כשאני נפגש עם מישהי אין לי שום ציפיות מלבד לנימוס בסיסי, וכנות הדדית לגבי מה שאנחנו מרגישים. מה הפואנטה לפתח ציפיות עם בשניה שנפגשים יכולים פתאום להחליט שלא נמשכים בכלל, למשל? זה ממש מזכיר לי את הפעם לפני שנים רבות מאד שהכרתי מישהי מהצ'אט כאן והיו קצת פלירטוטים הדדים בקטנה, עד שבשלב מסויים הייתי צריך לעשות איזו בירוקרטיה קטנה בעיר שלה בבוקר, אז סיכמנו שאני אבוא אליה לישון. כשנפגשנו היה ברור מייד ששנינו לא נמשכים אחד לשני, ושבאמת שהדבר היחיד שאני אעשה אצלה יהיה לישון. אבל היא כל הזמן התנצלה על זה שהיא לא נמשכת אלי, כי היא היתה בטוחה שהיו לי איזה תכניות, ואני כזה "לא, לא, זה ממש ממש בסדר". זה היה מצחיק ממש. (כבונוס, למחרת בבוקר ביקרה אותה חברה שלה, שהיא גם חברה כאן בכלוב עד היום, והכרתי אותה, ואיתה דווקא היה לי קליק מיידי ממש מטורף ועד היום היא אחת הנשים האהובות עלי בעולם) |
|
|
|
teacher(שולט)
|
לפני 5 חודשים •
28 באוג׳ 2025
► Bluecollar כתב/ה: זה לא "בוא לריאיון עבודה ונחליט ביחד על החוזה שלך או לאיזה משרה תתקבל" |
|
|
|
Bluecollar(שולטת)
|
לפני 5 חודשים •
29 באוג׳ 2025
► teacher כתב/ה: ► Bluecollar כתב/ה: זה לא "בוא לריאיון עבודה ונחליט ביחד על החוזה שלך או לאיזה משרה תתקבל" בואו אלי לראיון עבודה. ציפיות שכר? ציפיות יש רק על כריות להבין במה מדובר? עוזב אותך. בסך הכל קפה חול של עלית. מי יודע, אני לא שוללת כלום. אני ישר נרתעת מזה שאנשים מדברים על מה הם רוצים . בגלל כל הציפיות והדרישות שלך אתה תקוע כבר 5 שנים באותה עבודה |
|
|
|
teacher(שולט)
|
לפני 5 חודשים •
29 באוג׳ 2025
תלוי, את מתכוונת ל"ארזים - כח אדם" או "מי-ארזים אילת"?
לדעתי העניה, לא בכדי כל הדוגמאות שלך לקוחות משוק התעסוקה. אני מסתכל על זה אחרת לחלוטין. זה בהחלט לא ראיון עבודה, לא הצהרת כוונות ולא הסכמי ראיה. הפוך. כשאני יוצא לדייט אני לא מניח כלום. במקרה הטוב אפגוש את הזיקוקים שאיך חיייתי את חיי בלעדיה, ובמקרה הרע, פגשתי מישהי לאיזה דרינק ולא יצא מזה אפילו לא זיקוק של בתי הזיקוק, אבל היתה אינטראקציה חברתית ופגשתי מישהי חדשה. אנחנו מדינה קטנה, תמיד יש מישהי שעושה משהו מעניין, היתה היכנשהו שלא הייתי, או סתם בעלת חוש הומור נדיר. אני מסתובב הרבה ומעולם לא יצאתי מדייט בתי הזיקוק שחשבתי שהיה בזבוז זמן מוחלט. (וזה בתקופה שאנשים מבלים את זמנם שעות בקומה מול הפיד, מול הטיקטוק ומפתחים יבלות FOMO בטינדר) זה כיף לשחרר, זה כיף לא לבוא עם כללים. קצת כמו ספונטניות. יש לי חבר שכשאני מספר לו שבאתי לבקר והוא לא היה, הוא מתבאס בשבילי. וכל פעם מחדש אני מסביר לו - זה מחיר הספונטניות שאני שמח לשלם. לפעמים אתה דופק בדלת וואין אף אחד בבית. אבל בשביל הפעם האחת הזו שזו הפתעה כיפית זה היה שווה. ולעניין האנלוגיה שלך. אם ארזים כח אדם יזמינו אותי לבקר, אני אבוא. האם אני נפגש עם המנכ"ל? עם הסגן? שולחים לי כרטיס טיסה? או שאולי הם בכלל באים לתל אביב לפגישה? זו פגישה רשמית? זה גוגל ברקפסט? יש דרכים להבין את הקונטקסט בלי לשלוח רשימת דרישות מראש. גם בדייטים, זה אף פעם לא נאחז באויר. זה תמיד יושב על משהו. אם זה מספיק מסקרן, אני מוכן להתאכזב בשמחה. |
|
|
|
Bluecollar(שולטת)
|
לפני 5 חודשים •
29 באוג׳ 2025
► teacher כתב/ה: תלוי, את מתכוונת ל"ארזים - כח אדם" או "מי-ארזים אילת"?
לדעתי העניה, לא בכדי כל הדוגמאות שלך לקוחות משוק התעסוקה. אני מסתכל על זה אחרת לחלוטין. זה בהחלט לא ראיון עבודה, לא הצהרת כוונות ולא הסכמי ראיה. הפוך. כשאני יוצא לדייט אני לא מניח כלום. במקרה הטוב אפגוש את הזיקוקים שאיך חיייתי את חיי בלעדיה, ובמקרה הרע, פגשתי מישהי לאיזה דרינק ולא יצא מזה אפילו לא זיקוק של בתי הזיקוק, אבל היתה אינטראקציה חברתית ופגשתי מישהי חדשה. אנחנו מדינה קטנה, תמיד יש מישהי שעושה משהו מעניין, היתה היכנשהו שלא הייתי, או סתם בעלת חוש הומור נדיר. אני מסתובב הרבה ומעולם לא יצאתי מדייט בתי הזיקוק שחשבתי שהיה בזבוז זמן מוחלט. (וזה בתקופה שאנשים מבלים את זמנם שעות בקומה מול הפיד, מול הטיקטוק ומפתחים יבלות FOMO בטינדר) זה כיף לשחרר, זה כיף לא לבוא עם כללים. קצת כמו ספונטניות. יש לי חבר שכשאני מספר לו שבאתי לבקר והוא לא היה, הוא מתבאס בשבילי. וכל פעם מחדש אני מסביר לו - זה מחיר הספונטניות שאני שמח לשלם. לפעמים אתה דופק בדלת וואין אף אחד בבית. אבל בשביל הפעם האחת הזו שזו הפתעה כיפית זה היה שווה. ולעניין האנלוגיה שלך. אם ארזים כח אדם יזמינו אותי לבקר, אני אבוא. האם אני נפגש עם המנכ"ל? עם הסגן? שולחים לי כרטיס טיסה? או שאולי הם בכלל באים לתל אביב לפגישה? זו פגישה רשמית? זה גוגל ברקפסט? יש דרכים להבין את הקונטקסט בלי לשלוח רשימת דרישות מראש. גם בדייטים, זה אף פעם לא נאחז באויר. זה תמיד יושב על משהו. אם זה מספיק מסקרן, אני מוכן להתאכזב בשמחה. תשחרר את כל השאלות והדרישות בסוף. מקסימום כשתדפוק בדלת יענו לך. ובדיוק על הקונטסט הזה אני נשענת. אני מגיעה לפגוש מישהו מתוך מטרה לקיים קשר מסוים. אני התקבלי לעבודה שלי כי עמדתי בדרישות שהחברה הציבה ואחר כך בפגישה גם בדקנו התאמה. נכון לא תמיד זה זיקוקי דיבור, אבל ניסינו ובדקנו התאמה ואם לא נפרדנו כידידים. אבל מראש ידעתי לאיזה תפקיד אני ניגשת ומה הדרישות אליו. ידעתי מה זה ידרוש ממני ואם אני רוצה או מוכנה לתת |
|
|
|
teacher(שולט)
|
לפני 5 חודשים •
29 באוג׳ 2025
► Bluecollar כתב/ה: ► teacher כתב/ה: תלוי, את מתכוונת ל"ארזים - כח אדם" או "מי-ארזים אילת"?
לדעתי העניה, לא בכדי כל הדוגמאות שלך לקוחות משוק התעסוקה. אני מסתכל על זה אחרת לחלוטין. זה בהחלט לא ראיון עבודה, לא הצהרת כוונות ולא הסכמי ראיה. הפוך. כשאני יוצא לדייט אני לא מניח כלום. במקרה הטוב אפגוש את הזיקוקים שאיך חיייתי את חיי בלעדיה, ובמקרה הרע, פגשתי מישהי לאיזה דרינק ולא יצא מזה אפילו לא זיקוק של בתי הזיקוק, אבל היתה אינטראקציה חברתית ופגשתי מישהי חדשה. אנחנו מדינה קטנה, תמיד יש מישהי שעושה משהו מעניין, היתה היכנשהו שלא הייתי, או סתם בעלת חוש הומור נדיר. אני מסתובב הרבה ומעולם לא יצאתי מדייט בתי הזיקוק שחשבתי שהיה בזבוז זמן מוחלט. (וזה בתקופה שאנשים מבלים את זמנם שעות בקומה מול הפיד, מול הטיקטוק ומפתחים יבלות FOMO בטינדר) זה כיף לשחרר, זה כיף לא לבוא עם כללים. קצת כמו ספונטניות. יש לי חבר שכשאני מספר לו שבאתי לבקר והוא לא היה, הוא מתבאס בשבילי. וכל פעם מחדש אני מסביר לו - זה מחיר הספונטניות שאני שמח לשלם. לפעמים אתה דופק בדלת וואין אף אחד בבית. אבל בשביל הפעם האחת הזו שזו הפתעה כיפית זה היה שווה. ולעניין האנלוגיה שלך. אם ארזים כח אדם יזמינו אותי לבקר, אני אבוא. האם אני נפגש עם המנכ"ל? עם הסגן? שולחים לי כרטיס טיסה? או שאולי הם בכלל באים לתל אביב לפגישה? זו פגישה רשמית? זה גוגל ברקפסט? יש דרכים להבין את הקונטקסט בלי לשלוח רשימת דרישות מראש. גם בדייטים, זה אף פעם לא נאחז באויר. זה תמיד יושב על משהו. אם זה מספיק מסקרן, אני מוכן להתאכזב בשמחה. תשחרר את כל השאלות והדרישות בסוף. מקסימום כשתדפוק בדלת יענו לך. ובדיוק על הקונטסט הזה אני נשענת. אני מגיעה לפגוש מישהו מתוך מטרה לקיים קשר מסוים. אני התקבלי לעבודה שלי כי עמדתי בדרישות שהחברה הציבה ואחר כך בפגישה גם בדקנו התאמה. נכון לא תמיד זה זיקוקי דיבור, אבל ניסינו ובדקנו התאמה ואם לא נפרדנו כידידים. אבל מראש ידעתי לאיזה תפקיד אני ניגשת ומה הדרישות אליו. ידעתי מה זה ידרוש ממני ואם אני רוצה או מוכנה לתת אנחנו חושבים כל כך שונה בעניין הזה. את שלשת התפקידים האחרונים שלי כשכיר המצאתי. הם לא היו קיימים קודם באותם המקומות. ועכשיו אני כבר קצת פחות מעשור עצמאי. מעולם בימי חיי לא השתמשתי במילים מהשורש ד.ר.ש. בהקשר של עצמי. אפילו לא ב"דרישת תשלום" 
הדבר הראשון שאני רוצה כשנוצר קשר חדש זה להיפגש, אפילו סתם לקפה, בסיטואציה לא מחייבת. בלי בקשות מיוחדות, בלי תנאים מקדימים, עם כמה שפחות מטען וכמה שיותר סקרנות. לקפוץ למים ולשחות. כשאני פוגש בדרך רשימת דרישות, אני קורא, מחייך קצת, אומר שלום ולרוב ממשיך במסע. |
|
|
|
Bluecollar(שולטת)
|
לפני 5 חודשים •
29 באוג׳ 2025
► teacher כתב/ה: ► Bluecollar כתב/ה: ► teacher כתב/ה: תלוי, את מתכוונת ל"ארזים - כח אדם" או "מי-ארזים אילת"?
לדעתי העניה, לא בכדי כל הדוגמאות שלך לקוחות משוק התעסוקה. אני מסתכל על זה אחרת לחלוטין. זה בהחלט לא ראיון עבודה, לא הצהרת כוונות ולא הסכמי ראיה. הפוך. כשאני יוצא לדייט אני לא מניח כלום. במקרה הטוב אפגוש את הזיקוקים שאיך חיייתי את חיי בלעדיה, ובמקרה הרע, פגשתי מישהי לאיזה דרינק ולא יצא מזה אפילו לא זיקוק של בתי הזיקוק, אבל היתה אינטראקציה חברתית ופגשתי מישהי חדשה. אנחנו מדינה קטנה, תמיד יש מישהי שעושה משהו מעניין, היתה היכנשהו שלא הייתי, או סתם בעלת חוש הומור נדיר. אני מסתובב הרבה ומעולם לא יצאתי מדייט בתי הזיקוק שחשבתי שהיה בזבוז זמן מוחלט. (וזה בתקופה שאנשים מבלים את זמנם שעות בקומה מול הפיד, מול הטיקטוק ומפתחים יבלות FOMO בטינדר) זה כיף לשחרר, זה כיף לא לבוא עם כללים. קצת כמו ספונטניות. יש לי חבר שכשאני מספר לו שבאתי לבקר והוא לא היה, הוא מתבאס בשבילי. וכל פעם מחדש אני מסביר לו - זה מחיר הספונטניות שאני שמח לשלם. לפעמים אתה דופק בדלת וואין אף אחד בבית. אבל בשביל הפעם האחת הזו שזו הפתעה כיפית זה היה שווה. ולעניין האנלוגיה שלך. אם ארזים כח אדם יזמינו אותי לבקר, אני אבוא. האם אני נפגש עם המנכ"ל? עם הסגן? שולחים לי כרטיס טיסה? או שאולי הם בכלל באים לתל אביב לפגישה? זו פגישה רשמית? זה גוגל ברקפסט? יש דרכים להבין את הקונטקסט בלי לשלוח רשימת דרישות מראש. גם בדייטים, זה אף פעם לא נאחז באויר. זה תמיד יושב על משהו. אם זה מספיק מסקרן, אני מוכן להתאכזב בשמחה. תשחרר את כל השאלות והדרישות בסוף. מקסימום כשתדפוק בדלת יענו לך. ובדיוק על הקונטסט הזה אני נשענת. אני מגיעה לפגוש מישהו מתוך מטרה לקיים קשר מסוים. אני התקבלי לעבודה שלי כי עמדתי בדרישות שהחברה הציבה ואחר כך בפגישה גם בדקנו התאמה. נכון לא תמיד זה זיקוקי דיבור, אבל ניסינו ובדקנו התאמה ואם לא נפרדנו כידידים. אבל מראש ידעתי לאיזה תפקיד אני ניגשת ומה הדרישות אליו. ידעתי מה זה ידרוש ממני ואם אני רוצה או מוכנה לתת אנחנו חושבים כל כך שונה בעניין הזה. את שלשת התפקידים האחרונים שלי כשכיר המצאתי. הם לא היו קיימים קודם באותם המקומות. ועכשיו אני כבר קצת פחות מעשור עצמאי. מעולם בימי חיי לא השתמשתי במילים מהשורש ד.ר.ש. בהקשר של עצמי. אפילו לא ב"דרישת תשלום"
הדבר הראשון שאני רוצה כשנוצר קשר חדש זה להיפגש, אפילו סתם לקפה, בסיטואציה לא מחייבת. בלי בקשות מיוחדות, בלי תנאים מקדימים, עם כמה שפחות מטען וכמה שיותר סקרנות. לקפוץ למים ולשחות. כשאני פוגש בדרך רשימת דרישות, אני קורא, מחייך קצת, אומר שלום ולרוב ממשיך במסע. אני פשוט נפגשת עם מישהו שהוא ואני משדרים על אותו גל. שברור לי שיש עניין ורצון משותף. את הבחירות שלי אני עושה לפי מה שמתאים לי. אני אומרת מה שאני רוצה ויודעת מה אני רוצה, זה נקרא בגרות. גם בעבודה אני מגיעה כשאני יודעת מה אני עושה ומה "נדרש" ממני. גם בתור עצמאי הגדרת את שיטת העבודה שלך ומי שמתאים לו מוזמן לעבוד אתך ולעשות אתך עסקים. אפילו ברעיון המדומין שלי לבוא סע לאילת, הצבת תנאים ושאלות בטרם התנעת את הרכב ונסעת. |
|
|